"דולפין" בש-13 פיתוח ומבצעים איתן ליפשיץ, פברואר 2021

0

מכשירי צלילה "דולפין"  פיתוח ומבצעים

 נכתב על ידי סא"ל דימ  איתן ליפשיץ נבדק על ידי סאל דימ' משה לוי אשר השתתף בכל הארועים.

בשנים 1963 – 1967 שימשתי בתפקיד מפקד פלגה ביחידה צ-1  ובהמשך מפקד היחידה  צ-1 בשייטת 13 .במסגרת המשימות של יחידה צ-1 עבדנו על פיתוח מבצעי של ה"דולפינים". להלן ארבעה סיפורים בנושא.

בעת בניית המוביל הארצי

צינור המוביל הארצי

צינור המוביל הארצי

בשנת 1963 הושלמה בניית המוביל הארצי ועמדו להפעיל את המשאבות . משאבות הענק ניבנו בגרמניה , לפני ההפעלה שאל היצרן של המשאבות: האם ניקיתם לפי הפרוטוקול את צינור השאיבה התת ימי? התשובה של מקורות הייתה שלילית והפעלת המשאבות נעצרה.

ניקוי הצינור אמור הייה להתבצע על ידי גרירה של מעין מזחלת – מברשת פלדה חצי עגולה בקוטר 3 מטר, כמו קוטר הצינור. את המזחלת היו אמורים לגרור בעזרת כבל פלדה מצד לצד של הצינור. הצינור נבנה קטעים קטעים ובזמן הבניה היו צריכים לשתול את כבל הגרירה. אלא ב"תרבות הסמוך" פשוט לא שתלו את הכבל.

הבעיה שניצבה בפני מקורות הייתה להעביר כבל בצינור תת ימי באורך 600 מטר. משיכת הכבל על ידי צולל נפסלה על ידי מקורות, במקרה של תקלה בציוד הצלילה הצולל לא יכול הייה להספיק לצאת מהצינור.

מקורות קיבלו הצעה מארצות הברית – העברת כבל בעזרת ציוד מכני מונחה טלויזיה בעלות של מיליון דולר . בגלל העלות הגבוה מקורות פנו לשייטת 13 לבצע את העברת הכבל ואני מוניתי כמפקד המבצע.

במספנת השייטת הכין לנו קצין אמצעי לחימה – ס"אל דימ' שלמה יפה ז"ל – "מפלצת " דמויית  טיל מצינורות אלומיניום באורך 6 מטר,האורך נקבע כדי שהמתקן לא יתקע בצינור שהקוטר שלו 3 מטר, במרכז המתקו חובר "דולפין" שאמור להניע אותו , בחלק האחורי הותקן תוף מסתובב עם כבל פלדה 2 מלימטר.

ירדתי לכינרת עם שני לוחמים – משה לוי, וטולקה, שלמה הביא את המתקן והחילונו את המבצע. הכנסנו את המתקן דרך אחד החלונות של פטריית היניקה והתחלנו לרדת לעבר הצינור. הראות הייתה אפסית. הרגשת כאילו אתה צולל בתוך דיו, כדי לדעת את הכוון למטה או למעלה היינו מאירים עם הפנס את בועות האויר שתמיד עולות. זו הייתה אחת הצלילות הקשות ומסובכות שהיו לי לאורך השרות.

התיאום בין הצוללים בתוך ה"דיו" נשען על עבודה משותפת שלי עם משה מאחר והיינו זוג צוללים קבוע זמן רב. בשלב ראשון הכנסנו בטעות את המתקן ל"מעי העיוור" בקצע הצינור. בדקתי האם אנחנו בכוון הנכון והתבררה לי הטעות. היינו צריכים לעלות לכוון הפטריה ולסובב את המתקן ,פעולה שדרשה תיאום בין שלושתנו הצוללים שלא רואים כלום. לאחר שסובבנו את ה"מפלצת" הכנסנו את המתקן לצינור בכוון הנכון.

בשלב זה הייתי צריך להפעיל את ה"דולפין".  כך עשיתי ואז קרתה לי תקלה קשה. במסגרת הצלילות בשייטת לא משתמשים בצלילת אוויר אלא לספורט או עבודות מיוחדות.   עם חמצן מותר לצלול רק עד עומק 12 מטר. במקרה זה לא ניתן היה לצלול  עם חמצן

צינור האוויר שמגיע מהבלונים עד הפייה מהודק על ידי רצועת גומי המחוברת לפייה ועוברת מסביב לצוואר ושוב מתחברת לפייה , מטרת הרצועה להבטיח שהפייה תשאר בפה. כנראה בגלל שהתיחסות לצלילה עם אוויר הייתה יותר עניין של ספורט לא קשרתי את רצועת הגומי מסביב לצוואר. הנעתי את "הדולפין" רצועת הגומי נתפסה במסגרת של המתקן. הפייה נתלשה מהפה ונמשכתי על ידי ה"מפלצת" לתוך הצינור. בפעולה מהירה, הוצאתי סכין, חתכתי את רצועת הגומי, הכנסתי את הפיה לפה והכל בא על מקומו בשלום.

יצאנו אני ושני הלוחמים דרך הפטריה ובזה נגמר החלק שלנו במבצע. הכבל הגיע לתחילת הצינור. לקחנו את ה"דולפין" והציוד ועזבנו את האתר. המנהל של מקורות שאל אותי איזה מתנה אני רוצה ליחידה, עניתי כל דבר בתנאי שמפקד השייטת לא יוכל לשים אותה על מדף בחדר שלו. מקורות קנו לשייטת שולחן ביליארד במתנה. עד כמה שאני יודע הלוחמים לא שיחקו בשולחן.

עבודה מבצעית עם "דולפנים" בנמל חיפה

כדי להפוך את ה"דולפין" לכלי מבצעי בצענו מספר תירגולי צלילה בנמל חיפה. אני ומשה לוי שהיינו זוג קבוע בצלילה. היו מספר בעיות בעבודה בנמל:

א החיבור בין בני הזוג , בצלילה מבצעית בני הזוג מחוברים בחבל באורך כ-1.5 מטר. אךבצלילה עם שני "דולפינים" אי אפשר לקשור את בני הזוג.  היות וה"דולפינים" עלולים להתרחק זה מזה ולנוע בכוונים שונים.התגברנו על הבעיה בכך שקשרנו את החרטומים של ה"דולפינים". והצלחנו לבצע תרגולות של צלילה למטרות עם זוג "דולפינים".

ב רעש המדחף – מדחף ה"דולפין" נמצא מתחת לראש הצולל והוא יוצר רעש חזק שמפריע להבחין ברעש של כלי שייט שעוברים מעל ראש הצוללים. כאשר מדובר בכלי שייט רדודים יחסית: גוררות, ספינות טורפדו וכו' הפתרון היה לרדת יותר עמוק ל 7-8 מטר. העומק המותר לצלילה בחמצן  הינו 9-10 מטר. עומק זה של 7-8 מטר לא נותן בטחון לצולל למעבר מתחת לאוניות גדולות. אם מצליחים לשמוע מדחף של אונית סוחר גדולה ניתן לרדת למספר דקות מתחת לעומק המותר. הבעיה שמדחף של אוניית סוחר כאשר היא יוצאת מהנמל במהירות איטית כמעט לא יוצר רעש. יום אחד החלטנו לבדוק את בעיית אוניות הסוחר ולבצע חציה של פתח הנמל. התחלנו בצלילה עם שני "דולפינים"  מקצה שובר הגלים הארוך באמצע הדרך פגש אותנו מדחף של אונית סוחר מבלי ששמענו את האוניה מתקרבת. להב המדחף חתך את חרטומי ה"דולפינים" כאילו שהיו מחמאה. ה"דולפינים" נפרדו. התעשתנו חזרנו במהירות לשובר הגלים הארוך בתנועה על פני המים. הנזק ל"דולפינים" הייה רציני , בעיית הרעש של מדחף ה"דולפין" מתחת לראש הצולל לא נפתרה בעבודה בתוך נמל.

תובלת "דולפינים" בצוללת

דולפין במוזיאון ההעפלה וחיל הים

דולפין במוזיאון ההעפלה וחיל הים

 

במסגרת הכנסת ה"דולפין" לפעילות מבצעית הוחלט לתרגל הובלת "דולפינים" על ידי צוללת עד לקרבת הנמל ומשם תנועה עצמאית של צולל עם "דולפין".

השיטה הייתה במקום טורפדו להכניס לצינור השילוח שני "דולפינים" קשורים בחבל. הצוללת תתישב בעומק של עד 30 מטר.  עומק רדוד יותר אינו מבטיח את מסתור הצוללת מפני אניות שטח. עומק גדול יותר מ-30  מטר מסכן את הצוללים. הצוללים ימשכו את ה"דולפינים" מצינור הטורפדו  ויצאו לעבר המטרות.

שיטה זו אינה יכולה לעבוד בנמלים גדולים דוגמת נמל אלכסנדריה בו הכניסה דרך הפתח, תנועה לעבר המטרות ונסיגה תדרוש כ-20 קילומטר. לא בטווח התנועה של ה"דולפין". תנועה עד שובר הגלים תגזול כמעט כפול זמן ,כולל הוצאת ה"דולפינים" מהצוללת, והיא לא כדאית. כדי לבדוק את התכנית יצאנו אני וכרגיל בן הזוג הקבוע משה לוי לתרגיל מלא של הובלת ה"דולפינים" על ידי צוללת, תנועה עם ה"דולפינים" ליעד הדבקת מוקשים ונסיגה אל הצוללת.

אח"י לויתן צ-75

אח"י לויתן צ-75

על הגשר של הצוללת קשרנו שני מכשירי צלילה באוויר דחוס. היות וצולל לא יכול לעבוד עם חמצן בעומק 30 מטר. הצוללת התישבה על הקרקע מספר קילומטרים צפונית לנמל קיסריה. יצאנו בנוהל רגיל דרך הגשר.  לקחנו את מכשירי האוויר דחוס ושמנו על הגב. התנתקנו ממכשיר החמצן במעגל סגור והתחברנו לפייה של מכשירי האוויר. ירדנו לעבר פתח צינור הטורפדו וסימנו בדפיקות מוסכמות על מיכסה הצינור שאנחנו מוכנים. הצוללת מלאה מים בצינור ולאחר מכן פתחה את המכסה הקדמי. משכנו את ה"דולפינים" מתוך הצינור,  פעולה לגמרי לא פשוטה, וסימנו לצוללת בדפיקות לסגור את המכסה הצמ"ט וחזרנו לגשר הצוללת. התנתקנו ממכשירי האוויר, התחברנו למכשירי החמצן קשרנו את מכשירי האוויר ועלינו במהירות לעומק של שלשה מטר.

הצורך בעליה מהירה נבע מכך שנשימת חמצן בעומק שמעל ל-9 מטר ליותר מדקה או שתיים מסכנת את הצולל בהרעלת חמצן.לעליה המהירה היו השלכות מבחינת דקומפרסיה. בגלל כאבים קשים בכתף ימין, הוכנסתי לאחר התרגיל, לתא לחץ למספר שעות, לצורך הליך של דקומפרסיה.

צללנו עם ה"דולפינים" למטרה ושבנו אל הצוללת. משך הזמן של החלפת המכשירים, הוצאת ה"דולפינים", ושוב החלפת המכשירים, היה כ-45 דקות. על ידי תירגולים חוזרים ניתן היה לצמצם את הזמן ל-35 דקות. המסקנה בסיכום הייתה: שניתן  לשלב מבצעית "דולפינים" בתובלת צוללת בתקיפה של נמלים קטנים תוך כניסה דרך פתח הנמל.

תכנית מבצעית לתקיפת גשר הפירדאן בתעלת סואץ

גשר פירדאן הינו גשר מסתובב נפתח הבנוי על גדות תעלת סואץ. מחבר בין מצרים וחצי האי סיני. הפירדאן הינו גשר המתכת המסתובב הגדול בעולם. אורך הגשר 640  מטר, רוחבו 12.60 מטר וגבהו 60  מטר. כדי שאפשר יהייה למנוע העברת כוחות צבא של מצרים לסיני, עבדו בצה"ל על תוכנית לפגיעה בגשר בזמן מלחמה.

חיילם ישראלים מתחת לגשר הפירדאן הפתוח 1969

חיילם ישראלים מתחת לגשר הפירדאן הפתוח 1969

כנראה אחרי שחיל האוויר ראה קושי מסוים בהפצצה מדויקת מהאוויר חשבו במטכ"ל על אפשרות להטיל את המשימה על שייטת 13. התכנית הייתה לבנות טיל עם 250 ק"ג חומר נפץ מונע על ידי רקטת טילי אוויר כמו טילים לטווך קצר מסוג "זאב" שהופעלו מאוחר יותר במלחמת ההתשה. לתחתית הטיל יוכנס "דולפין" אשר יקח אותו עד מתחת לגשר. את הדולפין עם הטיל יוביל מסוק ויוריד למים מספר קילומטרים מהגשר.

כדי שהתכנית תהפוך למבצעית נערך תירגול על מודל בנחל אלכסנדר. במספנת השייטת הוכן טיל .ללא חומר נפץ, מונע ברקטת אוויר אשר הותאם כך ש"דולפין" ישתלב בחלקו האחורי. יצאנו משה לוי ואנכי עם הטיל בתובלת מסוק לכוון נחל אלכסנדר. בנחל מתחו יריעת בד יוטה ברוחב מספר מטרים מצד לצד של הנחל .במרחק של 4 קילומטר מזרחה מהגשר של כביש 2.

המסוק הנחית אתנו קצת מזרחה מהגשר לתוך מי הנחל והחילונו לצלול לכוון המטרה. בעיה קשה שנתגלתה מיד בתחילת הצלילה הייתה שכל ה"מפלצת" הייתה כבדה במים ולא מאוזנת נכון. זה דרש מאיתנו מאמץ רב בהתקדמות. צללנו כך בערך שעה עד שהגענו למטרה. הצבנו את הטיל מתחת ליריעת היוטה והפעלנו את הרקטה במנגנון מושהה. חזרנו  עם ה"דולפין"  לנקודת ההורדה. הטיל התרומם יצא מהמים ופגע ברצועת היוטה – המבצע נחל הצלחה.

איתן ליפשיץ 1973

איתן ליפשיץ 1973

הגענו לנקודת ההנחתה קיבלנו ברכות ומחמאות על ידי מוטה גור שצפה בתרגיל במסגרת תפקידו כראש מחלקת מבצעים במטכ"ל. עלינו למסוק וחזרנו לשייטת.

איתן ליפשיץ

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות