23.8.2014
פרשת חילוץ הנחתת בכנרת אוגוסט 1966
נחתת המשמר מ-38 היתה במשימת תצפית עם צוות מסיירת מטכ"ל שרצו לראות במכשיר ראיית לילה חדיש את החוף מקרוב. בשעה 03:30 לפנות בוקר 15באוגוסט, בתנועה מצפון לדרום, התקרב לחוף המזרחי כ- 50 מטר מחוף "הבננות" ונתקע במפרצון תת מימי בלתי מסומן שפתוח כלפי צפון ועם שירטון של עומק המים כחצי מטר מערבה ממנו. תמונת הקרקעית לא הייתה ידועה למפקד הספינה (סגן משה אייל) במקום לחזור צפונה על נתיב הכניסה ניסה להתרחק מערבה והנחתת ננעצה בשרטון בלא יכולת חילוץ עצמי.
במהלך היום הראשון נעשו תקיפות מטוסים סוריים ואחד מהם הופל על ידי סמל גבו בן קיבוץ מעגן מיכאל שכחודש לפני כן עזב את הקורס ש-13.
כמפקד קורס מתקדם בשייטת 13 הוזנקתי עם הקורס. באנו עם ציוד צלילה וחגור לחימה חמושים בתת מקלעים "עוזים".
הגעה מוסתרת כדי להסתיר את פעילותנו הושטנו על נחתת אחרת כאשר אנו שוכבים בצד המוסתר מהחוף. הנחתת עברה בטווח 600 מטר במהירות איטית והצוות גלש למים מבלי שהנחתת תעצור. בעת הביצוע עם ציוד חמצן על הבטן כאשר התקרבנו בצלילה אל הנחתת, הסתבר שהראש במים אבל התחת בשמיים, העומק היה רק חצי מטר. עברנו את 100 מטר אחרונים בזחילה. בדקנו שלא מחכה לנו מארב סורי וטיפסנו 12 לוחמים על הנחתת.
בבדיקה מקיפה גילינו 2 חורים בדופן הפונה לחוף מירי תותח לא רתע סורי. הנחתת יושבת יציבה על הקרקעית וכל חלל הנחתת מלא במים.
באותו זמן התנהלה, במרחק של כ-500 מטר מצפון לנו, פעילות צוללים מש-13 לאיתור ומשיית המטוס הסורי. נראה שהסורים זיהו את הפעילות הזו ולא שמו לב אלינו. שהינו כל שעות האור ובערב לפי המתוכנן ירדנו מהנחתת התקועה ושחינו מערבה כדי להיאסף באותה דרך שבאנו.
בכל המהומה נשכחנו והנחתת לא התייצבה לאיסוף. רק לקראת אור ראשון הצלחנו להקים קשר עם כוח הסירות שלנו שנמצא ליד כורזים. סגן מפקד השייטת ראובן פנחס הודיע לי "תמתין אני מגיע". הא אכן הגיע עם סירות וכולנו חזרנו לחוף גינוסר.
בקרת נזקים למחרת חכמים יותר, מצוידים במזרוני בקרת נזקים ,פקקי אטימה, משאבות יד 50 ליטר. מגיעים אל הנחתת באותה דרך. סוגרים פרצות ושואבים את רוב המים. וכלום לא עוזר הספינה יושבת חזק….מפרקים צריח וזורקים למים מפרקים לוחות פלדה של המיגון ולמים ומתפנים בערב
הכנת הרתמה שלושה ימים נוספים עובדים אנשי הקורס על הנחתת בניסיונות הצפה. מפקד חיל הים מחליט להציב דוברה במרחק 1500 מטר מהחוף הסורי מעוגנת בשיגומים לקרקע (עומק הקרקע כ-30 מטר). המגמה להעביר רתמה מאזני ההרמה שבסיפון דרך צירי ההגה ושקל היכול להחזיק מעמס של 30 טון בין שני הכבלים. הצוות מודד את האורך הדרוש.
בלילה הבא מובאים בשחיה 2 כבלים עבים שנעשו לפי המידה, 2 שקלים למעמס 15 טון, שקל 30 טון ומיצטרפת גלגלת נפתחת (סנץ" בלוק) לאותו עומס במשקל עצמי של 50 ק"ג. לכל פריט מחוברות חגורות הצלה והציוד המוצף מועבר בשחיה בהצפה במהלך הלילה. הסלינגים והגלגלת חוברו למקומם והצוות התפנה לחוף המערבי.
חיבור כבל לחילוץ למחרת בלילה צוות ש-13 עם סירת גומי ובקטע האחרון בשחיה בעזרת חבל שילוח נילון דק מועבר חבל נילון חדש עד לנחתת. החבל הושחל בגלגלה בנחתת והוחזר לדוברת הכננות. במשיכת חבל הנילון הועבר הכבל במאמץ רב מהדוברה עד שחובר לסלינג לצירי המדחפים בתחתית הנחתת. כל זאת בעבודת לילה מוסתרת מהסורים בחוף. בבוקר לאחר שהכבל חובר, גויסו כל בעלי השרירים בחיל להפעיל את הכננת הידנית. בצהרי היום בעומדי עם מפקד החייל אלוף שלמה אראל, על הדוברה. בשיא המתיחה ניקרע הכבל ושנינו מפקד חיל הים ואנכי עפנו למים.
הכבל שניתק חובר ונעשה נסיון נוסף שלא צלח.
סא"ל מיל יצחק שמיר
השלמה סיום חילוץ ספינת משמר תקועה בחוף הסורי
יום ששי 26 באוגוסט עד הצהריים הכנסת בידונים (מיכלים מתנפחים) – צריח קדמי
בצהריים 1130-1200 אלוף פיקוד צפון משלח את חיל הים פרט לשייטת 13 ואמנון. אוקסמן אינו רוצה להשאיר כלים ודורש להחזיר המשאבות.
לפי עצתו של אמנון ריסין עושים סדר בספינה שאיבת המים ולזרוק ציוד מיותר.
לקראת הערב מתחילה רוח מערבית פניה למפקד החיל שחזר לחוף בגנוסר ביני תלם מפקד על הכוחות בים. על אפשרות גרירה.
התחלת גרירה וחזרת אוקסמן.
בקשה לגרירה עם "סקלבה" מפקד חיל הים לא מאשר. בקשה חוזרת מפקד מאשר.
המשיכה נעשית דרומה מגיעה הוראת מח"י בקשר לגרור צפונה.
משיכה צפונה, אל"מ ביני(תלם) מגיע . הסקלבה מושכת דרומה ושוב צפונה. הנחתת זזה ומסתובבת עם החרטום צפונה. לקראת הערב יוצאת ממקומה ונגררת על ידי ה"סקלבה" לגנוסר.
סא"ל אמנון בן ציון