החזרת אח"י געש לכשירות

0

מאת אל"מ מיל יגאל שפיר                    בא בדוא"ל 21 ינואר 2015

חילוץ אח"י געש בחוף הסעודי

ספטמבר 1981

הערת פתיחה: התאור שלהלן מבוסס על זכרוני האישי בלבד

בהיותי רמ"ד סטי"לים בענף הנדסה ימית במצ"ד קיבלתי טלפון בשעה 1:00 בבקר.

חברתי לרמצ"ד, תא"ל חנוך בן-אליהו, ויחד יצאנו לשדה דב, טיסה לבסיס עובדה (למיטב זכרוני) ומשם במטוס קל למינחת שעל יד דהב. מסוק לקח אותנו משם לצד השני של המפרץ.

בסביבות השעה 6:00 בבקר ראינו לראשונה את אח"י געש, השעה היתה שעת שפל, והספינה נטטה על צידה ישבה על הריף ואפילו לא נגעה במים. חמור מכל מה שדמיינו והערכנו.

הפעילות בחוף הסעודי (3 ימים בערב הסעודית)

מסוק של חיל האויר התחיל בפינוי ציוד מהספינה, כולל ציוד אלקטרוני וטילי גבריאל.

חיתוך צירי הספינה ופינוי הצירים והמדחפים. עבודה לא פשוטה לאור חוזק החומר ממנו עשויים הצירים. חלק מהעבודה בוצעה מתחת למים.

היחידה הצה"לית יפתח הביאה ציוד לפינוי הריסות כמו כריות אויר, ונגמ"שים ליישום פוליאוריטן. לאחר התיעצויות עם ענף הנדסה ימית נקבעו המדורים שיש למלא בפוליאוריטן ויבטיחו ציפה של הספינה גם אם כל המדורים יוצפו.

הגוררת (צאלה למיטב זכרוני) הגיעה ונקשרה. זו גוררת עם יכולת משיכה של כ – 40 טון.

נט"ק שהגיע מאילת העביר והנחית את הנגמ"שים הנ"ל ובעיקר את שלושת ה -D9  , הטרקטור הגדול ביותר שנמצא ברשות צה"ל.

התעוררה הבעיה של הדרך בה יופעל הכח של הטרקטורים על הספינה הרכה. שרטטתי סקיצה של מה שקראנו פגוש חרטום, קונסטרוקציה שתתלבש ותעטוף את חרטום הספינה ותאפשר רתימת שני D9 עם כבלים, מיקומם לאורך דפנות הספינה קרוב למים והפעלת הכוחות דרךהפגוש.  D9 שלישי אמור היה לדחוף ולהרים ישירות דרך הפגוש בחרטום. הסקיצה הועברה למספנת אילת שייצרה את הקונסטרוקציה שהגיעה אלינו למחרת היום.

כמו כן באמצעות יחידת ההנצלה של חיל הים, עם מייטב אנשיה בעלי הניסיון בהנצלות ימיות, הובאו שתי משאבות סילון בהן השתמשו המצרים במלחמת יום כיפור בתעלה. אלו משאבות עם ספיקה גבוהה במיוחד.

נסיון למשיכת אח"י געש מהחוף באמצעות גוררת

נסיון למשיכת אח"י געש מהחוף באמצעות גוררת

המנועים הראשיים של הספינה הוכנו להנעה ונפתחו הצינורות על מנת לאפשר שאיבה ישירה מחדרי המכונות.

כאשר כל המערך הנ"ל היה מוכן חיכינו לגאות והופעלו כל האמצעים סימולטנית…..שום דבר לא זז ונקרע אחד הכבלים. נעשו שנים או שלושה נסיונות שלא צלחו מסיבות שונות כאשר כל פעם נאלצנו לחכות לגאות הבאה תוך תיקון ושיפור הכשלים הקודמים.

ושוב הופעלו כל האמצעים. רמצ"ד, מפקד המבצע, אישר לי להיות מתחת לסיפון בחדר המכונה. הספינה רטטה, התחילה להגרר על הסלעים, הרגשה לא נעימה, ואז ירדה מהריף והשתחררה כמו קפיץ…..בחדרי המכונות היו כמו מזרקות..מכל מקום נכנסו מים בכמויות גדולות. התעשתנו והפעלנו את המנועים הראשיים ליניקה מבפנים ואת משאבות הסילון שעל הסיפון והגענו לשווי משקל בין כניסת המים לשאיבתם. התחילה ההפלגה בגרירה לאילת. הגענו לאילת בבקר של ערב ראש השנה…..הספינה הוספנה בסינכרוליפט על עגלה שהוכנה מראש והוסעה לתוך ההנגר. אז ראינו לראשונה את הנזק העצום לאורך הספינה כולה.

פעולת החילוץ לקחה כ-3 ימים. חווינו שהיה על חוף שההרגשה היתה שרגל אדם לא דרכה בו….הציפורים לא פחדו מבני האדם, יתכן ולא ראו כאלה מקודם…..זכורה לי בעיקר ארוחת ערב של יום שישי עם תאורת הגרנלדות ובהשתתפות הרבה מאד אנשים. הסעודים בטח השקיפו מרחוק ודיווחו אחורה.

תיקון הספינה

רמצ"ד החליט שהספינה תגיע לזירת ים תיכון בהפלגה. הדעת לא סבלה גרירה של גרוטאה דרך התעלה. המשמעות היתה תיקון הספינה במספנת אילת. כרמ"ד סטי"לים מוניתי להיות אחראי על התיקון. התיקון היה בהיקף שלא הכרנו מקודם וכלל בעיות שלא הכרנו מקודם כמו:

לאור הקף הנזק נאלצנו לייצר במספנות ישראל חלקי ספינה שכללו כמעט את כל השידרית עם צלעות ופחי חיפוי שאמורים להתחבר עם החלק העליון שלא ניזוק. לצורך ייצור של חלקי ספינה בהיקף זה צריכה המספנה לקבל קווי גוף ושרטוטי ייצור שמן הסתם לא היו זמינים וכמובן לא השתמשנו בהם עד אז. קווי הגוף שוחזרו בעבודת מחשב בענף הנדסה ימית והועברו עם הזמנת הייצור למספנות ישראל.

מכיון שהספינה נתמכה ולמעשה הוספנה על חלקים שאמורים להחתך ולהיות מוחלפים היה עלינו ליצר שיטה של השאלת עומסים, הורדת העומס מהאזור שאמור להיות מוסר והעברת העומס לאזורים שכנים. הפעולה בוצעה על יד ג'קים הידראולים שנרכשו. קיווינו שפעולה איטית ומבוקרת תקטין את העיוות של הספינה כולה במהלך התיקון.

חלק אחר של התיקון כלל הוצאת הפוליאוריטן מהמדורים, פעולה לא פשוטה.

התיקון ארך כשנה והספינה חזרה לפעילות.

 

יגאל שפיר, אל"מ (מיל.)

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות