מפקד יעקב ניצן לצוות אח"י עכו

מאת: רס"ן יעקב ניצן 12 ביוני 1970

לאח"י עכו ביום פרידתי ממנה

צוות אח"י עכו, לאחר למעלה משנה וחצי של פיקוד על אח"י עכו, הגיעה השעה בה עלי לעזבכם ולהעביר את הפקוד לרס'ן נוי.

התקופה בה פקדתי על אח"י עכו הייתה עבורי תקופה מרתקת, מסעירה והמעניינת בחיי. יחדיו קבלנו ספינה שהיא חומר גולמי, גוף ומנועים וצוות שידיעתו היחידה הייתה השטת הספינה. יחדיו זכינו להיות הראשונים שנמלטו עם ספינתם מנמל שרבורג, ב-31 לדצמבר 1968. ויחדיו היינו עדים להפיכת אח"י עכו מספינה סתם לספינת טילים לוחמת. ספינה המסוגלת בבוא העת למלא את כל תפקידיה בהצלחה – החל מהובלת מפקד צי וונצואלה לטייל בים וכלה ב"ברזיל", "אוגנדה" ושאר משימות.

יודע אני שכל פריט של ציוד לחימה שנוסף בספינה גרם לרטט קל בלבכם. ובלבי ובהיכנסי מידי פעם לחדר המי"ק תהיתי – האמנם נהיה מסוגלים אי פעם לעכל את כל הציוד הזה ולהפעילו ביעילות? כיום גזו הספיקות. רצינו, התאמצנו והצלחנו.

בהביטי אחורה אל התקופה בה שירתנו יחדיו, אינני יכול אלא להמשילנו לקבוצת אנשים המטפסת יחדיו על הר נישא במגמה להגיע לפסגה. בהגיעם לפסגה ניגלה להם מסביבם נוף נהדר, אולם בהרימם את ראשם רואים הם מעליהם פסגה נוספת שגם אותה עליהם להשיג. כל עוד יימצא די מרץ וכוח רצון באנשים לשאת ראשם כלפי מעלה, תמיד יראו פסגה נוספת אותה גם כן יש להשיג ולכבוש.

אף אנחנו טיפסנו, התאמנו והגענו יחדיו להישגים נאים אולם חלילה לכם מלנוח בשאננות על זרי ההצלחה. זכרו שהעמידה במקום היא נסיגה. לכן, אני מאחל לכם שתמצאו תמיד כוח בלבכם לשאוף, לטפס ולהתמיד בהתקדמותכם.

חושב אני שבורכתי באנשי צוות מצוינים, הממלאים את תפקידיהם השונים בנאמנות ובמסירות. אחד הדברים ששבה את לבי היה לראות שגם כאשר עומס העבודה היה רב- עדיין מצאתם בתוככם את אותה רזרבה קטנה המאפשרת לומר לחבר מילה טובה מידי פעם, להתבדח מעט ולהתנדב למשימות נוספות.