אל"מ דוד ניצן – דריו ונציה 23 באוקטובר 2016
למה קיבלתי את השם דריו ונציה
נו, מה כבר אפשר לספר על סיבה לשם?
לכאורה הכול פשוט, אם אתה הבן הראשון שמך יהיה כשמו של סבך מצד האב ואם השני יקרא שמך בישראל על שמו של הסב מצד האם וכולם ישמחו בחלקם. יש סדר, הכול ידוע וברור ואין מי שילין.
האב שמואל ונציה
אלא שנולדתי בתום מלחמת העולם השנייה בסלוניקי , יוון, והימים לא ימי שמחה לעם ישראל. לא מכבר הגיעו הידיעות והמספרים על גודל השואה לעם היהודי ועל גודל הקטל שספגה יהדות יוון ובראשה יהדות סלוניקי.
אבי , בן למשפחה איטלקית שחיתה מזה דורות בסלוניקי. אמי, ילידת דרמה אשר במקדוניה, יוון, כל כולה יוונייה. גורלה הביא אותה לסלוניקי לבית ספר לאחיות , אלא שאחרי תקופה החליט האב, משה , שמקומה חזרה בבית בדרמה. בהעדר טלפונים ומכשירים סלולאריים הודעה מסוג זה אמורה להתבצע על ידי שליח, והשליח הוא במקרה זה האב, משה לבית פילו.
האם גב לוציה ונציה לבית פילו
האב והבת נפגשו בהתרגשות רבה לאחר תקופה ארוכה שלא פגשו זה את זו וקבעו את היום למחרת כיום היציאה לדרך לכוון הבית בדרמה אשר במקדוניה, שם ממתינה האם האחיות והאח הצעיר . אלא שביום המחרת פלשו הגרמנים למחוז מקדוניה, הוכרז על גיוס כללי והרכבות המו מהמון חיילים. בהערכת מצב מיידית החליט האב, משה שאין מקום לבחורה צעירה בת 18 ברכבות הומות חיילים ועליה להישאר בסלוניקי, עד שהמצב יירגע. בעלותו לרכבת לכיוון דרמה הוא לא ידע שחרץ את גורלו להימנות על אלפי הקורבנות שהובלו להשמדה באושוויץ והשאיר את הסיכוי בידי הבחורה הצעירה, בתו, לוצ'יה, להימנות בין החיים והניצולים.
אבי, שמואל לבית ונציה, רווק בגיל מבוגר פגש בסלוניקי את לוצ'יה לבית פילו, אמי לעתיד, ובאו בברית הנישואין בעצומה של המלחמה. בשנת 1943 נולד הבן הבכור (לא אני), וכמובן בכפוף למסורת של מאות שנים יהיה שמו כשמו של הסב מצד אבא, שלמה ונציה.
תקופה איומה עברה בהמשך על יהדות יוון, יהודי מקדוניה שהועברה לשליטת בולגריה הועלו על רכבות המוות . הסב משה פילו, בני משפחתו ויהודי דרמה נעלמו ללא להשאיר עקבות או עדויות.
יהודי יוון לרכבות לאושוויץ
בשנים 43-44 החל גירוש יהודי סלוניקי למחנות ההשמדה. חלק מהם נמנו על משפחתו הרחבה של אבי, משפחת ונציה. בתחילת שנת 1945 החלו ניצולים מעטים ששרדו את התופת של אושוויץ לחזור לסלוניקי. הם סיפרו על הייאוש והמוות אך גם על התקווה ועל סיפורי גבורה והישרדות.
ניצולים שחזרו מהתופת סיפרו על מעשה של קומץ יהודים צעירים אשר החליטו לפוצץ את עצמם יחד עם אחת המשרפות (קרמטוריום). אחד מהצעירים הללו היה דריו ונציה, קרוב משפחה של אבי.
מידע נוסף על מרד הזונדרקומנדו באושוויץ 7 באוקטובר 1944 ופיצוץ הקרמטוריום http://www.amalnet.k12.il/meida/shoa/shoa0027.htm (במידה והקישור אינו פעיל נסה העתק הדבק.)
כילד שני הייתי אמור להיקרא על שמו של הסב, משה, שהחליט להשאיר את בתו,
הסבא משה פילו
לוצ'יה בסלוניקי ובכך העניק לה ולנו את החיים. אך קרובי משפחה ביקשו מאמי שבאם ייוולד לה בן תעניק לו את השם דריו במטרה להנציח את שמו של דריו ונציה ולספר את סיפור גבורתו במרד קומץ יהודים במערכת הרצח הנאצית.
אמי, בחוכמתה הרבה הבינה שאת הדילמה תוכל לפתור רק לאחר התייעצות עם ה"חכם", הרב המקומי, וכך עשתה.
לאחר ששמע את סיפורה אמר החכם באלה המלים:
"ילדתי הצעירה, את אביך לא תשכחי לעולם, על מנת להנציח את זכרו אינך זקוקה לתזכורת בדמות השם שתעניקי לבנך, אך אותו בחור צעיר, דריו, שאיבד את כל משפחתו לא יזכה להנצחת שמו ולאזכור סיפורו אלא אם יהיה מישהו שיקרא על שמו. אם לא תתני לבנך את השם דריו לא יהיה מי שיספר את סיפורו".
וכך היה – כשנולדתי נקראתי דריו, והיום אני מממש את נבואתו של אותו "חכם". זה בדיוק מה שאני עושה, מספר את סיפורו, של דריו ונציה מסלוניקי אשר עשה מעשה במרד באושוויץ ולא הובל כצאן לטבח.
דריו הילד
השם יקום דמו
אל"מ מיל דריו ונציה – דוד ניצן
סרן דוד ניצן
תמיד דריו
