סיפורי סא"ל דימ' חיים גבע 19 יולי 2009
מלחמת ההתשה באח"י חרב (סער 3)
אני אעלה את אותם אירועים כפי שזכורים לי למען גלויי נאות שוחחתי עם סגני אז רס"ן שמיר / סירצקי ועם האלחוטן שלי סמל צ'רלי נחשון וכנראה גם לא כתובים בספרי ההיסטוריה ולכן לא אסתבך ולא אסבך אתכם באיזה שהוא ויכוח – על תקן סיפורי ותיקים בלבד.
אני אתמקד בעיקר בתקופתי באח"י חרב אבל למען הצדק עם כל אלה שנתנו את מרצם ונשמתם עוד לפני אח"י חרב אני אזכיר במהירות.
כפי שזכור לי שמות הקוד לסיורי הבט"ש היו שמות של מדינות אמל"ט – ברזיל, מקסיקו וכו' ולאחר מכן שמות מדינות מאפריקה – אוגנדה, זנזיבר וכו'.
בתקופה שרותי באח"י נוגה (ק-22) השתתפו הטרפדות ו 2 ספינות המשמר הגדולות של המשטרה בפיקודו של רב פקד צבי שליט (הסבא של נועם שליט) ונאחל למשפחה שבקרוב יזכו לקבל את הבן חזרה הביתה מהשבי בעזה.
ביצענו הרבה סיורי כנגד מחבלים וחדירות מצריות בגבול הדרומי כולל הפלגות מודיעין לאורך חופי מצרים וחופי סוריה.
הטרפדות עם שייטת 13 ויחידה 707 מבצעי סיור כנגד פח"ע והפלגות מודיעין שקטות ואלימות.
המשחתת אילת – במסגרת קורס קציני גנ"ק השתתפתי שלא כחלק מהצוות הקבוע של המשחתת אילת בסיור למול חופי פורט סעיד שהסתיים בטביעת המשחתת.
בתקופת הסטילים
פאטה מורגנה – הייתי קצין גנ"ק באח"י מזנק באחד הסיורים באזור אל – עריש, אני עולה למשמרת 04:00 – 08:00 לקבל תפקיד קצין משמרת גשר מהרפזי / קצין הנשק שמראה לי את מיקומנו ליד אל עריש בדרכנו חזרה צפונה. לפי הנוהל אני יוצא למרפסת עם משקפת להתאפס לפני שאני משחרר את הרפזי ואני רואה את האנטנות של רמאללה, האוניברסיטה בחיפה ואת הלובן של ראש הנקרה – ומודיע להרפזי לא מקבל את המשמרת כי לדעתי מקומך הוא לא נכון.
הרפזי מתעקש שאני טועה, עדיין לא אמרתי לו איך הגעתי למסקנה של הטעות. אנחנו מעירים את מפקד הספינה רס"ן אשור מוסלי, ואני מראה לו את מה שרואים במשקפת. שאולי ניתן היה לראות רק כאשר אתה באזור ת"א.
לאחר חזרתנו לנמל הועבר הסיפור לגיאוגרף פרופ' בראוואר. קיבלנו תשובה / סברה שנקלענו לתופעת פאטה מורגנה שאפשרה לאותם גורמים רחוקים להצטייר כאילו נמצאים בטווח ראיה קרובה.
מתקפת טילים מצרית – באחד הסיורים מול חוף סיני, בשלב החלפת משמרת בין אח"י חרב ואח"י סער בפיקודו של בכר אברהם, ירו המצרים טיל. שפגע בסד"ג אורית שהייתה באזור והטביע אותה. עד היום לא ברור לי באם הסטי"ל המצרי ירה על אח"י סער ופגע בסד"ג אורית או סתם ירה על האורית.
מיפוי חוף הברדאוויל – אחת המסקנות הייתה שצריך לסמן את אזור חוף הברדוויל, שהוא איזור בעייתי לניווט בגלל נדידת החולות, על מנת לאפשר לספינות הטילים לנוע במהירות ובבטיחות יחסית בצמוד לחוף. כחלק מתכנית הסתתרות במארב והטעיה. למקרה של ניסיון ירי נוסף של המצרים על ספינות הטילים באזור.
חיים גבע מימין יצחק שמיר משמאל ושומר עליהם צ'רלי נחשון 2008
על אח"י חרב הוטל לבצע את סימון ומיפוי של כל אזור הברדוויל, היתרון שהיה לנו לביצוע הסימון הוא הימצאותו של רס"ן יצחק שמיר (סירצקי), אקס מפל"ג משייטת 13 כסגן המפקד בספינה. הסימון סייע לאורך כל תקופת ביצוע הסיורים בלהיבלע בשטח הברדוויל בתנועה מהירה יחסית שאני מעריך שהקשתה על המערכת המצרית לאיתור הספינות שלנו.
הערה: עבודת המיפוי הזאת סייעה לספינות סופה וחרב בפיקוד סא"ל גדעון רז להגיע בדיסקרטיות למארב בלילה הראשון של מלחמת יום הכיפורים. – "קרב פורט סעיד" א.ר.
"לא ראיתם כלום" – באחד מימי שישי בדרכנו לדרום התגלתה מטרה מערבית לנו באזור שבין עתלית לחדרה, העברנו על פי הנוהל של אותם ימים, דיווח לבור של ח"י שהיה עדיין בסטלה מאריס שבחיפה, על מנת לקבל כנויי או נתונים שהיו אולי ידועים במפקדה ממקורות אחרים – ומשום מה למרות שדווחנו מספר פעמים, לא קבלנו לא כנויי, לא זהויי, בעברית קלה – לא כלום. החלטתי לצאת לכיוון המטרה שעמדה בתוך המים הריבוניים של ישראל ונראה עלפי דיווח המכוון שנראה לו שמסוק נמצא בקרבת המטרה כשהחלנו להתקרב ראיתי שהאוניה מעלה דגלי "אל תתקרב חפץ לפני חרטומי", דיווחנו למפקדה ולא קבלנו מענה, רק כשהתקרבנו יותר הגיע הודעה בקשר "תתעלם" ובמקביל הופיע מסוק של ח"א ממנו ניתן היה לראות את רפול שצעק לנו במערכת הכריזה של המסוק "תסתלק מכאן ולא ראיתם כלום".
כשהגענו לאזור ת"א התקבל מברק שבו אנו מתבקשים להיכנס מידית לנמל אשדוד, לא לאפשר לצוות לשוחח עם איש ולהמתין להנחיות של מפקד בסיס אשדוד / יומי ברקאי. כשהתקרבנו לרציף ראיתי שכולו מוקף עם אנשי משטרה צבאית ומפקד אשדוד עימהם. הוסבר לנו שנחשפנו לאחד מסודות המדינה (עד היום אף אחד מאנשי הצוות אינו יודע בוודאות למה נחשפנו, כן כל אחד משמיע רחשי ידע אבל אמיתית לא ידוע לנו כלום) ולכן החתימו אותנו על טופסי סודיות וכן תודרכתי ע"י יומי שכל עוד הנושא הסודי מתנהל אני חייב להמשיך בסיור שבדרום. שנחסוך במים ואני רשאי לפתוח מנות קרב כי לא יקחו סיכון בהחזרתנו לנמל כל עוד האירוע שאליו נחשפנו פועל. ואכן נשארנו בקרנטין הזה עוד שבוע נוסף בסיור בט"ש.
נשיאת כוחות לחימה – במסגרת הלוחמה בטרור היו הרבה פעילות משותפות בין יחידות ח"י, סיירת מטכ"ל, הצנחנים ויח' המודיעין לאורך החופים שלנו ושל חופי האויב. זכורה לי פעולה רב חיילית על בסיס סרפנד של פת"ח בלבנון שבו הונחתו חיילי הנח"ל ממסוקים, הצנחנים ולוחמי שייטת 13 הונחתו מהסטי"לים. אח"י חרב הובילה את חנינא עמישב / מאוחר יותר מש"ט 13 עם עוד 4 לוחמים לחסל את מפקד סרפנד שביתו היה 5 ק"מ צפונה מהמחנה.
בפעולה אחרת הובלנו את הכוח של רפול וברק שהונחתו מהסטי"ל לפוצץ את המטוסים שחנו בשדה התעופה בביירות.
מחקר פעילות אלקטרונית – חלק מהמאמץ להתכונן כראוי כנגד המצרים והסורים ששיתפו פעולה עם אש"פ היה מה שקראנו "יירוט – תדרים", היום יש בחיל חומר מסודר אבל בתחילת דרכנו בלוחמה אלקטרונית אי אפשר היה להיכנס למכולת ולקנות ספרים. יאמר לזכותם של כל השלדגיסטים של אז שחלקם אני זוכר והם אצלי סמל: מגד – היום מדען בתעשייה האווירית, ליאור יוסף, חודורוב – היום חקלאי בנגב, בני אהרון 'הבדואי' לימים קצין המודיעין בשארם א-שיח' ולפני שפרש נעשה מושל בינת ג'באיל המפורסמת.
שונות – במסגרת הסיורים היינו נתקלים באירועים שלא היו קשורים למחבלים:
הסקיפר 'חמור' – קבלנו מברק שנצא לחיפוש יאכטה שאבד עימה קשר. נמסר שעל היאכטה נמצאית רחל אשתו של יומי ז"ל. האלחוטן נחשון מביא לי המברק ובו הפענוח היה שגם ליכטה וגם לקפטן קוראים "חמור". שלחתי אותו לבדוק פעם נוספת, ממתי לאיש קוראים 'חמור'. נחשון התעקש וכאשר הצלחנו לאתר את היאכטה בקרבת קפריסין שאלתי את הקפטן איך קוראים לו? ענה, "חמור". ראה את מבטי התמוה והמשיך "אבא שלי חשב שלא נאה שקוראים לאנשים רק בחלק משמות החיות כגון 'דב', 'אייל', 'דבורה' ואילו את החמור קיפחו…"
מציאה בים – באחד הסיורים גילה הצופה בגוף צבעוני במים, התקרבנו והתגלה גוף כמו מזל"ט, חששנו שמא הוא ממולכד ולכן לא העלינו על הסיפון אבל עם לאסו תפסנו אותו וגררנו לנמל והגיעו מהמודיעין ולקחו אותו. מאוחר יותר קיבלנו משוב שזו הייתה מטוס מטרה לאימוני טייסים בירי.
חיים גבע בתקופת פיקודו על טרפדת 1967
זיהוי מחבלים – אחת הבעיות שאליהם נחשפנו הייתה לגלות מי על ספינת הדיג הינו מחבל עם נשק. הם היו מתחפשים לנשים והנשק היה מוחבא בשמלות. עם הזמן הצלחנו לפתח מיומנות לגלות את אותם המתחפשים או לפי הפנים, העצבנות או הצבעה השקטה של מישהו מתוך צוות הדייגים על הגורם הזר. כתב: סא"ל דימ' חיים גבע
הביא לפרסום : רס"ל דימ' צ'רלי נחשון אלחוטן באח"י חרב וחבר קרוב, אוקטובר 2018
על המחבר
חיים גבע נולד וגדל בקרית אתא, למד בבסמת, טכנאי קשר בשייטת 13, קורס חובלים י"ב ניצול מטיבוע המשחתת אילת, מפקד טרפדת ט – 207 בפלגה 914, קצין הגנ"ק של 'ספינות שרבורג', מפקד אח"י חרב (סער 3) בפלגה 31, מפקד הנחתת אח"י בת שבע, מפקד אניית האימונים אח"י נגה ומפקד יחידת השליטה הימית.
באזרחות עובד התעשייה האווירית שעסק שיווק מערכות לחימה ימיות במדינות מזרח אסיה. א.ר.
