אל"מ דריו ניצן על יחידת הברטרמים באשדוד

0

 

אל"מ מיל דריו ניצן                                                           15 יולי 2015

יחידת הברטרמים באשדוד- האם יש נסים?

בשנת 1970הייתי מפקד ספינת טורפדו באשדוד, ט-204. לאחר הפסקת פעילות הפלגה בינואר אותה שנה נשארתי להמשיך ולפקד על הספינה. הכוונה הייתה להמשיך בתפקיד עד מועד יציאתי ללימודים בטכניון בחודש יוני. אלא שהדברים התגלגלו קצת אחרת והולידו אצלי את אחת החוויות המופלאות שחוויתי במהלך שירותי.

מפקד הבסיס היה סא"ל יומי ברקאי וכבר לפי השם אפשר להבין שמשעמם לא היה שם. יום אחד בחדש פברואר אני מקבל טלפון מיומי שהיה באותה עת עם הברטרמים, שהיו חביבים עליו במיוחד, בפריסה בעין גדי.

ונציה, הוא אומר לי, מה אתה עושה עם הסט"ר המזוין שלך? לאחר שיחה קצרה שבה שמרתי על כבודם של הסט"רים הבנתי שהוא רוצה שאבוא לפקד על היחידה. ומה עם קודמי, הוא נשלח ברוב כבוד על ידי יומי לחפש עבודה במחלקת כוח אדם במפקדה. ככה זה היה בימים ההם.

הפלגה צמודה מסדר 1

הפלגה צמודה מסדר 1

ידעתי שיש לי תקופה מאוד קצרה, שלשה וחצי חודשים, שבסיומה אני אמור להעמיד יחידה מאומנת ומגובשת לפחות ברמה של הסט"רים.

מכיוון שהסוד טמון באדם, וסוד ההצלחה תלוי באימונים יצאתי בתוכנית אימונים אינטנסיבית מאוד. אלא שיום אחרי יום נחלתי אכזבה וקרקורי הבטן שלי בדבר היכולת לעמוד במשימה שהצבתי לעצמי, הלכו וגברו. נתקלתי באנשים מאוד נחושים באדישותם ובחוסר המוטיבציה שלה. ידעתי שביסודם הם  אנשים טובים, אבל היה צריך למצוא את המפתח הנכון על מנת לסובב להם את הראש ואת הגישה לכיוון הנכון.

באחת הפריסות בים המלח, יצאנו לסיור, אשר בסיומו בסביבות חצות, החלטתי להמשיך במספר תרגולות. שוב אדישות, שוב מפח נפש ושוב תסכול.

למחרת, הים היה מאוד סוער ולא ניתן היה לבצע את הסיור. החלטתי לאסוף את החיילים לשיחת מפקד, או יותר נכון לשיחת נפש. הטחתי בהם דברים קשים על רמתם המקצועית ועל נכונותם להשקיע. אמרתי להם שבאם תהיה התקלות, אין לנו שום סיכוי לצאת בחיים. חשפתי את עצמי גם לתגובות שלא אחרו לבוא אבל אחרי שעתיים של הוצאת קיטור הייתה תחושה באוויר שמשהו עומד לקרות.

ומה שקרה היה נס.

המשכנו בשגרת האימונים כאשר, לפתע, החיילים מגלים, רצון, מוטיבציה ושמחת חיים ובהמשך את יכולותיהם המקצועיות האמיתיות. הרמה השתפרה בצורה דרמתית. למפקדי הישיר, רס"ן גדי שפי, אשר ביקש שאאפשר גם קצת מנוחה וקצת בילוי במפל, עניתי שהייתי עושה זאת בשמחה אבל פשוט הזמן שנותר להשגת המטרה, קצר מאוד. זוכרים, אנחנו בערך באפריל וביוני יוצא ללימודים.

בחודש מאי הגיע מפקד הבסיס, יומי, לביקור על מנת לעמוד מקרוב על ההתקדמות של היחידה האהובה עליו. ביצענו הצגת תכלית של מספר תרגילים שהותירו אותו בפה פעור. בדרך כלל כשהפה של יומי היה פעור היית אמור לחבוש קסדה. הפעם זה היה אחרת.

ונציה, הוא אומר לי בשפתו המחוספסת, אני הולך להזמין את מפקד חיל הים ואוי לך (עידון של הכותב) עם אתה משנה כהוא זה ממה שראיתי כאן.

בביקור מפקד חיל הים כבר לא השתתפתי, אבל ידעתי שאני משאיר יחידה ברמה גבוהה למחליפי.

סרן דוד ניצן

סרן דוד ניצן

35 שנה מאוחר יותר פגשתי באחד החיילים במועדון הספורט בשכונה. לאחר שהזדהינו והחלפנו קצת חוויות אמרתי לו: אתם, עשיתם לי צרות בצרורות.

והוא ענה: כן, אבל בסוף היינו בסדר, נכון?

אישרתי לו: נכון, הייתם בסדר גמור ויותר מכך. לעולם לא אשכח אתכם.

דריו ניצן

המשך

הסיירת הימית- הברטרמים באשדוד ובים המלח בראשית דרכם.

8 בספטמבר 2016

בשנת 1970 מנתה הסיירת הימית באשדוד 3 ספינות כאשר ברוב הזמן 2 היו כשירות ופעילות. המשימה העיקרית של הסיירת הייתה ביצוע סיורים בים המלח למניעת חדירת כלי שייט של מחבלים מהחוף הירדני. הסיורים בוצעו בפרקי זמן שהוחלט עליהן תוך ביצוע פריסה של היחידה באחד החופים ליד קיבוץ עין גדי. בכול פעם שבוצעה פריסה הוקם בסיס זמני מאוהלים הודיים.מפקד הברטרם היה חייל בדרגת סמל והצוות מנה 4 חיילים.

מהירות– 37 קשר דחי 7.5 טון. אורך 7.6 מטר

החימוש כלל מקלע 0.5 בירכתיים. בהמשך הותקנו 2 מקלעי 0.3 שחוברו באופן קבוע לגג והופעלו חשמלית על ידי לחצן שהותקן ליד ההגאי. על ההגאי היה "לשים" את קו החרטום על המטרה ולבצע את הירי. בדרך כלל מפקד הספינה שימש כהגאי..

את הרעיון להתקנת המקלעים הגה מפקד הבסיס יומי ברקאי. ביצוע ההתקנה נעשה באחריות קצין האחזקה, רפי יוסיפאון.  בחודש פברואר 1970 החליט מפקד הבסיס, יומי, שאין עוד צורך בתרומתו של הסט"ר הפעיל היחידי ט-204 לביטחון השוטף. מפקד הספינה היה דוד ונציה ניצן והוא הוזעק מיידית על ידי מפקד הבסיס לבוא וליטול פיקוד על הסיירת הימית ולתרום מניסיונו בביסוס יכולותיה.

ניצן, שהיה מיועד לצאת ללימודים בטכניון בתוך מספר חודשים הבין את גודל המשימה והאתגר ופתח בתוכנית אימונים מאוד אינטנסיבית.

אחד הנושאים המרכזיים היה הפעלת 2 כלי שייט ככוח בעל יכולת תקיפה מוגברת. היה צורך לפתח את היכולת והמיומנות להפלגה צמודה במהירות גבוהה במסדרים שונים, הפלגה צמודה של 2 כלי שייט כאשר החרטום מופנה לכיוון המטרה נקרא מסדר 3. במצב זה בוצע ירי מתואם של 2 כלי השייט ונוצל כוח אש של 4 מקלעי 0.3.

הפלגה צמודה צילום מחלון הברטרם

הפלגה צמודה צילום מחלון הברטרם

לאחר התקרבות למטרה בוצעה פנייה של 90 מעלות לימין או לשמאל על מנת לפתוח את גזרת האש למקלע 0.5 שהיה מותקן מאחור. שם הקוד לביצוע הפנייה היה סיבוב 9 או 9 סיבוב.

תמרונים אלה דרשו מיומנות רבה ועל מנת להשיגה היה צורך בהרבה שעות של תרגול ושיפור הביצועים

לצורך ביצוע תרגילי הירי נבנתה על ידי אחד הנגדים, מטרת סילון בגודל תואם שנגררה על ידי כלי שייט אחר, שהשם שניתן לו על ידי מפקד הבסיס היה זבוב.

תרגולת נוספת הייתה ירי על מטרת אוויר. את מטרת האוויר דימתה רקטת זיקוקין שנורתה מאחד כלי השייט כאשר הכלי השני מבצע את הירי.

 

תחזוקה בים המלח

טרקטור מוציא ברטרם על עגלה לטיפול בחוף.

טרקטור מוציא ברטרם על עגלה לטיפול בחוף.

בגלל המליחות הגבוהה של ים המלח הקורוזיה והפגיעה בכלי השייט מאוד גבוהה. כלי השייט היו מורדים למים בסמוך מאוד ליציאה לסיור. בתום הסיור כלי השייט היו מוצאים מהמים בעזרת עריסה רתומה לטרקטור. ומיד בוצעה שטיפה של מים מתוקים

ביצוע הסיורים ופעילות מבצעית

בזמנו לא הייתה תורת סיורים מעוגנת על חקר ביצועים. נתיב הסיור נקבע אקראית על ידי מפקד הסיירת ומטבע הדברים היא הייתה בלתי חזויה ובלתי נצפית.

דוגמא לאחד הסיורים יובא להלן:

היה ידוע שאם יש מחבלים בחוף הירדני שמתכננים לחצות את הים ומשם להמשיך הלאה לפיגועים, הם יערכו בפתחי אחד הנחלים או הואדיות. היה ברור גם שרעש המנועים של הברטרמים  נקלט היטב על ידי הצד השני ויש להניח שהוא יודע על קיומנו.

הוחלט להתחכם, ספינה אחת גררה את הספינה השנייה כאשר מנועיה מדוממים, כבר מנקודת היציאה עד לאחד מפתחי הואדיות. על פי סימן מוסכם (ללא הפעלת קשר) התנתקה הספינה הנגררת ונעצרה במקומה למארב. הספינה הגוררת המשיכה צפונה והתמקמה בפתחו של ואדי אחר. בצורה זו הצד השני שמע רק כלי שייט אחד בעוד שבפועל היו 2 כלים.

סגן רענן שפירא 'זולו' ממשיך את הפיקוד על היחידה בים המלח

סגן רענן שפירא 'זולו' ממשיך את הפיקוד על היחידה בים המלח

פעילות נוספת שביצעה היחידה הייתה העברת לוחמים של חטיבת הבקעה לצד הירדני. לוחמי החטיבה היו מבצעים סיורים אלימים בצד הירדני.

ביוני 1970 העביר ניצן את הפיקוד על היחידה לרענן שפירא (זולו) שהיה גם הוא מפקד סט"ר עד להשבתתה של פלגת הסט"רים בינואר 1970

 

אל"מ (מ) דוד ונציה-ניצן

 

 

 

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות