סא"ל קלמן כץ עדות אישית מטביעת אח"י אילת

2

 

סא"ל מיל קלמן כץ,                                                                    7 יולי 2014

עדות אישית מטביעת אח"י אילת  ליל  21 \22 אוקטובר 1967

כללי בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים הייתי בדרגת סגן וחניך בפרק הראשון של קורס קציני גנ"ק שהתקיים בבה"ד של חיל הקשר. במלחמה כל חניכי הקורס הוצבו ביחידות שונות ואני שרתתי בימי המלחמה על אח"י יפו. לאחר המלחמה נמשך חלקו השני של הקורס בבה"ד חיל הים.

במסגרת הקורס יצאנו להפלגות אימונים. אחת ההפלגות הייתה על אח"י אילת שיצאה לסיור לאורך חופי סיני. בסיור זה נפגעה אח"י אילת וטבעה כתוצאה מפגיעת טילי ים-ים מסוג סטיקס, שנורו מפתח נמל פורט סעיד על ידי שתי ספינות קומר מצריות או אחת מהן.

ההפלגה בצהרי ערב חג סוכות התייצבנו, כל חניכי הקורס ומפקדו, רס"ן יהושע ברנע ז"ל, ביום ו' 20.10.1967, על הרציף הצבאי בנמל חיפה, וחיכינו לאח"י אילת, שעמדה לחזור מהפלגת משפחות עם סגל פיקוד צפון שבראשו עמד דדו ז"ל (אלוף הפיקוד). אחד מחניכי הקורס, סגן מיכאל קורן (קורקיס) שוחרר מהפלגת האימון כיון שעמד להתחתן במועד בו היינו מתוכננים לשהות באימון בים. עלינו על המשחתת מיד לאחר שהאורחים ירדו ממנה והפלגנו דרומה.  אזור הסיור תוכנן לאורך חוף סיני ועד הגבול הימי עם מצריים וחזרה. לא התקרבנו באף שלב לפחות מ – 12  מייל ימי מפורט סעיד.

קליטת שידורי ספינת טילים  למחרת, בשבת בצהריים, גילינו במגלה שידורי מכ"ם "בת-קול" שידורים של מכ"ם ספינת טילים "קומאר" מצרית מכיוון פורט סעיד במצב של חיפוש, עם הפסקות.  מאוחר יותר נעלמו אותות מכ"ם זה לחלוטין. לפי זכרוני צוות ה"בת קול" הספיק להקליט חלק מהשידורים. בדמדומים לקראת השקיעה, לאחר שהוכרזו עמדות שיוט בהן אוישו מספר עמדות נשק, הספינה התכוננה לקבלת שבת ולהקרנת סרט.

טילים באוויר -אנחנו, חניכי הקורס, היינו על כנפי הגשר לקראת תרגול תצפיות ניווט אסטרונומי בעזרת סקסטנט. בזמן  הדמדומים כשהיינו כ – 13 מייל ימי צפונית מזרחית לפורט סעיד, נורתה רקטה ירוקה מכיוון פורט סעיד ולאחריה נראה שיגור טיל אחד מאותו הכיוון. לאחר דקה או שתיים שוגר טיל שני. סרן יעקב אלון , שהיה קצין המשמרת וקצין התותחנות של המשחתת, זיהה מיד כי זהו טיל, והפעיל אזעקה כללית (על ידי פעמון מיוחד) וכן כריזה  שקראה לכל הצוות להתייצב בעמדות הקרב שלהם.

התגוננות רפה – המשחתת החלה בתמרון התחמקות שכלל הפניית החרטום לעבר הטילים. כעבור דקות ספורות עם התקרבות הטילים לעברנו והנמכתם ניתנה גם פקודת אש. להערכתי, כיוון שהמשחתת הפליגה במהירות נמוכה, התימרון הביא לכך שבזמן הקובע, של פגיעת שני הטילים הראשונים, הייתה דופן שמאל בניצב לכיוון הגעת הטילים.  גרוע מכך היה שהירי היחידי לכיוון הטילים היה ממקלע "0.5, שהיה ממוקם בצד הגשר. המקלען רוקן את כל ארגז הפעולה לפני שהטיל התקרב לטווח העסקה יעיל,  ולא הספיק לטעון ולהמשיך בירי.  תותח 40 מ"מ דו-קני בירכתיים ותותח 40 מ"מ  בדופן שמאל מתחת לגשר, שהיו מאויישים, קיבלו פקודה לפתוח באש, ולא ירו ולו פגז אחד לעבר הטילים שהתקרבו אלינו.

פגיעות שני הטילים שיתקו את הספינה לחלוטין מבחינת כוח הנעה ואספקת חשמל והיא התחילה לנטות לאט על צידה השמאלי. אחד הטילים פגע בחדר התשלובת והשני בדוד מס' 2 (היה כבוי ולא מאויש). בעקבות זאת פרצה דליקה בדוד מס' 1 ובמטבח שכובתה די מהר. אני הייתי יחד עם כל חניכי הקורס על כנף הגשר הימנית המנוגדת לדופן בו עמדו לפגוע הטילים. היות שלפני הפגיעה, קיבלנו הנחיה לעבור לצד ימין.  נפל עלינו גשם של עצמים מהתורן כולל מד הרוח שהיה גדול במיוחד.  למזלנו, היחיד שנפגע היה מפקד הקורס רס"ן יהושע ברנע שנשרט קלות ונחבש מאוחר יותר.

כל ציוד הגשר הפתוח נהרס לחלוטין. זכור לי במיוחד צג המכ"ם שהמסך שלו נעלם כלא היה. בעת שירדתי מהגשר עברתי דרך המי"ק, שהיה ללא פגע, ככל שראיתי. הספקתי לשמוע את רס"ל ברקאי מנסה להודיע בעורק ת"ג למפקדה על האירוע. לא היה מענה מהמפקדה, לדעתי מכיוון שלא היה כבר חשמל להפעלת מכשיר הקשר או עקב פגיעה באנטנה. האוניה הייתה חשוכה לחלוטין, ולא היה אור במדורים למעט אורם של פנסי החירום.

נזק נוסף שנגרם לאוניה היה  נתק פיזי בין החרטום לירכתיים, כך שלא ניתן היה לעבור ביניהם בגלל פגיעת הטילים בדופן שמאל ובסיפון שני משגרי הטורפדו שהיו מאחורי המבנה העילי של הספינה לכיוון הירכתיים ומעל דוד מס' 2 וחדר התשלובת.  כמו כן סירת המנוע וסירת ההצלה של הספינה נהרסו ונעלמו כלא היו יחד עם רוב רפסודות ההצלה.  אני זוכר שראיתי רפסודה אחת בירכתיים, שאליה הורדו מאוחר יותר הפצועים.

חלק מהצוות התרכז בחרטום. הפצועים ויתר הנפגעים הובאו לחדר אוכל קצינים לאבחון ולטיפול. סג"מ אריה מרמרי לקח פיקוד על חלק מהצוות שנותר מנותק פיזית בירכתיים. מישהו ניסה טלפון קול – כוח בירכתיים עם הגשר, והצליח להתקשר דרכו. כך התקיים הקשר עם הירכתיים לאחר שהחל בצעקות. אני זוכר את צלצולו של הטלפון שנשמע היטב בדממה ששררה מסביב. בשלב כלשהו סג"מ אריה מרמרי קשר חבל בירכתיים, שחה עמו וקשר אותו ליד מדרגות העלייה לחרטום כדי שאנשים יוכלו לעבור בשני הכיוונים במים בביטחון יחסי. במקביל נאספו חגורות הצלה ממחסן האפסנאות, שמוקם בקומה מתחת לסיפון בערך מתחת למבנה העילי, וחולקו לכל אלו שהן אבדו להם.

יצירת קשר באותה עת סרן ניסים משיח, קצין הגנ"ק, חיבר יחד חלקי שני מ.ק. 10 (מקמ"ש תג"מ) שהיו בגשר הפתוח למכשיר אחד תקין והפעילו. על ידי חיפוש תדרים עלה על רשת בחוף סיני (כנראה מאזור בלוזה) ששמע בה עברית, והודיע דרכה על האירוע. כמו כן הוא ביקש להעביר את המידע לדרגים הגבוהים יותר ולשלוח חילוץ. משהמשיכה נטיית הספינה על צידה והגיעה ל ⁰ 15 נתן מפקד הספינה, סא"ל יצחק בן שושן, את ההוראה להתכונן לנטישה. מספסלי עץ מחדרי האוכל ומכל אמצעי אחר שצף התחלנו להכין אמצעי ציפה לעת נטישה עבור אנשי הצוות. כל אלו נקשרו לחבלים באזור החרטום עד מרכז הספינה. לפי זכרוני, בשלב זה הפצועים מהירכתיים הורדו לרפסודה אחת שנשארה שלמה עוד לפני הירי של המטח השני שמתואר בהמשך.

המשחתת אילת

המשחתת אילת

פגיעת טיל שלישי – לאחר כשעתיים שוב נורתה רקטה ירוקה מכיוון פורט סעיד. לאחריה מיד נורה טיל, ודקה או שתיים לאחריו נורה טיל נוסף. ראיתי זאת מהחרטום בו הייתי אחראי על קבוצת אנשי צוות והכנתי את נטישתם מהמשחתת לים,  בהינתן הפקודה לכך. לידי הייתה קבוצה נוספת עליה היה אחראי סגן חיים גבע (גרבר). מיד עם זיהוי שיגורו של הטיל השלישי שנורה נתן המפקד הוראת נטישה.  ואז כל אנשי הקבוצה שלי ושל חיים גבע קפצו למים וכאשר רק אני וחיים גבע נשארנו על הסיפון בחרטום.

הטיל השלישי פגע בירכתיים ממש, נפלו רסיסים מסביבנו ולאחר שכל האנשים היו כבר במים קפצנו גם שנינו אחריהם. בזמן היותי מתחת לפני המים, בגלל הקפיצה, שמעתי גשם של נפילות על פני המים מעליי שהיו המשך לפגיעת והתפוצצות הטיל השלישי על פני סיפון הירכתיים עליו היו גם פצצות עומק לא חמושות.

במים – עליתי אל פני המים בעזרת חגורת הצלה מנופחת, יתר אנשי הקבוצה היו בסביבתי.  נשכבתי על המים כדי לחלוץ את הנעליים.  פתאום נוצר גל הדף שהרים את כל גופי כמעט מחוץ למים. הדבר קרה  כתוצאה מהתפוצצות רביעית.  העובדה שנשכבתי, כנראה הצילה אותי מפגיעות פנימיות בבטן שרבים סבלו מהן ומתו בעטיין. הים היה שקט, וכשהתרחקתי מהספינה שהחלה לנטות ולשקוע במהירות ראיתי מישהו מאנשי הצוות, שמו היה בוכריס כמדומני.  הוא צף בעזרת חגורת ההצלה ולא התקדם בשחייה. הבחנתי בסימני דם שהיו בצד פיו. הוא היה בחיים ונראה פצוע.  לצערי, עד היום איני יודע מה עבר עליו לאחר הארוע. יחד הגענו לקבוצת ניצולים במים שכללה כעשרים ניצולים.  ביניהם ראיתי את מיכאל ליפשיץ, מכונאי בן מחזור שלי בעכו ששירת במילואים על אח"י אילת.

שהינו במים יחד כקבוצה זמן לא רב, כשעה עד שעתיים להערכתי, עד שמטוסים עברו מעלינו החלו להטיל נורי תאורה ורפסודות הצלה מתנפחות למים בכל האזור וגם בקרבתנו. לא חששנו  והיינו בטוחים שהמטוסים הם שלנו.  לאור הנורים זיהיתי מטוס מטוס סיור ותובלה מסוג "נורד". למזלנו, היינו באזור בו לא התפשט הדלק שדלף והתפשט מהמשחתת. רבים מהניצולים האחרים מצאו את עצמם לאחר נטישת המשחתת וההתרחקות ממנה בתוך אזור הדלק השחור.

רפסודת הצלה אחת שהוטלה ממטוס נחתה בקרבתנו ונפתחה. הים היה שקט ורוח קלה הרחיקה את הרפסודה  מעמנו.  שחיתי אליה יחד עם ניצול או שניים נוספים. עד היום איני מבין איך הצלחנו להגיע אליה. התחלנו לחזור בסירת ההצלה לעבר הקבוצה וכעבור זמן מה הגענו לאנשים וכולם יחד, כ-20 איש, הצטופפו על הסירה.  אני זוכר כי לא היו בינינו פגועים או פצועים קשים.

להערכתי, עד שחזרנו עם הסירה לקבוצה, היא התפזרה בחלקה. איני בטוח כי העלינו את כל אנשי הקבוצה לרפסודה . את בן מחזורי מבי"ס לקציני ים עכו, מיכאל ליפשיץ, לא מצאתי בקבוצה שעלתה לסירה. בבדיקה שערכתי עימו לאחרונה התברר שהוא וחבר נוסף שחו לעבר סירת הצלה אחרת עליה עלתה קבוצת ניצולים שעברה לטרפדת, ומשם פונתה לחוף באזור רומני. בכל אופן, את כל מי  שראינו בסביבה הקרובה העלינו לרפסודה. במים בקרבתנו לא נותרו ניצולים או גופות.

חילוץ למסוק – לרפסודת ההצלה היה נצנץ על הכיסוי העליון (הגג) שלה, וכך לאחר זמן לא רב הגיע לקרבתנו מסוק, סופר-פרלון, שנחת על המים בקרבתנו. ירדנו למים ודחפנו את הסירה לעבר המסוק, בגלל המשבים מהרוטור  נדרש מאתנו עמל רב עד שהגענו אליו.

כל האנשים מהסירה עלו למסוק והוא המריא מעל פני המים. במסוק שאלו אם יש קצין ביננו, ואז הזדהיתי. איני זוכר כי נשאלתי בפירוט אודות קורותינו, ונתתי רק את תמצית הארוע. שמעתי בקשר של המסוק כי יש לו תקלה והוא מבקש לחזור לתל נוף. מאוחר יותר נודע לי כי יתר המסוקים פינו את הניצולים לתאג"ד בחוף בלוזה, ולאחר מכן חזרו לאזור הטביעה כדי להעביר ניצולים נוספים.

העברה למטכ"ל טסנו כשעה בערך עד שהגענו לתל נוף.  בירידה מהמסוק נשאלנו מי הקצין בינינו? הזדהיתי  ומיד הועלתי למטוס פייפר שלקח אותי לשדה דב. בנחיתה חיכה לי סא"ל רמי לונץ מחיל הים,  שלקח אותי ברכב ישירות לקרית המטכ"ל.  שם מול קהל גדול שכלל גם את שר הביטחון, משה דיין ואת האלוף אהרון יריב ראש אמ"ן, סיפרתי את כל הארועים בפירוט מנקודת המבט שלי והשבתי על שאלות.

לאחר מכן נתנו לי בגדים להחלפה ונתנו לי לישון בחדרון, שבו לא כל כך הצלחתי להרדם גם בגלל האירועים וגם בגלל הרעש שהיה בבור של המטכ"ל.

למחרת בבוקר סא"ל רמי לונץ צייד אותי בכסף, והביא אותי לרכבת כדי לנסוע לחיפה. אמר לי להתייצב בבה"ד חיל הים בו רוכזו הניצולים למעט אלו שהועברו לבתי החולים. בהמשך הועברנו, כל הניצולים, לבית ההבראה של הועד למען החייל בעכו לבדיקות רפואיות ותחקירים על הארועים.

פגישות מאוחרות – שנים רבות לאחר הארוע, כאשר גרתי בכפר סבא, בתחילת שנות השמונים, התברר לי כי השכן שגר בקומה מעלי, ד"ר משה אנגלברג, היה רופא מוטס בחיל האוויר, והשתתף בפינוי הניצולים והגופות לחוף סיני.

בשנת 1989 בהיותי בסלון האוירי בפריז, במסגרת עבודתי בחברת "אלישרא מערכות", יחד עם הבוס שלי, סרן (מיל.) יצחק צורן (צצה) שהיה קצין החשמל של אח"י אילת בזמן הארוע, באו אלינו לביתן הישראלי שני מצרים שהציגו את עצמם כנציגי חברה אנגלית, במצרים, למערכות לוחמה אלקטרונית. הם  דיברו על כך שאולי ניתן יהיה לעשות עימנו גם עסקים בתחום זה עם בוא השלום. קיבלנו אותם בנימוס, ואז צצה שואל אותי (בעברית) מה דעתי שנספר להם על כך שהיינו על סיפון אח"י אילת. לאחר שסיפר זאת הם ערכו התייעצות קצרה ביניהם, חזרו אלינו בלי להתבלבל, ואמרו כי מפקד הספינה שירה והטביע את אח"י אילת מת לא מזמן מסרטן. לך תדע מה האמת מאחרי זאת.

יהי זכר חברינו ברוך!

סא"ל מיל  קלמן כץ

עדות חיים גבע

סיפור מתקפת הטילים על אח"י אילת 22 באוקטובר 1967

בשעה 17:25 הייתי בגשר הפקוד עם סגן כץ וסגן ינאי בקבוצה אחת לשם לקיחת תצפית כוכבים. בקבוצה השנייה היו רסן ברנע, סגן אברהם כהן  וסגן אמיל שרביט. רובנו היינו מרוכזים ליד פנס האיתות הקטן שבגשר. סגן כץ וינאי הורידו כוכב אחד ואני לקחתי להם זמן. הכוכב היה בכיוון החרטום כוון נראה לי כצפוני אבל אפשר יהיה לנסות לשחזר מהמחברת תצפיות שנשארה אצלי ונמצאת בבית לייבוש.

התחלפנו, אני הלכתי להוריד את הכוכב שהוסתר במקצת על ידי אנטנת השוט הקדמית. לכן ביקשתי מכץ לבדוק עבורי כוכב אחר. לפתע שמעתי צעקה "רקטה ירוקה" נדמה לי מפי כץ עצמו. הסתכלתי לכיוון ראיתי באדום 160 רקטה שהייתה בערך בקצה מסלולה העליון. ומיד עלה משם טיל. אני חושב שלכולם בגשר זה היה ברור.

שמעתי את המפקד צועק "אזעקה שמאלה שלושים מכונות מלא קדימה" מיד דווח למפקדת חיל הים על התקפת טילים. ראיתי את סמל המשמרת מטלפן למכונה וצעק "אזעקה מכונות מלא קדימה" והמפקד צעק לו "שיעשו זאת מהר". מסרתי (או שכץ לקח ממני) את הסקסטנט וראיתיו מכניס אותו לארגז. נשארתי לעמוד על הספסל של האתת והסתכלתי לראות את מסלול הטיל. את צורת התנהגותם של הטיל הראשון והשני מסרתי בצירוף תרשים לסא"ל צמח. מצטער אני רק שאת צורתו הקדמית לא הצלחתי לראות מספיק טוב, בכדי שאוכל לתארו. הטיל פגע באנייה מצד שמאל מעל הסיפון – לא בדופן.

אני מדגיש זאת היות ושמעתי כבר מספר גרסאות על צד ימין וכדומה. לגבי צד שמאל אין לי בכלל ספקות. כפי שכתבתי קודם עמדתי בצד שמאל על הספסל שליד פנס האיתות. אני שלעצמי מספיק גבוה ועקבתי אחריו מרגע יציאתו ועד כניסתו לתוך הסיפון. אוזן ימין שלי שנפגעה מוכיחה זאת פעם נוספת.

נחזור לעניין, כאשר חטפנו את הטיל הראשון הסתכלתי סביב, ראיתי את כל אנשי הקורס בסביבתי. רק ברנע התלונן כי כואב לו הראש וראיתי שזורם לו דם. שמעתי את המפקד מורה לנסות להקים קשר עם המכונה והירכתיים ושינסו לכבות את השריפה. לקחתי מחייל בגשר תחבושת אישית ועם עוד משהו חבשנו לברנע את הראש. כל זה לקח בערך כדקה או שתיים ושמעתי צעקה טיל נוסף באוויר ראיתי אותו בשלב הראשוני כלומר בקטע שהוא גבוה. המפקד נתן הוראה לכל אנשי הגשר להתרכז לכיוון דופן ימין.

חיים גבע 1967

חיים גבע 1967

עמדתי מאחורי הבקתה של מדרגות מיק לגשר וצפיתי על התנהגותו של הטיל השני הפעם יכלתי לראותו רק עד השלב שהוא ירד לגובה נמוך של כ-2 מטר מעל המים ונעלם לי. הרגשתי את הזעזוע בפגיעה.  רסיסים ועצים ועוד כל מיני "חולירות" עפו.  הפעם התלונן סגן אברהם כהן שצורב לו בגב. קלמן כץ ואני הרמנו לו את החולצה ולשנינו נראתה שריטה בכתף ימין שלו. לקחנו תחבושת ונדמה לי כי אמיל שרביט קשר לו אותה.

המפקד צעק "להתחיל לטפל בפצועים ולהיות מוכנים לנטישת האנייה".

סא"ל דימ' חיים גבע

תגובת רני הגבוה 30 בדצמבר 2016

הפגיעה באח"י אילת היתה מחדל גדול, למרות הלקח בגין ההטבעה, חיל הים חזר לסורו ולא פעל כראוי ב2006, לא קויימו נוהלי נט"ל מתאימים, אח"י חנית נפגעה קשות, אך למרבה המזל, הסטי"ל לא התפוצץ בגין הפגיעה ( זה לא המקום לפרט עובדות בגין ב"ש ).

קיימת סברה שטיל הסטיקס (טרמיט) הראשון שפגע באח"י אילת היה גם בעל יכולת ביות א"א ולכן התביית על דופן חדר המכונות.

הכותב- לוחם ימי לשעבר בשייטת 3 עם עבר מבצעי בנט"ל.

שתף.

אודות המחבר

2 תגובות

  1. רני הגבוה ב

    הפגיעה באח"י אילת היתה מחדל גדול, למרות הלקח בגין ההטבעה, חיל הים חזר לסורו ולא פעל כראוי ב2006, לא קויימו נוהלי נט"ל מתאימים, אח"י חנית נפגעה קשות, אך למרבה המזל, הסטי"ל לא התפוצץ בגין הפגיעה ( זה לא המקום לפרט עובדות בגין ב"ש ).

    קיימת סברה שטיל הסטיקס (טרמיט) הראשון שפגע באח"י אילת היה גם בעל יכולת ביות א"א ולכן התביית על דופן חדר המכונות.

    הכותב- לוחם ימי לשעבר בשייטת 3 עם עבר מבצעי בנט"ל.

  2. ק
    קראתי בעיון רב את הכתבה שהיא מצוינת, למעט מספר אי דיוקים בולטים המופיעים בפרק "התגוננות רפה" כדלקמן :
    זמן מעוף הטיל מרגע שיגורו ועד הגעתו למטרה מרחק של כ 12 מייל ימי, הוא כ 2 דקות בהנחה שמהירותו כ 400 קשר.
    זמן התגובה של הרמת המהירות והתחלת תמרון כלשהוא במערכת טורבינת קיטור היא הרבה מעבר ל 2 דקות, מכאן ניתן להבין שלא היה זמן לבצע שום תמרון התחמקות מהטיל.
    הטיל הראשון ניתן היה לזיהוי על ידי התותחנים ומפעילי המקלעים הכבדים כאשר היה במרחק של כחצי מייל כאשר היה כבר במסלול שיוט נמוך כ 1-2 מטר מעל קו המים.
    הטיל הראשון פגע בדופן ימין (ולא בדופן שמאל כפי שמופיע בכתבה) בדיוק במרכז המשחתת מתחת לארובה באזור שהיה בטמפרטורה גבוהה, הטיל חדר היישר לחדר המכונות דרך הדופן.
    הטיל השני פגע באותו המקום בדיוק, מעט מעל במקום החיבור של הארובה לסיפון, הטיל הגיע למטרה כ דקה וחצי לאחר פגיעת הטיל הראשון.
    תגובת הלוחמים שהיו כבר בעמודות קרב לפני הפגיעות של הטילים פעלו בנחישות מקסימלית בכלים שעמדו לרשותם (נשק מימי מלחמת העולם השניה) אל מול הקדמה הטכנולוגית שהייתה אז בידי האויב.
    ראוי לציין שהלוחמים מעולם לא תרגלו תרחיש המדמה התקפת טילים בעלי כושר דיוק ומהירות גבוהה על משחתת, והתמקדו בעיקר במטרות שטח או נגד מטוסים. ברכות

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2024 © | תנאי שימוש | פרטיות