אל"מ מיל דב בר על נסיון יחידה 707 לחילוץ אנשי מוצב המזח.

1

אל"מ מיל דב בר                                            11 בנובמבר 2016

הפעולה לחילוץ אנשי מוצב המזח במלחמת יום הכיפורים

בפריצת המלחמה הייתי כבר שנה מפקד היחידה. היחידה חולקה לשלוש קבוצות. חלק אחד נשאר בבסיס הקבע בפיקוד גושן ובמהלך המלחמה ביצעו ניתוק כבלי התקשורת התת ימיים בין בירות למצרים. חלק שני הגיע לתעלת סואץ ובפיקודו של שאול סלע אבטח את גשרי הצליחה. החלק השלישי שהיווה את עיקר הכח ירד והתבסס באבו זנימה בפיקודי.

ביום חמישי 11 באוקטובר  נקראתי לבוא למפקדת הזירה בשארם א-שייח'. יצאתי עם רכב ונהג. הדרך הייתה פנויה והגעתי בלי בעיות. בשארם עליתי לחדר מפקד הזירה שם פגשתי את אלוף בוצר צ'יטה שהיה המפקד הבכיר בזירה. צ'יטה אמר לי "יש משימה תפורה בדיוק בשבילך". הכוונה הייתה אישית אלי  לאו דוקא ליחידה 707. לא התלהבתי וגם לא אהבתי במיוחד את בוצר שמעבר לכך לא פירט את המשימה. נאמר לי שהיחידה קיבלה הוראה לעלות לרס סודר ואני אטוס לשם ואקבל את המשימה מפיקוד הדרום. בסיס חיל הים ברס סודר פונה יומיים קודם לכן בהוראת הפיקוד כל המבצע הינו בפיקוד ושליטה של פיקוד דרום.

בשדה התעופה אופיר המתין לי מטוס דרור לטיסה הצטרף כתב צבאי שניסה לראיין אותי. אני בדרך כלל נמנעתי מעיתונאים ועוד במצב כזה של אי בהירות לא היה לי סבלנות לשאלותיו. הטיסה עברה כמחצית השעה המטוס ירד לשדה רס סודר עצר הוריד אותי ומיד המריא ולקח אתו את העיתונאי. אני עומד בשדה בודד רק עם הקלשניקוב ומחכה כעבור כמחצית השעה הגיע מסוק מסתובב מעלי ונחת.

מהמסוק יצא רס"ן חנינא עמישב שהיה ק אג"מ שייטת 13 ואחריו אל"מ חיים בנימיני עם מפות ותרשימים. כך נודע לי שעלינו לחלץ את אנשי מוצב המזח הנצורים מתחילת השבוע. כל אותה עת המסוק המשיך להפעיל את המנועים ולאחר כמה דקות עלה בנימיני למסוק והמריא כנראה לחפ"ק הפיקוד באום חשיבה.

סירת גומי דונלופ מארק 5 בשימוש יחידה 707

סירת גומי דונלופ מארק 5 בשימוש יחידה 707

הכרתי היטב את מוצב המזח הייתי בו בתצפית לפני הפשיטה על האי גרין. שמחתי לפגוש את חנינא דיברתי איתו על כך על כך שזו משימה לשייטת 13 ולא ל-707. בנוסף לכל בעיות בשטח ההתגנבות הייתה צריכה להיעשות בצורה דיסקרטית כלומר עם מכשירי צלילה בחמצן. לאנשי 707 לא היה נסיון במכשירים אלה המכשיר הקבוע DC55  יוצר בועות וניתן לגילוי.מסר לי שחיל הים קבע את המשימה כי כח ש 13 שנמצא בשארם עסוק בפעולה אחרת. ברס סודר נמצא כח חטיבת הצנחנים בפיקוד עוזי יאירי. הגיע ג'יפ ולקח אותי ואת חנינא לחוף הים. מצאנו את היחידה בהתארגנות. הכנו את סירות הגומי וחשבתי על  ציוותים.

אספתי את היחידה ונתתי תדרוך ראשון שהיה יותר ציונות מאשר תכנית מבצעית. הייתי סמכות מבצעית ביחידה כבר עשינו כמה מבצעים והחברה סמכו עלי. אני הרגשתי שאין לי תכנית ברורה וטובה. הלוחמים קיבלו את המשימה באווירה כבדה. לא הייתה התלהבות לקראת מבצע כפי שהיינו רגילים. אחד הקצינים אמר לי שהוא חולה ולא יכול לתפקד. הרגשתי שאם אתן פתח יציאה אני מאבד את כל הכח.  בתגובה מידית חריפה הסרתי אותו מתפקידו כסגן מפקד הכח  ומיניתי את אמי אשל במקומו.

החלטתי לדבר עם מפקד חיל הים לוודא שזה לא איזה יוזמה של פיקוד דרום. המפקדה של חטיבה 35 נמצאה בבית הקולנוע הצלחתי להשיג קשר אמרו לי שמפקד חיל הים בתדריך אצל הרמטכ"ל ביקשתי שיוציאו אותו החוצה. אמרתי לביני שהמשימה שהוטלה קשה ואני חושש שלא נוכל לבצע אותה.  ענה  לי שיש "מצב קשה עם הנצורים במזח ניסו כמה דרכים לחלץ אותם ולא הצליחו ואתה המוצא האחרון, עם ישראל מאחוריך…" והשיחה נותקה.

נסיתי לגבש תכנית ולא מצאתי פתרון. המצרים מקיפים את המוצב מכל הכיוונים מבצעים תצפיות והפגזות וגם נסיונות תקיפה מדי פעם . אספתי לתדרוך לקראת יציאה באווירה מאוד קשה היו הרבה מאוד שאלות לא פתורות לגבי הניווט ולגבי ההזדהות ההדדית וגם העברה מהים אל הסירות.  חילקתי ציוותים מי צולל ומי נוהג בסירות ומה עושים בהתפתחויות השונות. עמי איילון הגיע עם שני דבורים שמחתי לראות אותו היה קצין אצלי  בעבר. דיברתי איתו על ההתלבטויות. סיכם שיעלה עם הדבורים עד מעגל הטווחים של התותחים ויעקוב אחרינו במכ"ם וגם ישמש ממסר קשר. זו הייתה תמיכה טובה. היה קשר לחפ"ק פיקוד דרום שניהל את המבצע. למפקדת זירת ים סוף לא היה קשר והם לא היו מעורבים במבצע. חנינא עמישב שהיה אמור רק למסור לי את הפקודות הצטרף לאחת מסירות הגומי.

 

אל"מ עוזי יאירי הי"ד מפקד חטיבת הצנחנים ברס סודר.

אל"מ עוזי יאירי הי"ד מפקד חטיבת הצנחנים ברס סודר.

החלטתי שעלי לדבר שוב עם מפקד חיל הים ולהבהיר באופן ברור את המצב. הלכתי  למפקדתו של עוזי יאירי שם השיגו את ביני תלם בקו המאובטח.  אמרתי לו "אנחנו הולכים לשלם מחיר מאוד יקר. יהיו לכוחותינו אבדות רבות" תשובתו הייתה "צא לדרך עם ישראל מאחוריך". עוזי יאירי שמע את השיחה והבין את ההתלבטות. אמר לי בתנאים האלה "צא לים תראה את ההתפתחות ותחליט במקום". המלים הפשוטות האלה עשו לי שכל וזכרתי אותם לעוזי יאירי לטובה יהי זכרו ברוך.

 

אמרו שמחכים לנו שלושים איש.  אחר כך הסתבר שהיו למעלה מארבעים אך לשלב הזה לא הגענו. הים היה חלק והירח מלא תנאים הכי פחות טובים לפעולה התלויה בהגעה מוסתרת. בשעה 19:00 יצאנו שש סירות גומי מארק 5 עם שני מפעילים ושני צוללים בכל סירה סה"כ 24 לוחמים. מפקדים היו בנוסף אלי את אמנון אשל, שמואל שרון, יוסי דר,  יוסי רם וחנינא עמישב  שהצטרף לסירה עם יוסי רם.  הדרך הייתה כ-22 מיל ימי לכל כיוון והמצרים נמצאים בחופים בשני הצדדים.  לקחנו נתיב לאמצע המפרץ והפלגנו  במבנה יהלום. הדבורים של עמי איילון נמצאו מדרום לנו.  חשבנו להגיע למצופי התעלה ומשם להתקרב לחוף המוצב. אחרי שעה וחצי עמי אמר שהוא מאבד אותנו במכ"ם פתחנו מחזירי הד מכ"ם והמשכנו להפליג . כ-10 דקות מאוחר יותר נפל מטח ראשון של 4 פגזים. ידענו שאלה התותחים 130 מ"מ מרס מחג'רה בצד המערבי של המפרץ. כל נפילת פגז יוצרת נד מים בגובה של 10 מטר. המטח הראשון היה קצר ולא סיכן שברנו מזרחה  והתרחקנו הנפילות מתקרבות. נעמדנו במקום והפגזים מתקרבים, לקחנו מערבה והפגזים במסגר עלינו.

היינו רק באמצע הדרך היה עוד הרבה לשוט עד שנגיע ליעד וכבר אנחנו מטרה להפגזה. הודעתי לחפ"ק בקשר "גילו אותנו והפגזים מסכנים" . החפ"ק נתן לנו הוראות  "תתקרב למזרח" "תלך לאמצע", תעמוד במקום"  "תגביר מהירות" בהוראות האלה לא היה להם חידוש וכל הדברים הללו כבר נסיתי בעצמי.

נפילה אחת הייתה בין הסירות באמצע המבנה והסירות התפזרו לכל הכיוונים. מצב שנקרא בתותחנות "רכוב", החלטתי שלא ניתן לבצע. הודעתי "גילו אותנו ואני לא ממשיך"  אספתי את הסירות והחלנו בחזרה. ראית שהאור בעיניים חזר לאנשים. חזרנו לרס סודר לא חיכה לנו איש. הרמנו את הסירות. בקרבת חצות הצלחתי להביא  את כל האנשים לחוף בריאים ושלמים בחזרה ממשימה בלתי אפשרית.

לארוע לא נעשה תחקיר. דוקא פעולה שלא הצליחה יש הרבה מה ללמוד ממנה. מאוד יכול להיות שאם היה מפקד הפעולה אחר ולא מי שהוכיח את עצמו בפעולות קודמות היו יורדים עליו. ויכול להיות שלא היה מעז להחליט לחזור כפי שהחלטתי. לי שהייתי אוטוריטה לא אמרו שום דבר. הצנזורה לא נתנה לפרסם שום דבר בהתחלה עד שיחזרו השבויים ואחר כך מתוך הרגל עוד עשרים שנה.  הנושא היחידי שמפקד החיל דיבר אתי מה לעשות עם הקצין שהדחתי. הסברתי שבמצב ובמועד שהיה הייתי חייב להפגין נחישות ולשמור את הכח שלא יתפזרו כולם למסדרי חולים וגם עכשיו איני מוכן שישאר ביחידה.

אני מצדי לא חיפשתי פרסום ולא דיברתי על הנושא. פתאום שמעתי ראיון עם אורן מוסט, שהיה אחד הלוחמים  בכח  ונעשה בכיר בחברות תקשורת,  בו הוא אומר ש"מאוד מתסכל אותו שהפעולה לחילוץ אנשי מוצב המזח הופסקה ולא יצאה אל הפועל".  ראיתי בכך ביקורת וכעסתי מאוד.

îéîéï âéåøà ðãéá ìåçí ÷åîðãå éîé áîéìåàéí àîðåï àùì ìåçí ÷åîðãå éîé áîéìåàéí òîðåàì àìåï ìåçí ÷åîðãå éîé áîéìåàéí òåæé áàøé  ìåçí ÷åîðãå éîé áîéìåàéí ùìîä àøãéðñè îô÷ã  îåöá äîæç á îìçîú éåí ëéôåø ãá áø îô÷ã äîáöò ìçéìåõ çééìé îåöá äîæç á îìçîú éåí ëéôåø àåøï îåñè ìåçí ÷åîðãå áîéìåàéí ìåçîé ä ÷åîãå ä éîé îñôøéí ìøàùåðä òì ä îáöò ù ðëùì ìäöìú çééìé îåöá äîæç ä ðöåøéí á îìçîú éåí ëéôåø

קבוצת אנשי יחידה 707 בתחקיר עיתונאים שנת 2006

ההזדמנות נקרתה לי כאשר הוזמנתי עם עוד כמה מאנשי 707 לראיון עם העיתונאים צדוק יחזקאלי וענת  טל-שיר. השיחה התקיימה בביתו של אלון עמנואל במושב בית יהושע. לקראת סוף השיחה ירדתי על אורן מוסט איך הוא מעביר בקורת מבלי לדעת את השיקולים ועוד הוספתי שכולם צריכים להודות שנתתי להם הזדמנות להמשיך לחיות.

אורן מוסט הסביר שהתבטא בעת אזכרה לחברו מילדות שהיה במוצב המזח. וכי יש לראות את הדברים בהקשר הזה של צער משותף ולא כבקורת. באותה שיחה עם העיתונאים נכח גם שלמה ארדינסט מפקד המוצב שאמר כי הסיכוי שהחילוץ היה מתבצע קלוש ואם היו שואלים אותו  לא היה מסכים. ההתחברות נדרשה להיעשות בשטח מגודר וממוקש. ואם כבר היינו מגיעים אליו המשמעות  לעשות סלקציה ולהשאיר פצועים במוצב וזאת לא היה יכול לעשות.

אל"מ מיל דב בר

התייחסות סא"ל (מיל) שמואל  שרון  30 בנובמבר 2016

סיפור הניסיון לחלץ את לכודי מוצב המזח לא ניתן להשוואה לשום פעולה אחרת. אין ספק שהיו עוד פעולות קשות של חילוץ וגם של לחימה, אבל בכל הפעולות הקשות ביותר היתה לפחות אופציה קטנה להצלחה. היתה אופציה ללוחמים המחלצים להיחלץ בעצמם.

במבצע הזה לכוח שהיה מצליח להגיע למזח היו שתי אופציות בלבד, ליהרג מייד או ליהרג אחר-כך. אבל, לא היה אף גיבור בין הלוחמים והקצינים, כולל אותי, שיכול היה להתייצב ולהגיד, 'תראו, יש כאן סיכוי של אחד למאה להצליח'. צריך היה לומר שאין יכולת לבצע את הפעולה הזו. אבל, אנחנו חונכנו והיינו חדורי אמונה של ביצוע בכל מחיר, כולל מחיר החיים.

ביצעתי עשרות ואולי יותר פעולות בקווי האויב ומעבר להן. בנוהלי הקרב הרגילים לביצועים תרגלנו לעתים עשרות פעמים את תהליך ההתקרבות לחוף, ואת התקיפה. מעולם לא תרגלנו קודם לכן פגיעה קולוסלית בכוח וחילוצו במצב כזה.

אתה לעולם לא מתכנן כישלון קולוסאלי בפעולת תקיפת קומנדו, כי פעולת קומנדו אינה "קמיקאזה". אבל שקיבלנו הוראה לצאת ולבצע את חילוץ מוצב ה"מזח", יצאנו ולא היססנו גם במחיר חיי וגם במחיר חיי הצוות כולו. זה בעצמתו לא משתווה  לשום מבצע אחר.

סא"ל (מיל) שמואל שרון

 

מפקד חיל הים אלוף בני תלם ודה ליחידה 707 על פעילותה בחיבור סרט מלחמת יום הכיפורים לדגל היחידה

מפקד חיל הים אלוף בני תלם מודה ליחידה 707 על פעילותה בחיבור סרט אות מלחמת יום הכיפורים לדגל היחידה

 

 

 

שתף.

אודות המחבר

תגובה אחת

  1. ‪ezra zahor‬‏ ב

    כל הכבוד על הכנות ועל התאור שנראה מדוייק, אין שום צורך בגיבורים מתים

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2024 © | תנאי שימוש | פרטיות