שירות בטרפדות חיל הים
שמי דוד קינן אני יליד 1931 במרוקו, עליתי ארצה במסגרת גיוס חוץ לארץ דרך צרפת ב-1948 ומיד הוצבתי לחיל הים. תחילה ביחידת הנחיתה (היה דבר כזה – לפני הקמת ש-13 – בעתלית וכאמור בסוף 1949 הוצבתי לראשונה בשייטת הקטנה. במסגרת המשלחת להבאת הסט"רים הצרפתיים מצרפת ב-1956 חויבתי להחליף את שם המשפחה מ-וקנין ל- קינן לפי הוראת בן גוריון.
שירתתי בכלי שיט של החיל קורבטה נחתות ספינות משמר וטרפדות. עליתי לדרגת רס"ר. למדתי ורכשתי תואר ראשון בהיסטוריה ובשנת 1972 התמניתי לרמ"ד היסטוריה – קיבלתי דרגת סגן ללא קורס אחרי יום הכיפורים. ב-1977 פרשתי לגימלאות. אני שמח לצרף את הסיפור שלי על מהלך שרותי בספינות הטורפדו.
פתיח – באוקטובר 1949 שירתי בשייטת הקטנה שכללה 2 פולשות פ-51 ופ-53 (אני הייתי ב-53) פולשת קטנה פ-29 וספינות המשמר וכן גם את היכטה שהחיל קיבל במתנה והייתה מקום מושבו של המש"ט שלמה אראל. עם ההגעה של הספינות הראשונות ב-1951 השייטת הקטנה עברה מהמעגן ליד רציף הראשי למעגן מול רציף הדלק ושמה לשייטת -5
חזרה לארץ מארה"ב – עם ק/ 30 ו-ק/ 20 גררנו את ט/203 וט-209 מנמל טולון לישראל. אני כאמור שירתי על ק/ 20 אחי הגנה – בהפלגה במסגרת "מבצע קולומבוס" בשנת 1951.
לאחר עצירה לתדלוק ואספקה בגיברלטר הפלגנו לכוון הנמל טולון במטרה לפגוש את שני הסט"רים: אחד צרפתי ט-203 (אם זכרוני לא מטעה אותי) והשני אנגלי ט-209. הספינת הגיעו אלינו מחוץ לנמל והתחברו ט-203 לק/30 וט-209 ל-ק/20. קודם לגרירה הספינות התקרבו לונג סיד. מפקד הספינה ועוד כמה אנשי צוות עלו אלינו ולאחר תיאומים ואמירת שלום אחד לשני, החלה מלאכת הגרירה לארץ.
מרגע זה ואליך ההפלגה שעד עכשיו הייתה שקטה הרי מרגע ואילך קודם כל הוכרזה מצב כוננות ומשטר השיוט הפך לשתי משמרות עמדות התצפית הוכפלו הן בגשר והן בירכתיים לשמירת קשר עין עם הספינה הנגררת והתותחים האנטי אוויריים אוישו מלא ולצורך זה תוגברו ע"י אנשי הצוות שאינם כל כך חיוניים. לדוגמא היינו 3 מוכ"מים, היות והמכ"ם היה מקולקל צורפנו כתצפיתנים במשמרות. כל זה להבטחת ההפלגה. פעם ביום לקראת ארוחת ערב הספינה הנגררת הייתה נקשרת לאוניה והצוות היה עולה להתרחץ ולקחת אוכל מבושל שהוכן עבורם ליממה הקרובה.
טביעת ט-209 – בסוף שנת 1953 סיימתי קורס טכנאי רדיו והוצבתי לשייטת 5 כממלא מקום טכנאי ומוכ"ם עד להגעת טכנאי בכיר ובעל ניסיון. בשנת 1954 הורכב מכ"ם מסוג SO-9 על ט-209 והמוכמים שהיו בשייטת לא הכירו אותו. אני היחידי שהכרתי והתנדבתי להפעיל אותו בהפלגת הניסוי. יוסקה קריגר שהיה מפקד הספינה ומפלג האנגליות חייב אותי להשתתף בכל הפלגות הספינה.
משלחת של 5 קצינים בכירים מפיקוד צפון בראשה אלוף הפיקוד משה צדוק ביקרה בשייטת והוזמנה להפלגה על ט-209. וכמובן אני הצטרפתי להפלגה ואף הסברתי להם על המכ"ם ומה רואים בו -להם זה היה חדש. צג המכם היה מורכב בתחתית הספינה בתוך תא קטן.בדרך חזרה לנמל הרגשתי שהמושב עליו ישבתי מול צג המכ"ם זז ובנגיעה ראיתי שמים חדרו עד לרצפת הספינה. הודעתי לרב המלחים ולמפקד.
בלילה של אותו יום התבצעה הפלגה מבצעית. ט-209 שמפקדה היה יוסקה יריב "השן החולצת". יחד עם ט-203 בפיקוד מייק גל. היו איתנו שני לוחמים משייטת 13.שאחד מהם היה צבי גבעתי "קרוזו".
יצאנו לים כמתוכנן, קודם מערבה ואחר כך צפונה מקביל לחוף לכוון לבנון. במרחק 6,9 מיל מראש הנקרה ט-209 החלה להתמלא מים וטבעה לגמרי. כל אנשי הצוות חולצו לט-203 והפלגנו לנמל חזרה. יצאנו שתי ספינות חזרנו אחת עם שני הצוותים. קוריוז – נדרשתי להגיש טופס לאבדן ציוד ע"ס מיליון ורבע לירות זה כלל את כל החוסר של כל שייטת 5.
שנת 1956 במסגרת ההכנות למבצע סיני ליווי ספינת המשמר מ-17 עם תת אלוף לונץ שהיה סגן למפגש בלב ים עם נציגים מהצי הצרפתי.
הזנקה ערב המבצע עקב הפלת המטוס המצרי.
כוננות הצלה ים אוויר -פיזור של שתי טרפדות במרחקים של מאה מיל אחד מהשנייה בין כרתים לארץ לצורך כוננות הצלה ים-אויר, בזמן הגעתם של מטוסי קרב צרפתיים שנמכרו לנו והוטסו ע"י טייסים צרפתים וישראלי. בתור דובר צרפתית הייתי מאוד עסוק. פעם אחד יצאנו עם ט-205 ובגלל מזג אויר סוער, המטוסים נשארו בסיציליה ואנחנו בים. במקום יום אחד היינו כמעט 3 ימים. האוכל נגמר ובחיפוש בספינה מצאנו חצי שק תפוח אדמה. בגלל חוסר במים לשתייה בישלנו אותם במי ים – זה היה מעדן.
סיורים -בוצעו סיורים לאורך חופי עזה בזמן הכיבוש וכמובן המשך הפעילות ללבנון. התווספה הפעילות המיוחדת לקפריסין.
1963 עד 1966 חזרתי לשרת בפלגה 914 שכבר התמקמה בשובר הגלים בפיקודו של "כריש" ובנוסף למוכ"ם בכיר ורס"ר הפלגה מילאתי את תפקידי קצין ספורט וקצין החינוך. בתקופה הזו הפלגנו שתי ספינות צרפתיות לרודוס ובדרך עגנו בלרנקה שבקפריסין לתדלוק ושם הט-207 פגעה בים בעצם קשוח שגרם לדליפת מים ובמאמצים גדולים חזרנו והגענו לארץ ללא ביקור ברודוס.
בסוף 1966 הוצבתי במפקדת חיל הים עם הקמתו של יש"י.
בברכה דוד קינן סרן דימ'