חיל הים במלחמת שלום הגליל

0

משמר המורשת                                                      15 בדצמבר 2018

הנדון: חיל הים במלחמת שלום הגליל

בהצגת חיל הים במלחמת שלום הגליל נכתב כי:-

"החייל עמד היטב בכל המשימות. ספינות הסער בודדו את זירת לבנון מהתערבות סורית. הנחתות  העבירו רכב משורין להנחתה בחופי לבנון באיגוף התנגדות המחבלים בצור וצידון ואף מצפון לבירות. תותחי ספינות הסער הנחיתו אש על מוצבי מחבלים בחוף בהיענות מהירה לדרישת הכוחות בחוף, ובמדויק. צוללות תצפתו על הנמלים וכוחות קומנדו פשטו מהים.

כל הפעילות המבצעית נעשתה כאשר חיל הים מוכן ומקדים את דרישות  השת"פ וללא נפגעים או נזק לכוחותינו."

חיל הים היה יכול לפעול יותר חזק ואלגנטי עם סגנון פיקוד נכון.  בסגנון של יומי ברקאי, גדעון רז או אברהם בן שושן היו הישגי חיל הים טובים יותר.

פירוט הנושאים

 הכנת הכוח – צה"ל ידע על מבצע הדורש נחיתה שהחל מתבשל כבר שנה קודם לכן. הוא התחיל כאורנים קטן והלך והתפתח למה שהיה. היו תאריכים ודחיות  כמי שישב בפורום מטכ"ל יכול היה להעריך את הרצינות שבה כוחותינו לקחו את הענין. חיל הים נדרש לתת שירות של הובלה.  לא ניתנה הנחייה שכל הכלים היכולים להוביל ישופצו יאוישו יאומנו ויגיעו מוכנים. במקום זאת משחק  עצבים עם סגן הרמטכ"ל על תקציבים.

את ההנחתה ביצעו שני נט"קים 60 מטר ונט"ק 90 מטר כשחסר לו מנוע אחד.  בסד"כ חיל הים היה נט"ק 60 מטר "אח"י אשקלון" שהמתין לתיקון במספנות ישראל אך לא תוקן כי התקציב לא הספיק לכך.

 

פיקוד המבצע הביצוע נמסר לפיקודו של מפקד בסיס אשדוד אל"מ אברהם אשור. מרבית ההתנהלות נעשתה בגזרה הצפונית. השייטות המשתתפות הן דרך קבע בפיקודו של מפקד בסיס חיפה. המועמד הטבעי לפיקוד על מבצע כזה היה תא"ל בן שושן. אך לפי קביעת מח"י יועד לו רק תפקיד של הכנת הכח. סגן מפקד בסיס אשדוד סא"ל אפיק נעשה מפקד חוף העמסה באכזיב.  בזירת אשדוד נשארה ריקה ממפקדים.

חופי הנחיתה –איך קרה שחיל הים התחייב על הנחתה בחוף זהרני למרות  סלעים במים הרדודים וחגורת סלעים בעומק הים לא ניתן לנחות בו? חוף שבנחיתת יום במהלך המבצע נגרס בו מדחף. מי שהכריז על עצמו מוסמך לפיקוד על נחתת לא מבין שאין תנאים מינימליים לנחיתה קרבית? דבר שראיתי במבט ראשון.

לעומת זה באוואלי סומן החוף כלא ראוי לנחיתה.  הנוחת באוואלי אוגף את צידון. מדוע לא בוצעה בדיקת חוף עד שימצא החוף המתאים. היה צריך לאלץ את חיל הים לגלות חוף אפשרי להנחתה באמצעות מפקד האוגדה עמוס ירון. הבדיקה בוצעה ונעשה שימוש בחוף אל-אוואלי המועדף.בגלל הדרישה הבלתי אפשרית לנחיתה בזהרני הועמסה אח"י בת-שבע בחצי יכולת הנשיאה שלה.

נחיתה תחת הפגזה – הסבב השני באל-אוואלי הונחת באור יום. אתר הנחיתה היה ידוע למחבלים ותותח מפאתי צידון הפגיז את הנחתות  המתקרבות. מפקד האוגדה עמוס ירון דרש בדחיפות את ההנחתה. פגיעת פגז בנחתת עמוסה יכולה לגרם נזק רב. עמדת התותח הייתה קרובה לבתי אזרחים לכן לא הושמד. הרמטכ"ל רפאל איתן העביר הודעה דרך מפקד חיל הים אל אל"מ אשור "אם ההפגזה יעילה לא לנחות". כלומר ההחלטה בידי אשור. מחוסר אמון בסיסי בין  אשור למח"י התקבלה ההודעה ככיסוי למקרה של היפגעות. לאחר שנחתות 60 מטר פרקו את הטנקים. נשארו בהוראת מייק אלדר באזור הנחתה כדי ליצור מטרות נוספות למחבלים. עד גמר הנחתה על ידי ה'בת שבע'.  הנפילות היו קרובות אך אף נחתת לא נפגעה.

 שבירת הדיסקרטיות – במשך שבוע שלם שמרנו בסוד את זהותה של אח"י מעוז שעמדה בשטח כבסיס לפעילות 13 והינה מפקד חיל הים  בא ונוחת עם מסוק על סיפון המעוז. בנוכחות אנייה רוסית שמתקרבת לבדוק ומזהה את המעוז.

 שיקולים לא עניניים  במבצע – כוחות חיל הים מוחזקים ימים ולילות בלב ים ללא תועלת. זאת על מנת למחיש תפישת תפעול לקויה  ביסודה "שהייה מוקדמת ורצופה" שהוצגה כבסיס  לרכישת קורבטות "סער 5".

כח שייטת 13 נשאר שבועיים בכוננות בים לביצוע תקיפה בנמלים הסורים בעוד שאלה נמצאים כבר בהגנת השייטת הרוסית.

העברת נחתות מאילת – 3 נט"קים 36 מטר נמצאו מושבתים כבר למעלה משנה באילת. מצבם הטכני היה גרוע הם נבנו על ידי מספנות ישראל בתחילת שנות ה-60 ומעולם לא שופצו. יכולת הנשיאה שלהם קטנה. להנחתה ובעיקר להעמסה דרשו חוף  עם שיפוע תלול יותר ממרבית החופים בלבנון. מכל הסיבות הללו החליט מח"י שלא להשקיע בהם.

בשבוע האחרון לפני הלחימה נתן הרמטכ"ל הוראה להעבירם לים התיכון. רען תכנון מבצעים שקיבל את ההוראה זימן קבוצת תכנון. הכנתם הוטלה על זירת ים סוף ומספנת אילת. רמח"ים ביקש מרמ"ח מבצעים אג"ם לבטל את ההעברה. בעת תחילת המבצע עוד לא היו מוכנות. לאחר שמפקד חיל הים חזר מהפלגה מבצעית בוטלה קבוצת התכנון. לקראת פתיחת הלחימה נמסר מאג"ם מבצעים שההעברה בוטלה.

לאחר כשבוע הוציא מפקד חיל הים הוראה להעברתם כשכבר היה ברור שלא צריכים אותם. שתי נחתות הוכנו להפלגה ויצאו בפיקוד מוטי דקל ואל"מ משה אורון. בדרכם במפרץ סואץ פגשו את הצפונית החזקה. התגברו על תקלות עברו בתעלה והגיעו לנמל אשדוד. לא נדרשו להנחית ונשלחו לסיור הפגנתי מול חוף דרום לבנון.

תמיכה במפקד  – כאשר ממנים מפקד למבצע צריך לתמוך בו  בכל אשר אפשר. לצורך העברת ציוד לנוצרים בג'וניה בחרתי באניה "בת גלים" לבדה. הסיבה העיקרית הייתה שתוכל להגיע בדיסקרטיות בשטח היו 3 כלי שייט של ציים אירופאים וגם אנית ביון רוסית. הבת גלים נראית כאניית סוחר ואינה מסגירה כונה לנחיתה.

לקראת הביצוע נוסף נט"ק 60 מטר. למפקד המבצע מונה מפל"ג הנחתות מייק אלדר.  מפקד חיל הים  מתערב לו את מי יוריד קודם לחוף? איפה השכל ומדוע נכפה עליו להנחית את האנייה הגדולה ראשונה? כשהוא רוצה להנחית קודם את ה60 מטר שיש עליו טנק גישור, עם גשר רחב ולקבל אחריו את הבת גלים. כל זאת כדי לספר לרמטכ"ל שמפקד הבת גלים הינו ממשפחת בוכריס.

 עמידה על הדם – קרה מקרה מצער, צוללת שביררה את הוראות הפתיחה באש קיבלה תשובה לא נכונה. נגרם נזק רב בלתי הפיך. מח"י לא יזם פעילות הצלה ובכך עשה את כולנו שותפים אחרי המעשה.

 מניעת תחקיר – לתחקיר שנערך בחיל הים לא הוזמנתי. מהתחקיר המטכ"לי שנדרש ע"י הרמטכ"ל הצליח מח"י להתחמק בטענות שונות. למרות שלחיל הים היה הרבה מה להציג ולהתגאות העדיף שלא לאפשר דיון.  כדי שלא יצא לאור כמה הרלבנטיות שלו הייתה קטנה למלחמה הזאת.

תא"ל דימ אלי רהב

תא"ל דימ אלי רהב

 קטנוניות בתיגמול – ועדה חילית המליצה על ציון לשבח מהרמטכ"ל ליחידת הנחתות. עם כל הכבוד לשאר היחידות הפעם הנחתת כוחות צה"ל הייתה התפוקה העיקרית. זה מה שהביא לנו את מכתב ההערכה מאריק שרון. אנשי הנחתות קיבלו את כל המשימות ברצון  ומהר. אף טנק  לא חיכה לנט"ק רק להיפך. מן הראוי היה שהרמטכ"ל יציין אותם לשבח ודרכם יתברך את כל חיל הים.

תא"ל דימ' אלי רהב

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות