סא"ל חיים גבע – ספינות שרבורג קצין הגנ"ק

0

ינואר 2013

ספינות שרבורג

מנקודת ראות קצין הגנ"ק

הרצון

להעלות מספר אירועים שהיו במהלך המבצע שבדפי ההיסטוריה הרשמית יש לשער שלא נכתבו והם אותם נקודות שנשארות  עמך לאורך השנים ועושים את האירוע למשהו יותר אישי לעומת הסיפור הרשמי שלפעמים מקבל "ציפוי תיקון" ויש עליהם חילוקי דעות.

 

רקע

 

מאירועי שרבורג  שלא מופיעים  בסיפורי ההיסטוריה

 

1) האמברגו כבר נחת עלינו והיה כמעט ברור שח"י או צה"ל יידרשו לבצע משהו להביא את הספינות  לישראל. כולם חשבו על הדברים הגדולים ואילו כריש ואנשי הצוות בשרבורג חשבו גם על מה יאכלו   צוותי הספינות – והפתרון היה:

 

א) המספנה תגדל בחצר הגדולה כבשים וביום הדין ישחטו הכבשים (כבש לכל סטי"ל) ולא יורגש   בעיירה שיש איזה אגירת מזון

 

ב) אנשי הצוות הקבוע ובעלי רכב פרטי ירכשו בכל הזדמנות בעיירות שסביב שרבורג שקיות של   צנימים וביסקוויטים   צוותי חמשת הספינות לא סבלו מרעב במהלך ההפלגה

 

2) לטובת ביטחון – שדה נמסר רק בערב הטיסה לכל הצוותים שיצאו מהארץ לתגבר את צוות שרבורג  (הקצינים שצורפו למבצע הוכנו מבעוד מועד וכל קצין היה אחראי על הנגדים ועל ציודי עזר שכל   קבוצה נשאה עמה, כגון מכשירי קשר ואקדחים) בערב נלקחנו לחנות הלבשה, לספר ולמשרד הפנים   להחליף השמות לשמות עבריים וקבלת דרכונים.

 

הספינות ממתינות ברציף בשרבורג

הספינות ממתינות ברציף בשרבורג

פירוט והשלמה

  1. הבאנו מהארץ במזוודות של הקצינים 5 מכשירי מוטורולה ידני קטן ופשוט לקשר בין הספינות בלבד. הוחלט שלא להסתבך בלהבריח מכשירי קשר מתוחכמים למקרה שהמכס הצרפתי יפתח למשהו מאתנו את המזוודה.
  2. מכשירי הקשר של מוטורולה עבדו על מצברים A[ללא טעינה] ולכן ההוראה שנתנו הייתה, מכשיר מכובה ומי שרוצה לדבר יהבהב בפנס איתות אור ואז נפתח את מכשיר הקשר. זה עבד כשורה והצלחנו לשמור את הבטריות לכל אורך הנתיב.
  3. לא רכשו שום מכשירי קשר כמו שלא קנו מזון בכדי שלא ליצור שאלות של בטחון שדה של הצרפתים. רכשו צנימים וקונסרבים כאילו לצרכי החיילים שגרו בעיר ולא עבור הספינות. בשר קבלנו מהמספנה ממש לפני היציאה מאותם כבשים שגידלו באחו של המספנה.
  4. לא יודע באם אלו שכבר ראיינת אותם גם ספרו לך שכל אלו שהגיעו מהארץ, למעט הדר + כריש ואנוכי, חויבו במהלך היום להישאר בתוך הספינה. הצלחנו לשמר את ההפתעה שהגיעו עוד צוותים או ויש פתאום הצטיידות חורגת.
  5. אני יודע שכריש ז"ל ואנוכי הברחנו מספר אקדחים, באם הייתה זו הוראתו של הדר או יוזמה של כריש איני יודע. הוא אמר לי גם לשים מדים במזוודה במידה והמכס יגלה את האקדחים שנהייה אנשי צבא ולא מבריחי נשק…

 

המשך

 

העברתי את הצוות שבאחריותי בדוכן בדיקת דרכונים בפריז, אני האחרון בתור ולפתע הפקיד

שבדלפק פנה אלי בעברית – מיסיה חיים לאיזו יחידה צבאית אתה והקבוצה שלך שייכים ולשם מה   הגעתם לצרפת. כנראה החוורתי והוא הוסיף בעברית – אל תחשוש עמוד בשקט, אני עושה עליה עוד  חודש.

 

אבל תאמר למפקדים שלך שהם לא פעלו בתבונה – לכל הצוות שלך דרכונים עם מספר עוקב,  כולכם מסופרים ולכולכם חליפות ומעילים זהים שיצאו אתמול מהמחסן – ועכשיו עופו מהשדה לפני   שמישהו נוסף עשוי להבחין בזאת.

 

3) היציאה משרבורג גם בימים רגילים לא סימפטית וביום היציאה בלילה במזג אוויר סוער ופרט לאח"י   סופה ולאח"י חץ שהיה מותקן בהם מכ"מ ניווט שאר הספינות היו עיוורים כמו כן רק לשני הסטי"לים   האלו היו מכשירי קשר.  לכן הבאנו עמנו בתוך המזוודות, בהסתר, מכשירי קשר מוטורולה קטנים (ללא מטענים)

 

הספינות שטו  בטור ועקבו בעין לאורות העקיבה שבירכתיים ומכשירי קשר מודממים. אחת לכמה זמן היה קצין  משמרת גשר מאותת בפנס האיתות שמסמן "הדליקו מכשירי קשר והתפקדו" ולפעמים הועברו הודעות  ודיווחים.

 

ביציאה מנמל שרבורג הייתי קצין משמרת ובפניה הראשונה דרומה בקשתי להתפקד, מזכיר ים – 9     חושך נוראי ואני שומע בקשר 2 , 3 , שקט ולאחריו 5. בקשתי בקשר ממספר 5 תאותת ל 4 לפתוח   מכשיר ומספר 3 מודיע, 5 מאיר עלי ואין ביני ובינו את מספר 4, שהייתה אח"י חרב בפיקודו של שקד

 

הערתי את רונה, הוא ביצע אישית נוהל הקמת קשר אך ברור לחלוטין מס' 4 לא עמנו, העירו את  המש"ט הדר קמחי הורדנו מהירות בים הקשה הזה על מנת להרוויח זמן לזריחה, החלו כל מיני הערכות  מה יכול היה לקרות למס' 4 עברה כמעט שעה שלימה ולפתע הבחנו במכ"מ של הסופה שיש כלי שייט  ששט לכיוון שלנו

 

– מס' 4 הגיע לאחר שקצין הגשר בפניה דרומה טעה לרגע והמשיך להפליג אחרי  אור ירכתיים של אניית סוחר שהפליגה צפונה, למזל של כולנו מפקד הספינה עלה לגשר והבחין כי  האורות הם לא של סטי"ל והנתיב אינו דרומה.  וכאשר הוא ביקש בפנס האיתות לפתוח מכשירים ולא   נענה הבין שהם איבדו דרכם.

 

היציאה משרבורג בשעותיה הראשונות הוסיפו שערות לבנות למספר מפקדים.

 

תדלוק ספינת סער על רקע החוף הספרדי

תדלוק ספינת סער על רקע החוף הספרדי

4) חצינו את מעבר גיברלטר בשעת השקיעה במטרה להקשות על הצופה האנגלי שבטירה שבקצה ההר   בו ממוקמת מפקדת המושל הבריטי.  כאשר היינו במרכז המעבר החל פנס האיתות שבמרפסת הטירה לאותת "מי אתם ?" מספר פעמים  כמובן שלא ענינו ונהיה שקט של כ 5 עד 10 דקות ולפתע שודר בפנס מהטירה "בון וויאג'" דרך  צליחה.

 

המש"ט פירש את השקט בין השאלה והברכה לזמן שלקח למושל לאסוף את קציני המטה,

להדים כוסות ולברך את הישראלים שהצליחו "לתקוע סטירה" לידידנו הצרפתים.  אך בחצות שמענו בשידורי החדשות של הבי.בי.סי שרב חובל יווני שנכנס זה עתה לנמל גיברלטר  דיווח לעיתונות שנדמה לו שראה את חמשת הספינות שנעלמו בצרפת חוצות את מעבר גיברלטר  בסביבות 23:00, האנגלים דיווחו אבל באיחור ומפי מקורות זרים…

 

5) אישית , ההשתתפות במבצע בתפקיד מרכזי, קצין הגנ"ק של המבצע ואף השתתפותי בהכנות בארץ  לקראת היציאה, נתנו לי דחיפה קדימה. להיות הראשון מבני המחזור שלי לפקד על סטי"ל, להיות אחד  מה 12 מפקדי הסטי"לים הראשונים ולהיות הסרן הראשון לפיקוד, כל המפקדים לפני היו רס"נים.  אני מבליט זאת כי היו מספר מפקדים בשייטת שרצו למש"ט ולמפקד בסיס חיפה לבכות על ההחלטה  הזו.

 

6) כבר בזמן המבצע התברר מעל לכל ספק שהצי הרוסי יש לו יכולות איתור וכנראה גם האזנה מעבר  למה שהיה לציי אירופה כולל הצרפתים והאיטלקים. בעוד הצרפתים מנסים לאתר את חמשת הספינות  מהים ומהאוויר ללא הצלחה יתרה הצי הרוסי שמר על מרחק ורק באירוע כגון התדלוק בדרום מלטה  התייצבה אונית ביון (במסווה של אונית סוחר) במרחק ראיה ונשארה עמנו לאורך כל התדלוקים.

 גשר אח"י סופה בעת הכניסה לרציף מספנות ישראל. חיים גבע ראשון מימין ליד הפנס

גשר אח"י סופה בעת הכניסה לרציף מספנות ישראל. חיים גבע ראשון מימין ליד הפנס

 

 

7) המחווה של ימאים אניות הסוחר, הישראלים והזרים, אשר צפרו לנו בכניסה למפרץ חיפה למתן אות  כבוד למבצע ולנחישות של חיל הים ומדינת ישראל לבצע מבצע שכזה בהתרסה כנגד הצי הצרפתי  וציי ערב שלאורך הדרך היו מרגשות ונתנו לנו להבין את עומק המעשה.

 

להזכירכם הספינות לא היו חמושות, 3 כלים ללא מכ"מ וחלקם גם לא סיימו את תהליך בדיקות הקבלה.

 

בברכת עלי ים

סא"ל מיל  חיים גבע

 

 חיים גבע כותב  על עצמו

  • יליד ישראל משפחה בכפר אתא
  • טכנאי קשר בשייטת 13

2) בוגר קורס חובלים מחזור י"ג

3) מפקד טרפדת בפלגה 914 במלחמת ההתשה

4) ניצול מטיבוע אח"י אילת בה הפלגתי מסגרת קורס קציני גנ"ק

5) מדריך ניווט בקורס חובלים מחזור

6) קציו גנ"ק אח"י מזנק מפקדה ….

7) קצין גנ"ק של המבצע על ספינת הדגל  אח"י סופה אצל רונה והמש"ט

8) עם ההגעה לחיפה – מוניתי למתמחה לפיקוד על סטי"ל ומפקד בפועל של אח"י חרב / סער 3 ומפקדה לאחר ההסמכה – הראשון שפילס הדרך כקצין בדרגת סרן לקבל פיקוד.

9) מפל"ג נחיתה בזי"ס מפל"ג אג"מ זי"ס

10) מפקד אונית האימונים נוגה (אונית האספקה של ש-3 במלחמת יום כיפור)

11) מפקד יק"ג  מפקד ח"י ביני תלם.

12) רע"ן אימונים ( ים 5)

13) מפל"ג אג"מ זי"ס

14) תעשיה אווירית (תע"א) מכירות מערכות במזרח אסיה.

 

 

האנשים שהשפיעו וניתבו / עיצבו את היותי קצין טוב

1) יעקב רענן / מפקד הצוללת דקר מדוע

2) רמי רפאלי / אילו היה נשאר בחיל להערכתי היה מגיע להיות מח"י

3) אלי רהב / מפקד קורס חובלים שלי ומוביל זוג בטרפדות

4) קרוזו

5) מיכה רם

6) מוסלי  אברהם אשור

7) כריש עזרא קדם / מפל"ג, מז"ר ים – סוף והבוחן שלי לפיקוד על סט"ר וסטי"ל.

8) הדר קמחי / מש"ט 3

9) אריה רונה / מנחה מקצועי שלי

10) יענקלה ריטוב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2024 © | תנאי שימוש | פרטיות