ריקוט 'דפנה' במלחמת יום הכיפורים – פסח מלובני

קרב ראס בירון

תקיפת בסיס "דפנה" במלחמת יום הכיפורים מנקודת המבט המצרית[1].

קרב פורט סעיד בויקיפדיה העברית

רקע

לאחר מלחמת "ששת הימים" ובעיקר מאז 1968 הכין חיל הים המצרי את תכניתו במסגרת תכנית המבצע הכללית לשחרור סיני, כמו שאר זרועות הצבא, כדי להשיג את המטרה המדינית – סילוק השפעות התוקפנות, שהפכה למטרה צבאית מוגדרת והיא שחרורו המלא של חצי האי סיני, וזאת בסיוע הזרועות האחרות – חיל האוויר וההגנה האווירית – מפקדות הארמיות ועתודת המפקדה הכללית של הכוחות המזויינים המצריים.

בשנת 1973 ותחת מסווה התרגיל האסטרטגי-אופרטיבי המשותף, והתמרון הימי שהתקיים כל שנת הדרכה, הועלתה דרגת הכוננות בחיל הים לכוננות מלאה בשעה 08:00 בבוקר ה-1 באוקטובר 1973, החלה הפריסה הטקטית של יחידות החיל באזורי המבצעים שלהם, והתמקמותם במקומות שיועדו עבורם לקראת הלחימה בזירות המבצעים הים התיכון והים האדום. מפקדי יחידות ובסיסי החיל קיבלו את משימותיהם, וגם גורמי הפיקוד של החיל התמקמו במפקדות השליטה השונות, יחד עם שאר גורמי השליטה של הצבא.

הארגון המבצעי של יחידות החיל

הכוחות המבצעיים של החיל נערכו תוך שמירה על הארגון הקבוע של בסיסיו, ויחידות החוף שלו, ובנוסף לארגון מספר כוחות משימה למשימות התקפיות (כוחות הלם) שהתבססו על החטיבות הימיות השונות, ובכלל זה כוח המשימה 202 תחת פיקוד חטיבה 2 סטי"לים, בפיקודו של עקיד (אל"מ) עלי מוחמד תופיק ג'אד. כוח זה כלל 6 סטי"לים, אליהם צורפו שתי ספינות טורפדו בהן הותקנו מטל"רים BM-21 בלתי מונחים; כוח משימה 101 תחת פיקוד חטיבת המשחתות, שבפיקוד עמיד (תא"ל) פארוק עבדאללה זויל, שכלל שתי משחתות מדגם סקורי, אליהן צורפו שני סטי"לים ושתי ספינות טורפדו, וכן כוח עתודה 303 תחת פיקוד חטיבה 1 ספינות טורפדו, שבפיקוד עמיד (תא"ל) מוצטפא יאור מוחמד, שכלל 5 ספינות טורפדו מדגמים שונים, אליהן צורפו שני סטי"לים. זאת בנוסף לכוח (מג'מועה- במקור) הטקטי של בסיסי אלכסנדריה ופורט סעיד, אחת מחטיבות טילי החוף-ים, ובשיתוף פעולה עם זרועות חיל האוויר וההגנה האווירית.

טרפדת P-183 שחומשה במטול רקטות לצורך הפגזת החוף.

המשימות שניתנו לכוחות משימה אלה היו אבטחת המרחב האופרטיבי של חיל הים בזירת הים התיכון, ומוכנות לבלימת החפה ימית ישראלית באזור דמיאט שבמערב, הפגזת נמל אשדוד בטילים מונחים, ומוכנות להפגיז את נמל ראס בירון בטילים מונחים ורקטות בלתי מונחות, בליל יום הע' 1 ו-2 (קרי 7-6 באוקטובר), כמשימה חלופית במידה והפגזת נמל אשדוד לא תתבצע, לסייע ללחימה של בסיס אלכסנדריה, כולל ביצוע ירי טילים מתוך הנמל, ומוכנות לביצוע כל משימת חירום שתדרש בהתאם למצב.

המוכנות לבצע את משימות המבצעים:

תחת כיסוי התרגיל האסטרטגי-אופרטיבי המשולב, והתמרון הימי המצרי המתבצע כל שנת הדרכה, התבצעה ב-2 באוקטובר 1973 גיחת סיור/מודיעין אווירי לטובת חיל הים במטוס 16-TU, באזור אל-צ'בעה-רשיד. הגיחה בוצעה בעומק של מאה ק"מ בים התיכון, ולא נצפו בה כל מטרות עוינות של חיל הים הישראלי. בשעה 13:00 ב-3 באוקטובר 1973, הוטלו שני מצופים במפרץ אבו קיר כדי לקשור את ספינות הטילים וספינות הטורפדו. ב-4 וב-5 באוקטובר נפגש מפקד חיל הים, לואא' פואד אבו ד'כרי עם מפקדי העוצבות והיחידות, מפקדי החטיבות, ראש אגף המבצעים והתכנון וכן ראש ענף המודיעין בחיל הים, ונתן את ההנחיות הסופיות לזירת המבצעים של הים התיכון, לביצוע המשימות העיקריות ב-6 באוקטובר,

כלהלן: ביצוע פקודת הקרב להפגזת ראס בירון

חשיבות אזור ראס בירון: המקום שוכן על החוף הצפוני של חצי האי סיני, ועל פי דברי לואא' יוסרי קנדיל, ששימש ראש ענף המודיעין בחיל הים במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים, נמצאו בו מתקנים לוגיסטיים, בית חולים שדה ומחסני אספקה. כן נמצאו במקום שתי פלוגות חי"ר, פלוגת נח"ל, פלוגת טנקים וסוללת תותחי 175 מ"מ.

להלן נוסח פקודת המבצע להפגזת ראס בירון:

התכנית המצרית להפגזת דפנה

1. פלגת ספינות טילים מהכוח (מג'מועה – במקור) הטקטי הנמצאת באלכסנדריה תצטרף לכוח המשימה 202 הכולל 4 ספינות טילים מהדגמים 205 (אוסא) ו-206 (שרשן, שהיא בעצם ספינת טורפדו ולא ספינת טילים), אליהן סופחו 2-1 ספינות טורפדו מדגם 183, מצויידות ברקטות 21-BM. הפלגה תפליג בשעה 17:30 ב-6 באוקטובר 1973, תחת חיפוי ואבטחת המג'מועה הטקטית של אלכסנדריה, מאבו קיר שבאלכסנדריה כדי לבצע את ההפגזה, עם השמעת מילת הקוד רמדאן.
2. ספינת טורפדו אחת תתנתק מפלגת ספינות הטורפדו, כדי לבצע את המשימה, ולאחר ביצועה תתבצע החזרה כפי שתוכנן, ספינות הטילים מהמג'מועה הטקטית יחזרו לבסיס פורט סעיד ואילו כוח המשימה 202 יחזור לבסיס אלכסנדריה בלילה.
3. פלגות ספינות הטילים מהמג'מועה הטקטית שלעיל תהיינה אחראיות על משימת אבטחת השיוט והלחימה הימית להשמדת את ספינות הטילים הישראליות, שתפעלנה לסיכול ביצוע המשימה.
4. דרגת הכוננות בבסיס פורט סעיד תועלה לעליונה, ופלגת ספינות הטילים תצא מהבסיס כדי להצטרף לכוח המשימה ולתגבור פעולות הלחימה עם קבלת מילת הקוד עיד (חג), בצרוף קביעת זמן ותאריך הביצוע, בהתאם לידיעות המודיעין ובהתאם למצב.

מהלך מבצע הפגזת אזור ראס בירון

בשעה 23:10 בליל 7-6 אוקטובר 1973 ניתנה ההוראה לכוח משימה 202, שכלל 6 ספינות טילים ושתי ספינות טורפדו, לבצע את משימת הפגזת האזור ברקטות לא מונחות מדגם 21-BM.

עוד לפני כן, בשעה 16:25 ב-6 באוקטובר 1973, יצא כוח המשימה מאזור אבו קיר שבאלכסנדריה, בפיקוד עקיד (אל"מ) סמיר עבד אל-קאדר, וניתנו הוראות ליחידות האמורות לבצע את ההתקפה להתפרס טקטית. ספינת הטורפדו שהיתה מצויידת במטל"ר 21-BM והיתה אמורה לבצע את ההפגזה עצמה, בפיקוד נקיב (סרן) צלאח צאלח, התפצלה מהכוח בדיוק בשעה 23:10, והתמקמה מול היעד במרחק של 10 מייל. הספינה ביצעה את הירי, שכלל שיגור של 80 רקטות 21-MB לעבר האזור, בסביבות השעה 00:30 ב-7 באוקטובר 1973.

לאחר שעברו 6 דקות מההפגזה, כאשר כוח המשימה החל לחזור לבסיסו, החלו מסוקים ישראליים לשגר נורים אחרי הכוח הנסוג, דבר שגרם לו להאיץ את מהירותו ולצאת מהאזור המואר. בשעה 00:50, כ-20 דקות לאחר הירי, הופיעו מטוסים ישראליים שפנו לעבר כוח המשימה הימי המצרי. הכוח המצרי התפצל, כאשר ספינת טורפדו אחת פנתה צפונה, ואילו שאר הכוח נסוג מערבה, כשהוא מבצע תמרון שנועד להסיח את דעת מטוסי האויב.

בשעה 00:55 התפתח קרב בין אחת מספינות הטילים מהמג'מועה הטקטית, שהיתה אחראית על אבטחת נתיב החזרה של כוח המשימה, לבין שתי מטרות ימיות ישראליות, ומסוק ישראלי. במהלך הקרב שיגר כוח המשימה 303, שנמצא בנמל פורט סעיד, שתי ספינות טילים כדי לסייע למג'מועה הטקטית בלחימה. כן ביצע חיל האוויר המצרי גיחת הטעיה מצפון לאלכסנדריה, לעומק של 100 מייל בים, כדי למשוך את תשומת לב המבנה האווירי הישראלי לעבר אבטחת נמל חיפה שבים התיכון (במשתמע שהגיחה המצרית היתה אמורה לאיים על נמל חיפה), דבר שאילץ את המבנה הישראלי לעזוב את כוח המשימה הימי המצרי, שהגיע בשעה 07:35 בבוקר ה-7 באוקטובר 1973 לבסיסו באלכסנדריה.

תוצאות המבצע

שתי ספינות הטורפדו מדגם 183 שעברו שיפורים במצרים, מכוח המשימה 202, הצליחו להפגיז את אזור ראס בירון ב-80 רקטות 21-BM. כן הופל מסוק ישראלי על ידי אחת מספינות הטילים במהלך הקרב שהתנהל עם כוח המשימה ועם כוחות המג'מועה הטקטית, שהיתה אחראית לאבטחת תנועת כוח המשימה. כן הושמדו שתי ספינות מדגם סער של חיל הים הישראלי, וסטי"ל אחד של המג'מועה הטקטית הנ"ל, שהיה בפיקודו של נקיב (סרן) מחמוד חאפט'.

תרגם ועיבד אל"מ (בדימוס) פסח מלובני 3 ביוני 2019

הערות

[1]   מבוסס על מחקר בנושא שנערך על ידי חוקר מצרי, איימן עיד, ביחידת המחקרים הצבאיים והבטחוניים באתר ההסטוריונים המצרי 73.

הסברים

לתמונת היערכות – טבלה ימנית: מיכלים כחולים – מחסני אספקה; כוכב – פלוגת נח"ל; ריבוע צהוב על בסיס מגן דוד – פל' טנקים.

טבלה שמאלית: ספינה צהובה – ספינת טורפדו; 3 ספינות אדומות – כוח המשימה של ספינות הטילים; שתי ספינות צהובות/חומות באלכסון – המג'מועה הטקטית לאבטחת נתיב החזרה.