אל"מ פסח מלובני - היבט מצרי על פעולת אלכסנדריה במלחמת ששת הימים

פעולת אלכסנדריה

http://almarefa.strategyboards.com/t49-topic

מתוך כתבה על מבצעי הנחתה אויריים וימיים בתולדות הסכסוך המצרי ישראלי באתר מאגר מידע של מחקרי ביטחון אסטרטגי ומדיני.

מבצע זה הוסתר על ידי ההצלחה הישראלית הסוחפת ב-5 ביוני 1967, בהשמדת חיל האוויר המצרי, ונסיגת הצבא המצרי מממערכיו בסיני לאחר מכן. מבצע נמל אלכסנדריה תוכנן על ידי הישראלים, והיה אמור להתבצע על ידי אנשי הצפרדע שלהם (בצבאות ערב המונח המקביל לקומנדו הימי אצלנו הוא אנשי צפרדע. קומנדו אצלם זה במובן אחר פ.מ.) כדי להכות בצי המצרי, שהיה בעל יתרון מוחלט על חיל הים הישראלי, וזאת בלב ליבו, בנמל אלכסנדריה, גדול נמלי מצרים.

צולל לוחם ישראלי בפרסום מצרי על פעולת אלכסנדריה

הישראלים העריכו/הבינו שכלי השיט שבידיהם לא יוכלו לתקוף אף פעם את נמל אלכסנדריה בשום מצב, מכיוון שהם יהיו חשופים לאש טילי סוללות הגנת החוף, בנוסף ליחידות ארטילריית החופים, ובנוסף לצי של ספינות הטילים המצריות. לכן הפיתרון הישראלי היה להשתמש בצוללות כדי להנחית את יחידת העילית שלהם, את אנשי הצפרדע, שהיו מאומנים היטב על ידי מדריכים איטלקיים, שהיו אנשי הצפרדע המוצלחים ביותר במלחמת העולם השנייה,שהטביעו ספינות בריטיות בנמל.

מועד ביצוע הפעולה נקבע לערב ה-5 ביוני, כך שתתבצע תחת כיסוי החשכה. במקרה, היה מועד זה מקביל למועד בו תוכנן שמספר ספינות של הצי המצרי תתקופנה את נמל אילת. הצוללת הישראלית התקרבה לנמל אלכסנדריה, תוך שהיא נמנעת מלהתקל בסיורים נגד צוללות. אנשי הצפרדע יצאו מסיפונה כדי לבצע את המשימה להשמיד את כלי השיט החשובים ביותר, הנמצאים ברציף הנמל.

מפקדת החטיבה הימית המצרית, שהיתה ממוקמת על המשחתת "סואץ" מדגם סקורי הסובייטי, קיבלה ידיעה מדאיגה מאוד, שמסרה כי נצפתה מטרה קטנה ששטה במהירות מתחת למים, וסביר כי זו צוללת.

מחפר שחובל על ידי הצוללים בנמל אלכסנדריה והתהפך.

בעקבות כך הורה המפקד המצרי לתגבר את יחידות הלוחמה נגד אנשי צפרדע ולנקוט באזור כולו בנוהלים מוגברים (הכוונה כנראה לנוהלי חרום פ.מ. ) של לחימה נגד צוללות. כן הורה לנקוט באמצעי הגנתי נוסף במקום נוהלי הנמל. מאז ה-14 במאי 1967 שינו המשחתות, שעגנו בנמל אלכסנדריה את מיקומן כל יום, אך תמיד נמצאו ברציפים הצבאיים. ההוראה שניתנה היתה להכניסן לרציפים האזרחיים, ובמקומן הוצבו כלי שיט לא חשובים. עם זאת, היה ברור שהתבצעה חדירה לנמל של אנשי צפרדע ישראליים, כאשר ארע פיצוץ ליד מחפר ישן שמוקש על ידי הישראליים.

פריגטה טארק – לאחר זמן ארוך ועם זריחה בבוקר ה-6 ביוני, התקבל סימן נוסף, הרבה יותר מטריד, כאשר הפריגטה "טארק", שהיתה שייכת לכוח שבפיקוד ספינת הדגל של החטיבה הימית, יצאה לבצע סיור מחוץ לנמל, כאשר אנשי התצפית הבחינו בנתיבים של טורפדו המתקרבים אל הספינה, דבר שגרם למפקד הפריגטה לתמרן איתה במהירות ובזמן, וכך לחמוק מפגיעתם בהצלחה. הישראלים שיגרו 4 טורפדו בשני שיגורים, ומכולם הצליחה הפריגטה המצרית להתחמק. עכשיו היה על המפקד המצרי להגיב, והוא הורה ל"טארק" לפתוח בהתקפת נגד. היא החלה להגביר את מהירותה והטילה פצצות עומק נגד הצוללת תנין, שהיתה זו שהנחיתה את אנשי הצפרדע בנמל. הפצצות הצליחו לפגוע בה באופן מוצלח למדי, אך היא לא טבעה, אלא רק בעת שניסתה לחזור לישראל.

באלכסנדריה הוצאו הוראות לפני כן לבצע סריקה מקיפה בנמל, וכך הצליח סיור לגלות את כוח אנשי הצפרדע הישראלי, כשהוא מסתתר בקרבת מצודת קייתביי, בקרבת שובר הגלים של הנמל המזרחי. כן נתפסו ונעצרו כמה אחרים מהם בטיילת (קורניש) של אלכסנדריה, בשעה שניסו לברוח. כך הצליחו המצרים לסכל את את ההתקפה הישראלית ולעצור את אנשי הצפרדע הישראלים, שנחקרו באופן אינטנסיבי לאחר מכן, וגרמו לטביעת הצוללת שהביאה אותם.

סיפור נוסף ממקור: מצר אל-ערביה מאת: מחמוד פח'רי

מנצח/מביס הצוללות חושף את פרטי הטבעת דקר ותנין

פורסם ב-7 אוקטובר 2014 באתר

http://www.masralarabia.com/%D8%AA%D9%82%D8%A7%D8%B1%D9%8A%D8%B1-%D9%88%D8%AA%D8%AD%D9%82%D9%8A%D9%82%D8%A7%D8%AA/373877-%D9%82%D8%A7%D9%87%D8%B1-%D8%A7%D9%84%D8%BA%D9%88%D8%A7%D8%B5%D8%A7%D8%AA-%D9%8A%D9%83%D8%B4%D9%81-%D8%AA%D9%81%D8%A7%D8%B5%D9%8A%D9%84-%D8%A5%D8%BA%D8%B1%D8%A7%D9%82-%D8%AF%D8%A7%D9%83%D8%A7%D8%B1-%D9%88%D8%AA%D8%A7%D9%86%D9%8A%D9%86

ראיון עם לואא' (אלוף) גימלאי ח"י המצרי מוחמד עבד אל-מג'יד עזב (דגש ב-ב) המכונה מנצח/מביס הצוללות על מעשי הגבורה שלו בהטבעת הצוללות דקר ותנין, והסיבות לכך שאיבד את רגלו. הקצין הוא יליד אלכסנדריה (1931), סיים את המכללה הימית ב-1953, במחזור החמישי. שימש בתפקידים שונים בחיל, בהדרכה, ראש ענף מיקוש, מפקד סדנת טרפדות, קצין המבצעים של תעלת סואץ, איש רכש במוסקבה ועוד. נטל חלק במלחמות 1956, תימן, 1967, ההתשה ו-1973.

המרואיין מוחמד עבד אל-מג'יד עזב בדרגת סרן 1965

לפני המלחמה ב-1967 מונה לקצין ראשון על הפריגטה "טארק". עם הכרזת הכוננות ב-15 במאי, הורה מפקד הספינה, עבד אל-מונעים צדיק, להכין את פצצות העומק לפעולה כעתודה, וכך אכן נעשה. בשעות אחר הצהרים של ה-5 ביוני הם הצטוו לצאת לים ולשוט/לסייר מול חופי אלכסנדריה, ולדווח על כל מטרה עוינת שתנסה לתקוף את אלכסנדריה, כדוגמת מטוסים, צוללות וספינות אויב. כיצאו מהנמל לא ידעו מה קורה מתחת למים, כי אם תצפתו על פני השטח בלבד.

לשאלה כיצד התעמתו בסיור זה עם צוללת עוינת ענה: הספינה סיירה במהלך כל הלילה, ובבוקר כשהוא נמצא על הסיפון, ראה לפתע 3 שובלי עשן לבן על פני הים, כשהם במרחק גדול (מהספינה) ובמרחקים שווים. הוא הלך במהירות למרכז הפיקוד ואז התברר להם שאלה 3 טורפדו הנעים באופן מדויק ובמהירות לעבר הספינה. הוא לקח את הפיקוד על הספינה מכיוון שהיה בעל מומחיות בלחימה בטורפדו ונגד צוללות. הוא הורה למכונאי הספינה להגביר את מהירות הספינה למהירות מרבית קדימה, והספינה החלה לתמרן בין שני טורפדו. מפקד הצוללת שיגר שני טורפדו חדשים לעבר הספינה "טארק" במהלך תמרוניה להתחמק מהם, והם הצליחו להציל את הספינה מפגיעתם. הצוללת הותקפה לאחר מכן ונפגעה קשה וחזרה לישראל במסע שנמשך כחודש ימים. בפעולה זו נשבו 6 אנשי צפרדע ישראלים, שהונחתו קודם לכן על ידי הצוללת תנין מול אלכסנדריה, כדי לתקוף את ספינות הקרב העוגנות בנמל, אך הם נכשלו לבצע משימה זו, ונלכדו בנמל המזרחי, וזאת מאחר והצוללת לא יכלה להגיע ולחלץ אותם לאחר שנפגעה. נשיא הרפובליקה, ג'מאל עבד אל-נאצר, הורה להעניק עיטורים לאנשי הצוות של הספינה.

הצוללת דקר – בינואר 1968 הוא הועבר לשרת על שולת המוקשים "אסיוט". במהלך סיור הם גילו מטרה קטנה ובלתי מזוהה במים. בהמשך הבינו שזו צוללת עוינת שנמצאת באזור שבו לא פעלו הצוללות המצריות. בעקבות כך תפס צוות הספינה עמדות קרב. הוא דיווח על המצאות הצוללת למפקדת הבסיס באלכסנדריה והורה להטיל לעברה פצצות עומק. בהמשך הם רדפו אחר הצוללת, אותה זיהו כ-דקר (ככל הנראה בדיעבד על רקע המידע על העדרותה פ.מ.). הצוללת ניסתה לצלול במקום לא עמוק, אך התנגשה בקרקע, ובעת שניסתה לעלות על פני המים היא התנגשה פעם נוספת בקרקעית. כתוצאה מכך הצוללת התרסקה, וטבעה במרחק קצר משם בשעה 0600 ב-24 בינואר, 18 שעות לאחר גילויה.

במלחמת ההתשה, ההוא נפצע על האי גרין ("האי הירוק"), עליו נמצא בעת הפצצה ישראלית על האי, כאשר פצצה התפוצצה בקרבת המקום בו נמצא. כתוצאה מכך נפצע ברגליו ורגלו השמאלית נקטעה בבית החולים מעל הברך. לאחר אשפוז בבית החולים במצרים יצא לבריטניה לטיפול. חזר לשרות ואחר כך שב פעם נוספת לבריטניה להמשך טיפול. עסק אחר כך ברכש אמל"ח לקראת מלחמת אוקטובר 1973.

תעודה על העיטור שקיבל מהנשיא נאצר ב-10 ביולי 1969 על המבצע ב-6 ביוני 1967.

תעודה על העיטור שקיבל מהנשיא חוסני מובארכ ב-2 בינואר 1982.