אח"י חרב בקרב לטקיה השני אל"מ שמואל פרס

0

אח"י חרב בקרב לטקיה 2 : ליל 10-11 אוקטובר 1973

נכתב ע"י   אל"מ בדימוס שמואל פרס – פפר  בדצמבר 2017

לבקשת  אלי רהב ,למטרת  שימור המורשת של חיל הים במלחמת יום הכיפורים.

הקדמה

בתקופת מלחמת יום הכיפורים שרתתי כמפקד הסטי"ל אח"י חרב – סער 3, בדרגת סרן.

קרב לטקיה 2 היה הקרב השלישי בו השתתפה אח"י חרב מאז פרוץ הקרבות.

ניתן לומר שצברנו עד אז בטחון רב ביכולתנו המבצעית , הן בהתגוננות מפני טילי הסטיקס, והן ביכולות התקיפה שלנו.

כזכור ,בקרב לטקיה הראשון בליל 6-7 אוקטובר, בו לא השתתפה אח"י חרב, ספג הצי הסורי מכה מוחצת.

בקרב דמייט – בלטים  בליל 8-9 אוקטובר ,בו השתתפה אח"י חרב, הנחלנו תבוסה מוחצת גם לצי המצרי.

על כן ההרגשה היתה  שביכולתנו לבצע בבטחון כל משימה שתוטל עלינו מול ציי האויב.

בדיעבד אני יכול לומר ,כי בקרב לטקיה 2 נטלנו סיכון רב יותר מאשר בכל יתר הקרבות בהם השתתפתי, ובסיומו הרגשתי שפרט לטקטיקה ולטכנולוגיה שהיו בעזרנו, גם המזל או הנס שיחקו לטובתנו. אפרט  בהמשך.

תנועה והערכות

מפת אזור קרב הפגזת החוף הסורי ב-ליל 11-10 אוקטובר 1973

מפת אזור קרב הפגזת החוף הסורי ב-ליל 11-10 אוקטובר 1973

יצאנו לים  מחיפה  ב 10 אוקטובר לפני חשיכה בכח שכלל 7 ספינות. 5 ספינות בפיקוד המש"ט יומי ברקאי יועד לתקיפת בסיסי הצי הסורי בלטקיה ומינט אל ביידה.

כח נוסף של 2 ספינות סער 4- רשף וקשת, בפיקוד אלי רהב, יועד להפגזת מתקני הנפט בבניאס.

ההפלגה  צפונה בוצעה בחשאיות  בנתיב עוקף ללא הפעלת מכ"ם או קשר, תוך נסיון להטעות אנית הביון הסובייטית אשר שוטטה מול חיפה. הפלגנו מערבה עד שיצאנו מקשת הגילוי של אנית הביון, ופנינו צפונה לכוון החוף הקפריסאי. גרדנו החוף הקפריסאי לכוון צפון מזרח עד מעבר לכיף אנדריאס, ואז פנינו מזרחה לכוון החוף באזור גבול טורקיה – סוריה.

כל ההפלגה בוצעה במסדר 1 צמוד ביותר, כאשר החרב הפליגה כ – 50 מטר מאחורי השובל של אח"י חץ , ספינת הפיקוד בכח, ומאחור נצמדה אח"י חיפה לירכתי החרב.

זוג ספינות נוסף סופה וגעש אשר יועד לתקיפת בסיס מינט אל ביידה, שמר מרחק מאחורינו, כשהכוונה היתה לתקוף שני הבסיסים בו זמנית.

בקרבת החוף הסורי פנינו דרומה והפלגנו בגירוד חוף בטווח כ – 2000 מטר מהחוף.

הים היה שקט מאד, ולמרות הלילה האפל ניתן היה להבחין בבירור בקו החוף הסורי ובהרים שמזרחית לו.  ישבתי בכסא בדופן שמאל בגשר הספינה, וצפיתי בתמונה המקסימה של הים החלק והחוף השקט. היה לי ברור שבעוד פרק זמן לא רב האווירה תשתנה לחלוטין.

חלפנו על פני מינט אל ביידה הממוקמת צפונית ללטקיה, אותה היה אמור לתקוף הזוג סופה געש שמצפון לנו. בקטע חוף זה הפלגנו בנתיב דרומי מערבי במהירות גבוהה, עדיין בדממת מכ"ם.

כדי לתקוף את  בסיס לטקיה היה עלינו להקיף  ממערב לשון יבשתית  שנמצאת צפונית ללטקיה ובולטת מערבה. בסיס לטקיה ממוקם דרומית מזרחית לקצה הלשון במרחק כ 8-9 ק"מ.

בקצה הלשון היבשתית היתה ממוקמת סוללת תותחי חוף 130 מ"מ מכווני מכ"ם. סוללה נוספת נמצאה דרומית יותר באזור בסיס לטקיה.

הסתערות תחת אש

בשעה חצות וחצי לערך לאחר עקיפת רצועת החוף המערבית הפעלנו מכמי"ם ונערכנו לירי תותחים על מתקני החוף בלטקיה. לכל ספינה הוקצה יעד לתקיפה.

כמעט מיד להגעת הכח מערבית ללשון היבשתית-  כ 10 ק"מ צפונית מערבית לנמל לטקיה, הבחנו במגל"מ בנעילה עלינו של מכמ"י סוללות החוף, ונפתחה עלינו אש מסוללות תותחי החוף.

מהגשר דיווחו על הבהקי הירי בחוף, ובמכ"ם החיפוש איתרנו בבירור יציאות של צרורות פגזי 130 מ"מ מסוללת החוף. כל צרור היה בן 4 פגזים שעפו בנתיב ישיר אלינו ונעלמו בהפרעות מרכז של צג המכ"מ. הגשר דיווח על נפילות קרובות, ובמקרים אחדים אף על שפריצים כתוצאה מפגיעת הפגזים במים.

כדי להתחמק מפגיעת הפגזים, הגברנו למהירות מירבית 36-38 קשר,ובכל פעם שהובחנה בצג המכ"ם יציאת צרור מכוון הסוללה, פנינו פנית  הגה חדה לכוון הפלגה נגדי. משימת תמרון זו הוטלה על צוות הגשר. צוות הגשר בכל ספינה תוגבר בקצין ים ותיק, מפקד סטי"ל או סגן מפקד לשעבר. על צוות הגשר הוטלה גם האחריות להימנע מהתנגשות בספינות האחרות בכח. כלקח מקרבות קודמים, הודלקו אורות הניווט בצידי הגשר. בנוסף בצענו  גם ירי מוץ קרוב – אמנונים, אשר יצרו במכ"מ מסך לבן סביב הכח, ולא ניתן היה לזהות הספינות השכנות במכ"מ.

תוך כדי תמרוני ההתחמקות מסוללות החוף, בצענו ירי בתותח 76 מ"מ לכוון בסיס לטקיה.

הטווח  ליעד בתחילת התקיפה היה כ 10 ק"מ, טווח ירי יעיל לתותח 76,ובמהלך התנועה לכוון הבסיס הוא נסגר עד כ – 4 ק"מ מפתח הנמל.

תקיפות טילים

טיל סטיקס שנורה על כוחותינו באותו לילה.

טיל סטיקס שנורה על כוחותינו באותו לילה.

בטווח כ 6-8 ק"מ מפתח הנמל הופיעו במגל"מ – השלדג, מכמ"י סקואר טיי של סטילי"ם סוריים. במכ"מ  החיפוש – הנפטון, התגלו מספר מטרות ברורות באזור פתח הנמל. בתוך זמן קצר דיווח הגשר על יציאת טילים מכוון הנמל אלינו. במכ"ם הובחנו הטילים יוצאים מהמטרות שליד פתח הנמל. בנוסף דיווח השלדג על נעילת  מכמ"י טילי הסטיקס עלינו.

הגשר ביצע נוהל התגוננות נט"ל – נגד טילים, ולאחר זמן קצר דיווח על טילים שחלפו קרוב לדופן ימין, והתפוצצו מאחורי הספינה.

תוך כדי התגוננות נט"ל החלטתי לבצע ירי טילי גבריאל על המטרות מהן נורו אלינו הטילים .

מנתוני המודיעין על טילי הסטיקס היה ידוע לנו שטווח המינימום שלהם לירי אפקטיבי הוא 10 – 12 ק"מ. על פי נתונים אלה לירי עלינו שבוצע בטווחים של 5-6 ק"מ, סיכויי הפגיעה היו אפסיים. עם זאת ניקר בי החשש האם גם לטיל ידועים הנתונים מהדו"ח של מד"ן…

טילי גבריאל ניתן היה לירות גם בטווח 4 ק"מ מהמטרה.  ירינו 3 טילים על 2 מטרות. במערכת הנשק והנתב במכוון הבחינו בפגיעת  הטילים ובפיצוץ במטרות.

למרות ההבחנה  בפגיעת הטילים  שלנו, לא נעלמו מכמ"י הסקואר טיי מכוון המטרות. התעורר בי החשש שמא לא פגענו בסטילי"ם הסוריים. הם סיימו לירות הטילים שלהם, אך הערכתי שלא נפגעו, או לא נפגעו קשה.  ניסיתי לאתר תנועת מטרות ליד המטרות שנפגעו, אך ללא הצלחה.

דיווחתי למש"ט כי להערכתי פגעתי באוניות סוחר שאליהן נצמדו הסטילי"ם הסוריים. הוא ביקש ממני הסבר מפורט, אשר מסרתי לו. באח"י חץ העריכו שהם פגעו בסטילי אויב.

לא היה הזמן  המתאים לניהול דיון בנושא.

יש להדגיש כי  משך כל הזמן הזה סוללות החוף ממשיכות לטווח אותנו בצרורות של 130 מ"מ, והגשר ממשיך בתמרוני התחמקות במהירות מירבית.

במהלך קרב הטילים דיווח הגשר כי נראה פיצוץ גדול מצפון לנו ליד אח"י חיפה. הגשר העריך שהיא נפגעה. עיקר תשומת הלב שלי היה  אמנם בקרב הטילים   שניהלנו אך זכור לי שחלפה בראשי המחשבה מה נעשה אם היא אכן נפגעה. עצירת הספינה למשימת חילוץ תחת מטחי האש מהחוף נראו לי כמעשה התאבדות.

לאחר כשעה וחצי מתחילת התקיפה החליט המש"ט לנתק מגע. הפגזנו מטרות בחוף , ניהלנו קרב טילים, המשימה בוצעה. הוא קרא בקשר למפקדי הספינות אך מאח"י חיפה לא היה מענה. פנינו לכוון דרום מערב במגמת התרחקות מטווח סוללות התותחים. כאמור בתוך מסך המוץ שכיסה אותנו לא ניתן היה להבחין במכ"ם באח"י חיפה. גם הגשר לא הבחין באח"י חיפה בעין. החשש גבר שהיא אכן נפגעה.

כעבור דקות ארוכות ומורטות עצבים הופיע קולו של מפקד החיפה בקשר. הוא לא הבין כל כך למה כעסו עליו…

סיכום הקרב

ניסינו להפתיע האויב בהפלגה  חשאית עוקפת והגעה ליעדים מצפון, אך מסתבר שהם היו ערוכים בכוננות מגננה מוגברת, ופתחו עלינו באש תותחי חוף צפופה למדי.

תמרון הספינה במהירות גבוהה ובזיגזגים היה יעיל כנגד ירי  התותחים מוכווני המכ"ם מסוללות החוף.

ירי הטילים לעברנו ע"י סטיל"י האויב מפתח הנמל היה צפוי לאור הכישלונות שלהם בקרב לטקיה הראשון. פעולות הנט"ל שלנו היו יעילות וכל טילי הסטיקס החטיאו.

פגענו בוודאות בשתי אוניות סוחר אשר עגנו בקרבת פתח נמל לטקיה. היה דיווח מודיעיני על סטי"ל סורי אשר נפגע בקרב אך הצליח לשוב לבסיסו.

כל ספינות הכח  שלנו חזרו מהקרב ללא פגע.

כפי שכתבתי בפתיחה – להערכתי היה זה קרב הסטילי"ם המסוכן ביותר בו השתתפתי במלחמת יום הכיפורים. משימת התקיפה עם ספינות טילים בתוך מפרץ לטקיה, בטווחים כה קרובים ליעד, דמתה יותר לפעולת קומנדו מאשר לקרב ימי.

המשימה של תקיפת מטרות בחוף הסורי , בליל 10-11 אוקטובר, בשלושה יעדים במקביל, היתה הישג חשוב ביותר להשגת השליטה בים ע"י חיל הים הישראלי. כמו כן חייבה הצבא הסורי להקצות כוחות להגנת  מתקנים לאורך כל קו החוף. פעולה אשר סייעה  בעקיפין לפעילות צה"ל בחזית הסורית.  אני מניח שכיום היינו מגדירים פעילות כזו , ודומות לה אשר בוצעו בהמשך הלחימה בחוף הסורי, כמלחמה על התודעה.

אונית סוחר יפנית

אנייה יפנית 'ימאשירו מארו' בתיקונים בעגינה ליד לטקיה, 26 באוקטובר 1973.

אנייה יפנית 'ימאשירו מארו' בתיקונים בעגינה ליד לטקיה, 26 בדצמבר 1973.

מיד לאחר סיום הקרבות בים וכניסת הפסקת האש לתוקף, נקראו כל מפקדי הסטילי"ם למפקדת חיל הים ובטכס מהיר ויעיל העניק מפקד החייל האלוף ביני תלם דרגות רב סרן לכל מפקדי הספינות שהיו בדרגת סרן. קיצור פז"ם של שנתיים ואף שלוש למפקדים צעירים.

לאחר סיום המלחמה הוצבתי על פי בחירתי  כראש מדור בענף ים 6 – ענף נשק כיום , במפקדת חיל הים. עסקנו באין ספור פרוייקטים של פיתוח ושיפור מערכות הנשק של הספינות,  לאור לקחי המלחמה.

בוקר אחד נקראתי לרמד"ן רמי לונץ אשר הטיל עלי משימה מפתיעה. עלי לטוס לאיסטנבול ולהיפגש עם קפטיין של אנית סוחר יפנית אשר נפגעה בקרב לטקיה 2 , ולתחקר אותו בעדינות כדי לאשש המידע שהיה בידינו על פעילות הסטילים הסוריים בקרב. הערכנו שהם נצמדו לאוניות הסוחר מחוץ לנמל , ותחת חסותן בצעו ירי טילים על ספינותינו , ואף נהנו מהגנת האניה כמטרה גדולה יותר אשר ספגה הטילים שירינו לעברם.

באותה תקופה היתה חובה לטוס בחברת אל על בלבד, אשר קיימה טיסה שבועית אחת בלבד לאיסטנבול.

לאחר מספר ימים טסתי לטורקיה, ובנמל התעופה נפגשתי עם הנספח הצבאי של צה"ל בטורקיה, אשר ישב באנקרה הבירה.

הנספח הסביר לי מהות המפגש הצפוי באותו ערב. לנספח היו קשרי ידידות עם הנספח הצבאי היפני באנקרה. הסתבר שאחיו של הנספח היפני הוא הקפטיין של אונית הסוחר שנפגעה בקרב  בלטקיה בליל 10-11  אוקטובר 1973.

הקפטיין המשיך להפליג על הקו ללטקיה ובאותו יום הגיע עם אנית סוחר, אחרת, לנמל באיסטנבול. נספח צה"ל הצליח לשכנע ידידו היפני לארגן פגישה לארוחת ערב משותפת במסעדה מפוארת על שפת הבוספורוס.

התמקמנו במלון ובשעת ערב יצאנו למפגש  המתוכנן במסעדה. המקום אכן היה מפואר עם נוף מרהיב של מיצר הבוספורוס והעיר המזרחית בחלקה האסיאתי של איסטנבול.

המתינו לנו הנספח היפני ואשתו ואחיו הקפטיין. אני הצגתי עצמי כקצין בחיל הים הישראלי אך בשם שהמצאתי לצורך הענין. התיישבתי ליד הקפטיין אשר הסתבר שכושר השיחה שלו באנגלית היה די מוגבל. רוב השיחה נעזרתי באחיו הנספח אשר דיבר אנגלית טובה, ותירגם ליפנית.

המפגש התנהל בנעימות  והארוחה היתה טעימה .לאחר כוסית יין או שתיים התחלתי לשאול לגבי הארוע שקרה לו בלטקיה. האיש סיפר שבמהלך אותו יום קיבלו כל אוניות הסוחר הוראה משלטונות הנמל לצאת לים ולעגון בקרבת פתח הנמל. הוסבר להם שבכך ימנעו מפגיעה עכב המצב המלחמתי.

באמצע הלילה התעורר לקול ירי תותחים. הוא הבחין מהאניה שלו שספינות קרב סוריות תמרנו קרוב מאד לדפנות האניה שלו, ובשלב מסויים הבחין בירי של טילים מהספינות הסוריות לכוון הים הפתוח, ובהמשך ראה טילים אשר נורו מחשכת הים  הפתוח לכוון אניתו.

טיל אחד לפחות פגע בדופן האניה וגרם לשריפה גדולה. האניה הושבתה אך לא טבעה והחברה בעלת האניה נאלצה לגרור אותה מלטקיה להספנה לצורך שיפוץ כללי.

בשלב זה הקפטיין החל לגלות סימני רוגז וביקש הסבר למה הספינות הישראליות פגעו באנייתו.

הסברתי כמיטב יכולתי הסיבות לתקלה אשר נגרמה עכב המיקום  המכוון של הסטילים הסוריים בצמוד לאנייתו. הסברתי שקרב טילים בלילה מתבצע באמצעות המכמי"ם של הספינות, ובמצב שנוצר ביוזמת הצי הסורי, לאחר שטילים נורו על ספינותינו מכוון האניה שלו, הספינות  הישראליות ירו בחזרה לאותו כיוון  ממנו נורו הטילים ואל המטרות שהבחינו בהן.

ראיתי שהיפני מתחיל לגלות סימני כעס והאווירה נהייתה מתוחה. בקשתי מהנספח הישראלי לסיים בזהירות המפגש. לעומת הקפטיין היפני שגילה סימני כעס, אחיו הנספח הצבאי הבין היטב הסיבות לפגיעה הלא מכוונת באנית הסוחר, וניסה להרגיע .

נפרדנו לשלום.

סיכום המפגש נרשם על ידי עוד באותו ערב ונשלח ע"י הנספח בדואר דיפלומטי למד"ן.

סיפורו של הקפטיין אישר ההערכה שלנו לגבי פעולות הסטילים הסוריים בקרב לטקיה 2.

הייתי אמור להשאר באיסטנבול שבוע נוסף בהמתנה לטיסת אל על השבועית. למחרת בבוקר הודעתי לנספח שמשימתי נסתיימה ובקשתי לארגן טיסה לארץ. ניגשנו לקונסוליה הישראלית ושם ארגנו לי טיסה לאתונה ומשם באל על לארץ.

כעבור מספר חודשים סיפר לי רמד"ן שחברת הספנות היפנית הגישה למדינת ישראל תביעה כספית על הנזקים שנגרמו להם עכב פגיעת הטיל הישראלי באניה שלהם בלטקיה. התביעה התבססה על  דברים שאמר קצין  מחיל הים הישראלי במפגש  באיסטנבול עם הקפטיין של האניה שנפגעה. חיל הים הודיע שלא מוכר להם קצין בשם שהזכירו.

45 שנים לאחר הארוע נראה לי שניתן לגלות הסיפור הזה לטובת המורשת.

אל"מ מיל שמואל פרס

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות