זכרונות מיומי ברקאי – אלי רהב

23 ביולי 2023

זכרונותי מיומי ברקאי

הקשר שלי עם יומי נוצר בשנת 1972  כאשר הגיע לשייטת ספינות הטילים. על פעילותו של יומי בצוללות לא ידעתי. ועל הפעילות בבסיס אשדוד הגיעו רינונים לא מחמיאים. כאשר היה מפקד ספינה הרשה לעצמו לתמרן בהיפוך מנועים. כנגד כל מה שלמדנו. לא התרשמתי לטובה

יומי למד היטב וידע את החומר הנוגע לתפעול ספינות סער ולחימתן. והיה הגון איתנו הפקודים. היה קשוח וקשה אך  היה מדבר ברור וידעת מה הוא רוצה. ידע להעריך לפי מעשים. עם זאת,   בתחום הדוגמה האישית הראה יכולת החלטה מהירה, וגם גמישות לשינוים. חרג מהנורמות המצופות ממנו. ידוע לי כי הפחיד קצינים שאיבדו מיכולתם לתפקד לידו.

הערכה אליו גברה אחרי מלחמת יום הכיפורים. ארגן והפעיל את השייטת בצור מסודרת. אחרי קרב לטקיה. בלילה  ראשון של המלחמה. אנחנו היינו מזרחית לפורט סעיד. אמר לו ביני תלם לספר לי בקשר על הקרב. שכל הפעילות נגד הטילים הצליחה. בעורק ת"ג גלוי שכל העולם שומע. יומי לא יכול היה להגיד על אמצעי הנגד טילים ואמר שהטילים של הערבים לא עובדים. עלי זה לא עשה רושם. אנו נמצאים מול המצרים שטילי הסטיקס הטביעו את אחי אילת וספינת דיג אורית.  אך אנשי הצוות ששמעו את השיחה התרשמו מאד. רמת הפחד ירדה.

התבצרתי במספנות ישראל ובהקמת צוותי ספינות סער 4: אח:י רשף ואח"י קשת שהיו בבנייה. לאיוש הספינות בחרתי אנשים מעולים מתוך צוותי ספינות סער 2 ו-3. בקשותי נענו בחיוב על ידי מפקד השייטת שבתאי לוי אך הדבר היטה לצנינים למפקדי הספינות שימאים טובים נעלמים להם. על רקע זההיה ליומי כעס עלי וכנראה גם חוסר הערכה.

אח"י רשף יוצאת למלחמה עם מנוף כנפיים פחות 4 טילי גבריאל.

קרב אחר בו השתתפנו יחד היה קרב דמיאט בלטים. במערכה ראשונה נערכנו 10 ספינות סער בפיקודו של יומי ותקפנו מערבה מה שהתברר כמטרות שוא. יומי הורה לארבעה ספינות עם ניצן לחזור. נשארנו 6 ספינות. אני הייתי באח"י קשת עם אחי רשף. אז פגשנו 4 ספינות טילים מצריות. הורה אותי לפזר מטרות מכ"ם לצפון מזרח ואכן המצרים ירו עליהם טילים. השמדנו 3 אוסות הרביעית ברחה כשאח"י רשף דולקת אחריה ונגמרו לה הטילים. היו לה רק 4 כי מישהו במפקדה  בחולשת דעת הורה לשים עליה כנפיים לשייטת 13.

היחס שלו אלי השתנה לטובה אחרי קרב לטקיה השני.  יומי הוביל כח נגד לטקיה. אני הייתי בדרך להבעיר את הבניאס עם הרשף והקשת. ואז דרש (לדבריו ביקש) שנשלח  רקטות הד מכ"ם למשוך תשומת לב מלטקיה דרומה. תוך כמה דקות ביצענו ובאמת תשומת הלב הסורית הופנתה אלינו. המהלך סייע לכח הצפוני. אך הוציא גם את הסטילים הסוריים מטרטוס. מה שחייב אותי להפריד בין הרשף לקשת ולעכב את הבערת הבניאס.

תחקירי המלחמה החלו כחודשיים אחרי שנגמרה. התחקיר הראשון היה על קרב פורט סעיד. קצין בכיר הרשה לעצמו להעיר לגדעון רז מדוע, כשנגמרו הטילים והתותחים נעצרו, לא נכנס ללחימה עם המקלעים? שאלה המפגינה גבורה עם התעלמות ממצב הקרב שהמצרים לא ידעו בכלל מי הם המטרות ולא ירו טילים ופשוט ברחו. רק אם היו רואים את הספינות של גדעון היו מכניסים בו את ה-30 מ"מ שלהם. יומי הפסיק את התחקיר. לקרבות האחרים לא נעשו תחקירים וחבלכי בקרב לטקיה היו הרבה סטיות מתורת הקרב.

מטאטא על התורן – שיאטאנו את אויבינו מהים.

כמפקד שייטת ספינות הטילים, קיבל ברקאי את עיטור המופת. בעת קבלת האות אמר שהוא ”מקבל העיטור כנציג כל לוחמי שייטת ספינות הטילים.” והוסיף "גם לזכותם של מפקדי השייטת הקודמים הדר קמחי ושבתאי לוי שהביאו את השייטת לרמת הביצוע שהפגינה במלחמה". המונח לוחמים לאנשי השייטת היה חידוש שלו.

לזכותו יאמר כי שמר על רמת איכות ואמיתות התחקיר השייטתי. אף כי היה בוטה היה מוכן להודות בטעויות של עצמו. אז אם המשט מודה בטעויות אף מפקד לא ירשה לעצמו לסטות מהאמת.

התייחסות אישית. הציע לי להתרחק מחיפה כי ארגיש אורח בבית שהיה שלי. סיפרתי לו שאני מתחתן והיה מאוד בעד. אמר מי שנשאר רווק רוכש כל מיני ידע מיותר כמה עולה המרגרינה. הוא בא לחתנה והיה אורח הכבוד שלנו.

בשנת 1978 הודיע לי יומי שהוא מיעד אותי לפיקוד על בסיס חיפה. ואני כמו כולם באותה תקופה רציתי לזירת ים סוף.  באותה דרגה. אך אמר לי שהזירה לקראת פינוי וצמצום ואילו בסיס חיפה בהרבה מובנים בנקודת ההתחלה.

עם זאת המשיך להיות קשה מולנו ובא בטענות רבות באינטרקום. שהמאיס את העבודה אתו. בתחום בנין הכח קידם את ספינות ההידרופויל המהירות שלא צלח,. גם אני הייתי בעדם. ואת שילוב המסווקים שלא אהבתי ושאפתי למסל"טים.

כשהחל המשפט מילא גדעון רז את מקומו במסירות ובאחריות. הוזמנתי י לעדות מטעם התביעה. שאלו אותי אם נתן הוראות שהיה בגילופין. דבר שכלל לא היה. לדעתי  נקראתי מטעם התביעה כדי שלא להיקרא מטעם ההגנה. אני מצטער שלא פעלתי מול הנעלבת לבטל את התביעה. למרות שיצא זכאי במשפט החליט שר הביטחון עזר וייצמן שלא יחזור לפיקוד על חיל הים. יומי המליץ על תא"ל גדעון רז כמחליפו והוסיף שהוא רואה בי ובמיכה לצרוס, אף שהיינו בדרגת אל"מ,  מועמדים אפשריים נוספים. עזר ויצמן אהחליט לקבל את הצעתו של הרמטכ"ל רפאל איתן ומינה קצין אחר.

בינואר 2008 התחלתי לכתוב בויקיפדיה והשקעתי בערך על מיכאל ברקאי  כתבתי גם על טביעת הצוללת דקר. אז למדתי שיומי קיבל את ההודעה על אובדן הקשר עם אח"י דקר בעת ש"לויתן" בפיקודו הייתה באימונים בים. הוא הבין את משמעות אובדן הקשר והעריך מיד שקרה אסון וש"דקר" אבדה. הצוללת "לויתן" הייתה מאותה סדרת ייצור של "דקר", והועברה דרישה להפסיק את האימונים ולהחזירה לבדיקות. בצוות הדקר נספה גם אחיו בומי ברקאי ובלא קשר לאבדן האישי, הודיע ברקאי ש"לויתן" צוללת בטוחה ודרש להמשיך בצלילות כדי לא לאבד את ביטחון הצוות בצוללת. דרישתו אושרה על ידי אל"ם אברהם בוצר בגיבוי מפקד חיל הים שלמה אראל. והלויתן השתתפה בחיפושי הדקר.

ההערכה אל יומי הייתה רבה.  ובכל פעם שהופיע  לוחמי השייטת פרצו בתשואות רמות.

אני מאוד גאה ומלא סיפוק שהייתה לי זכות להשתתף ביציאה של חיל הים למרחב עם ספינות הסער. זכות להילחם ולהוכיח את יכולתנו במלחמת יום הכיפורים. ולהילחם יחד עם יומי

.יהי זכרו ברוך!

תא"ל דימ' אלי רהב

יומי משייט ביאכטה בסן מרטן