מבצע מוניטין -דו"ח מסכם תא"ל גדעון רז

תא"ל מיל' גדעון רז –"מבצע מוניטין" 1 אפריל 2012

תאור הפלגת ספינות הטילים מדגם סער 4 מחיפה לשרם א-שייך בפברואר-מרץ 1974
כללי

מבצע מוניטין נועד להעביר את שתי ספינות הטילים מדגם סער 4, אח"י רשף ואח"י הקשת, מחיפה לנמל שארם א-שיח' (שנקראה בשפה הצבאית בסיס מפרץ שלמה – בראשי תיבות  במ"ש) מסביב ליבשת אפריקה. ספינות אלו תוכננו ונבנו מלכתחילה לשרת בים האדום, אולם ההפלגה מחיפה לבמ"ש נדחתה עקב מלחמת יום הכיפורים בה השתתפו הספינות בהצלחה מרובה.
תכנית ובעלי תפקידים

המסגרת הייתה פלגה סער 4, בפיקוד אלי רהב. מפקדי הספינות היו מיכה רם על אח"י רשף ודודו הרפזי על אח"י קשת,

אח"י קשת

זמן לא רב לפני מועד ההפלגה הודיע מפקד חיל הים על שינוי בפיקוד, אני סא"לגדעון רז, התמנתי  למפל"ג סער 4 ותוכננתי  בקיץ 1974 למפקד זירת ים-סוף. שחררתי את אלי רהב שתוכנן להחליף את יומי ברקאי בתפקיד מש"ט 3.
הספינות נשאו דלק שהספיק לקטעים של 2000 מיל ימי. יתודלקו על הנתיב מאוניית הסוחר "טנג'רין קור" (פעמיים), בנמלי דרום אפריק:ה וולביס ביי, סיימנוסטאון ודרבן ובהמשך מאוניית הסוחר "נהריה", עליה פיקד רפי אפל.  אברהם בן-שושן תפקד כקצין קישור בדרום אפריקה ויעקוב אלון, קצין קישור על אוניית הסוחר "טנג'רין קור".
מזג האוויר – תוכנן  לצאת מחיפה ב 21 פברואר 1974 ולהיכנס לבמ"ש ב 31 במרץ 1974.  תקופה בה מזג האוויר באזור דרום אפריקה צפוי להיות נוח יחסית. המעבר בים התיכון ובשני אוקינוסים חייב אותנו  להתכונן לתנאי מזג אויר קשים. הסטטיסטיקה הציגה, רוחות מעל 20 קשר בשכיחות שמונים אחוז מהזמן וכעשרה ימי סערה בחדש. נפגשתי עם רבי חובלים שהפליגו באזור, ללמוד מניסיונם על תופעות אקלימיות אופייניות וחריגות, כמו כן נפגשתי עם פרופסור בודנר, אותו הכרתי מקרוב בעת שירותי בצוללות, בתקופת בדיקת גוף הלחץ של הצוללת אח"י לוויתן בעקבות טביעת הצוללת אח"י דקר. פרופסור בודנר, תידרך אותי לגבי הנקודות עליהן עלי לשים לב לגילוי נקודות חולשה בגוף הספינות. כמו כן הציע בודנר לקחת על הסיפון פסי רכבת אותם ניתן יהיה לרתך על הסיפון למקרה שיתגלו סדקים. (הערה: נבואה שהתגשמה בהפלגה מאוחרת  יותר בסערה בים האדום.)
האיום הביטחוני –    התקופה הייתה זמן לא רב אחרי מלחמת יום הכיפורים והמתיחות המדינית והצבאית הייתה גבוהה. להוציא פרקי זמן קצרים, במשך מירב ימי ההפלגה היינו אמורים להימצא מחוץ לטווחי פעולה של סיוע התקפי של חיל האוויר ולאורך חופי מדינות אויב או מדינות לא ידידותיות. בים התיכון, מצריים, לוב, תוניס, אלג'יריה ומרוקו. ובים האדום, מצריים, תימן, סעודיה וסודאן. כמו כן כוחות הצי הסובייטי וגם האמריקאי שהו במספרים ניכרים בים התיכון, בקרן אפריקה וממפרץ עדן.
הכוונה הייתה להגיע לשארם א-שיח', ככל שניתן, מבלי להתגלות. ובהתאם לכך נהגנו במשטר פליטה אלקטרונית מינימלית. בדיעבד דיווח המודיעין הימי  על הצלחה מרשימה במשימה זו. מבחינת המצרים, הגענו לאזור שארם בהפתעה מלאה וגם האמריקאים לא איתרו את הספינות בדרכן.

מהלך הביצוע
יצאנו מחיפה ביום ב', 25 בפברואר, 1974 ב 15:00.  הים התיכון קיבל את פנינו בסערה מערבית שנמשכה כשלושים שעות.

ב 28 בפברואר, ב 16:00, נפגשנו לתדלוק עם אוניית הסוחר "טנג'רין-קור" ב"מפרץ מלגה" מדרום לספרד. קצין הקישור, רס"ן יעקב אלון, עלה על האנייה ברוטרדם יחד עם קצין מכונה משייטת 3, הם וידאו את מוכנות האנייה לתדלוק הסטי"לים. תהליך התדלוק בוצע ללא דופי. קיבלנו מברק ממפקד חיל הים: "כל הכבוד על הביצוע והעמידה בלוח הזמנים עד לשלב המפגש עם האנייה. המשך בדרך זו."

ביום 5 במרץ, ב 13:30, כיממה לפני חציית קו המשווה. נפגשנו שוב עם אוניית הסוחר "טנג'רין-קור"  לביצוע תדלוק,
ב-6 במרץ בשעה 14:28 חצו הספינות את קו המשווה, וקיימנו את טקס "אבירי הים" על פי מיטב מסורת יורדי הים.
מברק ממפקד חיל הים: "לאבירי הים ממלכות הים העושים מלאכתם במים רבים ובימים מרוחקים. מיטב ברכות מחיל הים כולו המלווה אתכם בדרככם לזירתכם החדשה."
ב-9 במרץ נכנסנו לעגינה במפרץ "קרוס ביי" בצפון מערב דרום אפריקה, ליד וולביס ביי, הכנו את הספינות לכניסה לנמל וחגגנו את חג פורים. מברק ממפקד חיל הים: "פורים שמח לכל הצוותים". התופעה שגרמה לנו הפתעת מה היו עדרי כלבי ים שכיסו את הים והספינות פילסו "דרכם".
ב-10 במרץ ב 09:00 נכנסנו לנמל וולביס ביי, (המשמש בעיקר נמל לאניות דייג) הקדמה ביממה. שם חיכה לנו אברהם בן שושן שהכין את התדלוק וההספקה במקום. תדלקנו, אנשי הצוות ירדו לחוף כדי למתוח את הרגליים, בעיירה עצמה לא היה מה לראות. עיירת "רפאים" מוקפת מדבר.
נפגשנו עם קבוצה בת חמישה קציני חיל הים של דרום אפריקה שהצטרפו אלינו להמשך ההפלגה כדי להתרשם מהספינות בהן גילה חיל הים של דרום אפריקה עניין. שני קצינים הצטרפו לאח"י קשת ושלושה לאח"י רשף.

הספינות בבסיס סימונסטאון

ביום 12 במרץ, ב 19:00, נכנסנו למעגן חיל הים בסיימונסטאון (הבסיס הצי של דרום אפריקה מדרום לקייפטאון).  הפלגנו במהירות מלאה 30 קשר ולאחר שעברנו את" כף התקווה הטובה" במצב ים שקט עם גלי עומק ארוכים. הקצינים מחיל הים של דרום אפריקה שעל סיפון אח"י קשת אמרו לי שהם מתרשמים עמוקות ממבנה וביצועי הספינות ומעבודת הצוות.  ביקשו להמשיך איתנו בהפלגה לדרבן בתקווה להתרשם מהתנהגות הספינות במצב ים קשה יותר.
מברק ממפקד חיל הים: "קבל הערכתי על דיוק ביצועי הפלגה חסרי התקלות. מאחל לך ולכל אנשי הצוות בילוי נעים והמשך הפלגה מוצלח".
הספינות נפתחו לביקורים של קציני חיל הים של דרום אפריקה, כמו כן התבקשנו להרצות בפני הקצינים ולתאר בפניהם את מהלכי הקרבות הימיים מלחמת יום הכיפורים.
הופענו בפני כשישים קצינים כולל מספר אדמירלים והצגנו בפניהם שלושה קרבות. הרצו מיכה רם, דודו הרפזי וגדעון רז כאשר אברהם בן שושן הקדים בסקירת מודיעין. ההתעניינות הייתה עצומה, כמובן שהעניין המרכזי הייתה לוחמת הנגד טילים בפרט והלוחמה האלקטרונית בכלל.
אנשי הצוות, זכו לחופשה נעימה כאשר טופלו על ידי קהילת יהודי קייפטאון. אני והקצינים היינו עסוקים מאוד  במגעים עם קציני חיל הים ומשרד הביטחון של דרום אפריקה.
נוצר קשר והתקיימו ביקורים הדדיים עם מפקד וקציני פריגטה של חיל הים של אירן שהושקה זה לא מכבר במספנה איטלקית והייתה בדרכה לאירן ונכנסה לביצוע עבודות תיקונים נרחבות בסיימונסטאון.
ביום 14 במרץ, קיימנו טקס החלפת פיקוד על אח"י קשת, יעקב אפיק החליף את דודו הרפזי שפיקד על הספינה מתחילת הקרבות במלחמת יום הכיפורים. מברק ממפקד חיל הים ליעקב אפיק: "מיטב האיחולים עם קבלתך פיקוד על אח"י קשת".
ביום 15 במרץ, יצאנו לים לתצוגת אש שעל הסיפון שר הביטחון ורמטכ"ל דרום אפריקה. הצטרף גם אל"מ מיל נפתלי רוזן שהיה אחראי לשיווק מערכות ימיות בתעשייה האווירית.  ביצענו "מסדרים" ותמרונים, דימוי של תקיפת טילים ומטווח אש חיה מתותחי  76 מ"מ. הכל דפק כמו שעון. לפני ירידתו מהספינה אמר שר הביטחון של דרום אפריקה שהוא מעונין מאד בספינות. בלשונו הציורית "מוכן לקנות אותן עם אנשי הצוות". מסרתי לשר ולרמטכ"ל ספרי תנ"ך עם הקדשה ממפקד חיל הים, האלוף ביני תלם.
ב 17 מרץ יצאנו לכיוון דרבן ב 09:00 ונכנסנו לנמל ב18 במרץ ב 13:30, עם היציאה מסיימונסטאון קיבלה את פנינו רוח של כ 50 קשר שהרימה גלים בגובה 5 מטר ואף גבוהים יותר. הים בא מהשליש האחורי ולכן לא נדרשנו להוריד מהירות, להוציא מקרים שהחרטום נטה ל"התחפר". הקצינים של חיל הים של דרום אפריקה עמדו על הגשר נדהמים.

תקלה חבל במדחף

חבל במדחף כניסה למפרץ סנטה לוציה 19 מרץ 1974.

ב 19 במרץ ב 16:00 יצאנו מדרבן, סימני הסערה שחלפה באזור עדיין הורגשו, הים היה אפור ופריטים רבים נראו צפים, בולי עץ וארגזים. בשעה 19:25 קיבלתי קריאה ממיכה רם מפקד אח"י רשף, דיווח שהתחילו רעידות בציר 4 ושהוא עוצר לבדוק. התברר שחבל עבה  התלפף על המדחף.
הפלגנו לכיוון החוף ל"מפרץ לוציה" ועגנו במקום לבדיקה וטיפול. המחשבה לשוב לדרבן אמנם עלתה, אולם החלטתי שדבר זה אינו רצוי ושביכולתנו להתגבר כי הרי יש לנו ארבעה צירים.

ביום 20 במרץ, עם אור ראשון ירדו למים שני צוללי יחידה 707, יוסף רייך ורפאל אדרי שהפליגו אתנו, הם גילו חבל ניילון, בקוטר תשעה אינץ', מלופף על מדחף שלוש ולופת את צירים שלוש וארבע. הצוללים חתכו את החבל ושחררו את הצירים והמדחף.
המשכנו להפליג על הנתיב, אולם אח"י רשף הייתה מוגבלת למהירות של מתחת ל 15 קשר. כל ניסיון להעלות מהירות גרם לרעידות קשות לאורך הספינה. היה עלינו למצוא דרך להורדת המדחף מציר שלוש. בניגוד לספינות הסער ה"קטנות" שם המדחף מחוזק לציר באמצעות בורג, בסער 4 המדחף מולבש על הציר בעזרת לחץ שמן, כאשר משוחרר הלחץ מתהדק המדחף על הציר בעוצמה רבה. עד אז טרם נעשה ניסיון להסיר מדחף כזה בים.
החל מיום 22 במרץ התחלנו בעבודה על המדחף ותכננו את דרך הפעולה בהסתמך על הידע, האנשים והציוד שהיה ברשותנו.

ב 24 במרץ נפגשנו עם אוניית הסוחר "נהריה". בבית המלאכה שבאונייה ייצרו מתקן מברזל, "מפתח",  לאום המדחף בו נעזרנו בהמשך העבודה.
ב 25 במרץ התחילה פעולת ניסור המדחף, בין הלהבים. שיגרת העבודה הושתתה על יכולת השהייה של הצוללים מתחת לפני המים. כל שעתיים לערך הפסקנו את העבודה, ביצענו מילוי אויר במיכלי הצלילה, ה"בקבוקים", קיימנו תחקיר ותדריך להמשך העבודה תוך שימוש בכל המידע הטכני שהיה בספינה.
החל מיום 27 במרץ לפנה"צ הגיעה לסביבת הספינה להקת כרישים שהיוו סכנה לצוללים שבמים. ניסינו להרחיק את הכרישים בעזרת סירת הגומי והטלת מטענים נגד צוללים. המגע הזה עם הכרישים העסיק אותנו ביומיים הבאים.
באותו יום אחרי הצהריים  שלחתי מברק לענף מבצעים  ולרמחצ"ד: "לגמר העבודה היום נותרו עוד כשעתיים להשלמת ניסור חריץ לכל אורך ליבת המדחף. עם השלמת החריץ אנסה להוריד את המדחף בעזרת "רצ'טים" ואפעיל פתיל רועם בתוך החריץ. יש לי פתיל רועם להפעלה אחת בלבד. אני מתכוון להשקיע מחר יום עבודה מלא. באם יש הצעות אשמח לקבל. נראה שמחר יהיה יום הניסיונות האחרון באמצעים שברשותי."
התשובה: "רעיונותיכם להמשך למחר נראים לנו. בהצלחה".
ממפקד חיל הים: "על עבודתכם על המדחף עד כה כל הכבוד. ברגע שתגיע לאזור שבו אינך חושש מכרישים הורד את המדחף. בהצלחה."
ביום 29 במרץ עלה בידינו להסיר את המדחף מציר שלוש, עשינו זאת כמתוכנן תוך שימוש בפתיל רועם שהוחדר לחריץ שנוסר ע"י הצוללים בין הלהבים.
מברק ממני למפקד חיל הים: "המדחף איננו . ברוך דיין אמת. הרשף מפליגה 25 קשר ב 95 אחוז. מהירות מרבית 28 קשר…"
מכאן ואילך הפליגה אח"י רשף במהירות 25 קשר ללא כל בעיה.
מברק ממפקד חיל הים: "קבל הערכתי המלאה על הדרך בה התגברתם על התקלה תוך מיצוי תושייה רבה. נוע ב 25 קשר. טקס ביום שני לפי לוח זמנים מתוכנן. עם הגעתכם עגון בטירן מפקד החיל יעלה אליך".

המשך הפלגה
ב 29 במרץ שלח מפקד החיל מברק לאוניית הסוחר "נהריה": "כל הכבוד לך ולצוות על העזרה הרבה שהגשתם לספינות. מצפים לבואך בהקדם".
בליל 30 במרץ, עברנו את מיצרי באב אל-מנדב, בכוננות מרבית ובהתרוממות רוח.

אח"י רשף מגיעה לרציף בשארם א-שייח' 1 אפריל 1974

ב1 באפריל 1974 עגנו מול האי טירן והכנו את הספינות לכניסה לבסיס מפרץ שלמה  התקבלנו בטקס מרגש בהשתתפות הרמטכ"ל דדו אלעזר, מפקד חיל הים ביני תלם וקצינים בכירים מצה"ל.
לסיכום
ההפלגה נמשכה 35 יום מתוכם, 28 ימי ים. חצינו  את הים התיכון, עברנו באוקיינוס האטלנטי, באוקיינוס ההודי ואת הים האדום לכל אורכו. נתיב באורך  12,970 מיל ימי.
צוותי הספינות -57 איש בכל ספינה- תפקדו ברמה גבוהה, בתנאי צפיפות, למשך זמן ממושך.  האווירה החברתית הייתה מצוינת.  קוימו אירועי הווי, הופק עיתון יומי וכו'.
ספינות סער 4 הוכיחו את עצמן מכל ההיבטים. גם באותם ימים שנתקלנו בים קשה – בשלושת הימים הראשונים של ההפלגה בים התיכון ובקטע שבין סיימונסטאון לדרבן –  "לקחו" הספינות את הים ללא קושי.
בעת אירוע החבל במדחפים, מהלך ביצוע הסרת המדחף בים שורץ כרישים.  הוכיח הצוות רמת ימאות, תושייה וכושר אלתור שזכו לציון גבוה.

(הערה: בהתאם לניסיון זה פותחה מערכת להסרת מדחף בים).

שמרנו על דיסקרטיות.  בדיעבד דיווח המודיעין הימי  על הצלחה מרשימה בהסתרת יעד ההפלגה. מבחינת המצרים, הגעתנו לאזור שארם א-שייח'  הייתה הפתעה מלאה. גם האמריקאים לא איתרו את הספינות בדרכן.

ספינות הסער  פלגה 45 בפיקודי פתחנו עידן חדש בזירת הים האדום.  תקופה בה קיים  החיל עליונות ימית לא רק במפרצי סואץ ואילת אלא בכל רחבי הים האדום, מיצרי באב אל-מנדב, בואך מפרץ עדן.

הצי של דרום אפריקה התרשם עמוקות ורכש 4 ספינות סער 4  שנבנו בארץ.
תא"ל מיל גדעון רז

גדעון רז

נכתב על סמך דו"ח סיכום ההפלגה  שהוגש למפקד חיל הים בנימין תלם בעת הגעת הספינות.

עיבד לאתר דדי לוכסמבורג.