מאת יגאל תומרקין 29 במאי 2009
דברים על יומי
נתן לומר על יומי שהיה נחוש מאין כמותו. כשרצה ללמוד משהו או להשיג משהו השמים היו הגבול. ולא היה אפילו מהסס לרמוס מישהו.
בנעורינו היינו נפגשים על המים בתחרויות מפרשיות. צועקים מקללים עושים את העבודה ומשיגים תוצאה. כושר ההסתגלות ל"ישראליות" היה מדהים אצל האחים בורסוק. עד שלא אמר "איקרה" כרומני אמתי, היה בת-ימי לכל דבר. יומי עבד בדיג. אם חברתו הייתה צועקת וגוערת בביתה" "מה יביא לך? לא דגים ולא כסף".
כולנו בבת-ים חשבנו שנהיה קפיטנים נועזים, וכאלה היו 5 בוגרי ביה"ס הימי ובוגרי "מכמורת", סתם דייגים וראיסים של טרולרים. ואנחנו האחרים, שהיינו מדריכים ימיים בימיה של "הפועל" (או זבולון) כאלה המצטיינים פחות ואולי יותר.
יומי בחתונה של אלי רהב 20 נובמבר 1977
יומי החליט להיות קפטן ונהיה שכזה – פרחח אינטליגנטי, היודע את עבודתו תחת אש ובמים. כי באותו דרג ובאותה עת לא היה ואין אחר. ה"חרא" שלו היה מבוטא בבת-ימית-רומנית, רק שלו. – אורגינל ובטאה יותר מהפרשה סתם. היה מטיל חתיתו על הגשר ודברים היו "דופקים" כמו שצריך. כמו בקרב ו\או תמרון התקשרות וכל מה שביניהם.
כזה היה, אי אפשר היה לשנוא את יומי וקשה שבעתיים היה לאהוב אותו. מוזר, קל היה להעריך אותו, את הידע המקצועי, את אהבת הים שלו, ואיך היה פותר את הבעיות המקצועיות, ללא לבטים נראים וכמעט מבלי להיוועץ במישהו. באלה המקרים היה "מיסטר בטחון" ומשדר זאת בעצמה לסביבתו. הוא היה סקרן לידע. וכל דבר שנקרה אל תחומו: איך זה נראה" ומה יש בפנים? כך למד בעצמו מתמטיקה ולנגן על גיטרה. ידו הייתה נטויה והכתה בביטחון. הצלחותיו בקרב נראו כמזל, אך היה זה ידע וחוש מעמיק. הוא ידע מאין נושבת הרוח.
כנראה שהיצר שאינו נשלט בכיוון אחד גם פורץ לשאר הצדדים. וחבל על יומי, שעין צרה לא נחה עד שהופל. וזה היה סופה של אותה תקופה מצוינת ומעניינת.
יגאל תומרקין
יגאל תומרקין
