אל"מ מנחם כהן ז"ל

0

תולדות חיי – מאת מנחם כהן

הקדמה

מרבית הנושאים שעליהם עלי לכתוב, מקומם בתחום האישי שאין האדם נוטה לחשפם. שאין הוא מורגל לנבור בהם ויותר מזה – לערכם ……. הנושא לפי תקופות חיים עיקריות ולכלול בהן במפוזר את הפרטים שבהם עניין מיוחד בהתאם לדרישה.

תקופת הילדות

נולדתי בתל אביב באביב שנת 1924. בהיותי בן חמש נסעה משפחתי שכללה גם את אחותי בת השנתיים, לקנטרה שבמצרים להילוות אל אבי שעבד שם במחלקת התיירות של הסוכנות היהודית. שהינו שם, בהפסקות, כשנה וחצי. רושם עז עשו עלי האוניות הגדולות שהיו עוברות בתעלת סואץ במרחק כמה עשרות מטרים ממני, בעיקר כאשר גרפה אונייה אחת את בגדי מחוף התעלה.

בחוזרינו ארצה לצמיתות החילותי לומד בבית ספר בתל אביב. לא עברה שנה ומשפחתנו עברה להתיישבות חקלאית בכפר "אביחיל" שהוא מיסודם של חיילי הגדודים העבריים במלחמת העולם השנייה. בתנאים קשים של קדחת ממארת, שממנה סבלה בעיקר אמי, הקימונו משק קטן ופרדס שממנו קווינו להוציא לחמנו, אלא שמלחמת העולם פרצה והכזיבה תקוותינו בחוסמה את דרכי הים.

סיימתי בכפר זה שמונה כיתות לימוד וכיתת המשך שאחריה פרצו מאורעות הדמים של שנות תרצ"ו – תרצ"ט שבהם לקחתי חלק, כחבר צעיר ב"הגנה", בתפקידי קשר ושמירה. בשנת 1938 עברתי קורס של אימוני שדה ונשק קל במסגרת החי"ש.

תקופת הפלמ"ח

בשלהי מלחמת העולם השנייה ניסיתי להתגייס לצי הבריטי אך מפאת גילי לא התקבלתי. באותה תקופה התקרבו צבאותיו של רומל לאלכסנדריה ונפתחו שערי הפלמ"ח. התגייסתי בשנת 1942 לפלוגה ג' שחנתה באיילון ובחניתה, באמונה לוהטת שאנו נהדוף את הפולש – אלא שלא ידענו עדיין במה וכיצד.

בסוף אותה שנה עברה השמועה על קורס ימי של הפלמ"ח העומד להתקיים בקיסריה. לאחר התמודדות עם מספר מועמדים בעלי "נתונים ימיים" נשלחתי לקורס הראשון. מפקד הקורס היה שמואל טנקוס – מפקד חיל הים כיום. יחד עם חברו להדרכה היה מספר לנו בלילות חורף ארוכים לאור מדורה עשנה באוהל מתנפנף על אוניות מעפילים של שנת 1938. הקורס נמשך מספר חודשים בתקופת חורף סוער, צמוד לתנאי הניתוק של קבוצת שדות ים שנאחזה בציפורניה בים, למקצועותיו השונים. בוגרי הקורס היו למפקדי סירות מוסמכים שנתחשלו בשייט בכל מזג אוויר. עם סיומו של הקורס נפל רוחנו בשומענו מפי יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח, שאין אנו ממשיכים במקצוע הימי אלא מוחזרים לפלוגותינו. החזון הרחוק ביותר שנשקף מדבריו היה צליחת הירדן ופעולות "ימיות דומות". חזרתי לפלוגה והצטרפתי לקורס מפקדי כיתות שנמשך קרוב לשנה. קורס זה היה מבחן קשה במאמץ וסבילות. לאחר הקורס רוכזה בקיסריה קבוצה של מספר בוגרי הקורס הימי הראשון והשני, שעליה נמניתי גם כן, שהחלה בהדרכת מחזורים בני שבועיים של מחלקות מפלוגות שונות של הפלמ"ח. הייתה זו תקופה מאומצת ומתוחה כיוון שצוות הסירה במלואו היה זר למשוט ולמפרש ואף לשחות לא ידעו כולם. כל אותה תקופה התלבטתי יחד עם רבים אחרים בשאלות עתידנו ויעודנו. השפיעו עלי הסברים למכביר והאמנתי בכנותם, אך גם חלק מן היישוב בארץ לא הביט בעין יפה על בחורים כמוני לובשים את מדי הבריגדה היהודית. מה גם שהסיכויים להלחם באירופה נגד הנאצים פנים אל פנים הלהיבוני מאוד. לא פעם נעצרו בחורנו על ידי "ציידי משתמטים" ברחובות הערים והרגשה של זרות והתנכרות ליוותה אותי תמיד.

אימוני הפלגה בים של חבורת הפלי"ם

אימוני הפלגה בים של חבורת הפלי"ם

תקופת הפלי"ם

התלבטותי שככה קמעה כאשר מצאנו אוזן קשבת לתביעתנו – העלאת יהודים ארצה. נילקטה המחלקה הימית שעסקה בעבודות נמל שונות, בעיקר בסבלות וסוורות לשם נשיאת עצמה ובעבודות מקצועיות יותר בסירות מנוע, בספינות דייג וכדומה.

חלום נכסף של כל אחד מאתנו הייתה האפשרות לעלות כמלח על אוניית סוחר. חלומי נתגשם בעלותי בשנת 1944 על אוניית המסע הקטנה והישנה. מחצית השנה של הפלגות רצופות תחת פיקודו של רב חובל שנעצר ברצון לכל בקשת הסבר ועזרה, היוו בסיס חשוב להשכלתי הימית. הצטרפי לקורס ה"מלווים" השני שמגמתו הייתה להכינני בנושאים הימיים, הכלכליים, החברתיים והארגוניים לקראת העברת עולים ארצה.

שערי הארץ לא נפתחו לעולים אך עובדה זו לא הרתיעה את המוסדות ובחורים מהיחידה הימית, שבינתיים הפכה לפלוגה, החלו מסתננים לאירופה לעסוק בהכנות לעלייה.

הייתה זו חוויה עצובה בשבילי, כילוד הארץ, להיפגש באיטליה עם יהודים שזה עתה נצלו ממחנות ההשמדה ושראו בי את המשיח שיביאם לארץ הקודש. עד להפלגה עסקנו בארגון המחנות ובציוד הספינות להפלגתן. יצאתי לאיטליה כמפקד הספינה "ברכה פולד" שנתפסה והוגלתה לקפריסין, מקום בו הדרכתי כיתות של חברי "הגנה" מבין המעפילים בנשק קל וקפא"פ. לאחר חודשיים התחמקתי ארצה, משם לאיטליה ושוב חזרה ארצה כמפקד הספינה "שאר ישוב". גם היא נתגלתה על ידי המחסום הבריטי הכבד ועמדה בידיים ריקות בקרב התנגדות קשה שבו נפצעתי וסבלתי משטפי דם פנימיים. לאחר צאת המעפילים יצאתי ממחבואי והוצאתי מן הנמל על ידי אנשי ה"הגנה". בסוף שנת 1946 יצאתי שוב מצוייד בניירות מזוייפים לצרפת על מנת להצטרף לצוות המכין את יציאת אירופה, אך ביוון נעצרתי יחד עם מספר חברים והושמתי במאסר למשך חודשיים. לאחר העברתי ארצה וחקירתי במשך שבועיים על ידי הבולשת הבריטית שוחררתי בערבות גבוהה ולא ניתן לי לעזוב יותר את הארץ.

הייתה זו תקופת רגיעה שבה נשאתי אישה ושבה רציתי לשנות מעיקרו את אורח חיי. קיבלתי חופשה מהפלמ"ח והצטרפתי לכיתה הראשונה במדרשה למוסיקה בתל אביב. תוך כדי עבודת לילה שפרנסה אותי ואת אישתי שאף היא למדה בסמינר למורים. בפרוץ מעשי האיבה בסוף שנת 1947 נמצאתי ביחידה של חברת החשמל שאבטחה בלילות את העובדים בתיקוני חירום בפרוורי תל אביב.

תקופת חיל הים

סא"ל מנחם כהן עם יהודה בן צור 1954

סא"ל מנחם כהן עם יהודה בן צור 1954

 

עם ייסוד חיל הים הצטרפתי אליו ועליתי לספינה ש-29 (דרום אפריקה 5) כסגן מפקד. לאחר זמן קצר עליתי על א-16 כסגן מפקד, תפקיד שבו שימשתי עד סוף מלחמת העצמאות בדרגת סרן. לאחר מכן בכלי שיט אחרים כמפקד פ-39, פ-53, ש-45, סגן מפקד ק-30 עם הגיעה ארצה ואחר כך מפקדה, בדרגת רב סרן, "בתימרון הקיץ 1950". עם סיום תפקיד זה אושרה לי חופשת לימודים לבחינות הבגרות.

לאחר תשעה חודשים מוניתי כראש ענף מבצעים בו שימשתי כשמונה חודשים ובו הוענקה לי דרגת סגן אלוף. בסוף שנת 1953 מוניתי כמפקד ק-32. עם נסיעת מפקד השייטת לאנגליה שימשתי מספר חודשים כמ"מ מש"ט 1.

בינואר 1956 טסתי לאנגליה להשתלמות ולפיקוח על עבודות שיפוץ המשחתות ובחודש מרץ אותה שנה הנפתי את נס השירות הפעיל על אח"י אילת – כמפקדה.

במבצע קדש השתתפה האונייה בכיבוש איברהים – אל – אוול הורידה צוות השתלטות וגררה אותה לחיפה.

הפלגתי האחרונה כמפקד אח"י אילת לפני מסירת הפיקוד, הייתה לצרפת – בה רעננתי את נושא הלוחמה נגד צוללות.

סיכום

חניכי זרוע הים בקורס פיקוד ומטה מנחם שלישי מימין בין העומדים 1958.

חניכי זרוע הים בקורס פיקוד ומטה מנחם שלישי מימין בין העומדים 1958.

 

לאחר מנין מיגע זה ציוני דרך הנני ניצב כאדם מבוגר, אב לשלושה ילדים הבוחן דרכו בחיים והגורמים המכוונים אותה.

לא הייתי מעודי "חייל מקצועי" ותמיד נאבקתי עם הקסם המפתה של חיים אחרים. נושאי עיסוק תחביבים ויחסים חברה אחרים. כאב ליבי כאשר רבים מחברי לעבודה לא המשיכו לראות את הקמת זרוע – הכוח הימית כייעודם בחיים ונטשוה מתוך מניעים שהיה בהם גם מן המפלגתיות.

התקדמותי בחיל הים לא הייתה מסחררת. השתדלתי בכל תפקיד למצות את כל נתוני ליצירת הבסיס האיתן, שעליו צריך לעמוד מפקד, לפני שצעדתי הלאה. תפקידי כמפקד כלי שייט בתקופה ארוכה פיתחו וביססו בי תכונות שאיני בטוח אם היו באות לידי ביטוי במסגרת חיים אחרת.

בתנאי הארץ כמעט בכל תפקיד, היננו מוצפים בזוטות ובקטנות של יום יום. דרוש מאמץ נפשי גדול ומתמיד, המתעלם מדרישות אישיות תמידיות, כדי להסיר את כל הטפל הנערם. בדרך אל העיקר; אך הכרת הטפל, מבלי להצטייד במטען חדש לא תביא אל העיקר.

איש צבא המתמחה בשטחו ומצטמצם בו בלבד, אך חסר מטען רוחני עשיר, החסר בסיס משפחה מאושר – אין לו את הבסיס ההכרחי למפקד בצה"ל.

אל"מ מיל מנחם כהן 1980

 

השלמה מאת אביגיל כהן

תפקידים שמילא מנחם כהן בחיל הים:

סגן מפקד ש-29, סגן מפקד א-16, מפקד הטאג האפור, מפקד פ-35, מפקד ש-45, סגן מפקד אח"י מזנק ק-32, מפקד ק-32

חופשת לימודים,  ראש ענף מבצעים, חזרה לפיקוד על ק-32  וממלא מקום  מפקד שייטת הפריגטות

מפקד אח"י אילת – מקבלתה  באנגליה עד אחרי "מבצע קדש".

בזמן המבצע עלה צוות השתלטות וגרר את איברהים – אל – אוול לחיפה

1957 חניך בקורס פו"ם בחיל הים, ראש ענף ים / 5

1959 1963 מפקד איזור ים סוף, 1963   מפקד שייטת 1

באזרחות

כבר בחופשת השחרור בתחילת שנת 1966 פנה כהן לעבודה בצי הסוחר וקיבל היתר ממנהל הספנות לשמש כרב חובל באניה "כמיקל אנטרפרייז" של חברת גדות-ים.

בתקופת הכוננות לפני מלחמת ששת הימים נקרא לשירות פיקד על הכנת אניית מבחן  "דולפין" שיצאה ממסאווה כדי לעבור בצורה מופגנת  במצרי טיראן. המלחמה פרצה לאחר שדרום סיני נכבש  והיא עברה במיצרים להפגנה מבלי שיירו עליה.

מנחם כהן הוסמך לתפקיד רב חובל בצי הסוחר והפליג באניות שונות. הידיעה על הטבעת אנייתו אח"י אילת ב21 אוקטובר 1967 הגיעה אליו בעודו מפליג על אנית סוחר במים רחוקים.

על גשר הכמיקל אנטרפרייז

על גשר הכמיקל אנטרפרייז

בשנים שבאו לאחר מכן המשיך מנחם לשרת את המדינה במשימות שונות ונעדר מהבית ימים רבים אך לא הרבה לשוחח על משימות אלה.

בשנת 1969 קיבל מנחם את התאר רב חובל ושרת על אניות סוחר שונות במשך כמה שנים.

תקופה מסוימת עבד במכון לחקר הימים והאגמים ועסק במיפוי חופי הארץ.

בשנות חייו האחרונות חזר מנחם לאהבת חייו המוסיקה. הוא למד לנגן בצ'לו והגיע להישגים נאים.

מנחם הלך לעולמו בז' חשוון תשמ"ב – 4 לנובמבר 1981 והוא בן 57

אביגיל כהן – חיפה

יהי זכרו ברוך א.ר.

תגובת זוהר ליאור – קצין קשר במצודה באילת ו"ספרקי" ותיק בצי הסוחר.

כשהייתי סג"מ במצודה באילת לקחתי את חיילי המחנה למצדה.  באמצע הדרך אחד החיילים חטף קריזה.

עצר לידנו טיול של חיילי חיל הים באילת בדרכם דרומה . אל החייל המשתולל התקרב סא"ל מנחם כהן.

בחיוך אבהי, חיבק אותו ולקח אותו לאילת. כעבור שנים פגשתי את רב-חובל מנחם בנמל טרייסט.

ממה שכבר ידעתי מחברי איזי געש לא התפלאתי כשראיתי אקורדיון על א\מ החלוץ. 8 מרץ 2016

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות