הרכבת הימית בתקופת מלחמת יום הכיפורים – איתן לביא

1

סא"ל איתן לביא

"הרכבת הימית"  (Sealift)  לישראל   –   1973

רקע

מלחמת יום כיפור פרצה ב-6 לאוקטובר 1973 בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות כנגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים. המלחמה התנהלה בשתי זירות יבשתיות עיקריות: הצפונית ברמת הגולן, והדרומית בחצי האי סיני ובמקביל התנהלה לוחמה נרחבת גם באוויר ובים.

הבקשה הישראלית הראשונה לרכישת ציוד צבאי ותחמושת הועברה לארצות הברית כבר ביום הלחימה השני של מלחמת יום הכיפורים, ב-7 לאוקטובר. האמריקאים לא נטו לאשר את הבקשה במלואה משום שלדעת הפנטגון וגם לדעתו של הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה, ישראל צפויה הייתה לניצחון מהיר.

הימשכות הלחימה הובילה את ישראל לא רק להתמיד בבקשותיה אלא גם להרחיב את היקף וכמות הציוד המבוקש. ב-9 לאוקטובר פנה שמחה דיניץ, שגריר ישראל בארצות הברית, שוב למזכירות המדינה בנושא הסיוע. לאחר דיון בנושא בין קיסינג'ר וריצ'רד ניקסון, נשיא ארה"ב, יצאה הוראה לפנטגון כי יש לארגן העברת ציוד צבאי לישראל ללא דיחוי. יש להניח כי הגורם לשינוי בדעה האמריקאית היה הסירוב המצרי והסורי להפסקת אש והמשך חידוש מלאי הציוד הצבאי שלהן על ידי הרוסים אשר הפעילו לצורך זה רכבת אווירית וימית.

לבקשת הנשיא, אישר הקונגרס האמריקאי תקציב חירום של 2.2 מיליארד דולר לטובת הסיוע לישראל. אספקת הציוד החלה ברכבת אווירית אשר התארגנה במהירות וכבר ב-12 לאוקטובר נחת בשדה התעופה בלוד מטוס התובלה האמריקאי הראשון אשר הביא מטען של תחמושת וחלפים. כך החלה הרכבת האווירית המפורסמת (מבצע Nickel Grass"") שפעלה ביעילות רבה ולעיתים הגיעה עד ל-28 טיסות ביום. הרכבת האווירית נמשכה עד 14 לנובמבר 73 והתקבעה בתודעה כאחד הגורמים שהובילו את ישראל לסיים את המלחמה בניצחון צבאי ברור.

אולם, עובדה ידועה פחות היא כי מרבית סיוע החירום האמריקאי לא הגיע לישראל בדרך האוויר אלא בדרך הים, כחלק מ"רכבת ימית" אשר תופעלה על ידי אוניות סוחר ישראליות ואשר אובטחה על ידי חיל הים בכל מרחב האגן המזרחי של הים התיכון. הרכבת הימית פעלה במהירות וביעילות כאשר כמות אדירה של מטען צבאי וציוד חיוני הושט ארצה ונפרק בנמלי אשדוד וחיפה.

דיונים והנחיות

במהלך ימי המלחמה התקיימו בחדר המצב (Situation room) של הבית הלבן, ישיבות רבות לעדכון וקבלת החלטות. הישיבות התקיימו במסגרת WSAG (Washington Special Actions Group) נוהלו על ידי הנרי קיסינג'ר ובהשתתפות קבועה של אנשי משרד החוץ, משרד ההגנה, CIA, נציגי המטות המשולבים ואנשי המועצה לביטחון לאומי. התנהל רישום מלא של מהלך הישיבות והפרוטוקולים של הדיונים פתוחים כיום לעיון הציבור. [i]

בישיבה שנערכה ב-16 לאוקטובר נקבע כי ציוד חיוני המיועד לישראל יועבר מיידית ברכבת ימית שתופעל במהלך ששת השבועות הקרובים.

"A Sealift pipeline of equipment should begin immediately and be scheduled over the next six weeks".

באותה ישיבה דיווח  סגן שר ההגנה וויליאם קלמנס (Clements), על הכנות למשלוח כולל הכנות להעברת טנקים דרך נמל רוטרדם.

בישיבה שהתקיימה למחרת, 17 לאוקטובר, הוחלט וסוכם פעם נוספת שרכבת ימית של ציוד תופעל באופן מיידי עם מקסימום אוניות מצוידות שתצאנה לדרכן ללא דיחוי.

"A Sealift of equipment should be begun immediately with maximum number of ships loaded and on their way".

בין התאריכים 20 ל-22 באוקטובר ערך מזכיר המדינה הנרי קיסינג'ר מסע דילוגים בין מוסקבה, תל אביב ולונדון. ב-22 לחודש הוא נפגש בהרצליה עם ראש הממשלה, גולדה מאיר. בפגישה נכחו גם נציג המועצה לביטחון לאומי האמריקאית ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, מרדכי גזית. קיסינג'ר עדכן את ראש הממשלה על כך שעשרים אוניות ועליהן 40 מטוסי סקייהוק ו- 44 מטוסי פאנטום נמצאות בשלבי טעינה ויעשו את דרכן לארץ בקרוב. באותו מפגש קיסינג'ר גם העביר את הנחיית הנשיא ניקסון מהשבוע הקודם, עם המסרsealift to go at high speed" ".

ב-24 לאוקטובר, לאחר חזרתו של קיסינג'ר לוושינגטון, הוא ניהל ישיבה נוספת בבית הלבן ובה הוחלט שהעברת האספקה לישראל בדרך הים תואץ ובהתאם להתקדמותה ניתן יהיה להחליט על אפשרות של הפסקת הרכבת האווירית.

the resupply sealift to Israel should be accelerated"."

במהלך הישיבה  סגן שר ההגנה, וויליאם קלמנס, עדכן את המשתתפים בדבר צפי אוניות ולוח זמנים.

"We have located and identified 20 ships. One in Boston is loaded and will we underway soon. The next one will be ready on October 25. The first ships will arrive in Israel on November 12. That will be the start of the sealift. From then on, the ships will arrive at regular intervals. These are all Israeli flag ships or charters. They will move up to 50,000 tons."

בישיבה של ה-2 לנובמבר עדכן אדמירל מורר (Moorer) , יו"ר המטות המשולבים כי 6 אוניות נמצאות בדרכן לישראל ובסך הכל תשתתפנה 12 אוניות בהעברת הציוד.

ב- 14 לנובמבר 1973, העביר דובר הפנטגון, Jerry Friedheim, הודעה לעיתונות על כך שהרכבת האווירית תופסק והאספקה לישראל תמשך ותשלח רק בדרך הים

"war supplies would now be delivered by sea because the emergency that called for the airlift of supplies is essentially over".

"הרכבת הימית"

פרסום הארץ

התפרסם בעיתון הארץ

 

בהעברת הציוד הצבאי לישראל בחודשים האחרונים של 1973 השתתפו אוניות של מספר חברות ספנות ישראליות, "צים", "החברה הימית להובלת פרי" ו"אל ים".

אריה חשביה, מצטט בספרו על מלחמת יום הכיפורים, מקורות בריטים ואמריקאים המדווחים על האוניות 'עבדת' ו'לימון קור' שנראו בבסיס נורפולק, עמוסות מטוסי 'סקייהוק', מסוקים טנקים ותחמושת.[ii] 

במהלך ימי המלחמה הוקם מוקד של "הרשות לתובלה ימית בשעת חירום" במשרדי "החברה הימית להובלת פרי". שלוש מאוניות החברה הופנו לארצות הברית, אחת מישראל ושתיים מדרום אמריקה.

האניה כמיקל אנטרפרייז

האניה כמיקל אנטרפרייז

חלק מאנשי הצוות באוניות הישראליות היו זרים והיו בינם כאלו שחששו מהמצב וסירבו לקחת חלק בהפלגות ועל כן, באם התאפשר הם הוחלפו באנשי צוות ישראלים. נושא זה בא לידי ביטוי בדברים שכתב שר התחבורה גד יעקובי בשנת 1977 במסגרת הענקת עיטור לרב חובל אורי מירון ושמונה אנשי צוות נוספים על פועלם במהלך מלחמת יום הכיפורים. "בהיותו ימאי על האוניה 'כמיקל אנטרפרייז' שעשתה דרכה לישראל בעת מלחמת יום הכיפורים, כשהיא נושאת בקרבה דלקים, שחשיבותם למאמץ המלחמה רבה, נטשו את משמרתם 24 ימאים זרים וירדו מן האוניה בנמל נאפולי. בהיותו נמנה על הצוות הישראלי של האוניה המשיך רב חובל מירון למלא תפקידו בצוות חסר, בעת מלחמה ולהשיט את האוניה על מטענה לישראל".[iii]

שמחה דיניץ שהיה שגריר ישראל בארה"ב, פרסם מאמר ב-1999 ובו הוא מזכיר משלוח ציוד צבאי שהגיע דרך הים מגרמניה. דיניץ ציין כי "מסמכים חדשים מגלים שעל סיפונן של שתי אוניות שהגיעו מגרמניה, היו 65 טנקים מדגם M-60 (פטון) ו- 23 תותחים מתנייעים M-109".[iv]

לפי מקור נוסף, מלבד מטוסי הסקייהוק והפנטום שהועברו לישראל בדרך הים נשלחו גם 12 מטוסי הרקולס 130-C.[v]

מבצעי "לינול"

אזורי אבטחת שיט במזרח הים התיכון, אוקטובר 1973 אפריל 1974

אזורי אבטחת שיט במזרח הים התיכון, אוקטובר 1973 אפריל 1974

במהלך המלחמה ואחריה, איבטח חיל הים את מסען של 14 אוניות בים התיכון ועליהן רכש צבאי בתשע גיחות של זוג או שלושה סטי"לים. במשימה הזאת השתתפו בסך הכל 12 סטי"לים. הגיחות בוצעו בין 21 לאוקטובר ועד 3 בדצמבר בחמישה סבבים.[vi]

אבטחת אוניות הסוחר התבססה על השיטה הבאה : כוחות המורכבים משני סטי"לים בכל כוח, נפרשו בשלושה קטעים על הנתיב בין מיצר מסינה לחופי הארץ.

בקטע המערבי, בין כרתים לסיציליה, נפרשו בדרך כלל סטי"ל סער 4, אח"י קשת ואח"י רשף וסטי"ל סער 3 או סער 2. בקטע זה שייטה אניית אספקה ותדלוק.

בקטע המרכזי, מדרום מזרח לכרתים נפרשו שני סטי"לים סער 1, 2 ו-3 וכן אניית אספקה ותדלוק.

הקטע המזרחי, מדרום לקפריסין כוסה על ידי גיחות מבסיס חיפה של שני סטי"לים סער 1, 2 ו-3.[vii]

סיכום

טנקים במחסן אונית סוחר בדרכה לישראל

טנקים במחסן אונית סוחר בדרכה לישראל

בשנת 1988 התפרסם ב- United States Army War College מחקר על נושא הרכבת האווירית לישראל ב-1973. הכותב טוען שהציוד אשר נשלח במהירות ברכבת האווירית הוא כזריקת עידוד פסיכולוגית לצד המקבל ובאותה מידה גם איתות ליריב על יכולות הסיוע ותמיכה בבעלות ברית. מצד שני, כאשר נדרש להעביר ציוד כבד ובכמויות משמעותיות,  אין תחליף למשלוח דרך הים, למרות שזה מובן שהפעולה תימשך זמן רב יותר.

"Speed requires airlift while bulk equipment requires the capacity of sealift. This is abundantly evident in the resupply to Israel".[viii]

לגבי הכמות של הציוד אשר נשלח לישראל המספרים אינם חד משמעים. יש הטוענים (הבר ושיף) ש-96% מהאספקה הגיעה דרך הים.[ix]  אחרים טוענים כי מדובר ב- 74% ושבמהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 1973 נשלח לישראל סיוע בסדר גודל של 85,000 טון כאשר מהם 63,000 טון, הועבר דרך הים.[x]  מספר דומה מופיע גם בשבועון שהתפרסם במאי 1974 בהוצאת משרד ההגנה האמריקאי.

"Sealift accounted for over 70 percent of the total tonnage moved"[xi]

איך מיישבים את הסתירה בין הנתונים ? המספרים השונים נובעים כנראה מהעובדה שאין תאריך מוחלט המציין את סיומה של הרכבת הימית. כך יתכן שהאמריקאים מחשיבים רק את החודשים אוקטובר ונובמבר כחודשי הרכבת הימית ואילו בישראל מונים גם את חודש דצמבר 73 בחישוב כמות הציוד שהגיע לנמלי הארץ.

באותה מידה, אין קביעה מוסכמת מה נכלל בקטגוריה של ציוד לחימה וחלפים. יתכן והאמריקאים חישבו אמל"ח בלבד ואילו בישראל חישבו בנוסף גם ציוד צבאי חיוני שאינו אמל"ח, דלק ועוד.

גם לגבי נמלי המוצא אין כנראה הסכמה. האמריקאים מחשבים ציוד שהוטען בנמלי ארה"ב וציוד שהועבר מבסיסי צבא שלהם באירופה. בישראל כוללים כנראה גם ציוד חיוני אחר שהוטען במדינות מקור אחרות.

למרות שקיים דיון עד כמה השפיעה האספקה הצבאית שהגיעה לארץ ברכבת אווירית על מהלך הקרבות ויחסי הכוחות, אין ויכוח כי השפעתה המורלית של הרכבת

סרן איתן לביא מקבל  תמונה כהוקרה לפעילותו ממפקד השייטת אלי רהב 1975

סרן איתן לביא מקבל תמונה כהוקרה לפעילותו ממפקד השייטת אלי רהב 1975

האווירית הייתה משמעותית ביותר ותרמה כמובן רבות להתחמשות מחדש של צה"ל במהלך הקרבות ובסיומן. עם זאת, חשוב מאוד לזכור כי הכמות המשמעותית יותר של אמצעי לחימה, חלפים וציוד חיוני אחר, נשלח לישראל באוניות סוחר בדרך הים.

סא"ל מיל איתן לביא

מקורות והערות

[https://www.youtube.com/watch?v=K2ggFQvwg0g  הרכבת הימית ביום הכיפורים] סרטון ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, פורסם 28 באוקטובר 2013.

[i]        National archives, Nixon Presidential materials, NSC Files, NSC Institutional Files (H-Files),            Box H-117, WSAG Meetings minutes, Originals, 1973.

[ii]    עיתון "דבר"  1.3.74

[iii]   "הו רב חובל"  ליהי לאופר  מקומון ידיעות אחרונות 2012   ובאתר  הגבורה.

[iv]       Israel Affairs, Vol. 6, issue 1  "The yom kippur war : diplomacy of war and peace" Simcha  Dinitz,

[v]   Simon Dunstan, The Yom Kippur War 1973: The Sinai, p. 67

[vi]  "תרומת העוצמה הימית לביטחון ישראל"  א. סוחוליצקי   "מערכות" גיליון 424

[vii]   קטע ממאמר מאת רמי לונץ, תא"ל, ראש מחלקת מודיעין בחיל הים במלחמת יום הכיפורים

[viii]                     U.S. Army College  Lieutenant Colonel Roger Hansen  "The American airlift to Israel in 1973 : Political and military implications"

[ix]   איתן הבר / זאב שיף   לקסיקון מלחמת יום הכיפורים   2003

[x]    תדרוך שהוכן במטה חיל האוויר האמריקאי בשנת 1982 בנושא Airlift, issues and programs""

[xi]                                                                                              "Commanders Digest"  Vol. 15 No. 22

שתף.

אודות המחבר

תגובה אחת

  1. בנימין כהן ב

    אנחנו העמסנו כשבועיים לפני פרוץ המלחמה בנמל נורפולק על האניה "הדר" 2 פנטומים ארוזים בארגז ו4 סקייהוקים של חיל האוויר האמריקאי שחזרו מטיסה והועמסו על האניה עם כל הסימונים של חיל האוויר האמריקאי. הגענו לארץ במוצאי יום כפור 1973 ישר למלחמה, הציוד פורק באשדוד עוד באותו הלילה.

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2024 © | תנאי שימוש | פרטיות