כותב סא"ל דימ' דני אבינון 13 באוגוסט 2020
הנדון: הקמת מעגן בצפון סיני בצמוד למוצב "דפנה"
מוצב "דפנה" הוקם על לגונת חול שמפרידה בין ימת בארדוויל והים התיכון, המוצב הוקם כמוצב תצפית מכ"מ על הגיזרה המערבית של בסיס אשדוד. ה בסיס היה שולח דבור לצורך זיהוי מטרות שהמוצב הודיע על קיום הבעיה שהייתה זמן השהייה קצר לדבור כי מלאי הדלק היה מוגבל.
בשנת 1976 הקמתי את ילת"מ בשייטת /13 לאחר האיחוד של השייטת עם יח' 707 , לצורך הסבת אנשי יח 707 בניתי קורס של 3.5 חודשים שכלל בעיקר ימאות כבדה שכללה הסמכה להפעלת גוררת בניהולו של בח"ק פרנקו ורסר ביגר שלימד קליעות בחבלים וכבלים ובמספנת ש/13 למדו נגרות מכונאות חשמל יסודות הריתוך ומסגרות ובסיום עברו מבדקים וקיבלו הסמכה.
מש"ט 13 אל"מ גדי שפי סיפר למח"י אלוף מיכאל ברקאי על היכולת שפותחה ביחידה. "יומי" אשר זימן אותי בכדי לשמוע באם ילת"מ תוכל לבנות מעגן מהר בשיטה של מלחמת העולם השנייה על ידי הטבעת כלי שייט כשובר גלים, כי נמאס לו שאוסף כלי השייט שהיו במעגן הדלק, או מעגן 707 שטבעו בכל חורף , מנהלת הנמל רצתה שחיל הים יפנה אותם מהמקום ואז יומי החליט שבעזרת כלי השייט אשר היו אח"י דולפין אח"י נוגה ק 22 מספר דוברות ו4 נמכ"ים נקים את המעגן,
יומי אמר לי שיש לי שבוע ימים לגבש תוכנית של הציוד הנדרש לצורך העבודה ולהציג לו אותה , וכך היה. דרשתי את הדברים הבאים: גוררת צמודה למשך העבודה והבאת הכלי שייט מהעגינה אל קו החוף. 2 טרקטורים D9 למילוי חול ולגרירת כלי השייט לנקודות הנדרשות בקוו החוף. יונק בוץ עם הקבלנים שעבדו בב"ח להעמקת המעגן ברציף א' שהוקם בב"ח, תפקידם היה לשאוב את החול מתוך המעגן בכדי להעמיק אותו ובחול למלא ולהכביד את כלי השייט המושקע. וכמובן ציוד סיפון כבד מבצ"ת כמו גלגלות שקלים חבלים כבלים ושרשראות ,לאחר הצגת הרשימה הנדרשת, יומי אשר לי את התוכנית ואמר לי שהבסיס המוביל להבאת הציוד לבסיס "דפנה" זה בסיס אשדוד בפיקודו של סא"ל מוסא לוי שהיינו בידידות עוד משייטת 13
יומי כינס את כל הפיקוד הבכיר של חיל הים והציג את הדרישות שלי לביצוע והקצה לי את זמן הביצוע לשבועיים בלבד, אח"י מעוז גררה את כל כלי השייט מנמל חיפה ועד למייל אחד מצפון לבסיס "דפנה" וכלי השייט נקשרו לעוגנים שהוכנו לכך מראש.
את המעגן בנינו בצורת L כאשר הפתח הוא לכוון מזרח הסדר של כלי השייט היה: נמ"כ עם החרטום נמשך ל-3 מ' מקו המים בכוון צפון דרום בצמוד ובהמשך לו הועמדה אח"י נגה ק 22 כך שנוצר לנו קו בניצב לחוף שיוצא צפונה. הנמ"כ נקשר לחרטום של הנוגה לשניי צידיה. כלי השיט מולאו והוכבדו בחול. בכיוון ממערב למזרח הוכנסה הצוללת אח"י דולפין עם החרטום צמוד ב-90 מעלות לירכתיים של הנוגה. הדבר נתן לנו מעגן של כ 60 מ רוחב ו80 מ אורך. המעגן ממזרח נסגר על ידי 2 נמכ"ים שהועלו לקו החוף כ-50 מ' בניצב לחוף בכיוון דרום צפון. נמ"כ נוסף הועלה כ-70 מ' מזרחית לפתח. וזה שימש כחסם למניעת כניסת חול ממזרח לתוך המעגן עצמו. את כל העבודה סיימנו ב-10 ימים במקום בשבועיים, בעזרתו הרבה של מוסא לוי ובסיס אשדוד.
ניגשתי לחדר אלחוט בבסיס "דפנה" ובשפיפון של הקו האדום התקשרתי למפקדת חיל הים וביקשתי לדבר עם האלוף יומי ומיד קיבלתי אותו. הדבר הראשון שאמרתי לו היה שאני מצטער אך לא נוכל לסיים את הקמת המעגן בזמן שהוקצה לנו, הוא שאל אותי עוד כמה ימים אצטרך לסיום העבודה, השבתי לו שאני מצטער אך סיימנו את העבודה ב-10 ימים ולא כמתוכנן בשבועיים.
כעבור שעתיים הגיע יומי לבסיס "דפנה" בטיסה עם מסוק "סייפן" ולמחרת היום הגיע דבור מבסיס אשדוד לעגון במקום שהחנו לדבור ועל כן קראנו למקום "מעגן מיכאל". המעגן אפשר לדבור המגיע מאשדוד לעגון בתוך המעגן בדימום מנועים. וכך לחסוך בדלק. בגילוי מטרה במכ"ם הניע הדבור מנועים ויצא לזיהוי.
סא"ל דימ' דני אבינון.
תגובה אחת
ב 1977 הייתי סגמ מפקד דבור 881 . נכנסתי למעגן הזה מספר פעמים עד שנסתם לגמרי . קראנו למעגן "פורט מוסא" על שם מפקד הבסיס מוסא לוי. עם קצת סוול הדבור היה נוגע בקרקעית ולכן בכדי לא להתקע שם היתה לנו בויה ממול המעגן ובמרחק ממנו כל שהיינו יוצאים לעגינה. משך השהיה באזור פורט מוסא היה שבוע ימים ורובו הוקדש להרחקת סדגים ( מארכב ) שלא עסקו רק בדייג. אחת ההפלגות הקשות לפורט מוסא וחזרה היתה בנוכחות מפלג 916 עמי שגב.