לאתר משמר המורשת 25 אפריל 2014
הפלגות "מונטנה" ותפיסת סירת מודיעין 5 בינואר 1972
מונטנה
חלק חשוב מפעילות הדבורים בזירת ים סוף היה הפלגות לסיור במפרץ סואץ. הסיורים בוצעו ע"י זוג דבורים, כשהמפקד הבכיר מוביל את הזוג.
מסלול הסיור היה משארם לכוון רס מוחמד, משם דרך מיצר יובל שליד האי שדואן, או דרך מעבר מילאן שליד ראס כניסה שבחופי סיני. חניה בא-טור משם יצאנו לסיורי לילה אקראיים באיזור או שהמשכנו הלאה לאבו זנימה. באיזור אבו זנימה ערכנו סיורי לילה באזור שדות הנפט של אבו רודס ולפעמים עלינו צפונה לסיורים ברס סודאר.
המקומות שהזכרתי שמשו לנו למנוחת היום ותיקוני תקלות בעזרת צוות שנשלח משארם שכלל מיכלית מים מיכלית סולר וטכנאים. היו לא מעט תקלות בנשקים, אך בעיקר בציוד האלקטרוני, שמורכב בדבור וצריך לעמוד בתנאים קשים של לחות רטיבות וחבטות בגלים.
בא-טור היה מזח ישן מהתקופה של העליות לרגל למכה דרך סיני. למזח זה היה קשה להתקשר עקב הרוחות העזות שירדו מהר משה. רוחות דיאבטיות. באבו זנימה נקשרנו לרציף בטון מהתקופה של מכרות המנגן . משם הועמס המנגן לשווקים בעולם. ברס סודאר עגנו ליד הבסיס.
הסיורים נערכו בנופים עוצרי נשימה. השילוב של מים הרים ושמים, הוציאו את המילים מפי. לרוב הים היה סוער ורוח צפונית של שלושים קשר נשבה והרימה גלים, שגרמו לנו להוריד מהירות למינימום, ולפעמים לנזקים שנגרמו מהמכה שקבלנו בעת ההתנגשות בגל הבא. ככל שעלינו צפונה קטן גובה הגלים וליד רס סודאר היה הרבה יותר נוח לסייר.
בדרך כלל לא ניכרה פעילות מצרית במפרץ למעט סירות דיג גדולות (מארקאב) וסירות קטנות לשרות שדות הנפט.
הארוע
סגן בוגץ' לפני דבור 873 במעגן שארם א-שייח'
באחד הסיורים ספינתו של סגן רוני ביליק ה-881 שהיה הדבור המוביל, סבלה מתקלה ונשארה באטור ללילה לצורך תיקונים. יצאתי עם הספינה שלי 873 לסיור ב"בודד" מול אטור. כבר ביציאה הבחנו בתופעת גילוי מכ"ם טובה מהרגיל, וחיכינו לבאות. בלילה גילה סג"ם פוגל שהפליג כסגני ומתמחה למפקד, סקאנק במרחק של כ 12 מייל מאיתנו. לא סתם קראנו לו "עיני הנץ". העירו אותי לגשר, וכיון שהסירה הפליגה דרומה יצאנו למרדף.
הודעתי לביליק מה קורה וגם למפקדת הזירה ברשת "ערפל" (דרך תחנת הממסר בסאנטה קטרינה). הים היה שקט מהרגיל והירח היה כמעט מלא. בדרך הבנתי שעל מנת לתופסה אצתרך להתקרב לחוף המצרי. בשארם בחמ"ל פיקד סא"ל שהכרנו כאחד שלא לוקח סיכונים. נקודה. הבנתי שאני צריך להשאיר את המפקדה מחוץ לתמונה אם ברצוני לתפוס את הסירה.
הפלגנו במלוא המהירות לכוון הסירה וכשהתקרבנו אליה הכנסנו אותה לקו הירח שהיה קרוב לשקיעה. הבחנו במשקפת שזאת סירת דיג קטנה עם די הרבה אנשים בתוכה, לא מארכאב, וזה קצת היה מוזר שגילינו אותה במכ"ם מ-12 מיל. בצענו עקיפה מצפון כדי להביא את הסירה כך שאנחנו בגבינו לחוף המצרי והסירה מזרחית לנו.
התקרבנו ואז פתחתי זרקור לעברה. בשלב זה הסירה היתה כשלושת רבעי מייל מהחוף המצרי מעט צפונה מהאשרפי. הורדנו סירת גומי להשתלטות וביקשתי מצוות ההשתלטות לבדוק את ידי האנשים. התגובה היתה שחלקם בעל ידים מחוספסות כיאה ל"דייג" וחלקם עם ידי "פקיד".
כל זה נעשה בתנועה צפונה כשאחד מהחיילים מחזיק בהגה הסירה. חשתי שיש כאן חשיבות לבטחון המדינה ודיווחתי לחמ"ל שאני מתקדם צפונה ללא מיקומי. בא-טור חיכו שוטרים אזרחיים, שחיטטו בתוך הבגדים שלהם ומצאו ניירות עם קודים ואינפורמציה על תנועות צה"ל בחצי האי סיני.
הסתבר שהמצרים שלחו כל הזמן אנשי מודיעין לסיני שחברו לבידואים ועקבו אחר המהלכים שלנו. מקבוצה זאת הוציאו הרבה מידע על שיטות המצרים ובעיקר מה הם היו מעונינים לדעת.
סרן יעקב בוגץ' בזירת ים סוף
שנה לאחר מכן הייתי צריך להתיצב בבית המשפט בעזה להעיד, שעצרתי אותם בתחום המים הטריטוריאלים של ישראל. מזל שלא היו דיווחי מיקום מצידי לחמ"ל שארם. הם כנראה שוחררו במסגרת החזרת השבויים לאחר מלחמת יום הכיפורים
חזרנו לבסיס עם מטאטא על התורן, וחשבנו שבנות החיל יחכו על הרציף. לא בנות ולא ציפורים. חיכה לנו רק המתדלק.
יעקב בוגץ'
מפקד דבור 873
