תאריך: 3/9/2016
הנדון: תיאור אירוע תפיסת היאכטה "גנדה"
בתאריך 25 לאוגוסט 1985
כללי:
צוות אח"י רומח תפס את היאכטה "גנדה" שהובילה את בכירי כח 17 – הכח המבצעי ביותר של ארגון הפת"ח.
אחרי מלחמת שלום הגליל רוב התשתיות של הפת"ח הועברו מלבנון למדינות אחרות שנתנו להם מקלט, בין היתר, לוב, תוניס וקפריסין.
הפת"ח ניסו להחזיר את התשתיות ללבנון ולפעול.
בתקופה הזו היו ניסיונות של הפת"ח להתחזק להתעצם ולבצע עד כמה שיותר פיגועים בישראל.
תיאור האירוע:
זאב ינובסקי על גשר הפיקוד של אח"י רומח
בתאריך 25 לאוגוסט 1985 בהיותי מפקד הסטיל אח"י רומח, שהייתה ספינה יחסית חדשה, כשירה ועם צוות טוב.
הספינה הייתה בכוננות מידית ובמסגרת הכוננות ערכנו "ארוחת רציף", עם סיום הארוחה קיבלתי הודעה שספינה עם מחבלים יצאה מלרנקה בדרכה לבירות והמשימה שלנו ליירט אותה.
יצאנו לים תוך 5 דקות, הים היה גלי, גם גלי גיבוע וגם גלי רוח דרום מערביים. הפלגנו כיוון כללי צפון מערבה, טענו נשקים חיברנו 1 J ו J15, ביצענו ניסוי קנים והפלגנו במהירות של כ 30 קשרים, קשה היה להפליג במהירות גבוהה יותר במצב הים שהיה.
תוך כדי הפלגה קיבלנו יותר פרטים על סירת מרוץ שיצאה בשעות הערב ומפליגה במהירות גבוהה מלרנקה לעבר בירות, עליה מספר מחבלים.
ביצענו בספינה חישובי חיפוש וסיור שטח ולפי כל החישובים בהנחה שמהירות מתוכננת של הסירת מירוץ (הערכה 30 קשרים), אין לנו שום סיכוי ליירט אותה גם אם נפליג במהירות של 35 קשרים.
הערכה האישית שלי הייתה כי יש סיכוי שבמצב הים הנוכחי יתכן והסירת מירוץ לא תצליח להפליג במהירות 30 קשרים. הערכתי שהסירה תפליג כ 20 קשרים בלבד ולפי מהירות זו ביצענו את היירוט.
כמובן שבדקנו כל מטרה שנצפתה במכ"ם וכל מטרה שנעה מערבה לא הייתה חשודה. כאשר התקרבנו לאזור הירוט הבחנו במטרה שמפליגה מזרחה במהירות 14 קשרים. החלטתי שזו המטרה והפלגנו אליה "בעמדות קרב פח"ע, עם מערכת נשק נעולה על המטרה עם תותחים מחוברים ומקלעים מכוונים על המטרה.
כאשר התקרבנו והדלקנו "קסנון" הבחנו ביאכטת ספורט בשם "גנדה" קראתי לספינה בערוץ רדיו בינלאומי 16, לא היה מענה מהיאכטה, לאחר מספר נסיונות, היה מענה של אדם (הסקיפר) דובר אנגלית במבטא בריטי "טהור", לרגע חשבתי אולי זו לא הסירה הנכונה ואני "מפספס" את הסירה הנכונה שכעת מפליגה לבירות.
מאחר ולא ניצפו מטרות אחרות במכ"ם שענו על הדרישות, החלטתי שכנראה הסירה לידינו זו הסירה המבוקשת. לאחר תשאול מקיף יסודי ו"מעצבן" של כ 20 דקות, הסקיפר נשבר והודיע שהוא מוביל מספר אנשים לבירות.
בשלב זה שינינו מוד פעולה והוריתי לסקיפר להפליג בקורס לחיפה במהירות של 14 קשרים (בדיעבד, המהירות המירבית של הסירה 34 קשרים).
הפלגנו לצידה של היאכטה תוך שמירה על קשר רדיו וקשר עין בטווח של כ 200 מ' לעבר חיפה כ 7 שעות, בכוננות לירי מידי (היה חשש שהיאכטה תגביר מהירות ותנסה לברוח).
במקביל דיווחתי למפקדה שאנחנו בדרך לחיפה ומבקש "קיסר רומאי" תהליך בידוק של לוחמי ש/13 וחבלנים של ילת"ם במפרץ חיפה.
אכן כאשר הגענו למפרץ חיפה הגיעו הלוחמים של ש/13 , בדקו את הסירה והוציאו 7 מבכירי כוח 17 של הפת"ח ואת הסקיפר הבריטי, בדקו שאין מלכודים בסירה וגררו אותה לנמל חיפה.
מתחקיר האירוע עלה:
מפקד יש"י טען שאין טעם בירוט הסירה מאחר ואין שום סיכוי לתפוס אותה מבחינת זמן ומרחב ו "חיפוש וסיור שטח" לאור מועד יציאת הסירה, מהירותה ומועד יציאת אח"י רומח לים.
רמי"ם דאז, תא"ל מיכה רם, לאחר שהוצגו לו החישובים ואין סיכויי ירוט, החליט לאפשר לאח"י רומח להמשיך ביירוט. סירת המירוץ הפליגה במהירות רק 14 קשרים מאחר ונוצרה לה תקלה באחד המנועים וזו המהירות המירבית עם מנוע אחד
מכתב הוקרה ממפקד חיל הים
אל"מ מיל ינובסקי זאב (לונגו)
מפקד אח"י רומח לשעבר
מפקד חיל הים אלוף אברהם בן שושן הוציא מכתב הוקרה לינובסקי וצוות אח"י רומח. רצ"ב
