ישראל לשם – האנייה "חנה" במלחמת יום הכיפורים

0

כתב: ישראל לשם                                       2 באוגוסט 2019

סיפור אונית האם "חנה" – במלחמת יום כיפור

בספטמבר 1973 עם סיום קורס פי"מ בדרגת רס"נ, התמניתי לתפקיד מש"ט 7. דור צוללות ה-T הולך ונמוג, אח"י לויתן ואח"י דולפין בשלבים שונים של שיפוץ ואנו בהכנות לדור צוללות ה"גל".

מאחר ואין צוללות וחלק ניכר מהצוות ללא תעסוקה קיבלנו תחת פיקודנו 6 דבורים לקליטה בחיל. במקביל שימשתי כקצין אג"מ בסיס חיפה ויועץ למפקד חיל הים ביני תלם, לנושאי צוללות ונגד צוללות.

כשנוצר צורך לליווי אוניות סוחר בדרך לחיפה, מוניתי על ידי מח"י כמפקד אניית צים המגויסת "חנה". לאוניה היה רב חובל  ש"צמח" מצוות הסיפון ובניגוד למקובל באותה העת הייתה לו צמה. היה מוכר בצי הסוחר-גדעון חלמיש.

אניית צים חנה א/מ 171

אניית צים חנה א/מ 171

מאחר ולא הכרתי את הנושא, הקמתי חבורת פיקוד מנאמני בשייטת הצוללות: רס"ר אילן שרון  האלחוטן ורס"ר גיל יעקב המוכר בכינויו גינץ, רס"ר צוללת וחובש.

עם גיוס האניה למלחמה שליש מהצוות הסתלק וגייסנו ימאים ממילואי חיל הים, כך שבאוניה היו קבוצות שונות, דבר שלא הקל על הפיקוד.  בצוות המגויס היה רס"ל שפר שכטר ממילואי שייטת 13.

את שפר הכרתי מנעורי בקיבוץ אשדות-יעקב. שפר הגיע עם גיטרה וכך את הערבים בילנו בשירי ארץ ישראל. מספר פעמים שפר נדרש לצלול לניקוי פתחי היניקות של משאבות.

מתפקידינו היה לעגון ליד רודוס ולספק ולתדלק ספינות טילים על פי דרישה. למזלי גדעון היה "שובב" והרפתקן ובמקום לעגון, סיירנו בין האיים ומידי פעם עגנו בקרבת החוף לשחייה בים.

באחד הימים נגמר הקמח ללחמניות אותן הצוות היה רגיל לאכול בארוחת הבוקר, מיד הכריזו על שביתה. התלבטתי עם גדעון כיצד לפעול והחלטנו לרכז את הצוות על הסיפון ולהודיע כי לפי חוקי הבריטים (החוק הנהוג גם בארץ) המחמירים בנושא ים ומלחמה, כל השובתים יעמדו למשפט וצפויים לתקופות מאסר ארוכות. מיד הצוות חזר למשמרות והסתפקו בלחם ועוגות.

הנזק בחרטום אח"י חיפה מהפגיעה בסלע התת מימי.

הנזק בחרטום אח"י חיפה מהפגיעה בסלע התת מימי.

בוקר אחד הוזעקנו על ידי המפל"ג גדעון רז לעזרת אח"י חיפה, בפיקודו של שמיל שעלתה על שונית עקב טעות בנווט. "רצנו" לנקודה ב-12 קשר זה מה שיכולנו.  צוות הספינה ביצע בקרת נזקים טובה ומנע את טביעת הספינה בגלל הנזק בחרטום. הרמנו במנוף את התותח הקדמי, שפורק כדי לא ליצור לחץ על החרטום,  וגררנו את הספינה עם הירכתיים קדימה בתקווה שאיש לא הבחין בנו  עד חיפה.

כעבור שבועיים התקבל תצלום אוויר מהאמריקאים שבו נראית אונייתנו גוררת סטיל עם הירכתיים קדימה. זה הבהיר שוב את השליטה האמריקאית בים התיכון.

תא"ל דימוס ישראל לשם

תא"ל דימוס ישראל לשם

תא"ל דימ' ישראל לשם

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות