פעילות בברמודה בארוע טביעת המצדה – ר/ח אדי נובוטני

0

ר/ח אדי נובוטני                                                      8 במאי 2016

פעילות צים ארצות הברית בהקשר לטביעת המצדה

תפקידי באותה עת היה מנהל תפעול של חברת צים בארצות הברית.

קיבתי הודעה במהלך השבת 7/3 של"מצדה" בדרך לבלטימור יש בעיות. נכנסו לה מים למחסן  היא פנתה לברמודה.

בברמודה היה לצים סוכן. ידענו שאין שם סידורים טכניים שם ונמסר לי באותה שיחה שהושכרה גוררת עם רתכים והיא תצא לברמודה לעזרה בתיקונים. למחרת בבוקר יום א' 8/3 יצאתי יחד עם מתי מורגנשטרן –מנהל האזור, ודוד אלוף – מנהל המסחרי לפגוש את האנייה בברמודה. בתקופת החורף יש פחות טיסות וזו הייתה הטיסה הראשונה לשם. וכשהגענו אמר לי הסוכן שהאניה טבעה. הסוכן בברמודה ,שהיה חובב רדיו ,הקליט את שיחות הרדיו -טלפון שבין האנייה ותחנת החוף בברמודה. כל הקלטות הועברו מאוחר יותר ארצה.

בעת הטביעה טס מעל האניה מטוס צי אמריקאי (כפי שנאמר לי מטוס שרות המטאורולוגי) שצילם את מהלך הטביעה

הפריגטה USS Paul 1080

הפריגטה USS Paul 1080

בברמודה לא היו מסוקים או כל אמצעי עזר להצלת הצוות מהאנייה.
כלי שייט יחיד שהייה בברמודה באותו יום הייתה פריגטה אמריקאית USS Paul התארגנה לצאת לפעולת הצלה בסביבות צהריים. מפקדה הסכים לקחת אותנו (מתי מורגנשטרן ואני) עמה. יצאנו בסירה מהירה בכדי לפגוש את הפריגטה בדרך בים פתוח. קיפצנו בגלים והגענו לפריגטה שהייתה כבר בחוץ. כאשר הגענו הודיעו שהם מצטערים אבל לא יוכלו לקחת אותנו כי איננו  אזרחים אמריקניים  כפי שחשבו בתחילה. חזרנו לחוף.

סיפור המכונה הראשי פראנקו סרסן

מהפריגטה נשלחה למקום הטביעה המסוק יחידי שהיה עליה. מתוך 4 אנשי צוות המסוק הורד איש צוות אחד כדי לפנות מקום לניצול אפשרי .  חזר המסוק והביא אתו ניצול שאסף בים-את המכונאי הראשי, פראנקו סרסן, יוגוסלבי.  פראנקו סיפר שהיה יחד עם רב החובל אחרונים על האנייה ונטשו אותה ביחד.
לדבריו היה בעברו איש קומנדו ימי וכך ידעה איך להתנהג ולשרוד את שחף לעומק שנוצר עקב שקיעת של האניה. שניהם עברו למים במהלך השקיעה והוא לא ראה יותר את רב החובל לוין. בטביעת האנייה נמשך למטה אך אחר כך הוצף כפקק, סובל באוזניים. ושחה במים עד שראה את המסוק שזרקו לו טבעת ועלה-וכך ניצול.

על מהלך הטביעה סיפר שהמשמרת בחדר מכונות גילו ביום ששי  לפנות בוקר מים במנהרת הצנרת. הזעיקו אותו וכשפתח את המגוף של הSOUNDING PIPE עמוד המים היה "עד התקרה". מכאן הסיק שאחד המחסנים (כנראה מס 1) מלא במים ונוזל גם למנהרת הצנרת. פראנקו סיפר גם שכל הדרך היה רעש חזק מאוד בחדר ההגה. לדבריו בעת היציאה מאשדוד קיבלו הירכתיים מכה משובר הגלים. האנייה הצליחה לצאת אבל ההגה היה בבעיה.

סיפור קצין המכונה הפיליפיני

ביום השלישי התקרבה אניית המכולות הסינגפורית לברמודה  ומסרה לנו את הניצול שאספה המכונאי השני פדרו מאניוואנג וגופה אחת. הניצול היה תשוש ומדוכא. לגבי הצלתו סיפר שהייתה לו הרגשה מוקדמת רעה מאוד לגבי ההפלגה. כאילו ידע שהולכת לטבוע. ישן עם חגורת הצלה לבש בגדים חמים כל הדרך. לא רצה להיכנס לסירת ההצלה וכשצף במים מצא ארגז תפוזים ושמר אותם. החזיק אתו ספר תנ"ך עד שזה ספג מים והכביד עליו נישק אותו ושלח. סיפר שמסוק התקרב אליו אך לא הצליח לתפוש את החבל שנזרק לו. מהיכרותי עם הפיליפינים בא לי רעיון. לקחנו אותו לכנסייה קתולית ושם בכה והתפלל על כל חבריו לצוות.  לאחר התפילות בכנסייה חזרו אליו כוחותיו והשינוי היה בולט לעין.

מסוק(ים) משמר החופים

למיטב זכרוני באותו ערב של יום ראשון 7/3 היו בברמודה 4 מסוקי הצלה של משמר החופים האמריקאי אשר הגיעו לאחר טיסה של 6 שעות הוסבר לנו שהם הגיעו ללא צוות מחליף שהצוות חייב לנוח וימשיך בבוקר עם תחילת אור יום. הבנתי מצוות המסוק שלוא  הייתה בקשה לעזרה יום קודם(7/3 ) אותם מסוקים היו בברמודה תוך 10 שעות .

נוכחים נוספים.

לאחר כיומיים הצטרפו אלינו בברמודה –עו"ד ברוך שיפמן ז"ל, עו"ד ג. גורדון ז"ל ממשרד עו"ד פרידמן המיצג את צים וכן ר/ח מיקי צ'ינסקי יבל"א שניהל באותה עת את התפעול ביחידת מיכל וצובר בצים חיפה.

זיהוי הגופות

ביום חמישי בערב הופסקו החיפושים. הפריגטה חזרה לנמל ביום ששי 13/3 בבוקר עם 6 גופות (למיטב זכרוני זוהו כ10 גופות) שהורדו בטקס צבאי הצוות בלבן ומשמר כבוד-טקס צבאי מלא. הגופות הועברו בשקי מתים ומספר אנשי הצי התעלפו. מפקד הפריגטה אמר שצוות המסוק רוצה לדבר אתי ביחידות. בחורים צעירים היו קצת מדוכאים ומאוד נרגשים. סיפרו שהגיעו לאזור הטביעה היו מאוד קצרים בדלק. התקרבו לאדם אחד במים וזרקו לו טבעת הצלה אך הגלים שמטו אותו.  חזרו למקום מצאו את  פראנקו סרסן שכישוריו כאיש קומנדו היו לו לעזר רב.  כאשר בישרתי לטייסים  שגם האדם שאותו ניסו להציל בתחילה ניצל והגיע לחוף –פדרו מאניוואנג- והוא אתנו בברמודה ,  אורו עיניהם.

ניצולים ואנשי צים עם חוקרי מקרי מוות בברמודה{{הערה|מימין לשמאל: חוקר בריטי מקומי, עו"ד גדעון גורדון, קצין המכונה הראשי ניצול פראנקו סרסן, ר/ח אדי נובוטני, מתי מורגנשטרן, ניצול קצין מכונה שני  פדרו מאניוואנג, ר/ח מאיר צ'ינסקי, חוקר מקרי מוות בריטי. }} 13 במרץ 1981.

ניצולים ואנשי צים עם חוקרי מקרי מוות בברמודה{{הערה|מימין לשמאל: חוקר בריטי מקומי, עו"ד גדעון גורדון, קצין המכונה הראשי ניצול פראנקו סרסן, ר/ח אדי נובוטני, מתי מורגנשטרן, ניצול קצין מכונה שני פדרו מאניוואנג, ר/ח מאיר צ'ינסקי, חוקר מקרי מוות בריטי. }} 13 במרץ 1981.

כפי שנמסר לנו – בארץ הייתה הנהלת צים כל השבוע בלחץ אדיר להחזיר את הגופות לקבורה. היו הפגנות מול המשרד של המשפחות  עם איגוד הימאים. המנכ"ל יהודה רותם דרש שהגופות יועברו עוד באותו יום בטיסה לניו יורק ולארץ.

רב חובל הלל ירקוני שהשתתף בשיחה מספר כי לכל משפחה מהנספים נשלחו אנשים מהנהלת צים עם צ'ק של 10,00 ₪ ביזמתו של המנכ"ל.

חוקרי מקרי המוות במקום היו שני בריטים בהשאלה למשטרת ברמודה.  הם עשו כל שביכולתם לזרז את התהליך שחרור הגופות. לא התעכבו לחקירת סיבת המוות  היות שהנסיבות היו ברורות רק דרשו לזהות שם לכל גופה לפני  שיוציאו את תעודת השחרור.

את רב החובל גרא לוין זיהיתי מיד. את שאר הגופות שהיו כבר כמה ימים מאוחסנות בקירור לא היה קל לזהות. נשלחו צילומי שיניים מהארץ. לחלקם מצאנו תעודות בבגדים. המכונאי הפיליפיני פדרו מאניוואנג הכיר היטב את האנשים היה לעזר רב. על שתי גופות היו סימני נשיכות כרישים. לאחר שהצלחנו לזהות את כולם שלחנו במטוס לניו יורק. משם טיפלו בהטסתם לארץ. אנחנו עשינו תמונה קבוצתית עם חוקרי המכון לרפואה משפטית בברמודה. הודינו להם ונפרדנו.

התייחסות למקרה

לגבי המקרה  בכללותו לדעתי כרב חובל כשיש בעיה כזאת צריך להפנות ירכתיים לגלים ולבצע בקרת נזקים. העובדה שגרא לוין לא ביצע זאת השיקולים שלו היו אולי שמסוכן מאוד להסתובב עם דופן לגלים כאשר יש מצב של תמיסת מים ואשלג בתוך המחסן פני הנוזל החופשיים מגבירים את תנודות האנייה.

ייתכן גם ששקל שההגה בבעיה וחשש  לאמץ אותו בפניה חזקה שלא יתקע.

על כל פנים הסטיה מנתיב התנועה לבלטימור 280 לכיוון ברמודה 255 לא הקלה על מעמס האניה ולא אפשרה בקרת נזקים.

התייחסות למקרה

לגבי המקרה  בכללותו לדעתי כרב חובל כשיש בעיה כזאת צריך להפנות ירכתיים לגלים ולבצע בקרת נזקים. העובדה שגרא לוין לא ביצע זאת השיקולים שלו היו אולי שמסוכן מאוד להסתובב עם דופן לגלים כאשר יש מצב של תמיסת מים ואשלג בתוך המחסן פני הנוזל החופשיים מגבירים את תנודות האנייה.

ייתכן גם ששקל שההגה בבעיה וחשש  לאמץ אותו בפניה חזקה שלא יתקע.

על כל פנים הסטייה מנתיב התנועה לבלטימור 280 לכיוון ברמודה 255 לא הקלה את  עומס הסערה על האנייה ולא אפשרה בקרת נזקים.

התייחסות לוועדת הבירור

לא הוזמנתי לועדת הבירור וגם אף אחד אחר מאנשי צים בארצות הברית.
היות והייתה חרדה מכך שהביטוח לא ישלם את המקרה וצים לא תעמוד בפני התביעות נוצר כעין הסכם בשתיקה. להקטין ככל האפשר את הטענות כלפי המערך החופי ולהפיל את הטענות ואשמות על רב החובל. הביטוח שילם לצים ולמשפחות. אבל התוצאה שמשפחות החללים באזכרות תוקפות את משפחת הקברניט ומאשימות אותו ,בצורה מאוד לא מכובדת, בכל האסון.

רב חובל אדי נובוטני

 

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2024 © | תנאי שימוש | פרטיות