מורשת בדוא"ל 3 פברואר 2015
מאת אל"מ שמואל נואה
הנדון: אח"י חנית בעת החפת אח"י געש
אח"י חנית – ספינה מדגם סער 3 – בפיקודי סיימנו טיפול תקופתי באילת ועמדנו לחצות את תעלת סואץ יומיים לאחר אירוע הגעש.
הספינה הייתה כשירה חמושה לתותח 76 אך ארגזי הטילים ריקים.
אל הצוות הצטרף רס"ן מיקי גנור אשר היה אמור לקבל ממני את הפיקוד לאחר סיום ההפלגה.
לפנות בוקר של 24 בספטמבר, הוזעקתי לשיחת טלפון עם מפקד חיל הים, האלוף זאב אלמוג, אשר עידכן אותי בדבר עלייתה של אח"י געש על החוף הסעודי במחצית מפרץ אילת. יצאנו מייד לים והגענו למקום האירוע באור ראשון. היינו ראשונים במקום דבר שהקנה חשיבות למעמדנו
פעלתי למלא את המטרות הבאות:
- להותיר מרחב ימי נקי סביב הגעש מבלי ליצור תקרית אש.
- לקבוע את גבולות הפעילות של ספינות משמר סעודיות אשר הגיעו מועד קצר לאחר הגעתי. ההבנה הושגה בלי אומר ודברים.
- לתת גיבוי מעשי ומנטלי לצוות אח"י געש.
בשלב השני, בתיאום עם מפקד אח"י געש רס"ן שילה פירקנו את הציוד האלקטרוני, קשר, קודים ואמצעים מיוחדים אחרים והעברנו אל אח"י חנית. כדי למנוע נפילתם לידי אויב, אם המצב יתדרדר. רס"ן מיקי גנור ריכז פעילות זו ובאופן כללי, נוכחותו סייעה לתפקוד באופן כללי ולי כמפקד בפרט.
אח"י געש החפה בצד הסעודי של מפרץ אילת 24-26 ספטמבר 1981
בשלב השלישי , המתמשך עד גמר החילוץ , שימשה אח"י חנית כחפ"ק לכל פעילות החילוץ ולהעברת ציוד ואישים בין מקום האירוע לנמל אילת. בסה"כ פעלה אח"י חנית, כמעט ברצף כשלושה ימים באזור.
מבחינת פיקודית, היה אירוע זה לנו, הקצינים באח"י חנית, דוגמה מוחשית וביטוי כמעט מליצי לאתגרים שניצבים בפני מפקד בים: ההפתעה של האירוע, העדר הכנה מוקדמת למצב מסוג זה, הצורך לקבל החלטות באופן עצמאי, הפעילות בתוך מימי אויב באור יום, בנוכחות כלי שייט עויינים. כל אלה יצרו מצב מורכב וייחודי.
העובדה כי עשינו הכל והצלחנו למנוע פתיחה באש בנוכחות כלי שייט אויב, כאשר כלי שיט שלנו במצב מצוקה היתה גם היא בניגוד לתגובה בה היינו מתורגלים צוותי הסטילי"ם.
ברמת ניהול האירוע כאשר הדברים נכנסו למסלול עבודה, מעודד היה לראות כיצד כל שרשרת הפיקוד, במיוחד תא"ל חנוך בן-אליהו, רמצ"ד, תפקדו בעת האירוע בקור רוח, מקצועיות וענייניות.
הרתמות כל הגורמים הרלוונטים במדינה לחילוצה של אח"י געש, כפי שבאה לידי ביטוי בשטח, הביאו לתוצאה הטובה שקשה היה לצפות מהתחלה שכך יקרה.
ארוע נוסף – מעבר בתעלת סואץ, בעת רצח סאדאת
6 אוקטובר 1981
כאנקדוטה נוספת, אולי כאירוע העומד בפני עצמו, צריך לציין שלאחר סיום ההכנות לחציית תעלת סואץ, בעת שנמצאנו עם אח"י חנית בערך במחצית החצייה, נרצח אנואר סאדאת נשיא מצריים.
סא"ל בני אריאלי הפליג עימנו באח"י חנית כמפקד בכיר. בני הידוע בקור רוחו היה האדם הנכון בזמן האמור. הקצינים האחרים היו אלה מאירוע חילוץ הגעש, רס"ן גנור וקציני המחלקות.
יש לקחת בחשבון כי באותה עת היו חיכוחים בין ישראל ומצרים ובשני הצדדים היתה ביקורת על הסכם השלום והנסיגה מסיני. כלל לא היה ברור מאליו כי השעות הבאות לאחר רצח נשיא מצריים תהיינה סובלניות כלפי ישראליות, ומה יותר ישראלי מאשר סטי"ל שנמצא בלב ליבה של מצריים, יירצו, יעצרו את כלי השייט המסמל את מדינת ישראל.
לצידי התעלה ניתן היה להבחין בהסרת כיסויים מכלי נשק ונתבשרנו כי כוונה לחסום את התעלה בשל פתיחת גשרים בין שני צדדיה.
העלמנו כל סימן זיהוי ישראלי והעלנו מהירות הפלגה. בשלב מסויים עם התקרבנו לפורט סעיד, הורדנו את הנתב, התייצבנו על מהירות 25 קשרים ובאור אחרון שעטנו החוצה אל הים הפתוח.
על אף היותו שלהאירוע חוויה יותר מאשר אירוע ממשי הרי שהרכיבים של אי וודאות באשר להתפתחות, ההימצאות במים מוגבלים והבדידות הנגזרת מאופי האירוע, היווה הדבר אתגר והתנסות פיקודית מיוחדת.
אל"מ מיל שמואל נואה
