הבאת אח"י בת ים (ת-83) אל"מ אברהם פאר

0

אברהם פאר                                                                     14 ביוני 2018

הבאת אח"י בת ים (ת-83)

ביוני 1967 הייתי אמור לסיים את השנה השנייה של לימודי הנדסת מכונות בטכניון.

באותו זמן הייתי מסופח ליחידת השתלמויות 18 של חיל חינוך ועם סיום שנת הלימודים להשתבץ לאחת היחידות לתקופת החופש.

עם תחילת המתיחות בין ישראל ומצרים לאחר סגירת מיצרי טיראן ע"י המצרים, לאט לאט התחילו לגייס סטודנטים למילואים חוץ מהסטודנטים של צה"ל שלמדו בטכניון מאחר ולא היו להם יחידות בחילות שלהם. נכלאנו למצב מביך, היינו בין הבודדים שנשארנו בטכניון. לא עזרו לנו התחנונים במפקדת ח"י שיציבו אותנו ביחידות. יחד איתי באותו קורס היו דץ, משה"לה סגל. ישי הרמתי, ואלי קמה. חנוך בן אליהו היה שנה מעלינו.

בשלב מסוים אמרתי די והתייצבתי בפני עקיבא פגי שהיה ראש ענף ציוד/3 אחזקה וכוננות, ואמרתי לו שאני לא עוזב את משרדו עד שיהיה לי תפקיד כלשהו.

הוא בסה"כ שמח ומינה אותי לעוזרו. החיל היה בתנופה של הכנות, הבאת כלי שיט לכשירות מקסימלית וכ"ו. לא אשכח את נאומו המגומגם של אשכול – עקיבא ואני היינו במספנות ישראל שם נבנתה באותו זמן הפ-65 ובאנו לבדוק אם אפשר להשמיש אותה . בדיוק עברנו על יד פועל שהאזין לרדיו ובזמן הנאום האומלל עברנו לידו. הייתה הרגשה רעה מאד.

אברהם בוצר "צ'טה" על האנייה עמליה בנמל אילת

אברהם בוצר "צ'טה" על האנייה עמליה בנמל אילת

כאשר פרצה המלחמה או סמוך לפריצתה הצטרפתי לצ'יטה (אברהם בוצר) שגם היה בלימודים באוניברסיטה,) בזירת ים סוף ס, ושם נשארתי עוד כחודש ע"מ לארגן את הפלגה הטכנית.

באותו זמן הצבא נכלא לבעיה של אספקה לכוחות בדרום סיני. בין אילת לשארם לא הייתה דרך כשירה והדרך היחידה לתספק את הצבא הייתה מצפון סיני (מיטלה, אבו רודס וכ"ו). הוחלט לכן שהדרך היחידה היא דרך הים מאילת.

החליט מפקד חיל הים לרכוש שתי אניות סוחר חופיות ( COASTERS ) שתוכשרנה לבצע את המשימה.

לקראת סוף יולי 1967 נאמר לי שמאחר ואני פנוי (ללא יחידה) ולפני המשך הלימודים בטכניון, שאני אסע להולנד להביא את אחת האניות. איתי טסו (אז רס"ן) אורי פז ורס"ל יהודה הררי איש שייטת 7 שאחר כך הוצב כרס"ר מכונה באח"י בת שבע ונספה באסון הפיצוץ של מוקשים שנלקחו מהאי שדוואן.

באותו זמן, עקיבא פגי כבר היה ברוטרדם ובסיועו של סמי עופר כבר היו בסיום תהליך רכישת אחת האניות שאחר כך קבלה את השם אח"י בת גלים. חנוך בן אליהו וקרוזו שטסו לפנינו כבר היו בדרכם ארצה (היה עוד אחד איתם שאינני זוכר את שמו).

כוונת חיל הים הייתה שהאניות תפלגנה כאניות סוחר ולכן הן צוותו ע"י צוותים הולנדים כדי למנוע פגיעה בהן. לכן הוחלט שאת ההפלגה יעשו עם דגל זר. תפקידנו היה לוודא שההפלגה תעבור בהצלחה ולהכין אותה לקליטה מהירה עם הגעתה לאילת.

כאשר הגענו לרוטרדם עקיבא פגי וסמי עופר כבר היו במשא ומתן לרכישת אניה בשם "JOHNNY" שעם הגעתה קבלה את השם אח"י בת ים. כאמור האניה הייתה COASTER 500 טון באורך 82 מטר. בדקנו את האניה כולל בהספנה ויצאנו לדרך.

ההפלגה לאילת ארכה 50 יום כאשר עצרנו בדאקר (סנגל) לתדלוק ואספקה למשך 4 שעות ובדרבן (דרום אפריקה) ל 24 שעות מהן כ 18 שעות אנו המכונאים "בילינו" במכונה להשחזת שסתומי פליטה. ההפלגה עברה בהצלחה למרות כמה סערות שחטפנו בשני האוקיאנוסים (האטלנטי וההודי), וכאשר אניה כזו ריקה זה פחות נעים. כאשר עברנו את שארם והמיצרים מצב רוחנו הגיע לשמים.

בזמן ההפלגה הכנו נוהלי הפעלה, אחזקה ודרישות להתקנות שונות כדי להשמיש אותה מהר ככל האפשר כדי שתוכל להפליג ככל האפשר.

הרבה לא למדנו מהצוות הזר מה כן ?……לשתות הרבה בירה וג'ינבר (משקה הולנדי).

באילת התקבלנו במסדר צנוע וע"י המשפחות.

כעבור זמן עם תחילת שנת הלימודים בטכניון מסרתי את תפקידי לקצין מכונה מצי הסוחר שהגיע למילואים שאת שמו אינני זוכר.

זו הייתה חוויה באמת מיוחדת, לא קל להיות די מבודד במשך תקופה די ארוכה.

יצאנו חברים וחזרנו חברים.

זמן קצר לאחר הגעתנו שמענו על אסון אח"י אילת. חזרנו למציאות!

אברהם פאר

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות