רב חובל הלל ירקוני מאי 2016
חינוך ימי והצלה בים
אח"י חיפה בעמדות כבוד לקראת כניסה לנמל אזקסיו בקורסיקה
הקריירה הימית שלי החלה בחיל הים הישראלי. הייתי קצין סיפון. מבחינה ימית מקצועית יש לשירות בחיל הים יתרון בכך שבניגוד לצי הסוחר מבצעים בו תמרונים שונים, הלכה למעשה. מתרגלים התקשרויות, גישות ופניות למיניהן, אשר בצי הסוחר, או שאינן שימושיות או מסיבות שונות אחרות אין אפשרות לתרגלן. בין השאר תרגלנו גישה לאדם בים. היה זה על המשחתת "אח"י חיפה", בפיקודו של סא"ל יצחק דביר ז"ל. במפרץ חיפה השלכנו מצוף לים וכל אחד מקציני הסיפון ניסה לגשת ככול האפשר קרוב אליו ולעצור את האנייה כאשר המצוף כמעט נוגע במרכז הדופן. הצלחה רבה לא הייתה לנו, עד אשר מפקד האנייה עלה לגשר והראה לנו את הטכניקה. במספר תמרוני מכונה והגה בודדים, נידבק אל המצוף כמו מגנט.
"הסוד הוא בכך, שיש לגשת מעל הרוח", אמר. "יש לעצור את האנייה במקום הנכון והרוח תוריד אותה אל המטרה". המושג "מעל הרוח" בעגה הימית, פירושו מצב שהאנייה נמצאת בין הכיוון ממנו נושבת הרוח ובין המטרה שאליה רוצים לגשת. במילים אחרות, האנייה מסתירה, בגופה, את הרוח לאותו אדם או חפץ הנמצא במים. חזרנו על התרגיל על פי הנחייתו של מפקד האנייה והתמרון הלך בקלות. הייתה זאת הפעם האחת ויחידה שתרגלתי את התמרון הזה.
"א/מ עתלית" – חוכמת הימאי ספירידון קרפקיס
א/מ עתלית
עברו שנים, עזבתי את חיל הים, והצטרפתי לצי הסוחר. הפלגתי בכל דרגות הקצונה משמרת 12 – 4 נחשבת למשמרת קשה, כי היא שוברת את הלילה ומשבשת את השעון הביולוגי. אבל אני אהבתי אותה, זו משמרת שקטה.
צוות המלחים היה יווני. ביניהם היה מלח בשם סְפִּירִידוֹן קַרַפַקיס אשר היה מלח המשמרת שלי. ספירידון היה ימאי מצוין ואדם פשוט מאד. בקושי ידע לקרוא, ולכתוב כנראה לא ידע בכלל.
פעם מצאתי איזה דף עיתון יווני והראיתי לו. הוא הצביע על אותיות יווניות שונות, ובשמחה קרא בשמה של כל אות שהצליח לזהות. למרות זאת היה אדם אינטליגנטי. התעניין בכול וידע המון. השיחות בינינו, לרוב במשך משמרת הלילה, התנהלו באנגלית רצוצה.
הפלגנו רבות סביב איי הים האגאי. ספירידון הפליא אותי בידיעותיו. ידע לספר על האיים ועל ההיסטוריה שלהן, על יוון בכלל על מלחמותיה עם תורכיה ועל מלחמת האזרחים. אמרתי: "ספירידון, אתה הרי בקושי יודע לקרוא, מהיכן הידע הרחב הזה שלך"? ספירידון הביט בי, חייך ובהצביעו על עינו, על אוזנו ועל מצחו, השיב: I look, I hear and I remember”".
אני חושב שבמשפט הזה מתמצית כל מהות הלמידה ונזכרתי במשפט החכם הזה פעמים רבות באירועים שונים בקריירה הימית שלי.
א/מ צים מיאמי – הצלת חיים בים
האנייה צים מיאמי בנמל צחיפה
וכעבור 7 שנים הייתי לרב החובל. הפלגתי בכל סוגי האניות ובכל מיני קווים. חרשתי את האוקיאנוסים הלוך ושוב. בסוף מרץ 1992, הפלגתי בפיקוד האנייה "צים מיאמי", מחיפה לוורה – קרוז במקסיקו.
כשש מאות מיל מערבה מגיברלטר קלטנו אות מצוקה מתחנת חוף ספרדית אשר הודיעה על אניית צובר תורכית, "Karadeniz S.", שמים חדרו אל חדר המכונות שלה והיא עמדה לטבוע והצוות נטש. בהודעה צוין אתר האנייה במצוקה. בדקתי ונוכחתי, שהאנייה הטובעת נמצאת בקרבת מסלול ההפלגה שלנו, ועם סטייה קלה ממנו, נגיע אליה לפנות בוקר. עניתי לקריאת המצוקה, דיווחתי על מקום הימצאותנו וקיבלנו הוראה להפליג למקום האירוע.
הים היה סוער. הכנו את הציוד הדרוש, להרמת האנשים, השארתי את ההוראות המתאימות ופרשתי לנוח. לקראת השעה חמש בבוקר העיר אותי החובל הראשון ודיווח שאנו מתקרבים לאתר. את האנייה הטובעת לא ראינו, אך בסביבה הסתובבו כבר מספר אניות שחיפשו את הניצולים.
עליתי לגשר. הים היה גלי וסוער, ונשבה רוח חזקה. לפתע הבחנתי ברקטת מצוקה ומיד אחריה על גב הגל סירת הצלה. פנינו מיד לכיוון. התקדמנו לכוון סירת ההצלה, כאשר היא מופיעה ונעלמת לסירוגין, אך עם ההתקרבות אליה ראינו אותה יותר ויותר פעמים. האטתי את המהירות.
במוחי שמעתי את יצחק דביר: " יש לגשת מעל הרוח". סובבתי את האנייה כך שנמצאנו בין הכיוון ממנו נשבה הרוח וסירת ההצלה. מרחוק ראיתי בסירת הצלה, עם מנוע מושבת, חבורת אנשים עייפים. עצרתי את האנייה ונדבקתי אל הסירה, בדיוק במרכז הדופן. הושלך חבל והאנשים החלו לעלות על "צים מיאמי". כעבור מספר דקות 13 הניצולים היו כבר אצלנו , כאשר אחדים מהם מנשקים את הסיפון ומתחבקים עם אנשי הצוות ואני, "מתנפח" מרוב השבחים מהצוות ומרבי החובלים של האניות הסובבות אותנו.
בלבי הודיתי למפקד אח"י "חיפה" על אותו שיעור אחד ויחיד, מלפני יותר משלושים שנה. שוב נזכרתי במשפט "I look, I hear and I remember". והודיתי לספירידון קרפקיס.
כך זכיתי להיות במצילים.
רב חובל הלל ירקוני
בברכת ימאים ושלא תזדקקו להצלה.
רב חובל הלל ירקוני
