השלמה לפרשה הכואבת של טיבוע המשחתת אילת.
מאת סא"ל בדימוס שמיר יצחק.
בליל הטיבוע 21 לאוקטובר 1967 הוזנקתי עם צוות מצומצם 4 לוחמים ו-2 ס"ג דגם 3 מקופלות במסוק מעתלית לנקודת ריכוז הנפגעים בחוף "רומני". הצטרפו לטיסה ראש ענף מכ"א 2 סא"ל יוסף אלמוג ונציג מהרבנות הצהלית.
נחתנו לתדלוק בשדה תעופה אל-עריש ובוצע תדלוק חם למסוק ושלולית דלק 115 אוקטן נוצרה על משטח החניה. הדבר דווח לטייס ונתבקשנו לדחוף המסוק מחוץ לשלולית. דחפנו כמה שביקש הטייס ונתבקשנו לחזור למסוק להמראה.
מכיוון ששלולית הדלק הייתה עדיין בסביבת המסוק ואנוכי (פחדן פולני) התיישבתי על סירת הגומי עם הפנים לפתח. הטייס מריץ המנוע לטורים גבוהים ואז ארע פיצוץ ונוצרה אש. המסוק ואנחנו בתוכו נשכב על הצד כשהמדחף חובט על הקרקע.
אני הפחדן מישר רגליים מעיף את דלת הצד מזנק מעל הלהבות ונופל על בקבוק 100 ליטר 2 c.o פותח אותו לכוון הפתח מחלץ את הצוות והנציגים. טייס ימין מחלץ עצמו טייס שמאל מתגלגל החוצה חוטף מכה מהרוטור שהמשיך להסתובב. הקסדה הצילה את חייו התגלגלה ואני בזינוק מתחת לרוטור חילצתי הטייס.
לאחר מכן חזרתי לבדוק את המקום וגיליתי חיילת יושבת לפני הרוטור, מחזיקה את הראש בין ידיה, בוהה בלהבות. פיניתי אותה כמה עשרות מטרים. לאחר מכן העמדתי אותה על רגליה והיא חזרה לחדר המבצעים. היתה זו פקידת המבצעים ברכה ליכטנברג, שניגשה להליקופטר כדיי לתת הוראה לטייסים.
ברכה הזמינה הליקופטר חילופי. אחרי כשעה התייצב המסוק המחליף והמשכנו במשימתנו לחוף רומני – ימת ברדוויל.
משם יצאנו בסירות הגומי לכיוון בו נראו הנורים הגענו פגשנו את הטרפדת וסייענו באיסוף הגויות.
שמיר יצחק
בעת הטיבוע קצין לוחם בשייטת 13, דרגה נוכחית סא"ל בדימוס
תאריך 15 אוקטובר 2015