מסע הצדעה לארצות הברית יוני -אוגוסט 1976.

0

31 יולי 2011

מבצע פעמון החירות – הפלגה לארה"ב-  יוני אוגוסט 1976

פעמון החירות חגיגות ה200

נתיבי ההפלגה הלוך וחזור

נתיבי ההפלגה הלוך וחזור

הפתעה כפולה

במלחמה  תפקדתי כמפל"ג ספינות סער 4 ובקיץ 1976 קיבלתי את הפיקוד על שייטת אחרי יומי ברקאי בשירות רצוף. במרץ 1976 הודיעו שאקצר  את תקופת הפיקוד כדי שמיכה לצרוס יוכל לקבל דרגה.  מסרתי את השייטת למיכה לצרוס ונהייתי חופשי.  עשיתי שליחות סיוע ליצוא בטחוני לאירן של השאח. פגשתי שם את תא"ל רמי לונץ. אף אחד לא ידע לאן המדינה הזאת פונה.  ידעתי שאני מיועד לשנת לימודים במכללת הצי האמריקאי בניופורט.

כאשר הוחלט על ההפלגה קראו לי לבצע אותה. אין פרס גדול יותר למפקד מאשר מסע הצדעה כזה

רס"ן בני אריאלי מפקד היפו רס"ן שאול חורב מפקד התרשיש. ביקשתי ממיכה לצרוס את אלכס אייל קצין הניווט והכספים ואת סרן אילן בוכריס לשמש כקצין הטכני של ההפלגה. תודותי למש"ט אל"מ מיכה לצרוס ולמפל"ג סא"ל יצחק שמיר שהכין את הספינות ולא יצא איתנו.

מפקד חיל הים אלוף ביני תלם הוזמן לחגיגות והפליג איתנו כאורח. התנהג כאורח והיה נעים מאוד איתו.

חיפה –גיברלטר- ברמודה -נורפולק

אח"י תרשיש בעגינה בהדסון

אח"י תרשיש בעגינה בהדסון

 

בהגעתנו עם ספינות הסער לנורפולק בא  אדמירל קיד מפקד הצי האטלנטי לקבל את מפקד חיל הים ביני תלם.  מסתבר שנפגשו כמה חודשים קודם לכן בוושינגטון: אדמירל קיד "מדוע פגעתם לנו בליברטי?"   "תקלה מבצעית שכמוה קרו לכם לא מעט בויאטנם"  השיב אלוף ביני תלם. היות והנושא הזה כבר מוצה השיחה הפעם היתה יותר רגועה.

העיקרון לפיו פעלנו בביקור לא לפספס הזדמנות  לעשות רושם טוב

בנורפולק קיבלו אותנו בהתלהבות פיקוד הבסיס שאל מה ניתן לסייע לנו. הגענו ללא שום תקלות

תמונת המכ"ם בעת ההצטרפות לשורת אוניות הציים בכניסה לניו יורק

תמונת המכ"ם בעת ההצטרפות לשורת אוניות הציים בכניסה לניו יורק

ביקשנו שיעשו לנו בראש התורן מוט  לדגל גדול הנפנו עליו את דגל ארצות הברית בעת שנורו מטחי הכבוד ושאר הזמן דגל ענקי של ישראל באופן קבוע.

טרם עברו שלוש שנים מקרבות הטילים  ביום הכניסה לניו יורק נודע על חילוץ בני הערובה באנטבה. למרות שלא היו שם אמריקאים כולם באמריקה ידעו על כך וראו בזה מתנה לחג שלהם.

האניות  מכל הלאומים תוכננו להיכנס לניו יורק בטור ארוך בשלוש קבוצות.  היות ובאנו בהפתעה קיבלנו מיקום  בסוף  הטור בקבוצה האחרונה. אף כי באנו מהדרום  עלינו צפונה ונכנסנו למקומנו אחרי שחלפנו במשט הצדעה מהראש להתחלה  לכל האניות. סיפרו לנו שנראינו כמו שודד מקסיקני מלא תותחים וטילים  למעלה דגל ענקי ומתחת להם ספינה קטנה.

בניו יורק אירחו אותנו השגריר לאום הרצוג אח"כ נשיא המדינה. הקונסול אורי בן ארי, ראש משלחת משהב"ט יוסף צ'חנובר. קצין העיתונות המשותף לכולם היה עזריה רפפורט. הוא גם עשה לנו פרסום וגם הסביר לנו איך לעכל את אמריקה.

היה גם מצעד בבטרי פארק המלחים שלנו צעדו הכי טוב. בנורפולק כשראיתי את ההופעה האימון

מחלקת חיל הים בפיקוד רס"ן בני אריאלי עוברת על פני בימת המכובדים בבטרי פרק ניו יורק.

מחלקת חיל הים בפיקוד רס"ן בני אריאלי עוברת על פני בימת המכובדים בבטרי פרק ניו יורק.

שרס"ר קלמונט עשה לצועדים נבהלתי. אבל בניו יורק קיבלנו מחמאות. דיווחו בטלביזיה שהישראלים הם:

Tough, lean and friendly

כשהסתיימה ההצדעה וירי הכבוד בלב הנהר נכנסנו לרציף, אנחנו לא רגילים לזרם. ההדסון מצפון לדרום והרציף מהצד הדרומי. התרשיש נכנסה ונקשרה נורמלי היפו עם בני אריאלי כבר היה קצר יותר ב 60 מטר. התחיל תמרון רגיל. נוצר מצב  שהחרטום מוסתר והירכתיים עדיין בתוך הזרם. הספינה פנתה מול הרציף. הסתובב קדימה אחורה ימינה שמאלה רבע שעה עד שקשר. עמדתי על הרציף בני אריאלי קלט את מבטי סימנתי לו ביד לצאת ולעשות עוד פעם.

 

הוציא את הספינה אל הזרם נכנס מהר קרוב לרציף ועצר עם 4 מנועים. 2 דקות והספינה קשורה.

אח"י יפו נגשת לרציף בנמל ניו יורק

אח"י יפו נגשת לרציף בנמל ניו יורק

על מי עשינו רושם? ודאי רק על עצמנו. אני שקשקתי איזה הוראה מטומטמת נתתי והרי "כל הצרות באות שעושים משהו שלא מוכרחים". אבל בני אריאלי תזמן את הכניסה למופת. בכך  קיבל הערכה מצוותו וממני.  את התמרון שעשה לא יישכח.

אלפי אנשים באו לבקר את הספינות מישראל.  נהיה תור ארוך על הרציף הצבנו שני גשרונים עולים בירכתיים ויורדים מול הגשר. היה די חם  וככה נמשך ארבעה ימים. התפרסמה אזהרת הוריקן בניו יורק אך אף אחד לא עזב את מקומו. חשבתי על המצאת יעול – שלא יעלו לספינה יעברו בצמוד ונסביר להם מהחוף. פתאום אף אחד לא זז. המפקד אמר כולם ממושמעים לא אומרים כלום פשוט עומדים. הביאו לתשומת לבי שהאנשים צריכים לדרוך על ספינה יהודית ולא רוצים  שום יעול.

הרבה רגעים מרגשים.  שם גם למדנו משהו על הצי האמריקאי קצין הקישור סרן מנומס אמר לנו ש"הצי האמריקאי יכול לעשות הכל.  אבל אם אתה רוצה משהו מהצי שלנו  אתה צריך להתנהג כאילו אתה הבעל בית שלו".

מניו יורק לפילדלפיה כשהתקרבנו עם דגל ישראל ענקי חבר שלי עוד מהגן ברחובות נפתלי היה נספח חקלאות בקונסוליה סיפר לי שהוא וכל הישראלים זלגו דמעות על הרציף.   ביקרנו ואירחנו  והזמן רץ.

נוער יהודי ממתין בסבלנות לעליה על הספינות בנמל ניו יורק

נוער יהודי ממתין בסבלנות לעליה על הספינות בנמל ניו יורק

קהל מבקר בספינות בנמל פילדלפיה

קהל מבקר בספינות בנמל פילדלפיה

 

 

 

 

 

 

 

מפילדלפיה לבלטימור דרך תעלה בלילה עם נתב מקומי רק צריך היה לשוט לאט יותר. עגנו ברציף פתוח וכבר היה מקבץ  של בחורות מכל החוף המזרחי ומכל הגילים שהתלוו לכוח. עם חלק מהקצינים גרתי במלון. לילה אחד הגעתי לספינות ונוכחתי שהכל כרגיל אבל עושים כל דבר בזוגות. נחרדתי,  בעיני רוחי ראיתי הורים נזעמים מתלוננים על טיפול זוגי  קונבנציונלי  שנעשה בבנותיהם הקטינות. ראיתי כבר איך  כל ההשקעה בבנית  הרושם הטוב תלך לטמיון.  נחרדתי  קראתי לקצינים התורנים והודעתי להם שתוך שעה הבנות בחוץ או שניהם מחוץ לחיל הים. עשו מסדר הוציאו את כל האורחות לרציף באמצע הלילה אנשי הצוות ג'נטלמנים לקחו שמיכות וישבו איתן בחוץ. תגובתי אולי הייתה מוגזמת. רק אחר כך סיפרו לי שהבולשת הפדרלית כבר חיפשה בחדרי המלון. למחרת גם ביקשנו  את חוגרי התפילין מחב"ד לעשות את פעילות ההחזרה בתשובה על הרציף. הם הבינו את הרמז דיברו עם מי שדיברו ועזבו את הצוותים במנוחה.

מיאמי כבר היינו מתורגלים. הקהילה היהודית גם כן. הביאו אוהל ליד הרציף ועשו אירוח. לאחר יומיים הסתיים הביקור. האלוף אברהם אדן נספח צה"ל בוושינגטון  בא ב7 בבוקר להגיד לנו תודה ושילח אותנו לקולומביה.

נמל קרטחנה קולומביה הצגת טילי הגבריאל למבקרים

נמל קרטחנה קולומביה הצגת טילי הגבריאל למבקרים

קרתגנה קולומביה פגשנו את אנשי דרום אמריקה החמים יצאנו למטווח במפרץ ים עם אדמירל קלדרון סלאזר. הגיע נציג של הצי הצ'ילני שהתרשם לטובה. הביקור כוסה על ידי צות טלביזיה מבוגוטה המנחה קרוסאלנה וצלם זריז וטפסן שעשו עלינו כתבה נהדרת.

משם  יצאנו בדרך הביתה מול ים סוער לברמודה.  המורל בשמים, כולם בגשר הסגור, מרגישים טוב ושרים.

האיים האזוריים – הקטע גיברלטר ברמודה היה ארוך מאוד בדרך חזרה רצינו להיכנס לאיים האזוריים. לא היו עדיין יחסים עם פורטוגל. כאשר הנספח הפורטוגלי ביקר אצלנו בבלטימור ביקשנו אותו להיכנס לאיים האזוריים ומייד  אמר "תבואו". (לימים למדתי שפונטה דלגדה היוותה נמל תדלוק בהגעת הקורבטות שנרכשו על ידי המוסד לעליה ב', אח"י נגה שנרכשה לחיל הים והשייטת במבצע קולומבוס. )

היכטה הנשיאותית המצרית חוריה איתה נפגשנו בפונטה דלגדה.

היכטה הנשיאותית המצרית חוריה איתה נפגשנו בפונטה דלגדה.

בפונטה דלגדה שבאיים האזוריים  פגשנו את היכטה המצרית "חוריה"  על אותו רציף. שלחתי מכתב למפקד היכטה שכל אחד ישמור על הצוות שלו ולא ענה לנו אך לא היו בעיות

.

בגיברלטר ירדתי כדי ללימודים במכללה לפיקוד ימי של צי ארה"ב בניופורט. מפקד החיל ביני תלם הפגין  את אמונו  במפקדי הסטילים בכך שמינה את שאול חורב כמפקד להמשך ההפלגה.  מסרתי פיקוד לרס"ן שאול חורב שהחזיר את הספינות לארץ. בעת שנפרדתי הוצאתי לפיקוד חיל הים, למשלחת בניו יורק, לנספחויות בוושינגטון בודרום אמריקה את הסיכום הבא:

"אני מעביר את הפיקוד על כח פעמון החירות לרס"ן שאול חורב.  המשימות שהועמדו בפני הכח הושגו במלואם.

 ההצלחה הושגה תודות להשקעת היגע והיזמה של: צוותי הספינות, גורמי מפקדת חיל הים, אנשי המשלחת בניו יורק, הנספחות בוושינגטון והשגרירות בבוגוטה.  במיוחד יש לציין את החמימות והרצון הטוב שליוונו מצד גורמי הצי האמריקאי, הקהילה היהודית, אמריקאים סתם, הצי הקולומביאני, אזרחי קולומביה וכן גורמי הצי הבריטי עמם נפגשנו. בפיקודי על הכח זכיתי לכבוד שלא פיללתי ולחוויה אישית עמוקה. אני פונה לתלמוד תורה ומקווה לחזור ארצה במהרה. משאיר את הפיקוד לידיו האמונות של שאול. ומאחל לשאול לספינות, לשייטת ולחיל הצלחה מלאה."

חזרתי לארה"ב דרך לונדון, מלא סיפורים וגאווה, למכללת הצי  בניופורט והצטרפתי לקורס שכבר התחיל.בלעדי.

מאז כשאני מגיע לארה"ב אני חווה שוב את הרגשת מפקד הספינות  בעל הבית.

תא"ל מיל אלי רהב

מסירת שלט תודה על ההופעה בניו יורק על ידי שר הצי של ארצות הברית מידנדורף לאלי רהב משמאלו מפקד חיל הים ביני תלם ורס"ן שאול חורב

מסירת שלט תודה על ההופעה בניו יורק על ידי שר הצי של ארצות הברית מידנדורף לאלי רהב משמאלו מפקד חיל הים ביני תלם ורס"ן שאול חורב

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות