קרבות הטילים במלחמת יום הכיפורים

0

אל: העמותה להיסטוריה צבאית ומשמר המורשת הימית

מאת: תא”ל דימ’ אלי רהב 

נדון: הניצחון בקרבות הטילים במלחמת יום הכיפורים

הקדמה 1                 

כל מושג או שם שיאמרו כאן זכו לפירוש בהרחבה בויקיפדיה העברית.

טרחתי והטרחתי בכך לא מעט ואני ממליץ לכם לקרוא שם בזמנכם החופשי.  

ובהתחלה “הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים”

כללי                

המלחמה נערכה בין 6 ל-24 באוקטובר 1973. חיל הים הישראלי זכה לניצחון מוחץ בקרבות הטילים. על אף יתרון האויבים בטווח טילי הסטיקס.

הקרבות נערכו בלילות. נורו כחמישים טילים על ידי  כל אחד מהצדדים. 

ניצחון מוחץ כעשר ספינות של סוריה ומצרים הושמדו.  אף כלי שיט ישראלי לא נפגע.

הצי הרוסי העוין שילש את כוחו בים התיכון במהלך המלחמה. אניית האזנה נמצאה מערבית לחיפה. אך לא התערב בקרבות. זאת על אף שאניית סוחר רוסית הוטבעה בחוף הסורי. 

האיום העיקרי טילי הסטיקס

המצרים והסורים הצטיידו בטילים בעלי ראש קרב גדול וטווח גדול. בספינות קטנות קומאר ואוסה

מוכנות למלחמות            

לחיל הים היה ברור שכלי השיט שלו אינן מספיקים למלחמה ימית.     

מפקד חיל הים יוחאי בן נון קיים בתחילת שנות הששים סיעור מוחות והגיע למסקנה  שיש צורך בספינות סער. בשנת 1963  שכנע בכך את המטה הכללי.

שירתי אז כמפקד טרפדת באילת ויוחאי בא ואמר לנו: “חיל הים יוצא למרחב, עם הרבה ספינות מהירות עם נשק קטלני” כאשר ראה שאיננו מאמינים הוסיף “כמה עשרות”.

כדי שיהיו הרבה ספינות הן צריכות להיות קטנות.  

המהירות המרבית 40 קשר הייתה חשובה לסגירת הטווחים בקרב. 

מהירות קבועה גבוהה 30 קשר הייתה חשובה לאפשר היערכות בזירות. לחציית האוקיינוס והקפת אפריקה.

הנשק הקטלני היה סודי ויוחאי לא פירט. היה זה טיל “גבריאל” שנולד ברפאל ויוצר בתעשייה האווירית.

12 הספינות הראשונות נבנו בצרפת וכל ספינה בסיום בנייתה הושטה לישראל. 

חמש הספינות האחרונות מתוכן.  הוברחו לאחר שנשיא צרפת דה גול חסם אותן. ספינות שרבורג.

 שש ספינות ראשונות צוידו בתותחי 40 מ”מ ברדה ונקראו סער 1 ולאחר החימוש בטילים סער 2. 

שש ספינות הבאות וצוידו בתותח 76 מ”מ ונקראו סער 3.

מפקד חיל הים אלוף שלמה אראל היה המפיק הראשי ביישום התכנית. 

הגנה אלקטרונית – המהנדסים צמח חירות ופלג לפיד פתחו  במפעל רפאל רקטות הד מכ”ם “אבשלום” ששימשו להטעיית מכ”מי האויב ו”אמנון” לשיבוש ביות טילי הסטיקס.

תורת הקרב לספינות סער

אל”מ הדר קמחי מפקד השייטת 1970-1968 כתב את שיטת הפעולה לקרב הטילים. התורה ברורה מנוסחת ומתורגלת. 

כל קצין בשייטת ידע בדיוק מה נדרש ממנו בשלבי הקרב השונים. שיתוף פעולה – פעילות ספינות הסער נעשתה בזוגות ובדממת מכ”ם. כך קוצר טווח ההתגלות לאויב. 

הערכות בניצב לכיוון אויב – טנגו … איתור האויב נעשה לפי הצלבת כיוונים למכ”ם האויב.

הזמנת סיוע אוויר – פעולה ראשונית הכרחית כדי לבטל את יתרון הטווח של הטילים המצריים. הפעילות ראשונה עם גילוי  אויב הייתה להזמין סיוע אויר. 

קציני הסטי”לים למדו ושיננו את נוהלי הכוונת המטוסים. 

חיל האוויר היה עסוק מאוד ונדרשנו  להתעכב ולהמתין להגעת המטוסים.

מהירות – על מנת לסגור טווח ולהגיע לאפשרות ירי גבריאל  נעשתה הסתערות במלוא המהירות. 

קרב הטילים – נעילת מכ”ם וירי עם הגעה לטווח המרבי של טיל הגבריאל בהתחשב בתנועת האויב הבורח

קרב התותחים – שלב אחרון עד שהאויב מחוסל לגמרי 

מכשירים מיוחדים

בעיות בתותחי 76 מ”מ

סדרת הספינות מדגם סער 3 חומשו בתותח 76 תוצרת אוטומלרה. זו הייתה הסדרה הראשונה שנבנתה. התותח יכול היה לירות בקצב מהיר וכל לחיצה על ההדק נורו צרור פגזים.  אך מערכת ההפלטה של התרמילים לאחר הירי לא עמדה במשימה.  אחרי הפגז השלישי התרמיל הנפלט נתקע. טכנאי היה צריך לצאת לסיפון להיכנס לתוך החופה ולחלץ אותו. הכוונים למדו לירות בודדת. 

הורדת מוצב טילים

האויב בעין באותה עת היו סירות מחבלים מהירות והיה צורך בחיזוק כח האש.

לפי דרישת ברקאי החליט המש”ט שבתאי לוי על התקנת תותח 20 מ”מ במקום מוצב טילים אמצעי בספינות סער 3 . המשמעות פחות 3 טילים.

סער 4 – כדי לתת מענה לזירת הים האדום שכנע אראל את המטה הכללי בצורך בספינות גדולות יותר. הוזמנו  6 ספינות במספנות ישראל. חמושות כל אחת ב-2 תותחי 76 מ”מ ו-8 טילי גבריאל.  ואני מוניתי לפקד על השתיים הראשונות אח”י רשף ואח”י קשת  ולהפליג איתן לאילת סביב אפריקה. מועד ההפלגה תוכנן ל-15 באוקטובר 1973.

הסימנים המעידים לקראת המלחמה

למרות מאמצי המצרים להציג את ההכנות כמקדמה לתרגיל. רמי לונץ ראש מחלקת מודיעין חיל הים בהערכה מוקדמת ריכז את הסימנים המעידים על מלחמה להבדיל מתרגולת. הסימנים היו בעיקר  פריסת כלי שיט של המצרים לנמלים רחוקים בים התיכון ובים האדום.  

לונץ  הגיע למסקנה שמדובר במלחמה הודיע על כך למפקד חיל הים ביני תלם 

החלה פעילות דחופה של החזרת המשגרים  וטילי הגבריאל לספינות הסער 3. המשגר והטילים הובאו מהמצבור בעתלית לנמל חיפה. הרכבת המרעום  בקצה שובר הגלים וטעינה עם מנוף על המשגר.

רק מנהלות – לא נערכו הערכות מצב ושיחות מיוחדות לקראת הפתיחה במלחמה.

קצין גשר בכיר – לצוותי הספינות נוסף קצין גשר בכיר מתוך קצינים בעלי ניסיון. 

מפקדים במלחמה

מפקד חיל הים אלוף בנימין תלם, 

מפקד השייטת אל”מ מיכאל ברקאי

מפקדי הפלגות בדרגת סא”ל 

יעקב ניצן, גדעון רז, אלי רהב ומיכה לצרוס

הקרבות בזירה הסורית

בזירה הסורית נערכו 7 קרבות במלחמה

בליל 10-11 נערכו בזירה הסורית שתי קרבות באותו זמן

הבערת מיכלי הדלק בבניאס בפיקודי אלי רהב באח”י רשף עם אח”י קשת בפיקוד דוד הרפזי. 

שמחתי לקבל משימה ברורה ופשוטה יחסית, של הבערת המכלים באמצעות תותחי ה-76 מ”מ. 

באח”י רשף היו איתי  3 מפקדי חיל הים: 

אלוף שלמה אראל שהצטרף כאורח.  

רס”ן מיכה רם מפקד הספינה 

וסרן אלכס טל כקצין גשר בכיר.

יצאנו בערב מחיפה בנתיב עוקף מערבה ולכיוון קפריסין 

ונכנסנו בשקט מול המטרות בחוף

לדרישת ברקאי ירינו  רקטות אבשלום לכיוון לטקיה שסייעו לו בחדירה. אך גרמו לכך שספינות סוריות יצאו מטרטוס לתקוף אותנו.

 כשהתקרבנו לבניאס נראו המכלים היטב כפטריות עגולות. פיצלתי את הזוג וחילקתי משימות שהמכלים יובערו על ידי אח”י קשת כאשר אח”י רשף נערכת נגד הסטי”לים שיבואו מטרטוס. אך עיכבתי לקשת  תחילת את ההבערה עד שהסטילים מטרטוס ירו את הטילים שלהם על ענני המוץ. 

הראשונים התפוגגו.  ירינו רקטות מוץ נוספות שהסורים קלטו 

“הדא צחיחה” ירו

טילים לכיוון ההטעיות ומיהרו להיכנס חזרה לנמל. רדפנו אך לא הצלחנו לסגור טווח אליהן.

אח”י קשת הבעירה את המכלים ואחרי ההתעסקות עם הקומארים בטרטוס הצטרפה גם אח”י רשף הפגיזה והבעירה מיכלים נוספים.

המשימה הושגה במלואה – החלו הפגזות מתותחי החוף והתרחקנו כדי לא להיפגע.

תא”ל דימ’ אלי רהב

Share.

About Author

Leave A Reply

כל הזכויות שמורות 2015-2024 © | תנאי שימוש | פרטיות