הפלגת הוקרה לאריקוסה תל אביב 7 ביוני 2012
כמידי שנה עם בא האביב נאספים בני מחזור "י" 1965 של בית הספר לקציני ים בעכו ויוצאים להפלגת יאכטות במרחבי הים התיכון. בכל הפלגה שכזאת מנסים לתת תוכן או נושא להפלגה שיהיה משהו יותר מסתם שבוע בים.
ספר משהו יפה קרה
תכנון – הפעם משנבחר האי קורפו כיעד להפלגה נזכר עזי ברק, בן המחזור, שקרא ספר בשם "משהו יפה קרה" בהוצאת כנרת זמורה 2019. סיפור של הישרדות ואומץ לב מול פני הרוע. עזי יצר קשר עם הסופרת איווט מנסיס קורפורון החיה כיום בארה"ב המתארת כיצד משפחה יהודית אחת ניצלה מהגורל האכזר שפקד את 2000 יהודי האי שנאספו ע"י הגרמנים נשלחו לאתונה ומשם לאושוויץ. הספר מתאר את חיי משפחת סבתה שגרה באי יחד עם עוד כמאתיים תושבים והייתה הרוח החיה במבצע ההצלה.
משפחת החייט היהודי מקורפו שכללה אב ו-4 בנות חמקו אל האי אריקוסה השוכן כ-7 מייל צפון מערבית לקורפו במסגרת "ביקור עבודה". הם הוסתרו בבתי המשפחות שרובן שיתפו פעולה במבצע. הסיפור נשמר כסוד בקרב התושבים ואילולי משפט שאמרה סבתה של הסופרת על עניין הצלת היהודים לא היה מתגלה כלל. הכותבת – עיתונאית במקצועה ערכה מחקר אחר עדויות ומסמכים לשם כך נעזרה גם במייסד אתר My Heritage שהשלים נתונים וסייע בהוצאתו.
איווט מנסיס קורפורון חותמת הקדשה על ספרה.
עם צאת המהדורה העברית של הספר הגיעה הכותבת ארצה והתרגשה מאד לשמוע שאנחנו יוצאים להפלגה בקורפו ובכוונתנו לפקוד את האי. לאט לאט התגבשה תכנית הביקור שכללה טקס הוקרה בהשתתפות נציגי התושבים וערב שירים יווניים במסעדה המקומית בהשתתפות ראש העיר של קורפו ועוד. לצערנו הקורונה שיבשה את התכנית ונאלצנו לדחות את ההפלגה בשנה.
חודש לפני מועד ההפלגה נפטר בן המחזור יואל אוריאן וקראנו להפלגה על שמו. בין החברים נוצרה מימרה "נרים כוס לחיים ושלא יקרא משט סירות על שמי".
נתיב ההפלגה בין קורפו לאריקוסה וחזרה
ההפלגה – ב-30 במאי 2021 הגענו לקורפו שכרנו 7 יאכטות. ויצאנו לים עם 31 מפליגים לעבר האי. מזג האוויר היה רוח נגדית חזקה וגלים עד מטר וחצי. לאחר הפלגה בת כ-5 שעות מהמרינה קורפו הגענו לאריקוסה. מרינה מסודרת שכמו היפהפייה רק נעורה משנת הקורונה וחיבקה אותנו ברציף ארוך ובאספקת מים סדירה. לצערנו חשמל חוף עוד לא מחובר, אבל בעתיד יהיה גם חשמל.
ספינות המשט לונגסייד ברציף אריקוסה
מנהל המרינה ג'ורג' התרוצץ אחוז התרגשות על הרציף וסייע בהקצאת מקומות ההתקשרות ובקבלת החבלים. מסתבר שמעבר להיותו מנהל המרינה הוא גם בעל המלון והמסעדה המקומית אחראי על מכבי האש, חבר מועצה ועוד. בקיצור הוא ה"מביא ומוציא" כל נושא באי עובר דרכו.
יצאנו לטיול רגלי, בהדרכתו של ג'ורג' , טיפסנו למרומי האי לנקודת תצפית ממנה ניתן להשקיף על חופי האי וסביבתו. באי חיים כיום כ-50 תושבים ועיקר התעסוקה שלהם היא תיירות ואירוח של תיירים המגיעים רובם מהחוף האיטלקי הקרוב ומיוון.
תעודת ברכה לתושבי האי
טקס הוקרה נערך במוזיאון של האי בהשתתפות נציגות התושבים שהינם דור הנכדים של תושבי האי במלחמת העולם השנייה. המוזיאון שוכן במבנה תחנת הרוח הישנה והיה צר מלהכיל את כל המשתתפים. הגשנו לראש האי תעודה ממוסגרת המציינת את הערכת בוגרי מחזור י' שסיימנו בשנת 1965 את בית הספר לקציני ים בעכו, לתושבי האי על תעוזתם, טוב ליבם ומסירותם להצלת יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. התעודה כללה גם את דגלי ישראל ויוון. היו מחברנו שנשארו בחוץ יחד עם המקומיים וסיפרו שהייתה אווירת התרגשות באוויר כולל כמה שמחו דמעה. קינחנו בארוחת ערב עשירה ובהרמת כוסיות אוזו.
המשך הפלגה למחרת יצאנו להפלגה לאורך החוף היווני והאיים קורפו ופקסויי. היה זה שוב מפגש ימי מעניין בעל משמעות לנו ולתושבי האי. כך שייטנו בין יוון לקורפו עד ל 4 ביוני 2021 החזרנו את הסירות וחזרנו בטיסה לישראל עייפים אך מרוצים מאד.
נחה עלי הרוח וכתבתי מקאמה
שוב הגיעה עונת השנה, בה חבורת הפלוטילה, משחררת חבלי עגינה, ויוצאת לדרכה ביוון המקסימה.
בשנה שעברה נדחתה ההפלגה, עקב הופעתה של המגיפה. הפעם הוחלט על מסע הצדעה, לצאצאי משפחות האי אריקוסה. בשלהי מלחמת העולם השנייה, נתנו אבותיהם מחסה למשפחה.
משפחת החייט היהודי מקורפו, מבית לבית אותם הנאצים רדפו. החיפושים אחריהם באי לא פסקו. תודות לאומץ לב תושבי האי הם ניצלו.
לא בכל יום לאי מגיעה, שייטת בת שש סירות ועוד סירה. לסיור באי וטקס הוקרה, במוזיאון האי מעניקים תעודה.
לחלוחית של דמע בעיני המשתתפים. מדריך ג'ינג'י עם מזג מדהים. קינחנו בערב מקסים במסעדת האי עם תפריט טעים.
בבוקר שחררנו חבלים והפננו חרטום. עם רוח גבית מחפשים מעט חום, אל עבר היעדים בכיוון דרום, עם רחש הרוח כשהמנוע בדום.
בכל ערב נאספים וטועמים, ממנעמי המאכלים היוונים, אוזו ובירה לנו מוגשים, לקריאות יאסו יאמס ולחיים.
פקדנו את גוביה ואת סיבוטה. בפרגא טיפסנו למצודה. פקסוי קיבל את פנינו בברכה. כי סוף סוף נרגעה הסערה.
לקראת סיום הצפנו חזרה. למעגן פלנטריה עיירה חמודה. רגע לפני עגינה בגוביה. חגגנו עם דגי ענק אצל אולגה.
קינחנו באוזו פצחנו בשירה. ההפלגה מתקרבת לסופה. בבוקר מניעים ויוצאים הימה. לעבר נמל הבית בגוביה.
הסירות שעטו כסוסים אל האורווה. לתדלוק למסירה ולבדיקת קורונה. ארוחת ערב במסעדה הלבנה. משקאות ומאכלי תאווה.
פלברה עסיסית בחבורה. ערב קריר על סיפון הסירה. מרינה מטוקטקת ומבריקה. קיפול הציוד תמונה אחרונה.
מהסירות נפרדנו בשבת. לטיול בהרים יצאנו אט אט. בשבילים צרים חסרי שוליים. דחקנו מהכביש מכונית או שתיים.
בארמון הולדתו של בעל המלכה. הנסיך פיליפ זכרונו לברכה. שם נולד לפני מאה שנה, לאימו מבית המלוכה.
על שפת הים בחוף המזרחי. מצאנו מסעדה עם אוכל מקומי. ההסתערות עברה בהצלחה. כשחיסלנו מנה אחר מנה.
כך הגענו לפגישה האחרונה. מלאי חוויות מימי ים וטיולים ביבשה. עת לברכות ומילות תודה.
לכל מי שנטל חלק בהצלחה. לרן שלא נח ולא נלאה. בתיאום במיקוח ודרבון החבורה. לזולו הסקיפר הבכיר בסירה המובילה. לעזי על התיאומים ויזמת אריקוסה. שריגשו את התושבים ואת החבורה
לסקיפרים שהובילו את סירותיהם בבטחה. שבע סירות בכל הדרך עד סופה. למירי מוועדת הקישוט שאת הערב ארגנה. ולכולנו שנבוא על הברכה
עוד נשוב קפיטנים על ההצלחה. עוד נשוב ניפגש בפלוטילה הבאה
סא"ל דימ' נתן כתרן
אנטה ונתן כתרן באריקוסה
