מיכה רם והמודיעין הימי -שלמה גואטה

0

 

מאת אל"מ מיל שלמה גואטה                           16 בינואר 2018

הזיכרונות שלי ממיכה רם ז"ל

המודיעין הימי

עד סוף שנת 1980 לא הייתה לי היכרות קרובה עם מיכה. שמעו הגיע אלינו כמי שהיה מפקדה הראשון של ספינת סער 4 – אח"י רשף.      על מעלליו ההרואיים במלחמת יוה"כ , בתחילה בקרב הראשון מול החוף הסורי בליל 6-7 אוקטובר 73 ולאחר מכן בליל 8-9 אוקטובר מול חוף בלטים המצרי, ספגנו ולמדנו בהיותנו קציני מודיעין צעירים.

בשנת 1980 הצטרף כקצין ים בכיר לשורות המודיעין הימי כראש הארגון. תקופת  שירותו ביחידתנו התאפיינה בהכנת הארגון לקראת מלחמת לבנון הראשונה. בדיקות אינטנסיביות  של חופי נחיתה מתאימים, איסופי מל"ם בחוף הלבנוני, פשיטות ומארבים בלבנון.

מלבד הליווי המודיעיני לקראת ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה, היה מעורב מיכה גם בזירות לחימה מרוחקות כמו בסוריה, לוב ובסודאן הרחוקה במסגרת העלאת יהודי אתיופיה במבצעים משותפים יחד עם המוסד.

כמי שהיה מפקד ספינת טילים במלחמת יוה"כ ונהנה מהיתרונות ונוכח בחשיבותו של מודיעין טכני,  אודות איומי הטילים הימיים הסובייטיים, שקד מיכה , בנחישות וללא ליאות , לפעול להשגת מודיעין טכני פרטני אודות האיומים החדשים שהחלו להיקלט בזירה הימית מסוף שנות ה-70 ואילך.

קשרי העבודה הטובים שלו מול ראשי שירותים בארץ ובעולם הניבו פירות עוד בתקופתו ולאחר עזיבתו בתקופתו של מחליפו תא"ל אברהם אשור מוסלי ז"ל.

ביקור סגל מספן המודיעין בצידון אוגוסט 1982. דני גזית שני משמאל

ביקור סגל מספן המודיעין בצידון אוגוסט 1982. מיכה רם שלישי משמאל

שבועות מספר לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, התנהלה מלחמה ימית אחרת בזירה רחוקה- מלחמת פוקלנד. במלחמה זו באו לידי ביטוי איומים מאוד רלוונטיים לזירה שלנו. מיכה יחד עם דני גזית ז"ל ויחד עם אריה אורן יבדל"א ניצח על ניתוח והפקת פרסום מודיעיני מעמיק אודות מלחמת פוקלנד ולקחיה. הפרויקט הסתיים ממש ימים ספורים לפני מבצע "שלום הגליל" . שוב נחישותו של מיכה העמידה מסמך חשוב שישמש לקחים טכנו-מבצעיים עבור חיל הים. אילו סיום הפרויקט לא היה מתרחש לפני של"ג, קשה להניח שהוא היה זוכה לצאת אל האור.

מתקופת השירות המשותפת יש לי זיכרונות נוספים משותפים עם מיכה. אציין במיוחד את כישורי ההקשבה שלו. את הצניעות שלו ואת הנפש היפה שלו כמו גם זיו פניו המוארים והמאירים.

כמי שהגיע משורות הפיקוד הימי, השכיל מיכה ללמוד את תורת המודיעין הימי. תוך זמן קצר סיגל לעצמו כישורים דיפלומטיים ולמרות שהיינו זרוע קטנה הצליח מיכה להשיג עבורנו נתח עוגה ראוי לשמו מול גופי המודיעין.

באופן אישי אני זוכר כיצד ישבנו אצלו בתחילת אוגוסט 81 -דני גזית ז"ל מייק קורן ואריה אורן יבדלו לחיים ארוכים -והצגנו לו תפנית בהערכת מודיעין של סוגיה מודיעינית מסובכת . תפנית זו פתרה תעלומה שנמשכה שבועות רבים וגרמה לחיל הים להשקיע שעות בט"ש רבות וממושכות בשל החשש שארגון מחבלים מסוים מצוי בהכנות לקראת ביצוע פיגוע ראווה בדרך הים..

מיכה הקשיב ללא מילה וניכר עליו ועל שפת גופו ופניו שהוא הולך ומשתכנע. פניו הפגינו נינוחות ורוגע כאילו ירדה מליבו אבן כבדה. דומני שהיה זה אחד הרגעים שאנו אנשי המודיעין הימי רכשנו את אמונו. מטעמים ברורים סבורני שעדיין אינני יכול לפרט בסוגיה זו בשל חסיונה. מכל מקום מאותה פגישה נשללה האפשרות שהתכונה שיוחסה לאחד מארגוני המחבלים קשורה בהכנות לפיגוע גדול.

עד כאן עיקרי דברים ועל קצה המזלג מתקופת שירותו של מיכה כראש המודיעין הימי. אנו במודיעין הימי, חזרנו לעבוד עם מיכה כראש מספן ים, תחת פיקודו של אלוף בן שושן, מפקד חיל הים. מיכה החל בתפקיד זה ברבעון הראשון ל שנת 85. ישר לתקופה סוערת של התמודדות עם גל חדש של הטרור הימי. הפעם טרור ימי שהתבסס במדינות הפזורה הערביות כגון תוניס, אלג'יריה תימן ועוד.

ראש מספן הים

האירוע המרכזי שהתרחש בשנתו הראשונה כ-רמי"ם, היה הסיכול ב-"נוק-אווט" של פרשייה הידועה בכינוי "דרך נץ". הוא וצמרת חיל הים דאז (בן שושן, עמי, רונה, שמעון, דידי , טורבו ומפקדים נוספים) השכילו להבין שיש לקדם את הרעה ולצאת לקראת האויב. אכן יצא למרחק של מעל 1,100 מייל כוח ימי משולב שיצא להטביע בנמל אלג'יר אי 2 אניות. אנייה אחת אותרה ונמצאה והשנייה אותרה וטובעה על 27 מחבליה דקות ספורות לפני שהורידה 3 סירות גומי שנועדו לנחות בחוף בת ים ולבצע פיקוח מיקוח במחנה המטכ"ל בקריה.

היה זה הישג לחיל הים ולכל הצמרת ושדירת הפיקוד ובהם מיכה, שדחפה ליוזמה התקפית.

מכאן ואילך המשיכו מיכה ובן שושן להוביל מחד את הפעילות השוטפת מול המחבלים ומאידך לעסוק בבניין הכוח העתידי. הפעילות של המחבלים בתקופה זו כללה תובלות של מחבלים ואמל"ח ללבנון וכן ניסיונות חדירה של סירות מחבלים מדרום לבנון.

מתקופה זו אני זוכר באופן אישי אפיזודה מסוימת ששוב המחישה לי את הגיבוי שמיכה העניק לאנשי המודיעין. הייתה זו תקופה שסיפקנו לחיל הים חדשות לבקרים מידע שוטף ואמין על כוונות לבצע מעבר של פעילי מחבלים מקפריסין ללבנון. ברוב המקרים מידע זה התאמת ועקב זאת נלכדו עשרות ספינות. בשבוע מסוים אחד, סיפקנו מידע על תובלה גדולה העתידה להתממש אלא שמעשה שטן הייתה השתהות במימושה (כמובן מסיבות שלא היו תלויות בנו). נמתחה עלינו ביקורת שכביכול אנו מטרטרים את חיל הים. לא אזכיר את שמו של בעל הביקורת אולם ביקורתו גרמה למח"י  בן שושן לזמן פורום מצומצם אצלו. רמד"ן דאז, רונה, הטיל עלי להכין ולרכז עזרים והזמין אותי לאותו פורום.

היה זה פורום בכיר שהיה מקובל לשתף אותו עם החומר הגולמי. בשלב מסוים אני זוכר את מיכה מתפרץ: אני בכלל לא מבין מה מטרת הפגישה הזו? האם יש לנו ספק בכך שאנשי המודיעין הינם אנשי מקצוע טובים? אני ממליץ שנתפזר ונאפשר לאנשי המודיעין לבצע את משימתם הקדושה.

אגב, כעבור ימים ספורים , נלכדה אנייה כשעליה 50 מחבלים בדרכה מקפריסין ללבנון.

כמפקד חיל הים

מכאן לכמה זיכרונות מתקופתו של מיכה כמפקד חיל הים. בתקופה זו עמדתי לסיים את תפקידי כראש ענף איסוף ולהתמנות  מקיץ 89 כראש מחלקת מחקר. היו לא מעט אירועים בתקופה זו , הבולטים בהם:

  • המעורבות של הצי הסורי בלנון כולל פריסת ספינות טילים , טילי חוף ים ותותחי חוף ים מבוקרי מכ"ם. מציאות חדשה במרחב שצריך להיערך לה באופן שונה במישור המבצעי והמודיעיני.
  • היערכות ממושכת מחודש פברואר 90 עד סוף מאי 90 לסיכול התארגנות והתרעה לביצוע פיגוע ראווה של ארגון חש"פ מלוב באמצעות אניית אם שעליה 6 סירות מהירות. לאחר תקופה ממושכת התארגנות זו יצאה לפועל בתאריכים 29-30 מאי 90
  • הפלישה העיראקית לכווית בתחילת אוג' 90 והיערכות מדינות הקואליציה למלחמת המפרץ הראשונה. לאור התובלות הימיות המסיביות אין ספור של הערכות מצב ברמת מפקדת חיל הים במטכ"ל.

מבין 3 האירועים אפרט במקצת את ההיערכות החריגה לקראת פיגוע הראווה שח ארגון חש"פ אבו-אל-עבאס מלוב. התארגנות המוכרת בכינוייה "אבק דרכים".

המקור התארגנות זו עמדה להתממש בשבוע האחרון של אפריל 90 לרגל יום השנה להקמת הארגון. באותה שנה, סוף אפריל חלו אירועי ימי הזיכרון וחג העצמאות. חיל הים התארגן לסכל את הפיגוע אלא שתוך כמה ימים התחוור שחל שינוי במועד הפיגוע וכי עדיין נמשכות ההכנות.

תאריך היעד הבא היה לקראת סוף מאי, בדיעבד לרגל כינוס וועידה שלא מן המניין של הליגה הערבית בין התאריכים 28-30 מאי. בתאריך 27 מאי התקבלו סימנים מעידים לפיהן החבורה הגיעה למוכנות וכנראה יצאה לדרכה. אציין כי בעיתוי זה לא ידענו את שם האנייה אולם ידענו מרכיבים חשובים במתווה הפיגוע המתוכנן. לא אכנס לכל הפרטים של הפרשה הסבוכה. למי שחפץ להרחיב את ידיעותיו מוזמן לעיין באתר מורשת ימית וכן בויקפדיה על ערך "אבק דרכים".

מכל מקום אנו במודיעין הימי הערכנו כי הפיגוע צפוי מול חופנו מצהרי ה-30 מאי. בפועל בשל יציאת האנייה מנקודה מזרחית בחוף הלובי, האנייה הורידה את הסירות המהירות ואת המחבלים ב-29 מאי בשעה 1700 במרחק של 120-150 מייל מהחוף.

לקראת חצות חלה תפנית דרמטית בהערכת המודיעין. התקבלו סימנים מעידים לפיהם יתכן שהאירוע בתהליכי התרחשות. חיל הים הועמד על רגליו ובשעה 0100 לאחר חצות כינס מיכה הערכת מצב על מטהו הבכיר.

זכור לי היטב שמיכה התבונן בי במטבו החודר כשואל: מה התחדש משעות אחר הצהריים. נתתי לו 3 הסברים הסביר מבין ה-3 "אבק דרכים" רלוונטי מהלילה. הקשיב בהבנה ובקשב רב וקיבל החלטה לנקוט בכל הצעדים על מנת לקדם את הרעה: בים, באוויר ומערך החוף

בסופו של דבר הפיגוע סוכל בלא פגיעה בכוחותינו או ביעד כלשהו בחוף הישראלי.

בשנים האחרונות,

לאחר פרישתי לפנסיה התחלתי לעסוק באיסוף ובחקר מורשת של המודיעין הימי. בהזדמנויות שונות ביטא מיכה בפני את שביעות רצונו מעיסוק זה ואף עודד אותי להמשיך במשימה של תיעוד המורשת. מיכה , אני מבטיח לך שאמשיך לעסוק בכך.

כזה היה מיכה: שקול, רגוע, סבלני , וסובלני. צנוע ומקצוען. זאת בצד מאפייני אישיות בעלת נשמה טהורה ונפש יפה החפה מכל דברי רכיל ולשון הרע.

ידענו כי מיכה תיעב 2 דברים. לקבל כוס קפה הכוס אטומה ולא שקופה. להעניק או לקבל תשורה עטופה. נראה לי ששני הדברים מעידים על שקיפותו של האיש ההוא.

יהי זכרו ברוך, חבל על דאבדין ולא משתכחין.

גואטה שלמה, אל"ם בדימוס

אמש שקדתי על כתיבת זכרונות ודברי פרידה ממיכה רם.

בשל עומס הדוברים לא נשאתי את הדברים במהלך הטקס. אני מתכבד להפיץ אליכם ת הדברים שכתבתי.

יהי זכרו של מיכה ברוך ומורשתו למשפחתו ולדור ההמשך בחיל הים.

שלמה גואטה

סא"ל אמנון צור

שלמה ידידי היקר  יש הרבה חוויות וסיפורים נחמדים על מיכה רם.

בפברואר 1973 כשעלה הצורך להעביר סטי"לים לים האדום כמתחייב נשלחו שני ספינות שייטת 3 לבדוק הפלגה באוקיאנוס האטלנטי.

נמל גיברלטר במבט מההר. אח"י רשף עוגנת ברציף בפינה הימנית עליונה

נמל גיברלטר במבט מההר. אח"י רשף עוגנת ברציף בפינה הימנית עליונה

בוצעה הפלגה לגיברלטר מפקד אח״י רשף רס״ן מיכה רם עם המפל״ג סא״ל אלי רהב, הצטרפתי להפלגה כנציג מחמ״ן אז הייתי סגן בענף ב״ש.

כשהגענו לגברלטר כשעה אחרי ההתקשרות  הופיע הרב המקומי של הקהילייה היהודית המקומית ורטן על כך איך לא עדכנו אותו שחיל הים הישראלי מגיע לארוח , ורק במקרה ראה מחלון משרדו שבעיר את כניסת כלי השייט.

כמובן שביום שישי לקחו אותנו לאחר כבוד לבית הכנסת המקומי ולאחר לארוחת שישי אצל משפחות יהודיות אלי רהב ומיכה רם אימצו אותי שאצטרף אליהם , כי לא הייתי מצוות הספינה, אלא אורח ממפקדת חיל הים.

ישבנו לאכול לידינו הושיבו כמה בנות חסודות שוחחנו , ואז ביקשו שכל אחד יציג את עצמו  ומצב משפחתו , כשהיגיע תורי אמרתי שאני גר בפ״ת נשוי ואב לילד בן 4 אייל  ואילן בן שנה  לא הבנתי את האכזבה שאפפה את המארחים , כשסיימנו את הארוחה וחזרנו ברגל לספינה , מיכה רם לחש לי , שמת לב שהם חיפשו שידעך , עניתי לא שמתי לב וסליחה שקלקלתי את ההצגה

אמנון צור

הי שלמה

אינני מרבה להשתתף בשיחות, אך במקרה זה הייתי מבקשת שתעביר את הסיפור באיזושהי מסגרת . אולי- כל אחד שיספר מי היה מיכה בשבילו-

לפני שעמדתי לקבל דרגת רב סרן, החליטו פתאום במנהל הסגל, שתנאי לקבלת הדרגה הוא שכל הקצינים יעברו השתלמות  קציני מטה, שנמשכה שלושה שבועות. הקורס היה בהר גילה, שהיה אז שטח צבאי, ונכנסו אליו רק בלווי ועם נשק-  היציאות היו רק בסופי שבוע.

בבית היה לי ילד בן שנה, ובעלי עבד משמרות, כולל לילות, בצנזורה הצבאית, ובשום אופן לא יכולתי להעדר מהבית בלילות במשך תקופה כל כך ארוכה. פניתי לכל מי שיכולתי; קצינת חיל חיילית, קצינת חן ראשית, רמכ"א – כולם השיבו לי שאני קצינה וזה חלק מהעניין.

לבסוף פניתי למיכה רם- אמרתי לו שהוא מפקדי ואני מבקשת את עזרתו

הוא ענה לי שאני צודקת, ושינסה לעשות משהו.

מיכה לא אמר לי דבר, אך תוך שלושה שבועות נפתח קורס בירושלים לנשים נשואות ואימהות, שאפשר לחזור הביתה מידי ערב (במקרה כזה אפשר היה להעסיק ביביסיטר

מסתבר שהוא התערב ולחץ על רמכ"א ומנהל הסגל. היה ברור לי שהוא התערב, וכשהודיתי לו, אמר לי –

תמיד תלחמי על הדברים כשאת חושבת שאת צודקת.

אכן הוא צדק.  בברכה         הניה

סא"ל ד"ר הניה ברקוביץ .- השתחררה מחיל הים בדרגת סא"ל. שימשה כראש מדור מטרולוגיה ובהמשך  ראש ענף הידרוגרפיה משנת 2002 ועד 2015 שימשה כראשת השירות המטרולוגי במשרד התחבורה.

מוטי מלכין

שלמה ידידי.בסוף דבריך כתבת שמיכה לא אהב מתנות עטופות. מיכה ז" ל הגיע לשארם מעט אחרי לתפקיד סמז"ר של דוידי.הסיפור ששמעתי בזמנו היה שחברת ההובלה שהעבירה את תכולת הדירה מחיפה דחפה בתוך התכולה מתנה כשוחד להעסקתם בנושא הובלת הדירות לשארם.מיכה לא התפתה החזיר את המתנה ואמר שכחתם את זה במשאית.פרטים מדוייקים ודאי יוכל לומר קוטיק הלבן.כזה היה מיכה ישר יותר מפלס מים

ברוך יהי  זכרו וחשוב לחנך הדורות הבאים על  הערכים בהם דגל ולאורם הלך.

 

מוטי מלכין השתחרר רב סרן. שירת במודיעין הימי בין השאר היה עוזר קמ"ן זי"ס כשיהודה קוטיק היה הקמ"ן ומיכה רם היה סמז"ר.

 

 

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות