תא"ל פרופ' שאול חורב על פרופסור יעקב כהנוב ז"ל 12 בינואר 2017.

0

תא"ל פרופ' שאול חורב                                                 12 ינואר 2017

דברים לזכרו של פרופסור יעקב (יק) כהנוב ז"ל

יק ביקש שלא להספידו, ולכן אתמקד בדברי בתיאור תקופת בחרותנו, תקופה שתחילתה בגיל העשרה, בבית הספר לקציני ים בעכו, והמשכה כקצינים צעירים בחיל הים. ידועה אמרתו של המשורר שאול טשרניחובסקי: "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו", ואני מקווה שתאור תקופת בחרות זו, תסייע להבנת ימי חלדו של יק שיתוארו בהמשך.

בסתוו 1961 הגענו עשרות נערים לבית הספר לקציני ים בעכו, בית ספר שהיה מפורסם באותה עת בשני מאפיינים: האחד, רמת לימודים גבוהה, והשני, המשמעת הפרוסית תרתי משמע, ששררה בין כתליו. חולקנו ל 3 כיתות שכל אחת מהן מנתה כ 40 קדטים (להבדיל מתלמידים), ושוכנו באולם מצויד במיטות קומתיים, שבצמוד אליו – מקלחות ושירותים ששרתו את כלל  המחזור.

לרובנו היה רק מושג קלוש ביותר בכל הקשור לנושאי הים, למעט קבוצה קטנה, שטרם הגעתה לבית הספר, השתייכה לאחת מהאגודות הימיות שפעלו אז בארץ. יק היה אחד מאלה שכבר בגיל 10 הצטרף ל"הפועל נהריה", וזאת חרף התנגדות הוריו. יק הסביר התנגדות זו לפני מספר שנים בתמציתיות האופיינית לו ואמר: "הים בעיניהם היה בגדר בלגאן".

את טכס החניכה האלים שהיה נהוג באותה תקופה וכונה בשם – "טכס הקרחות" עברנו בשבוע הראשון לשהותנו בבית הספר. הטכס שמש מעין טכס חניכה שנועד להסביר לנו את מעמדנו בחברת הקדטים של בית הספר, מעמד שהיה פחות או יותר בקצה שרשרת המזון.

ההכשרה באותם ימים הייתה יסודית וללא קיצורי דרך: יצאנו להפלגת מפרשים רק לאחר שהפגנו מיומנות בחתירה, ולפני שהורשינו להפעיל בבית המלאכה מחרטה – נדרשנו באמצעות משוף ומד זווית לייצור מלוח מתכת – ריבוע מושלם. למדנו מקצועות אשר נלמדים בכל בית ספר תיכון, ובנוסף אליהם מקצועות ייעודיים כמו ניווט לסוגיו, תרמו דינמיקה, יציבות כלי שייט ועוד.

היו שבלטו בתחום הלימודים, ואחרים בתחום המקצועי, אך יק הצטיין בשניהם. בתום שנת הלימודים הראשונה, בחר יק באופן טבעי במסלול השייט. למרות הצטיינותו, יק לא התנשא, והיה שותף למעשי הקונדס האלימים שבני מחזורנו התמחו בהם, וזיכו אותנו בכינוי "מחזור החיות". במסגרת זו התחיל יק כבר אז בפיתוח חוש הומור עוקצני, הומור שהתחדד והשתכלל עם השנים.

עידוד המצוינות בבית הספר היה מבוסס בין היתר על מנגנון בו בסיום כל שליש הישגי המצטיינים בלימודים צוינו בהבלטה בלוח המודעות. שמו של יק הופיע תדיר בלוח זה.

כאשר סיימנו בשנת 1965 את לימודנו, עמדו בפנינו שתי אפשרויות: גיוס לקורס חובלים בחיל הים, או שרות מקוצר בחייל, ולאחריו הצטרפות לצי הסוחר הישראלי שהיה אז במיטבו. כישוריו המנהיגותיים של יק לא היו מוטלים בספק, ולכן היה זה אך טבעי שייבחר במסלול הקצונה בחיל הים, כשכולם ניבאו לו עתיד מזהיר בחיל. ואכן, עם סיום הקורס בתחילת 1967, נבחר יק כחניך מצטיין, ובטכס הסיום חשף הרמטכ"ל דאז, רא"ל יצחק רבין את סיכת החובל המוזהבת שלו.

כחניך מצטיין ניתנה ליק זכות הבחירה לגבי היחידה בה ירצה לשרת, ויק בחר להצטרף ליחידה החדשה והיוקרתית שהייתה באותה עת בתהליך הקמה – ספינות הטילים שנבנו אז בשרבורג שבצרפת. קורס ההכשרה הראשון לספינות אלה נקבע לאפריל 1967, ועד למועד פתיחת הקורס בחר יק לשהות בחוליית החוף של שייטת הנחתות של חיל הים – בחירה שתתברר בהמשך כגורלית לעתידו של יק.

מלחמת ששת הימים פרצה בהפתעה, קורס ההכשרה לספינות שרבורג שזה אך נפתח – פוזר, ויק הוצב שנית בחוליית החוף. ההתקדמות היבשתית המהירה של צה"ל בסיני יתרה את הצורך באיגוף ימי, ואנשי החוליה עליהם נמנה גם יק, נותרו חסרי מעש ומתוסכלים.

כהנוב משיט את "אוניית הדגל"  בפורט תאופיק

כהנוב משיט את "אוניית הדגל" בפורט תאופיק

בשבת, 8 ביולי 1967, כחודש לאחר סיום המלחמה, קבלו יק, אמלה ועוזי הוראה להעמיס שתי סירות גומי על משאית, ולנוע לכיוון רפידים, שם הוטל עליהם לשוט בתעלת סואץ ולהניף דגל ישראלי ענק, ולקבוע בכך עובדה בשטח: התעלה פתוחה גם לשיט ישראלי. "או שאנחנו והם, או שלא אנחנו ולא הם", קבע שר הביטחון דאז – משה דיין.

את האירוע המתסכל של נפילתם בשבי המצרי, תארו יק, אמלה ועוזי בפירוט בפני בני המחזור בכנס שערכנו ביוון לפני כשנה וחצי לרגל ציון 50 שנה לסיום הלמודים. מכיוון שהאירוע פורסם גם בתקשורת, לא אחזור לתאר אותו במעמד זה, אם כי במבט לאחור, אירוע זה לעניות דעתי, היווה את קוו פרשת המים בדרכו של יק בהתייחסותו לתבונתה של הנהגה, ומשמעותה של הצייתנות העיוורת והדבקות במשימה עליה כולנו התחנכנו.

לקראת עסקת חילופי השבויים בחורף 1968, ראש המוסד דאז, האלוף מאיר עמית התעקש לכלול בכל עסקה שתגובש עם המצרים גם את שחרורם של אסירי "הפרשה". לעומתו  שר הביטחון  דיין התעקש על עסקת "שבויים תמורת שבויים" שאותה מוכנים היו המצרים לממש לאלתר. ראש המוסד איים בהתפטרות, וכתוצאה מכך התערב ראש הממשלה לוי אשכול, וקבע כי למוסד יינתנו שלושה שבועות לקדם את עמדתו, ואם ייכשל, ילכו לעסקת דיין.

בשלושת השבועות שנקבעו "הוחלט לשאול תחילה את פי הנערה" – עשרת השבויים הישראלים הכלואים במצרים. יק כמו שאר חבריו לשבי שהיו כדברי יק "פטריוטים ואידיוטים", הודיעו על נכונותם להישאר בשבי עד שאסירי הפרשה יכללו גם הם בעסקה. במקביל מבהיר אביו של יק לראש המוסד, שמשפחות השבויים לא יפעילו לחץ, ויאפשרו לממשלת ישראל להשלים את המו"מ.

יק חוזר מהשבי היישר לקורס קציני מחלקות בבסיס ההדרכה של החיל. דרכינו מצטלבות בשנית לאחר שסיימתי הפלגה על סיפון אח"י משגב, ספינת הטילים השנייה שנבנתה בשרבורג, אחת משתי ספינות הטילים שיק היה אמור להימנות על צוותם אילולא נפל בשבי.

יק, חבר נוסף ואני מחליטים לשכור במשותף דירה בחיפה בה התגוררנו למשך שנה עד סיומו של הקורס. יק כצפוי עושה חיל בקורס ומפליא ללמוד את מערכת הנשק הישראלית של ספינות הטילים על מורכבותה ורזיה. גם הפעם בסיום הקורס, מוכרז יק באופן לא מפתיע כחניך המצטיין במגמת נשק.

למרות שבאותה תקופה חלקנו דירה משותפת, והעברנו שעות רבות בשיחה על הא ועל דא, לא הרבה יק לדבר על השבי במצרים, ואנחנו לא דחקנו בו בנושא. אך במבט בוחן לאחור ניתן לציין את מה שלא הבחנו אז, כי משהו נסדק בתוכו בכל הקשור לאמונה העיוורת בצדקת הדרך. יק שקורץ מהחומר של מפקדי חיל הים לעתיד, העדיף בתום הקורס להישאר בבסיס ההדרכה ולהעביר מהידע העמוק בו שלט במערכת הנשק לאוכלוסייה רחבה של מתאמנים. הדבר היה שונה מגישתו הנחשונית בה נהג מגיל 10 בה תיעדף את השרות בים על כל תפקיד אחר. בתום החתימה הראשונה – השתחרר יק משירות קבע בחיל הים ופנה ללימודים.

פרופ' שאול לחורב נושא דברים באזכרה

פרופ' שאול לחורב נושא דברים באזכרה

לסיום דברי: ניסיתי בחטף להאיר את תקופת הבחרות בחייו של יק, ולצקת את המסד לדוברים שאחרי, שיתמקדו בוודאי בתרומתו של יק ללימודי הציוויליזציות הימיות, והרפליקה שהייתה הסימפוניה הגמורה שחיבר יק.

יהי זכרו ברוך!

שאול חורב

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות