יואל צדיקביץ – בים האדום ביום הכיפורים ותקרית המים עם הסובייטים

2

סא"ל דימ' יואל צדיקביץ                                                     29 ביולי 2018

הנדון: מתקפת טילי סטיקס מצרים בליל 6-7/10/1973

באוגוסט 1973 נשלחתי לאוניברסיטת ת״א ללימודי גיאוגרפיה וקרטוגרפיה. בשבת 6/10 בבוקר נקראתי בבהילות להתייצב במד"ן ים,

שם נמסר לי שעומדת לפרוץ מלחמה ומאחר וקמ"ן זי"ס בני אהרון שוהה בחול עלי לרדת לשארם ולמלא את מקומו. צוידתי במספר פרסומי מודיעין עדכניים בתצאות ותיקים שונים. הוסעתי לשדה התעופה ושם יחד עם עוד מספר קצינים ( אחד מהם היה מוסה לוי) הוטסנו במטוס דקוטה לשארם. נחתנו כשעה וחצי לאחר תקיפת האזור ע״י מטוסי קרב מצריים.

בקמניית זי״ס פגשתי את נגד המודיעין גלעד כהן שעדכן אותי במספר נושאים. מאחר ואנטנת ה״טרופו״ נפגעה בתקיפה האוירית, התברר לי שלמעשה אין לי קשר עם המפקדה ואין שום סיכוי שאקבל עדכוני מודיעין משם.

בסמוך למפקדת זיס היה בסיס ״יעקב״ של יחידה 8200, הבסיס כלל אלמנטים של קומינט ואלינט. והוא היווה עבורנו מקור המודיעין העיקרי למשך היומיים הבאים.  בשעות הערב החלו להתקבל מ״יעקב״ כיווני מכם של 2 ספינות הקומאר המצריות שיצאו מבסיס ע'רדקה לכיוון צפון מזרח.

קצין בינה רשתית, מבסיס יעקב התקשר וסיפר לי לגבי מידע לא ברור שקשור לספינות הקומאר. בשיחה עמו הגענו למסקנה שיתכן והקומארים עומדים לשגר טילים לעבר שארם/ מרסה בריכה. גם מיקומם המשוער של הסטי"לים  על פי איכון המכם הגביר את החשד. לא אפרט כאן את תוכן המידע שנקלט בשל מגבלות ביטחון שדה.

נגשתי מיד לגשר הפיקוד בחמ"ל, פניתי לרס״ן אברהם בן שושן קצין האגם שהיה שם וניהל את הפעילות. דיווחתי לו שלדעתי עומד להתבצע שיגור טילים על ידי ספינות הקומאר.

יואל צדיקביץ מקבל דרגת סא"ל ממפקד חיל הים יומי ברקאי וראש מספן מודיעין אלי לוי, 1978

יואל צדיקביץ מקבל דרגת סא"ל ממפקד חיל הים יומי ברקאי וראש מספן מודיעין אלי לוי, 1978

בן שושן נטל מיד את הקשר והודיע בין 3-4 פעמים ״חירום טיח״.  הנט"קים שהיו במרסה בריכה קלטו את ההודעה ומיד פנו לבצע החפה על החוף.  זמן קצר מאד לאחר מכן נורו 3-4 טילי סטיקס שחלפו מעל הנחתות ופגעו בצוקים שבעורף החוף.

מיד לאחר שיגור הטילים, פנו הקומארים לכיוון דרום מערב. מטוס פנטום שהיה באזור הופנה לעבר הקומארים. הייתי בקשר רציף עם בסיס יעקב שהעביר לי מיקומם של הסטי"לים. במקביל היה לי קשר עם טייס הפנטום ( למיטב זיכרוני שמו היה נחומי) במכשיר אחד קיבלתי כיווני אלינט על מכם ה'סקואיר טאי' של הקומארים מבסיס יעקב   ובשפופרת שניה דיווחתי לטייס וכיוונתי אותו לעבר הסטי"לים המצריים.

הטייס איתר וזיהה את הקומארים ביצע תקיפה ודיווח שזיהה פגיעה באחד מהם. אך בסופו של דבר הגיעו הקומארים לערדקה.

מצאתי לנכון לספר על האירוע שכן נושא המודיעין לא הוצג ולא הודגש בפרסומים שונים לגביו.

יואל צדיקביץ

תקיפת מעגן ראס ע'ריב –  קראתי את הפרסום לגבי קרב ראס ע׳ריב. אין לי הרבה מה להוסיף.

זכור לי שמספר ימים לפני הקרב קיבלנו מידע ממדן ים שדיבר על כך שבראס ע׳ריב המצרים מרכזים ספינות דייג על מנת לבצע באמצעותם פעילות בחוף המזרחי של מפרץ סואץ. לא זוכר אם דובר על פעילות ספציפית כמו העברת כוחות קומנדו ו/או אספקה לכוחות מצריים שכבר הונחתו בסיני בדרכים שונות.

סמוך למועד הביצוע – למיטב זיכרוני בערבו של ה-13.10 קיבלתי תצלומי אויר עדכניים של גיחת צילום שבוצעה באותו יום בשעות שלפני הצהריים. לא זכור לי אם קיבלנו את הפילם או רק תצלומי סטיל.  זוכר היטב, שבתצלומים נראו הרבה כלי שייט בעיקר סד"גים. חלקם הגדול גלוחי אזור הירכתיים – ללא רשתות, מנופים ויתר אביזרים שמאפיינים סד"גים. כלומר מוכנים לתובלה והנחתה.

רוב הסד"גים נצפו בקרבת המעגן הצפוני של ראס ע'ריב ומיעוטם במעגן הדרומי.  אך רוב הסד"גים שאותרו מול המעגן הצפוני היו בים ואני לא בטוח שהם עגנו . זכור לי שציינתי עובדות אילו בפני ישראל פטשניק.

אני לא זוכר באיזה אופן תדרכנו את עמי איילון ואנשיו. אבל אין לי ספק שהמידע שהועלה מהתצ"אות דווח לו ולאלוף בוצר שלפניו הוצגה תוכנית התקיפה במעגן.

לאחר התקיפה התברר שהכח של עמי איילון פגש הרבה יותר סד"גים  במעגן הדרומי מאלו שהיו במעגן הצפוני ביעד של ישראל פטשניק. מכאן נראה  שבעת שבוצעה גיחת הצילום בתאריך 13.10 התרחש כפי הנראה מעבר סד"גים מהמעגן הצפוני לדרומי.

אוגוסט 1974-״תקרית המים״ עם שולת המוקשים הסובייטית

בהסכמים הראשונים להפרדת הכוחות בין ישראל למצריים סוכם שצהל ייסוג מהתעלה וכך יתאפשר למצרים להתחיל בשיקומה לקראת הפעלתה. פתיחת התעלה חייבה גם את טיהור המוקשים הימיים במפרץ סואץ שנזרעו במלחמת יוה"כ, תוך דגש על שדה המוקשים העיקרי במיצרי יובל ושדה מוקשים קטן יותר דרומית מערבית למעגן א-טור.   כידוע לפחות בשני מיקרים ,מבחינת ישראל, הופעלו מוקשים בימים הספורים לאחר המלחמה  ופגעו במיכליות נפט שפעלו בשרות ישראל והובילו דלק משדה הפט באבו רודס למסוף קצצ"א באילת. במקרה אחר נפגעה מיכלית שפעלה בשירות המצרים דווקא, וכשנראה לא עודכנה על מיקומם המדויק של המוקשים.

המיקוש הימי המצרי בדרום מפרץ סואץ, היווה הפתעה לחיל הים ולמודיעין הימי בפרט ולמעשה נודע על קיומו לראשונה בתאריך 26.10.17973 כשהמיכלית "סיריס" נפגעה וטבעה במרכז מיצרי יובל. לא ארחיב כאן על ההכנות ואופן ביצוע המיקוש על ידי הצי המצרי. אני מניח שהנושא ייסקר בהרחבה בהמשך כשיסתיים מחקר מעמיק המתבצע כיום על ידי אחד מקציני המודיעין שלקח על עצמו לחקור את הנושא.

לעניין פרויקט השלייה,  עם סיום המלחמה ב-1973, עלה הצורך הדחוף להפעיל מחדש את תעלת סואץ נתיב השייט העיקרי בין אירופה לאסיה שהיה חסום מאז מלחמת ששת הימים, ושמשה מקור הכנסה חשוב לכלכלת מצריים. לצורך טיהור שדות המוקשים בדרום מפרץ סואץ חתמה מצריים (בסוף מאי 1974) הסכם עם ברית המועצות בו התחייבו הסובייטים לטהר את מיצרי יובל.

מסוק מי-8 שהוסב לשליית מוקשים

מסוק מי-8 שהוסב לשליית מוקשים

הסובייטים בנו כח משימה מיוחד שכלל מסוקי קאמוב ו- Mi-8 שהוכשרו במיוחד למשימה זו והועמסו על נושאת המסוקים "לנינגרד" אליה הצטרפו משחתת ומיכלית דלק, לכח זה חבר כח נוסף של 5 שולות מוקשים של הצי הסובייטי באוקינוס השקט. צי השלייה הגיע לאזור ערדקה לקראת אוגוסט 1974. לא אכנס כאן לשיטת השליה על כך ניתן להשלים ולקרא בספרו של פסח מילובני ״ דגל אדום מעל המזרח התיכון״ עמודים 322-324 אתרכז כאן בתקרית המכונה ״ מלחמות המיים״ בין הצי הסובייטי לחיל הים הישראלי במהלך מבצע שליית המוקשים.

במרץ 1974 שבתי לזירת ים סוף וקיבלתי באופן רשמי את תפקיד קמן הזירה (בימי המלחמה עצמה (6-26 אוק')שימשתי כממלא מקום הקמ"ן הזירתי. נושא שליית המוקשים הסובייטי תפס מהר מאד את המקום הראשון במשימות צוות הקמניה, שיחד עם גורמים נוספים עסק בנושא במישורים שונים ומגוונים (פירוט נוסף לא יימסר)

כאמור במהלך אוגוסט 1974 החל מבצע השלייה הסובייטי במיצרי יובל, והתברר שהם פועלים על סמך מידע שנמסר להם על ידי המצרים. אינני זוכר במדויק את היום באוגוסט בו הובחן ששולות מוקשים סובייטיות מתקרבות למעבר מילאן, אותו מעבר בטוח ששמש את כוחות חיל הים שהפליגו אל מפרץ סואץ וממנו.

לדבורים שהיו , דרך קבע באזור, הוחלט לצרף כח נוסף של דבורים והמשימה היתה לא לאפשר לספינות הסובייטיות להתקרב לחוף סיני ובטח לא לאפשר להם לשוט במעבר המילאן. יצוין שממש באותו יום הגיעו לזירה שני הסטילים בפיקודו של בן שושן שחזרו מהפלגה מבצעית בדרום הים האדום. הסטילים הופנו מיידית לאזור כתגבור לספינות הדבור.

החמל בשארם אוייש על ידי 2 קצינים בכירים מחיל הים. ניהול הפעילות תחת פיקודו של המז"ר ,לימים תאל גדעון רז ז״ל ואילו ניהול הפעילות הדיפלומטית והמדינית התבצעה על ידי רמחמ"ן , לימים תאל רמי לונץ ז״ל , שהיה בקשר רציף עם משלחת ישראל לאום שניהלה משא ומתן בנושא השליה עם הנציגים הסובייטים שם. לונץ היה גם בקשר שוטף עם הגנרל סיליאסוואו-מפקד כוח החירום של האו"ם שהוצב בחזית המצרית.

אחרי קבלת תדרוך והוראות מגדעון רז ורמי לונץ הצטרפתי לדבור הפיקוד של המפלג דוד בכר. כאשר הגענו לכניסה הדרומית למילאן הצטרפנו לכח הדבורים שחסם את הכניסה לשולות המוקשים הסובייטיות.  התקרבנו קרוב לספינת הפיקוד ובאמצעות רמקולים ניסינו להסביר באנגלית שהם חודרים למיים ריבוניים של ישראל, קיבלנו תשובה שמדובר במיים טריטוריאלים מצריים וכי הם הרוסים רשאים לפעול בהם כראות עיניהם.

שולת מוקשים רוסית דגם 'נטיה' שעסקה בשלייה במפרץ סואץ.

שולת מוקשים רוסית דגם 'נטיה' שעסקה בשלייה במפרץ סואץ.

במהלך השיחות עמם ובהבנתי הקלושה ברוסית ,התרשמתי שהם מתבססים כנראה על מפות מיקוש שקיבלו מהמצרים. בשלב מסוים הרוסים עצרו, שכן במקביל למהלכים בים נערכו כאמור שיחות עם נציגי בריה׳מ באום.

בעת ההמתנה נגשתי לירכתיים עם שקית ענבים ולאחר שהצעתי אותה לשני קצינים רוסים הם הסכימו ובאמצעות גנץ׳ העברתי להם את הענבים, תוך כדי ניסיתי לשוחח איתם . במהלך השיחה התברר שאחד הקצינים בשולת המוקשים הוא דובר פולנית ( שפת האם שלי) ובקשתי שיקראו לו לסיפון..כשהגיע שוחחתי איתו התברר בשיחה זו שהרוסים קיבלו מהמצרים מפות מיקוש בהם סומן  גם מעבר מילאן כמקום אותו מיקשו המצרים .הסברתי לקצין שהדבר לא ייתכן שכן ספינות שלנו מפליגות במעבר המילאן מידי יום ביומו מאז יום המלחמה הראשון ושום דבר לא קרה ואף מוקש לא הופעל.

הקצין מסר לי שישוחח עם הממונים עליו נפרדנו והוא לא נראה יותר על הסיפון.  ממש באותה עת החלה ״ תקרית המיים״ כהרוסים מתיזים מיים לעבר הדבורים, עד היום לא ברור לי אם כוונתם היתה להרחיק הדבורים ולמנוע התנגשות בגין טלטלת המיים,או שהתיזו המיים על מנת לפגוע בדבור ולהרתיע אותנו. – תקרית זו גרמה ותרמה שוב לעליית המתח.

הסטילים קיבלו הוראה לקצר טווח וחיל האויר הזניק מטוסים לאזור, אך זמן קצר לאחר מכן הובחן שכלי השייט הסובייטים משנים כיוון לדרום מערב ומנתקים מגע. התברר שהמשא ומתן באום והתערבותו של הגנרל סילאסוו מפקד כח החירום של האום באזור , כל אלה נשאו פרי והוחלט שכל פעולה עתידית של כח טיהור המוקשים בשטח הריבוני הישראלי יתואם מראש עם ישראל.

יודגש שמאותה ״ תקרית״ לא היו יותר נסיונות של הכח הסובייטי להתקרב למיצרי מילאן או לחוף סיני. יצוין שכח השלייה הסובייטי ביצע בסופו שלדבר את משימתו באופן מושלם ומיצרי יובל טוהרו ממוקשים. במשך  כל התקופת מחודש אוג' 1974 ועד לסתיו של אותה שנה, לוותה ונעקבה  מקרוב פעילות השלייה הסובייטית על ידי צוות המודיעין של הזירה , בסיס המודיעין של בסיס יעקב וכן גורמים נוספים שהיתה זו הזדמנות עבורם ללמוד על מאפיינים של מוקשים ושליית מוקשים

 

סא"ל דימ' יואל צדיקביץ

 

שתף.

אודות המחבר

2 תגובות

  1. שלומה גואטה ב

    יואל מפקדי לשעבר, תיאור מרתק. יש להזכיר כי בסמוך לאותו עיתוי ביצע מפציץ טו-16 שיגור של 2 טילי קלט רוכבי קרן לעבר הר הצפרא שהיה עליו מוצב מכ"ם של חיל האוויר וחיל הים. לא מן הנמנע כי אותן תקיפות של סטילי הקומאר ומטוס הטופולוב נועדו לאפשר ולהסיח את הדעת מפעולת המיקוש הימי שמצרים ביצעו באותו לילה במיצרי יובל

  2. נמרוד ארז ב

    תודה יואל. תיאור תמציתי ובהחלט משלים ומוסיף למה שהכרתי, בעיקר במה שכונה "מלחמות המים". אני זוכר את ההתחכחות עם המקשות הרוסיות. נראה כי הדבורים, חרף פעולתם, לא הרשימו את מפקדיהן. אני זוכר שציידו אותנו בערכת עצירה שהורכבה מחבל ארוך ומצופים שהיו אמורים להיפרס על נתיב הפלגת המקשת ,לסבך את מדחפיה ובכך לעצרה . התאמנו על פריסת הערכה אך לא הבאנו את הדבר לכדי מימוש. כבר אז לא הבנתי מדוע לא נתנו לרוסים לבצע את עבודת פינוי המוקשים שהייתה אינטרס מובהק של חיל הים. אני זוכר שהלוחמים שלהם לבשו מדים קצרים ונעלי ספורט ונראו כמי שהבינו שלבוש מותאם לתנאי הסביבה רק מועיל לתפקודם (בשונה ממדי הזית הצהליים והנעלים הגבוהות אותם לבשנו אנו).
    . אני זוכר גם שמישהו מהקמניה ציין שהייתה כתבה בעיתון הרוסי פרבדה שתיארה את מפגשנו איתם תוך הצגת צילום דבורים "מלווים". אגב, מגלעד( מגינוסר) עליו כתבת קיבלתי את קלטות תחקיר קרב מרסה תלמת אותן חשפתי ארבעים שנה מאוחר יותר וששימשו כמקור חשוב לגיבוש ולעריכת הערך שנכתב על כך בהרחבה בויקיפדיה.

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות