סיפור המיכלית סירנייה במפרץ סואץ בעת מלחמת יום הכיפורים

0

כותב סא"ל כוכבי אזרן                                                      יוני 2013

מפגש עם רב חובל יעקב הרצוג –

קברניט המיכלית "סירנייה"  במלחמת יום הכיפורים

מבוא

קפטן יעקב הרצוג  פיקד בתקופת מלחמת יום הכיפורים על המיכלית "סירנייה" שהובילה נפט משדה הנפט של ראס סודר שבצפון מפרץ סואץ  למסוף הנפט של אבו רודס שבמרכז מפרץ סואץ. ה"סירנייה" שימשה בקו זה כ"פידר" נוכח מגבלות המעגן בראס סודר שאפשר כניסתן של מיכליות קטנות בלבד.

לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים, בתאריך 26 אוקטובר 1973 עלתה  המיכלית "סיריס" בפיקוד דני נקדימון על מוקשים ימיים בכניסה למעבר היובל בהיותה בתנועה מאילת לאבו רודיס.  הסיריס הפעילה  2 מוקשים ימיים שגרמו לפגיעה שהובילה לטביעתה. כל אנשי צוותה חולצו בשלום.

רב חובל יעקב הרצוג קברניט המיכלית סירניה בגשר האניה במפרץ סואץ לפני הפעלת המוקש

רב חובל יעקב הרצוג קברניט המיכלית סירניה בגשר האניה במפרץ סואץ לפני הפעלת המוקש

למחרת ב-27 אוקטובר קיבלה המיכלית סירניה שנמצאה במשך המלחמה  בעגינה במפרץ סואץ הוראה לשוב לאילת.  אך צוות האונייה חשש להפליג עד שהגיע בעל החברה אייק אהרונוביץ' ושכנע בתוספת כספית. ב-10 בנובמבר יצאה לדרך. בשעה 11:00  בהיותה מול א-טור בתנועה דרומה הפעילה הסירנייה  שני מוקשים ימיים (מוקשי קרקע  מגנטיים או אקוסטיים) שגרמו לנזקים.   גוף המיכלית לא נפרץ אך נוצרה שריפה בחדר מכונות והצוות הצליח להתגבר עליה מבלי שנגרם נזק רב.

הנושא לא פורסם וכמעט לא היה ידוע מעבר למעורבים.

מהלך הראיון

ביום 23 ליוני 2013 נפגשתי (כוכבי אזרן) עם ר/ח יעקב הרצוג המשמש מזה שנים רבות כנתב בנמל אשדוד, על מנת לשמוע את סיפורו האישי אודות האירוע שקבל חשיפה מועטה בעבר.  ר/ח  יעקב הרצוג  פיקד בתקופת מלחמת יום הכיפורים על המיכלית "סירנייה" במפרץ סואץ.  כאן  לראשונה מדבר רב חובל האוניה על אירוע פיצוץ המוקשים בקרבת האנייה.

בתחילת הראיון ערכתי עם ר/ח יעקב הרצוג  "תיאום ציפיות" ובקשתי שיתייחס בדבריו בין היתר ל:

  • הצגת אבני הדרך בחייו עד לאירוע.
  • תיאור עיקרי הפעילות טרם המלחמה.
  • תיאור פרטי האירוע כפי שצרובים בתודעתו.
  • ה"תובנות" שהתגבשו אצלו מתום האירוע ועד היום.

 

מספר ר/ח יעקב  הרצוג:

"… אני בוגר מחזור י' של בי"ס קציני ים עכו, מחזור "החיות", הידוע כמחזור רב איכויות. רבים מבני מחזור זה סיימו שירותם כקצינים בכירים בחיל הים.   לדברי הרצוג התוצאות הטובות הן ככל הנראה תוצאת הניפוי הגדול בקבלת התלמידים (כ 120 תלמידים) שערך מנהל בית הספר דאז האלוף שמואל טנקוס,  ואין ספק שהתוצאות היו טובות.

המיכלית NEBO של חברת צים האניה הראשונה שהפליג יעקב הרצוג

המיכלית NEBO של חברת אל-ים האניה הראשונה בה הפליג  יעקב הרצוג

שרתתי בחיל הים כשנתיים וחצי החל מ  1965,   בתחילה בחוליית חוף בפקודם של אריה הראל ומוסא לוי …לקראת המלחמה הועברתי לנמכ"ים של ש/11 …  בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים הורדו הנחתות על גבי רכבים לאילת.  ועם פרוץ המלחמה – הפלגנו דרומה  לשארם א-שייח' מלווים ע"י הטרפדות.

הייתי מפקד הנמ"כ הראשון שנחת שארם א-שייח' כשעה לפני הגעת הצנחנים למקום.

נציג משרד התחבורה מ/ר אביטל קריביצקי הגיע למחרת והובל על ידי, עם מחזיר הד מכ"ם, למיצרי טיראן, לגורדון ריף, שם הצבנו לראשונה את עמוד הסימון המחזיר הד למכ"ם. דבר שאפשר לעבור באופן בטוח את המצרים בלילה.

אחרי המלחמה ואחרי השחרור, הצטרפתי לצי הסוחר. האוניה הראשונה בה הפלגתי, הייתה  "NEBO" – מיכלית שהובילה נפט מחיפה לצפון אירופה. רב החובל היה קפטן שטארק. כשחזרנו אחרי 3 שבועות הפלגה מינה אותי קפטן שטארק להיות קצין שלישי !

כבר אחרי 3 שבועות… (כשנשאל ע"י דרגי המנהלה הכיצד אפשר למנות קדט לקצין שלישי רק אחרי 3 שבועות נסיון? ענה : "אם קפטן שטארק אומר שהוא יכול להיות קצין– אז הוא יכול "… !!!!

אגב, התקדמתי באופן מהיר מאוד באופן יחסי בכל הדרגות … בקיצור זמן משמעותי לעומת מה  שהיה נהוג …

הפלגתי 3  שנים כקצין ראשון טרם קבלת פיקוד ראשון. הייתי אז  בגיל 26  ורב החובל הצעיר ביותר מקרב אלה ששירתו בצה"ל. תוך כ-5 וחצי שנים, מרגע השחרור מצה"ל  ותחילת הפלגותי וקבלתי אוניה לפיקודי, אף כי טרם הוסמכתי כרב חובל.

בחודש  אפריל 73 קבלתי  פיקוד על ה"סירנייה". מיכלית של חברה פרטית בבעלות אייק אהרונוביץ וישראל אורבך.  הובילה 3100 טון נפט גלמי בכל סבב הפלגה בין אבו רודס לראס סודר.

מאז פיקדתי במשך 28 שנים על כלי שייט שונים: מיכליות, אוניות צובר, ומכולות (15 שנה). ונעשיתי נתב בנמל אשדוד כיום נתב מחליף בנמל אילת.

סיפור קוריוז קצר: בשנת 74 כשהגעתי לראשונה לגנואה, שחיף 54 קילו ,על אוניה של  330,000 טון …עלו נציגי הרשויות האיטלקים לאוניה, שאלו אותי מי הקפיטן ? עניתי  להם שאני … אמרו לי … לא לא הבנת…. מי ה ק פ י ט ן ? פשוט חשבו שלא הבנתי את השאלה… עד שלתדהמתם הבינו שזה  אני.

 

הפלגתי 6 שנים בחברת "אל ים" ואח"כ 27  שנים אצל האחים עופר. שמהם לאורך 5 שנים , בכל הפלגותי ב"איירין" (מיכלית 70,000 טון) הייתי  הצעיר ביותר בצוות.

בני משפחתי הצטרפו אלי, בני איתי בגיל 6 כבר הכיר את העולם … כיום משמש כקפטן על אוניות גדולות שאינן פוקדות את נמלי ישראל. בקרוב יתחיל בעבודתו כנתב בנמל חיפה.

בחודש אפריל 73 , קבלתי פיקוד על הסירנייה  ועבדתי בקו ראס סודר – אבו רודס. מקבל  נפט גלמי בראס סודר , פורק אותו למיכלי החוף באבו רודס, נכנס למעגן אבו זניימה, מתקשר לרציף, ונוסע ביתה לשלהבת , אתר המגורים באבו רודס, כל המשפחות חיו שם עד המלחמה – "החיים הטובים" ….

אגב, את המיומנות בתמרון האוניות  רכשתי מנסיוני  באבו רודס.

כל הצוות שלי ב"סירנייה" היה פיליפיני, למעט קצין המכונה וקצין סיפון שהיו ישראלים.

תיאור ארועי המלחמה:

6 אוקטובר 1973 – עם פרוץ המלחמה בשעה 1400 במטח הראשון שפגע במערך המכ"מים ובתקשורת (הפגיעה בטרופו בשארם וכו') דיווחתי על הופעת קבוצות המסוקים שנעו מהגדה המערבית לגדה המזרחית במקומות שונים. את הסירנייה  לא תקפו אולי… כי הנפתי דגל זר.

לקחתי את הטלויזיה + הרדיו מהצוות שלא ידעו מה מתרחש… ספרתי להם שמתקיים תרגיל צבאי גדול ושלא יתרגשו…

הובלת הדלק פסקה הטלתי עוגן במרכז מפרץ אבו רודס והמתנתי להוראות. כך עברה עלינו כל תקופת המלחמה. הצוות מבצע תחזוקה שאף פעם לא חסרות באונייה.

הערה מקום העגינה בערך  28:59:19 צפון ו33:09:30 מזרח. א.ר.

 

דברי כוכבי – במהלך השיחה שוחחנו על המפגש עם זוג הדבורים בפיקודו של צביקה שחק שנגשו לזהות אותו. בלילה של 6 אוקטובר לדברי שחק כמעט התרחשה טעות מבצעית שנמנעה בעקבות הדלקת זרקאור.

ביום 27 לאוקטובר 73 קיבלתי הנחיה לחזור לאילת. מאחר וידעתי שר/ח דני נקדימון עלה כיממה קודם לכן עם ה"סיריס" על מוקשים… הוריתי לאנשי המכונה שלא להימצא במכונה בכדי למזער נזקים ולמנוע  נפגעים במקרה של עליה על מוקש ימי.

הפלגנו דרומה ובשעה 1100 בדיוק, עת הייתי מול א-טור… קצין משמרת בגשר הספיק להרים ראשו ע"מ לסמן מיקומנו…זעזוע חזק  ומסך המכ"ם התפוצץ. מאחר והמוקש האקוסטי התפוצץ בעומק רב יחסית מהשדרית, לא נפגע גוף האוניה. כעבור שניות התפוצץ מוקש שני.

הערה מקום הפיצוץ בערך  28:10:43.2 צפון ו33:27:22 מזרח. א.ר.

כל ה"פיולים" במכונה עפו מעוצמת הפיצוץ ופגעו במיכל הדלק היומי שנמצא מעל המנוע הראשי. דלק זרם החוצה ובחדר המכונות פרצה שריפה.

מערכות כיבוי אוטומטי הופעלו ובעזרת פעולת הצוות השתלטנו על האש תוך דקות.  הודעתי שנפגעתי מפיצוץ מוקשים ימיים. הטלתי עוגן במפרץ א-טור ובדקנו נזקים.

למזלנו – עקב  הוראתי המפורשת שלא ימצא איש בחדר המכונות, לא היו נפגעים –  ניצלו חיי אדם.

נציגי חיל הים הגיעו ועלו לאוניה, תחקרו אותי ואת הצוות. משום מה ניסו לשכנע אותנו שלא היו מוקשים.

קבלנו הוראה להמשיך לאילת.

עברנו דרך מיצרי יובל.  בעת שהגענו למיצרים החל חיל האויר להטיל מעלינו נורי תאורה. מצב קריטי למיכלית שרוחשת  בגזים על הסיפון.  נאלצתי להפר את דממת האלחוט וקראתי לכל מי ששומע שיפסיקו להניר אותי.  כי נורים ופצצות מבחינתי כמיכלית זה היינו הך. במגבלות המעבר הצר בצעתי תמרוני התחמקות מהנורים.

לסיום הודעתי לבעלי האוניה, אייק אהרונוביץ וישראל אורבוך, בגאווה רבה, שהאניה ניצלה מהמוקשים  הימיים (ומההפצצה האווירית). ושאנו ממשיכים בהפלגה לאילת .

שאלה – מה הרגשת בעת הפיצוץ?

בעת הפיצוץ הייתי בגשר… הייתי מוכן מנטלית לספוג פגיעה נוכח האירוע שחווה דני נקדימון עם הסיריס… יממה לפני.

הייתי מוטרד מהשריפה בחדר מכונות  ועסוק בפעולות כיבוי והצלה ותקשורת לחיל הים.

הגעתי לאילת בלילה 27/28 והוחלפתי על ידי רב חובל אדיר כרמי.

אגב, את אות מלחמת יום הכיפורים לא זכיתי לקבל … אתה יכול לסדר לי … ?

תגיד, לא מגיע אות  לר/ח  אוניה ישראלי שפועל בקו החזית, במלחמה?   ר/ח מסתכן למען מימוש אינטרסים חשובים למדינה, לא מגיע לו שיקבל את אות המלחמה? –ודאי מגיע.

 

שאלה – מה ידוע לך על  הסירנייה בהמשך?

ר/ח פיליפ עירון הקברניט האחרון של הס

זמן קצר אחרי המלחמה, קיבלה הסירנייה משימה  להעביר גרוטאות מאבו זניימה למפרץ הפרסי .

את הפיקוד עליה קיבל רב חובל פיליפ עירון מאילת  שהפליג  איתה לכוון המפרץ הפרסי.מול חופי עומן – במקום המוכר כראס אל האד, לפני הכניסה למפרץ הפרסי, האוניה עלתה על שרטון. המקום עוין לישראלים. פיליפ עירון הישראלי היחידי, ביקש מהצוות לדווח לרשויות שהרב החובל נהרג. בחשיכה התגנב למחנה בריטי, לקח את הסיכון , נגש למפקד הבסיס, אמר לו שמפקיד הוא את חייו בידו ומבקש שיודיע דרך בריטניה לישראל שהוא חי ונמצא בתוך המחנה.

ר/ח פיליפ עירון הקברניט האחרון של הסירניה

רבי החובלים לבית הרצוג יעקב הנתב מימין ואיתי משמאל בעת הכנסת 'צים טרגונה' לנמל אשדוד 2013.

רבי החובלים לבית הרצוג יעקב הנתב מימין ואיתי משמאל בעת הכנסת 'צים טרגונה' לנמל אשדוד 2013.

הבעלים לקחו על עצמם את המבצע , הטיסו מטוס פרטי למחנה וחלצו את פיליפ עירון. הסירנייה סיימה כך את חייה על השרטון בעומאן. וקפטן פיליפ עירון ז"ל טבע לאחר מכן באניה אחרת – מינרל דמפייר.

 

מרואיין – ר/ח יעקב הרצוג

מראיין – סא"ל כוכבי אזרן

הערות – אלי רהב

תוספת של סא"ל שלו 13 ביוני 2016

סיפור המיכלית סירנייה במפרץ סואץ בעת מלחמת יום הכיפורים

בהמשך לכתבה המעניינת שהכין כוכבי אזרן, אני מבקש להוסיף עוד מספר פרטים שפורסמו בכתבה תחת הכותרת "נציגי חיל הים הגיעו ועלו לאוניה".

מי הם אנשי ח"י ? למה הם הגיעו" ? ומה הם עשו באוניה?

כפי שקורה בד"כ קשה למצוא סיפורים של המערך הטכנולוג סטי משולבים בצורה מפורטת בכתבות אודות פעילות ימית במורשת חיל הים.

החלטתי שהפעם אוסיף מידע על הפעילות שבוצעה בעת עלית המיכלית סירנייה על המוקשים הימיים במפרץ סואץ.

היה זה בצהרי היום כשפנה אלי מפל"ג טכני זירת ים סוף סא"ל חנוך בן אליהו,ואמר לי "המיכלית סירנייה עלתה על מוקש ואנחנו מפליגים אליה לראות מה קורה, ואתה בא איתי ". כמובן ששמחתי כשחנוך פנה אלי ,ואמרתי זה מעניין ומאתגר ,אני רוצה להגיע למיכלית ולבדוק מה קרה.

כך היה ,יצאנו עם סירת גומי למיכלית שעמדה בלב ים מיטלטלת על הגלים.

זכור לי שראיתי את הצוות נמצא על מרפסת גשר הפיקוד ,מנופפים לנו לשלום.

טיפסנו על סולם החבלים לאוניה,הקפטן (נדמה לי שהיה זה איק בעצמו) הסביר לחנוך מה קרה למיכלית במספר משפטים.

מבלי לבזבז זמן ירדתי עם חנוך לחדר המכונות ,עשינו בדיקה מפורטת בחדר המכונות ,ואמנם ראינו שמספר ציודים התנתקו מברגי הבסיס שלהם.

אני זוכר שהמדחס ,הגנרטור,משאבת מים,ספרטור ועוד מספר פריטים היו מנותקים עם ברגים גזורים .

החשש הגדול שלי היה מה מצב המנוע הראשי? האם ניתן להניע אותו ללא גרימת נזק גדול יותר ,שיכול להיות בלתי הפיך.

אמרתי לחנוך שאני הולך לבצע בדיקת לגל ארכובה ע"י תהליך שנקרא

Web Deflection שמשמעותו, בדיקת איזון וקוויות לגל הארכובה,

פעולה זו מתבצעת  תוך כדי סיבובו של המנוע ביד, לאחר התקנת שעון עוקצים בין הארכובות של כל אחד מארכובות  8 הצילינדרים במנוע. בעזרת  בדיקה זו ניתן ללמוד מהי הסטייה סיבובית הקיימת בגל הארכובה ,והאם היא מתאימה להוראות היצרן .

ואמנם כך היה ,ביצעתי את הבדיקה כשאיש צוות סייע לי ,והתוצאות התאימו להוראות היצרן.

השלמנו את החלפת בורגי המכלולים הפגומים ,והתחלנו בתהליך הנעת מערכות המכונה והמנוע הראשי בעזרת צוות המכונה. לא אכחיש שבכל זמן שהותנו על המיכלית חשבתי על האפשרות שמוקש ימי צף ,יפגוש את דופן האוניה כשאנחנו בחדר המכונות.

לסיכום הייתה זו חוויה מעניינת ומרגשת שיכולנו לבשר לקפטן שמבחינת חדר המכונות הוא יכול להניע ולפליג.היינו על האוניה מספר שעות ,ולבסוף חזרנו לחוף והאוניה המשיכה בהפלגתה לאילת.

שלו מרדכי (שילונציק)

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות