יום חמישי 24 ספטמבר 2015
מאת: סא"ל מיל איתן ליפשיץ
הנושא: בדיקת חופי נחיתה לפני מלחמת קדש
כהכנה ל מבצע קדש נבדקו שני חופי נחיתה :
1) ממערב לאל עריש .
2) מפרץ טינה ממזרח לפורט סעיד .
הפעולות בוצעו על ידי חיל הים – מדידת החופים על ידי לוחמי שייטת 13.
תאור שתי הפעולות נשען על הצלבה וסינון של הידע והזיכרון של לוחמים ומפקדים שהשתתפו בפועל או שרתו ביחידה באותו זמן להלן המרואיינים :
דב שפיר ( מפקד צ -1), חורש אשר (מפקד ב -10), איתן ליפשיץ ( לוחם צ -1), שפר שכטר (לוחם צ -1), שץ יאיר ( לוחם צ – 1), גיורא רז ( לוחם צ – 1), חגי לזרוביץ (לוחם צ – ), חנניה גלנץ (לוחם צ -1), רוט ישראל (לוחם ב-10), דוד כהן (לוחם ב-10).
ב 11 אוקטובר 1956 – בדיקת חוף נחיתה ממערב לאל – עריש
משתתפים :
רס"ן יקותיאל נץ מפקד אח"י נוגה (ק-22)
סרן ראובן פינחס מפקד שתי סירות אם
סגן קויאת אברהם מפקד זוג שחיינים
סמ"ר רוט ישראל מפעיל סירת אם (מס' 302)
סמ"ר דוד כהן מפעיל סירת אם שניה
סמ"ר איתן ליפשיץ שחיין
תכנון :
החוף המיועד לבדיקה נמצא ממערב לאל-עריש מול הסתעפות של רכבת וכביש. סוכם שלאחר מדידת השיפוע בחוף ילכו השחיינים כ-300 מטר, עד למסעף, כדי לאמת את נקודת הנחיתה. האנייה תצלם את תמונת המכ"ם כדי שאפשר יהיה לחזור לאותו החוף. הסיבה לצורת עבודה זו היא חוף שטוח ללא עצמים בולטים לצורך ניווט.
ביצוע:
אח"י נגה הורידה את הסירות במרחק של כ 4 מייל מצפון לנקודת הנחיתה הסירות הפליגו לכוון החוף והורידו זוג שחיינים במרחק של כ600 מ ,זוג השחיינים שחה לחוף, בוצעה מדידת השיפוע של חוף הנחיתה ולאחר מכן החלו השחיינים ללכת לאיתור מסעף המסילה והכביש.
באותן שנים לא תרגלו בשייטת 13 שחייה עם נשק. השחיינים הצטיידו בסכין קומנדו ורימון יד, ארוז בניילון.
ההליכה בוצעה במרחק של כ-100 מטר מהחושות האחרונות של אל-עריש והייתה מלווה בנביחות כלבים. לאחר הליכה של כ-2 קילומטר נתקלו השחיינים ברשת מתוחה על עמודים המשמשת לציד שלווים, הייה ברור שנקודת הנחיתה שנבדקה לא הייתה במקום המתוכנן.
השחיינים חזרו לחוף ולא ראו את הסירות. הסתבר שראובן לא עגן אותן ובגלל אופי החוף לא שמו לב שנגררו. על סמך לימודי הניווט בקורס הלוחמים זכר איתן שבים התיכון יש זרם קבוע נגד כוון השעון לכן המליץ ללכת על החוף מזרחה. אחרי כ-600 מ' נתגלו הסירות. השחיינים עלו והן הפליגו לכוון האנייה.
במהלך ההפלגה הים התחיל לעלות ונעשה גבה גלי. סירה ראשונה הועלתה לסיפון בהצלחה. ה"נוגה" עמדה עם דופן לגלים לתת מסתור לסירה אבל התנודדה חזק. בהעלאת הסירה השנייה, בהיותה בחצי המרחק לסיפון. נתקע המנוף ומהטלטולים החלה הסירה להתנפץ על דופן האנייה. אברהם ואיתן קפצו מהסירה אל הסיפון. לעומתם ראובן שהייה כבר על הסיפון קפץ לסירה המתפרקת כשבידו גרזן. חתך והציל את מכשיר הקשר וציוד יעודי נוסף שהיה קשור.
ראה מפה מצורפת עם שתי נקודות נחיתה – מתוכננת ומבוצעת.
בדיקת חוף נחיתה במפרץ "טינה" ממזרח לפורט סעיד
כשבוע לאחר הבדיקה באל עריש (18 אוקטובר 1956) יצא כח חיל הים לבדיקת חוף מפרץ א-טינה. הרכב הכח שלשה קיאקים בתובלת טרפדת.
משתתפים:
רס"ן מנשה ליפשיץ מפקד הטרפדת – (לא מאומת)
סגן קויאת אברהם, מפקד כוח הקיאקים וסמ"ר איתן ליפשיץ (צ-1), בקיאק ראשון.
קיאק שני: רס"ל חנניה גלנץ, ורס"ל אבי צפוני לוחמי צ-1.
קיאק שלישי: סמ"ר יאיר שץ וסמ"ר חגי לזרוביץ לוחמי צ-1.
הביצוע
הקיאקים ירדו מהטרפדת כ-4 מייל מהחוף ונעו לעבר השרטון התוחם את מפרץ "א-טינה". עומק המפרץ מאד רדוד והייתה חשיבות רבה למדוד עד קו החוף.
בערך כ- 400 מ' מהחוף בוצעה מדידה ראשונה העומק פחות ממטר. הקיאקים התקדמו אל החוף ובוצע מדידה שניה העומק שנמדד חצי מטר.
בשלב זה נראו בקו החוף צלליות ספק גרוטאות ימיות, ספק מצופים גדולים, המקום נראה שומם לחלוטין.
סגן קויאת חשש להתקרב יותר והורה על נסיגה. התעורר ויכוח במקום הלוחמים (בעיקר חנניה שהייה לוחם ותיק) דרשו להשלים את הבדיקה. אך קויאת שהיה מפקד הפעולה הורה לסגת והבדיקה לא הושלמה.
הקיאקים חזרו לטרפדת אתרו אותה והועלו לטרפדת בלי בעיות מיוחדות והכח עזב את המקום בלי להשלים את הבדיקה.
ראה מפה מצורפת