על קברו של אל"מ אברהם פאר ז"ל 17 במרץ 2023
מפי מיכה לימור חבר משפחה מאז ימי מחזור א' של ביה"ס לקציני-ים בעכו ועד היום
חבר, אתה חסר. אני חושב על אברהם כל יום. שנה תמימה, כל יום. כנראה שמשהו מתכונותיו של אברהם, ממאפייניו, מערכיו, נטמע עמוק בנפשי. אני מנסה לזהות מהו אותו מרכיב באישיותו של אברהם שמונע ממני להיפרד ממנו. אני משוכנע שרבים מאיתנו כאן חשים כך. הוא נמצא איתנו כל הזמן. בשנים האחרונות הוא נהג לחלוק אתי בכל יום חמישי, דג, במסעדה, ב"חבית". כמי שבא בנעוריו מליסבון לציון, הוא ידע היטב, כבר אז, כיצד לטפל בדג. כיצד לחרוץ בצד ההידרה ולחלק נקי ומדויק.
ועכשיו, מזה שנה, בכל יום חמישי, אני ממתין לו במושב שלצידי, שיתחיל לחלוק. ורק לאחר זמן מה אני נזכר שלא יגיע ואני מתעטף בעצב. עדיין מרגיש כאילו יגיע בשבוע הבא. אז זהו. אני חושב שאחת מתכונותיו הכובשות של פלוצקר הייתה מסירותו הבלתי נלאית לערך החברות. אברהם היה חבר טוטאלי כשם שהיה, אני יודע, בן זוג טוטאלי, אבא טוטאלי, סבא טוטאלי. פלוצקר היה השם אותו פגשנו והיכרנו לפני שבעים שנה. לפני שצמח להיות ישראלי מצליח, פאר החברה הישראלית.
אז, בתחילת דרכנו המשותפת היה שונה. נער בעל נימוסים ואורח התנהגות אירופאית. נער שהתאהב באוניית משא ישראלית שעגנה בליסבון ובא בעקבותיה ארצה. מליסבון לציון. והתערובת היפה הזאת, ליסבון, ציון, ציונות ומי הים, כבר לא זנחו את זרימתם בעורקיו עד היום האחרון. יחד אתכם, רעננית יקרה, הבנות, הנכדות והנכדים, והנינים, אנחנו חושבים עליו וזוכרים אותו בכל יום.
מיכה לימור
משמאל לימין – רב חובל אריה פיכמן, תת-אלוף דימוס חנוך בן אליהו, מיכה לימור, אלוף משנה דימוס אברהם פאר
