מיכליות נפט סביב אפריקה

0

יולי 2013 – הכותב – סא"ל כוכבי אזרן

ראיון עם ר/ח יוחאי ירקוני –

ר/ח המיכלית "סגיטה" במלחמת יום הכיפורים.

הקדמה

רב חובל יוחאי ירקוני  פיקד בתקופת מלחמת יום הכיפורים על המיכלית "סגיטה" שהובילה נפט מאיראן (חאקרק איילנד) לאילת.  נחשבה בתקופתה כמיכלית הגדולה ביותר של חברת צי"ם – דחי של עד כ 300,000 טון.

ר/ח ירקוני  פיקד החל מ 1969 למעלה מ 3.5  שנים  על המיכלית סגיטה שאגב, את בנייתה ליווה במספנות קייל שבגרמניה. לאחר מכן השתלב בתפקידי ארגון ומנהלה בכירים בחברת צי"ם ועסק בכך במשך כ 35 שנה.

ביום 17 ליולי 2013 נפגשתי עם רב חובל יוחאי ירקוני בביתו בזכרון יעקב בצוותא עם תא"ל (מיל.) אלי רהב,  על מנת לשמוע את סיפורו האישי אודות שיבושי תנועת המיכליות מאיראן בתקופת מלחמת יום הכיפורים.

כללי

סיפוני המיכליות היו צבועים בצבע שחור ע"מ להימנע מזיהומי הסיפון כתוצאה מתדלוק יתר במיכלים שהתרחש מעת לעת וקבל ביטוי ביציאת העודפים מפתחים המיועדים לשחרור עודפי דלק הקיימים על הסיפון.

שגרת ההפלגות שהיתה נהוגה אז כללה הפלגה של שני סבבים מאיראן לארץ ולאחר מכן "יורדים" לחוף לסבב מנוחה. בקו זה פעלו מעבר למיכליות של צי"ם (ה"ליברה" תחת פיקודו של צורי סאלח , ה"באר שבע" ואחרות …) גם אוניות זרות של אליטארוס שהוחכרו ע"י החברה.

רקע אישי

הראיון נפתח בדברי רקע על התקופה ובעיקר על האופן האקראי בו השתלב בצי הסוחר. בשפה רהוטה וקולחת מתאר ר/ח יוחאי את הפגישה האקראית שהשפיעה יותר מכל על חייו:

" ..יום אחד ליוותי חבר טוב שהיה אמור להגיע למבחן / שיחה במכון להכשרת ימאים … במקרה פגשתי את ר/ח … שהתעניין בו ואף בחן את "כישוריו" …. נתן לי לפתור תרגיל במתמטיקה … , תרגיל מתמטי שהסתבר מאוחר יותר שהיה תרגיל ביציבות כלי שייט … נוכח הצלחתי והבטחון העצמי שהפגנתי…  הוזמנתי להפליג כ"קדט" באונייתו של ר/ח…. ה"דגניה".

החלטתי מייד להיענות להצעתו והצטרפתי להפלגה. בתום הפלגה אחת מוניתי עפ"י הנחיית ר/ח לקצין שלישי ללא כל הכשרה מקדימה …ובניגוד למה שהיה מקובל בצי הסוחר באותה תקופה… איש לא יכול היה לעמוד מול דרישתו של ר/ח למנות אותי לאלתר לקצין שלישי.

בהמשך השתתפתי במחזור הכשרה ראשון של קורס בכיר שהתקיים בים על  אחת מאוניות צי"ם בו השתתפו בוגרי קציני ים עכו, דייגים, וקצינים לשעבר מחיל הים (כולל הקפטן של ה"דדו").

ב 1969 הוסמכתי לרב חובל. צריכים להבין שבאותה תקופה רמתם של הימאים לרבות חלק מהקצונה, היתה נמוכה ביותר ועל רקע זה בלטו "כישוריי" … נחשבתי לרב חובל צעיר שהגיע להסמכה בפרק זמן קצר ביותר.  ….

קיבלתי פיקוד על המיכלית סגיטה של חברת צים. אניה ענקית בצי הישראלי.

תפוסה 110 אלף טון, אורך 325 מטר רוחב 49 מטר שוקע 2.6 מטר, מהירות 15.5 קשר רשומה בדגל ליבריה. המשימה העברת נפט גולמי מהמפרץ הפרסי לבתי הזיקוק בישראל.  תעשיית הנפט הייתה תעשייה מאוד מפותחת ומרכזית בכלכלת איראן.  בין היתר גם נוכח העובדה שהשאח הפרסי היה מעורב אישית-עסקית בתעשייה זו ודאג שהיא תתנהל באופן מיטבי.

בצוות שלי היו 24 אנשי צוות. 22 מהם היו ישראלים. הקצין הראשון (יוני- גידלתי אותו משלישי …)

ארועי המלחמה

בסמוך בתחילת המלחמה (איני זוכר את התאריכים במדוייק) גמרתי את הטעינה במסוף הדלק בחארק איילנד. המסוף היה בנוי על אי, עליו נבנה מסוף עם תשתיות (דומה לנמל חדרה / קצא"א), בו ניתן היה לבצע בו זמנית תדלוק של שתי מיכליות גדולות.

המיכלים בספינה היו בנפח  של כ 30,000 טון כ"א. קצב הטעינה היה כ-20 אלף טון בשעה.

סיימתי את הטעינה, גמרנו התארגנות ומייד יצאנו לים. כידוע, הקצין הראשון מטפל בטעינה הקפטן בודק את תכנון הטעינה. חשוב לציין שתכנוני הטעינה לוקחים בחשבון את האזורים בהם לטמפרטורה יש השפעה גדולה על חישובי המטען היוצרים פער במעבר מאזור לאזור  (SUMMER   TROPIC ). המפרץ הפרסי ומפרץ אילת נחשבים לאותו אזור מבחינה זאת.

יצאתי מהמפרץ הפרסי והגעתי למפרץ ג'יבוטי בסמוך לפתחת הכניסה לים האדום. בחרתי לעגון בסמוך ל 2 משחתות צרפתיות שהיו באזור. ממידע שקבלנו מקצין הביטחון של צי"ם הבנו שיש נוכחות של צוללת מצרית ואנו נדרשים להמתין ולא להיכנס עדיין לים האדום בדרכנו לאילת.

עגנו שם כשישה ימים .. בינתיים התקבצו אניות נוספות עם אותן הנחיות. היינו כ 8 אוניות בהמתנה, 4 מהן של חברת צי"ם. לא נערכנו להמתנה כל כך ארוכה. החל להסתמן קושי באספקה. בדקנו את מרכיבי המזון ובאמצעות סירות הצלה שהורדו למים העברנו אספקה בין האוניות…

החלה להסתמן גם בעיית דלק, למקרה ונדרש לבצע את הסיבוב סביב אפריקה … בהפלגה עם 2 דוודים צריכת הדלק היומית היתה כ 110 טון ליממה. בהפעלת מערכות בעמידה ללא הפלגה הצריכה כ 30 טון ליממה. לאור הכוונה שהחלה להתגבש להפליג  סביב אפריקה, התייעצתי עם המכונאי הבכיר (ציף אינג'יניר) וסגרנו דוד קיטור אחד. (המשמעות – מהירותנו תרד מ 12 קשר ל כ 8.5 קשר ).

המיכלית טאורוס של חברת צים

המיכלית טאורוס של חברת צים

זכורה לי היטב ההנחיה הבעייתית שקבלתי ממנהל האוניה בצי"ם -עת שהייתי מערבית לדקר (במערב אפריקה) בסמוך לCAPDOVERDE  – לזרוק חלק ממטען הדלק לים. כדי שהמיכלית לא תהיה שקועה יותר מקו הפלימסול המחייב להמשך ההפלגה.  כמובן שלא הסכמתי, נוכח הסכנות לזיהום גדול של החופים וההסתבכויות הכרוכות בכך. אגב, לעומתי הקפטן של ה"טאורוס" הפגין צייתנות שלא במקומה,  זרק לים 7.500 טון דלק גולמי …!!!

בהמשך תדלקנו כ 10,000 טון דלק באמצעות דוברות שיצאו אלינו  של כ 200 טון כ"א. הצטיידנו באספקה כפי שהזמנו והמשכנו בדרכנו לנמל אשקלון.

בדרך לאשקלון נזהרנו בניווט … שלא להגיע לעומקים הרדודים מ 72 רגל (כ 24 מטר ) .

יודגש כי חלק גדול מאוד מהלא ישראליים בין אנשי הצוות – ברחו מהאניות. הם  לא היו מוכנים להסתכן בהפלגה באניה הנכנסת לישראל בעת מלחמה.

במהלך ההפלגה נערכנו לקראת מצבי חרום אפשריים והוצאנו את כלי הנשק 3 מקלעים (F.N) + כ 4 קלאצ'ים – הנשק היה סגור במחסן שדלתו חתומה בפלומבות שנבדקו ע"י רשויות הנמל.

צריך להבין שלא הייתה מצוקת דלק במדינת ישראל למרות הצריכה. המאגרים בישראל היו כמעט מלאים. הנזק הגדול היה נזק כלכלי עקב ההמתנה ועוד משך הסיבוב סביב אפריקה. הגענו לאשקלון  כחודש ימים מאוחר יותר מהמועד שבו היינו צפויים להגיע לאילת.

מראיין סא"ל כוכבי אזרן

מרואיין ר/ח יוחאי ירקוני

מאזין אלי רהב

 

 

 

 

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות