רמי רפאלי – ארוע חילוץ הרשת בכנרת

0

סא"ל דימ'  רמי רפאלי                                      29 נובמבר 2015

תקרית חילוץ הרשת 21 יוני 1963

להלן תקציר סיפור המעשה בשנת 1963,  שבעקבותיו צוינו שלשה חיילי חוליה 788 לשבח. בשנת 1973 הומר הצל"ש לאות המופת.

כללי

בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, שלטה ישראל בכל שטח אגם הכנרת וכן בחופי הכנרת.  בקטע החוף שמצפון לקיבוץ עין-גב ועד לשפך הירדן בצפון, עבר הגבול 10 מטר מזרחית לחוף הכנרת. דווקא האזור בקרבת חוף זה שהיה בסמיכות למוצבים הסורי היה עשיר בדגה ומשך את הדייגים.

לסורים לא הותר לדוג בכנרת. במקום פעלו סירות  דיג גדולות והיו שייכות לקיבוצים גינוסר ועין-גב  ולקואופרטיב "רקת" מטבריה. סירות אלה גררו רשת ופעלו במים היותר עמוקים, ולא התקרבו לחוף.

בנוסף פעלו סירות דיג הקטנות שהיו בעיקר של דייגים טברייניים. דייגים אלו היו מטילים רשתות עמידה באזורי הדיג הסמוכים לחופים. שיטת הדיג הייתה, הטלת הרשת ועזיבתה. חזרה למקום למשך אחרי כמה שעות ואיסוף הרשת עם הדגים שהסתבכו בה לסירת הדיג.

להפגנת ריבונות ואבטחת הדיג מהתנכלות סורית, הפעילה ישראל באמצעות חיל הים את חוליה 788 שבסיסה היה בגינוסר. החוליה הפעילה ספינות משמר  מסוג נחתות  רכב. בכל ספינה  הותקנו 3 עמדות משוריינות למקלעי "0.5 וכן תא הגה משוריין. צוות ספינת משמר מנה 8 אנשי צוות כולל המפקד.

נחתת משמר בקרבת החוף

נחתת משמר בקרבת החוף

בתחילה היו 2 ספינות ואח"כ נוספה שלישית. בתקופה בה היו במצבת היחידה רק שתי ספינות , הופעלה בנוסף סירת מנוע (בודה) עם מקלע בינוני (בזה). עם הצטרפות הספינה השלישית, בוצעה אבטחת הדיג רק ע"י הנמ"כים.

שיטת האבטחה היתה נוכחות וסיורים של ספינת משמר אחת לאורך הגזרה משך כל שעות היממה וספינה נוספת הייתה מצטרפת בשעות החשיכה, שהיו שעות הדיג הפעיל.

התקרית

ב21 ביוני 1963 הטיל דייג טברייני רשת עמידה לאורך החוף שמתחת למוצב נוקייב ובמרחק של כ-40 מ' מהחוף. אורך הרשת היה בין 30  ל-40 מ'

באותו יום הציבו הסורים עמדת מקלעים כבדים מאחורי שורת סלעים בסמוך לקו המים. המרחק בין הרשת ועמדת המקלעים היה כ–50 מ'. זו לא היתה עמדה סורית רגילה, אלא מעשה חריג. הסורים יצרו איום על הדייגים ולמעשה הבריחו אותם ומנעו מהם את משיית הרשת. הדייגים נכנסו למעגן עין-גב ודיווחו על הבעיה למפקדת גוש כנרת שהיתה בצמח.

התקיימו דיונים  בדרגי הפיקוד וההחלטה הגיעה אלי, כמפקד הספינה שבסיור, ע"י מפקד החוליה רס"ן נחום רודיס.  ההחלטה הייתה למנוע  מהסורים לגרום להשבתת הדיג הישראלי בכנרת. על מנת להבטיח את המשך הדיג בכנרת יש לבצע  את משיית  הרשת.

נכנסתי עם הספינה למעגן עין-גב שם היה הדייג בעל הסירה והרשת. הבטחתי לו אבטחה צמודה על מנת שימשה את הרשת. תגובתו היתה : "אני לא יוצא לשם, לא מוכן להיהרג, קחו את הסירה. " (הציטוט אינו בהכרח מדוייק , אבל אלו הם רוח הדברים).

ההחלטה שנתקבלה בדרגים שמעלי כמפקד הספינה היתה: שחלק מצוות הספינה יפעל כדייגים ייקח את סירת הדיג ויוציא את הרשת. וזאת  על מנת להראות לסורים שהריבונות הישראלית בכל הכנרת הינה עובדה קיימת.

חיפשתי מתנדבים שירדו בסירה . לאחר תהליך קצר נמצאו  3 חיילים לאיוש סירת הדיג : איתן פרייס, שמעון ארנון ואלברט עמר.

צוות הספינה נשאר "מקוצץ"  חמישה אנשים: הגאי בתא ההגה , 3 עמדות מקלע מאויישות  ומפקד על הסיפון.

בד"כ היה מקובל שהספינות אינן מתקרבות לטווח הקטן מ – 250 מ' מהחוף. אך במצב שנוצר התבקשה אבטחה צמודה לצוות הסירה.

הביצוע

Syrian strongposts

השלושה ירדו לסירה. יצאנו ממעגן עין גב השטתי את ספינת  המשמר  במקביל לסירה ובמרחק של כ-50 מ' ממנה כאשר קני המקלעים מופנים לחוף, עד שהגענו לקרבת הרשת. שם הודמם מנוע הסירה ושלשת החיילים החלו במשיכת הרשת לסירה. כשקצב הרמת הרשת היה איטי. הרמת כל מטר לקחה אינסוף זמן (לפחות כך זה נראה לי אז). ברור שבמידה והייתה נפתחת אש, לא היה לשלושת האנשים בסירה כל סיכוי להינצל. במרחק כה קצר מהעמדה מול קני גוריונוב דו-קני לא היה סיכוי שהסורים יחטיאו.

מיד עם הרמת המטר האחרון של הרשת, הגברנו מהירות לעבר הסירה.  גררנו אותה והתרחקנו מהחוף. למזלנו, לא נפתחה אש מהצד הסורי (אין לי מושג למה) והתקרית הסתיימה ללא נפגעים.

שלשת האנשים  בצוות הסירה – איתן פרייס, שמעון ארנון ואלברט עמר – צוינו לשבח ע"י הרמטכ"ל. הצל"ש  הומר 10 שנים מאוחר יותר לאות המופת.

סא"ל דימ' רמי רפאלי

אחד משלושת כתבי עטור המופת

אחד משלושת כתבי עטור המופת

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות