אלוף שלמה אראל – פיתוח וייצור כלי שייט בחיל הים

0

מאת אלוף שלמה אראל                                                 12 דצמבר 2013

פיתוח וייצור כלי שייט בחיל הים

( הערות ליום עיון 3 דצמבר 2013)

 מבוא

טרפדות יגואר של הצי הגרמני

טרפדות יגואר של הצי הגרמני

יום העיון התקיים ביום 5 לדצמבר 2013 במסגרת העמותה להיסטוריה צבאית, יד טבנקין. פיתוח דגמי הסטי"לים סער 1; 2; 3; 4; 4.5 והצוללות דגמי s; t; ו-"גל" הוצגו על ידי הדוברים בצורה מקצועית, אמינה ורהוטה. דגם "דולפין" לא הוצג כי אחרי הצגת "סער 5 " ודברי "המגיבים" שהתארכו מעל למתוכנן, לא נותר זמן ויום העיון הסתיים מבלי שתוצג מערכת הלחימה הימית המרכזית בימינו ובעתיד הקרוב והרחוק. המציגים הרבו בשבח הספינה סער 5 ולא חסכו רמזים בגנות הביקורת  שהותכה בה, בתוך החיל ומחוצה לו.

 

רעיון סער 5 הופיע בעקבות חלופי גברי בלתי צפויים בפיקוד על חיל הים וגרם לתסיסה ולמחלוקת פנימית בצמרת החיל שכתוצאה ממנה מצאו את עצמם קצינים בכירים – כאלה שפקדו על פלגות סטי"לים בקרבות ההיסטוריים של מלחמת יום הכיפורים – מחוץ לחיל, מה שגרם לקידום קצינים שתמכו, או שנמנעו מלבקר בגלוי את התוכנית.

 

דגמי ספינות הטילים שפותחו עבור חיל הים

השקת אח"י מבטח בשרבורג 11 אפריל 1967

השקת אח"י מבטח בשרבורג 11 אפריל 1967

כל הדגמים (1; 2; 3;4; 4 1/5 ) נבנו בשרבורג ובישראל על בסיס הפלטפורמה (קווי גוף ומערכת הנעה ) של  ה "יגואר " הגרמני, על פי צרכי חיל הים ותכנון מספנת לורסן, המוכר כאמן הבלתי מעורער מדורי דורות של בניית קטגוריות אלה של כלי שייט מלחמתיים:

סער 1  – 3 הספינות הראשונות שהגיעו בשלהי 1967 חומשו בתותחים 40 ממ בלבד.

מאוחר יותר משנתקבלו מערכות "גבריאל" נוספות והותקנו בהן, הפכו אף       הן  לסער 2 וסער 1 נעלם מהסד"כ.

סער 2 – 6 הספינות הראשונות צוידו בסונר קוער נגד צוללות. בדיעבד זו הייתה   שגיאה אשר נבעה מהשאיפה להיצמד לדגם אחד ( שכן לא היה ידוע באותו     זמן אם יאושר רכש  סוג נוסף של ספינות – והשאיפה הייתה להימנע מריבוי

דגמים). קיימת סטירה בין הסט"יל הבנוי למהירות גבוהה וסמ"ר נצ"ל             הפועל במהירות איטית. בגלל הסונאר בקוער צוידו סער 2 בתותח 40 ממ         בלבד בחרטום. לימים הותקנו חלק מספינות סער 4 בסונר נגרר.

סער 3 – 6 הספינות הנוספות שנבנו בשרבורג היו חמושות בתותחים 76 ממ וללא        סונאר.         כל 12 ספינות סער הנ"ל היו חמושות בטילי "גבריאל ".

 

ספינה מדגם סער 4 יורה טיל גבריאל

ספינה מדגם סער 4 יורה טיל גבריאל

דגמי סער 4.          הסדרה נחלקה לדגמים שונים בהתאם לתצורות החימוש השונות,  ונשיאת מסוק קל. בהתאם לכך היו גם הבדלים קלים בדחי המרבי.

סער 4  – 4.5

12 סטי"לים מוגדלים שתוכננו על ידי לורסן באותם קווי    גוף והנעה נבנו               במספנות ישראל. הן נועדו לשרות בים   סוף    אחרי מלחמת 6 הימים            והוחזרו לים התיכון עם היכון השלום עם    מצריים. לצורך סקירה זו        נתמקד בדגם  סער  4.5  "נירית" שהיא הגדולה  והמתקדמת ביותר המצויה היום בסד"כ. *

"נירית"    

עד כמה  שידוע לי יש כיום בסד"כ 8 ספינות בדחי מלא של 488 טון,    מהירות 35 קשר,  חימוש טילי הרפון, גבריאל משופר, טילי חץ ותותח 76 מ"מ.  פס ייצור הסט"יל  במספנות ישראל הופסק.

 

מכירות ספינות סער 4 לחו"ל

ככל הידוע לי מספנות ישראל ו/או משרד הביטחון מכרו בשעתו ספינות סער 4        לדרום אפריקה, צ'ילה וסינגפור. מספנת CMN משרבורג מכרה ליוון      (ואולי גם מדינות אחרות) ספינות "סער" אשר כונו בשם  La Combatant 2

 

הערה: השגיאות, אם יש כאלה, בפרטים הנ"ל  הן כולן שלי אך אינן מורידות מתוקף הטיעונים בהמשך המסמך.

 

גילוי נאות

בשנות ה-80 של המאה שעברה, בעת שנתגלעה המחלוקת במערכת הביטחון באשר לתוכנית סער 5* כיהנתי בתפקיד מבקר מערכת הביטחון וחלקתי אישית ומקצועית על הקונצפט של סער 5. לשאלת שר הביטחון קבע מבקר המדינה כי מן הראוי שאביע בדיונים בגלוי את דעתי המקצועית חרף תפקידי כמבקר המערכת. אני פרשתי מתפקידי לפני שנתקבלו ההחלטות הסופיות  ולא ידוע לי איזה ביקורת מקצועית התקיימה בנושא לאחר מכן, אבל חוששני שלא נערכה השוואה בין הצפוי והמוצהר, לבין התוצאה בפועל ולא הופקו הלקחים הראויים.

——————————————————————————————————-

* דגמי ספינות "סער " סווגו בספרות משום שהיו וריאנטים שונים של אותו  קונצפט. משום מה ניתן הציון "סער 5" לספינה שנבנתה מתוך קונצפט שונה לחלוטין ואין כל דמיון בינה לבין ספינות ה-"סער". לכן נאלץ חיל הים לסווג את דגם ה"סער" המתקדם ביותר בספרה 1/5 4.

 

סיכום תולדות הסטי"לים "סער"

בראשית שנות ה-60 של המאה שעברה קבע חיל הים את הקריטריונים לבניית סד"כ  הסטי"לים שלו, כדלקמן:

– דגם בסיסי אחיד שיקנה לחיל את היתרונות הבאים:

– צבירת עוצמה באופן הדרגתי ורצוף בהתאם למקורות התקציב, מבלי  להיכנס מדי פעם, כמו בעבר, לקטגוריה חדשה של כלי שיט.

– פיתוח ושיפור הפלטפורמה הבסיסית בהתאם לצרכי הזירה והתפתחות   מערכות הנשק.

– אפשרות בנייה בארץ.

– סטנדרדיזציה – פישוט הלוגיסטיקה, התחזוקה והכשרת כוח אדם.

– גמישות מבצעית דהיינו "מספרים" – סד"כ המאפשר כוננות וכשירות בכל       עת, ולחימה ביותר מזירה אחת.

– כושר התמודדות מול משחתות וסטי"לים גם יחד.

כפי שניתן לראות, במשך 30 שנה מלאו ספינות ה-"סער" בהצלחה את ייעודן במלחמה ובביטחון השוטף ועמדו בקריטריונים שהועיד להם חיל הים מלכתחילה. התפתחות הסד"כ, מ- סער 2 עד סער 1/5 4 ( נירית ) מוכיח זאת בעליל.

 

סער 5

סער 5 קטע את המשך ההתפתחות הנ"ל והיה פרי של יומרה חובבנית ושאפתנות חסרת מעצורים, להוכיח כי "מה שנעשה עד כה כבודו במקומו, אבל מה שהיה טוב בזמנו איננו טוב יותר ויש להחליף אותו בקונצפציה חדשה של ספינות מלחמה".   ככול שניתן להתרשם היה בהגדרת האפיון של סער 5 ניסיון להעתיק מעין "מיני פריגטה " של צי ארצות הברית, תוך שימוש במערכות ותכונות שנועדו לפעול במרחבי האוקיאנוסים בכוחות המשימה של צי ארה"ב ותפקידן העיקרי היה הגנה  על נושאות המטוסים מפני צוללות ומטוסים.

 

קורבטה סער 5 בחיל הים

קורבטה סער 5 בחיל הים

האפיון המקורי

כאמור היה באפיון ( כפי שהוצג בשנות ה- 80 של המאה ה-20 ) ניסיון חיקוי ממוזער של הפריגטה האמריקאית אשר עיקריו היו:

– דחי 850 טון (!)

– מהירות מעל 40 קשר

– הנעה דיזל + טורבינות גז

– dampers בסיסים להשתקת רעש המנועים

– מסוק והאנגר על הסיפון

– Towed Array  ( להלן TA ) – מערכת סונאר נגרר שנועד, כפי שנתברר,        לגילוי צוללת גרעינית במעבר "טבעות"- החזר מקרקעית הים של הדי                משאבות הקירור    של            הכור הגרעיני).

– חימוש נגד שטח, נ.מ, ונצ"ל.

 

התפישה בלוחמת שטח

הטקטיקה כפי שהוצגה על ידי חיל הים הייתה כדלקמן:"ה- TA מגלה אקוסטית כלי שייט  מעבר לאופק ומעבר לטווח מכ"מ, המסוק מוזנק לזיהוי- אם זוהה אויב משגרים אליו טילים."…( רעיון חובבני ובלתי מציאותי )

 

הסד"כ המתוכנן

חיל הים הציע לבנות 8 (!) ספינות סער 5  שיחליפו את כל סד"כ  הסטי"לים הקודם.

 

הביקורת (בקיצור האפשרי )

התברר, בין היתר, שבחיל הים לא ידעו בדיוק מה הוא ה- TA . לפי דרישתי נשלחו 2 קצינים ללמוד את הנושא והתברר שהוא כלל לא רלבנטי לזירה שלנו ודורש נפח ומשקל  גדולים. כמו כן נטען שכדי לעמוד באפיון נדרשה ספינה של לפחות 2500 טון ( הפריגטות האמריקאיות היו בדחי של 4000 טון והיה מצוי דגם הולנדי בדחי 2800 טון ומהירות מרבית של 28 קשר). חיל הים התאמץ להקטין את הדחי כדי להציל את התוכנית.

 

התוצאה

לעומת האפיון המקורי הושג האפיון כדלקמן:

– דחי 1200 טון (1400 דחי מלא)

– מהירות מרבית 34 קשר

– ללא TA

– ללא תותח שטח 76 ממ אוטו- מלארה ( אשר חיל הים היה בין הראשונים          שהציבו אותו על הסטי"לים והפך לתותח "אוניברסאלי" בכל ציי המערב ).

– ללא  dampers.

לעומת 8 שתוכננו נבנו בסה"כ 3 ספינות סער 5 והספינות מדגם "נירית " המשיכו להוות את עיקר הסד"כ של חיל הים.

 

סיכום ולקחים- סער 5

 

– 3 ספינות סער 5 הן אפיזודה חולפת בנוף של חילות הים. לעומת עשרות רבות של דגמי הסטי"לים הישראלים שנרכשו על ידי ציים ברחבי העולם – שום מדינה זולת ישראל לא רכשה ולא הזמינה ספינות נוספות כמותן.

 

– כלי השיט של חיל הים הישראלי נועדו ללחימה בציי האויב בעת מלחמה ולתפקידי ביטחון שוטף ולחימה נגד בסיסי הטרור הפלשתיני בעת "רגיעה". מערכת נשק מרכזית של חיל הים, הבנויה למלחמה בים הפתוח בלבד הינה בגדר מותרות. ספינות סער 4 השתתפו כל השנים, לצד חיל האוויר, באש תותחים נגד בסיסי הטרור. סער 5 הצליחה לשרוד מפגיעת טיל שנורה מהחוף במקום שכלל לא הייתה צריכה להימצא בו, שכן לא היה לה במה לתרום למשימה של סיוע באש מהים.

 

– חיל הים התבסס כל השנים על פלטפורמה בסיסית מוכחת של ה-"יגואר" ושאף   ככל האפשר להימנע מפיתוח אב טיפוס חדש של כלי שיט. פיתוח אב טיפוס הוא תמיד יקר וכרוך בסיכונים של "דמי לימוד".

 

– סער 5 איננו פסול ככלי שייט, אבל  איננו מאוזן מבחינת הקונצפציה. הדחי שלו לא נקבע על פי האפיון המבצעי כי אם על פי התחייבות "פוליטית" שלא לחרוג ממנו. כך יצאה ספינה יקרה אך "חסרה", שנבצר ממנה במידה רבה להשתתף בפעילות המבצעית השוטפת.

 

– גם ללא ה- TA מצויד סער 5 ביכולת לחימה נגד צוללות. דא עקה שלעניין נצ"ל

זו ספינה  גדולה ויקרה מדי. עד לשנות ה-2000 הייתה לחימה נגד צוללות בישראל

רלבנטית בגזרת החוף בלבד – ולמטרה זו די היה ב- "ציידת צוללות" קטנה, איטית

וזולה בהרבה שכן תנועה במהירות גבוהה משבשת את יכולת הקליטה של הסונאר.

 

– הגנת המים הכלכליים

משימה זו לא הייתה קיימת, ולא נחזתה בשנות ה-80 בעת שנוצרה סער 5. כיום,בערוב ימיה, היא מסוגלת לקיים משימה זו, גם אם לא בדיוק תוכננה לכך, והגיע הזמן להחליף אותה בספינה חדישה ומתאימה יותר ויותר חסכונית.

 

חידוש סד"כ חיל הים

בימים אלה התבשרנו בתקשורת על כוונה לרכוש ספינות חדשות מגרמניה. זו היא בשורה משמחת. יש בצי הגרמני קורבטות רב-תכליתיות בדחי של כ- 1850 טון ומהירות 28 קשר שנראות מתאימות ביותר להגנת המים הכלכליים ואשר, ביחד עם הצוללות "מדגם דולפין" והסטי"לים בדגם "נירית" הממשיכים לשרת ככוח ההתקפי המהיר, עשויות להוות כוח ימי סביר ומאוזן במדינת ישראל.

 

 

תהליך קבלת ההחלטות

 

– סער 5 איננו המשגה הקונצפטואלי היחידי שנעשה במערכת הביטחון בישראל. בעת כהונתי כמבקר המערכת במשך 4 שנים הייתי עד לשגיאות לא מעטות שנעשו בפיתוח מערכות לחימה יקרות – והיו פרויקטים שאפתניים שננטשו לאחר שהושקעו בהם משאבים מרובים. במערכת דינאמית כמו מערכת הביטחון צריך להשלים לפעמים עם שגיאות וכישלונות אם הם נעשים bona fide – בתום לב. לא כן היה המקרה של סער 5.

 

הסמכות המקצועית

 

על פי ההגדרה מהווה מפקדת חיל הים חלק אינטגראלי מהמטה הכללי, בנוסף להיותה המפקדה הבונה והמפעילה את הזרוע הימית. סמכות המטה הכללי ( בכפוף לדרג המדיני ) היא להגדיר את יעוד ומשימות חיל הים ולקבוע את תקציבו. במסגרת זו מהווה מפקדת חיל הים את הסמכות המקצועית לבניין הכוח. אם מתעורר חשש של חריגה מהיעוד ו/או מהתקציב – אין מנוס מדיונים והתייעצויות בכל הרמות, לרבות מנוי ועדות מייעצות בלתי תלויות ולרבות התייעצות עם גורמים חיצוניים. בהעדר תום, לב או מאינטרסים זרים, אין ביטחון שההחלטות שתתקבלנה תהיינה הראויות ביותר – כפי שנראה להלן:

 

היועץ האמריקני דב זקהיים

 

סער 5 נבנה בארה"ב בכספי הסיוע  האמריקאי.  את הצוללות לא ניתן היה לבנות בכספי הסיוע מכיוון שחוק הקונגרס אסר בניית צוללות קונבנציונאליות במספנות בארה"ב.  דב זקהיים ה "יועץ " – אשר יש להניח שייצג אינטרסים מסוימים – המליץ על ספינות סער 5 וקבע כי: "לישראל אין צורך בצוללות נוספות "! (כנראה על דגם "גל").

 

ועדת טל

 

– ועדה זו הייתה תופעה מוזרה. לא נמנה עליה איש בעל ידע ימי ( כנראה משום שהיה ידוע מראש שכל  יוצאי חיל הים הבכירים מתנגדים לרעיון סער 5 ומפקד חיל הים יתנגד למינוים). נקבע אפוא שמפקד חיל הים ואנשי מטהו ישמשו יועצים מקצועיים לוועדה ויהיו נוכחים בכל ישיבותיה (!)

 

– התקציב שעמד לצורך התעצמות חיל הים לשנות ה-90 עמד על  1מיליאד ו 140 מליון דולר. הוועדה המליצה על 3 ספינות סער 5 ו- 2 צוללות דולפין, תוך התעלמות ממסגרת התקציב. בפועל התקציב לא הספיק לשני הסוגים וחיל הים נדרש להחליט על מה הוא מוותר אך סרב,  והרמטכ"ל החליט על ביטול תוכנית הצוללות.*

 

– לימים, איתרע מזלו של חיל הים, ובעקבות  מלחמת המפרץ, שבה שיגרה עיראק לעבר ישראל עשרות טילים וממשלת ישראל התאפקה ולא הגיבה, החליטה ממשלת גרמניה לבנות את שתי הצוללות על חשבונה ולהעניק אותן לישראל.

 

סיכום

שום מערכת אינה חסינה משגיאות אך מקרה סער 5 הוא חריג, רצוף דיסאינפורמציה וכפייה מחשבתית, וראוי היה בשעתו להיחקר עד תומו ללא משוא פנים. יש לקוות שהלקח נלמד.

 

 

* יש להניח שההחלטה נתקבלה על רקע חוסר האפשרות להשתמש בכספי סיוע אמריקאי וממילא, סער 5 בלע למעשה את כל התקציב שיועד להתעצמות חיל הים. למשמע הידיעה על ביטול  תוכנית הצוללות נדהם יו"ר הועדה, האלוף טל ז"ל, וזעק בפני: " הלוא הצוללות הן הפרימאט! "

 

אלוף שלמה אראל

אלוף שלמה אראל

אלוף שלמה אראל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2024 © | תנאי שימוש | פרטיות