חיל הים המצרי במלחמת ששת הימים

0

משמר המורשת הימית                                                      27 בינואר 2016

חיל הים המצרי במלחמת ששת הימים

קטעים ממקורות מצריים

תרגם ועיבד: אל"מ (מיל) פסח מלובני

מלחמת "ששת הימים"

לואא' עבד אל-מונעים ח'ליל

לואא' עבד אל-מונעים ח'ליל

 

המקור: לואא' (אלוף) עבד אל-מונעים ח'ליל "'מלחמות מצרים הנוכחיות"'. בהוצאת אל-מוסתקבל אל-ערבי, קהיר (הוצאה ראשונה ב-1990)

ניסיון להנחית כוח על חוף סיני במפרץ עקבה (עמ' 82) 

במסגרת תכנית הכנת הכוחות למלחמה, נכלל מבצע הנחתה ימית של כוחות חי"ר וטנקים בנבק  שעל חוף סיני במפרץ עקבה. חיל הים שלח לאזור שארם אל-שיח' שלוש נחתות/נושאות טנקים, כשכל אחת מהן יכולה לשאת 3 טנקים או לחליפין  כוח חיל רגלים על נשקו, כדי לבצע משימה זו. אך הדבר נכשל, ורק נושאת טנקים אחת הצליחה להגיע ליעדה בחוף שמדרום לנבק, בשל הרעת תנאי מזג האוויר במקום בתקופה זו. עם זאת, הכוחות הרוויחו אימון בהעמסה ובתנועה בים, דבר שסייע להם מאד בעת הנסיגה מהמקום בדרך הים מאוחר יותר.

המפגן הימי-יבשתי (עמ' 84)

ב-31 במאי נחת מטוס תובלה צבאי בשדה התעופה בשארם אל-שיח', כשהוא נושא עימו מספר גדול של עיתונאים, ואיתם מספר קצינים ממנהלת האכוונה המורלית של הכוחות המזויינים. זאת במטרה לצלם ולהקליט מספר פעילויות באזור, המצביעות על מוכנות הכוחות למלחמה, וכן לצלם פגישות עם קצינים וחיילים, בחיי היומיום שלהם ובעת אימוניהם.

המפקדה הכללית ביקשה לצלם פעולה של העמסת נחתות של חיל הים בשריון, חי"ר ואמל"ח בנמל שארם אל-שיח', שינועו דרך מיצר טיראן וסנפיר, וינחיתו אותם מהים באזור תבוק שבצפון המפרץ. הכוונה היתה לצלם את הארוע על כל שלביו, ולהקליטו, כדי שניתן יהיה להציגו בכל אמצעי התקשורת המצריים והעולמיים, כמפגן צבאי, בו תוצגנה יכולות הכוחות המזויינים המצרים.

כל זה נעשה, אך לצערו של הכותב, הוא לא ראה אף פעם, או קרא. על כתבה זו שהוכנה באזור בו היה אחראי.

 

מצב חיל הים המצרי ערב המלחמה

גנרל מוחמד פאוזי רמטכ"ל צבא מצרים בתקופת מלחמת ההתשה ושר המלחמה בתקופת מלחמת יום הכיפורים

גנרל מוחמד פאוזי רמטכ"ל צבא מצרים במלחמת ששת הימים ושר המלחמה  במלחמת ההתשה

המקור: פריק אוול  מוחמד פאוזי, "'מלחמת שלושת השנים 1970-1967"' בהוצאת 'דאר אל-מוסתקבל אל-ערבי', קהיר,  1990 עמ' 89

יחידות חיל הים – המשחתות, הפריגטות, שולות המוקשים, הציידות, ספינות הטילים והטורפדות, הצוללות והנחתות – היו ערוכות בנמלי הים התיכון, אלכסנדריה ופורט סעיד, והים האדום, סואץ וע'רדקה. והם מנו יותר מ-80 כלים. הריכוז הגדול שלהם היה בים התיכון, במיוחד בנמל אלכסנדריה, שעסק גם בפעילות המסחרית, ובו נמצאו סדנאות התיקונים הראשיות של חיל הים.

אחוז השמישות של כלי השיט לא עלה על 50 אחוזים, מלבד הספינות (על פי המונח, כנראה הכוונה לספינות הטילים או הטורפדו), שעמד על 80 אחוזים. בזירת תימן לא היו כלי שיט עם פרוץ המלחמה, מלבד נחתת, פריגטה ושולת מוקשים. עם ההחרפה במשבר מפרץ עקבה, הועברו מספר יחידות ימיות עיקריות לים האדום, וכך הופר האיזון הטקטי בחיל הים.

למרות שמשימות ארטילריית החופים נכללה במסגרת משימות ההגנה של חיל הים, והם היו ערוכים בנמלים הימיים, הרי שעד 1967 הם היו שייכים למנהלת הארטילריה, ושיתוף הפעולה ביניהם ובין חיל הים והתאום בניהול מבצעי המלחמה היה מוגבל.

משימות החיל במלחמה

המקור: פריק צלאח אל-דין  אל-חדידי – "'עֵד למלחמת 67"' בהוצאת .דאר אל-שרוק.קהיר. שנת..1974. עמ' 135-134

משימות החיל במסגרת תכנית ההגנה היו הגנה על חופי סיני. להערכתם, היתה לישראל יכולת מוגבלת מאד לביצוע מבצעים אמפיביים, בשל כמות מוגבלת של אמצעים וכלי שיט אמפיביים שנמצאו בידיה. הערכתם היתה שישראל יכולה להנחית מהים מספר אנשים ממערב לאל-עריש, במטרה שיפגעו בקווי התקשורת בציר הצפוני, או לפגוע בכלי רכב הנעים בו או לחבל בקו מסילת הברזל.

תכנית ההגנה כללה צעדים להתמודד מול אפשרות זו, וכללו הערכות יחידת הגנת החופים באל-עריש עם תותחי 130מ"מ ניידים ומצוידים במכ"מ בעל יכולת גילוי של ספינות המתקרבות לחוף ממרחק רב. כן הוכנו אמצעי הקשר הדרושים להתקשרות מהירה עם בסיס פורט סעיד, בו היה ערוך הכוח הימי שהוקצה לשיתוף פעולה עם הכוחות שהגנו על סיני, שרובו היה ספינות הטורפדו.

על הצלחת ההטעיה הישראלית

פריק אוול עבד אל-מוחסן מורתגי

פריק אוול עבד אל-מוחסן מורתגי

המקור: פריק אוול עבד אל-מוחסן מורתגי: "'הפריק מורתגי מספר את העובדות"',

בהוצאת ..אל-וטן אל-ערבי.שנת.1976.. עמ' 121.

ישראל הצליחה להונות את חיל הים המצרי בכך שהוא פיצל את כוחותיו בין הים התיכון לים האדום. בכך הפכו הכוחות שנשארו בים התיכון לבלתי כשירים מבצעית בשל מצבם הטכני, ולא היה להם כל יתרון על חיל הים הישראלי.

ואילו הכוחות שנשלחו לים האדום, שהיו החלק העיקרי והמבצעי יותר של הצי המצרי, לא נוצלו כלל, שכן המחשבה לשגרם לשם היתה טעות, והתבססה על ההנחה שהפעילות הישראלית תתבצע לעבר שרם אל-שיח' וע'רדקה, דבר ששרת את תכנית ההונאה הישראלית, שכוונה לפצל את הכוחות הימיים המצריים למספר מקומות, כך שלא יתאפשר כל שיתוף פעולה ביניהם, וכך אבד היתרון שהיה לצי המצרי לפני המלחמה.

המשימה להפגיז את נמל אילת

המקור: לואא' (אלוף) עבד אל-מונעים ח'ליל "'מלחמות מצרים הנוכחיות"'. בהוצאת

אל-מוסתקבל אל-ערבי, קהיר, הוצאה ראשונה ב-1990, ע'..84.

ב-4 ביוני 1967 הודיע מפקד הכוח הימי שהיה מוצב בשארם אל-שיח' למפקד הכוחות באזור כי הוטלה עליו משימה להפגיז את נמל אילת מהים באמצעות שתי משחתות בליל ה-5-4 ביוני. המשחתות הפליגו למשימתן ועברו את מיצר ראס נצראני לאחר חצות, והתקרבו לנמל אילת. לפתע הן קיבלו הוראה שלא לבצע את המשימה, ולחזור. הן הצליחו לחזור, ולחמוק מהאפשרות שחילות האוויר והים הישראלים יתקפו אותן, כאשר הן יצאו למשימה בלי חיפוי אווירי כלל.

המשימה הפגזת כח צה"ל בסיני

משחתת סקורי מהדגם שביצע את ההפגזה בסיני 7/8 יוני 1967.

משחתת סקורי מהדגם שביצע את ההפגזה בסיני 7/8 יוני 1967.

המקור: פריק אוול  מוחמד פאוזי, "'מלחמת שלושת השנים 1970-1967"' בהוצאת 'דאר אל-מוסתקבל אלערבי', קהיר,  1990 עמ' 149.

כוחות חיל הים המצרי סייעו באגף השמאלי (הצפוני) של כוחות היבשה בסיני, כאשר הפעילו את סיוריהם בים התיכון בצפון סיני, מתחילת הערכות הכוחות בסיני, ובעת תנועת טור הטנקים של האויב ("טור 20 הטנקים") ב-7 ביוני בציר הצפוני בקרבת רומאנה. כוחות חיל הים תקפו טור זה, פגעו בו ושיבשו את התקדמותו. הכוח (הישראלי) ביקש סיוע אווירי כדי להפסיק הפגזה זו שבוצעה על ידי חיל הים המצרי, ומטוסי האויב מיהרו בכוונה לתקוף את הספינות המצריות שפעלו בחוף הצפוני בסיני, אך פגעו בספינה האמריקאית ליברטי, שפעלה באזור זה לטובת הכוחות הישראלים.

הכותבים

לואא' (אלוף) עבד אל-מונעים ח'ליל  היה מפקד כוחות הצנחנים של הצבא המצרי ומפקד מרחב שרם אל-שיח' ב 1967. היה מפקד ארמיה 2 לפני מלחמת 1973 והחליף את מפקדה שלקה בהתקף לב בעת התקפת השריון המצרית הגדולה ב-14 באוקטובר, ושימש פעם שנייה כמפקד הארמיה עד סוף המלחמה.

פריק אוול  מוחמד פאוזי, גנרל 4 כוכבים בצבא מצרים, רמטכ"ל צבא מצרים במלחמת ששת הימים ושר ההגנה בחלקה הראשון של מלחמת ההתשה.

פריק (מקביל לרב אלוף) צלאח אל-דין  אל-חדידי שימש מפקד פיקוד המרכז, במהלך המלחמה ב-1967.  ולאחריה מונה לשמש נשיא בית הדין ששפט את בכירי חיל האוויר המצרים, שהואשמו בכשלון חיל האוויר המצרי.

פריק אוול עבד אל-מוחסן מורתגי ב-1967 לפני המלחמה שימש מפקד כוחות היבשה, תפקיד שנוצר עבורו, משלא התמנה לרמטכ"ל. זאת במקביל למפקדי זרועות האוויר והים, שהיו כפופים ישירות לעאמר. במלחמה שימש מפקד החזית בסיני.

פסח מלובני

אל"מ מיל פסח מלובני

אל"מ מיל פסח מלובני

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות