עלילות שומפי בזירת ים סוף

0

 

נרשם בתאריך 31 מרץ 2021

ההיסטוריה של שארם בעיני זאב בן ישראל (שומפי)

כך אני זוכר זאת.הגעתי לשארם בשנת 1972 לאחר סיום קורס קצינים טכניים בדרגת סג"מ. הגעתי עם אשתי רס"ל (אז) חנה בן ישראל, היינו הזוג הנשוי הראשון בשארם. התגוררנו לסירוגין במגורי הבנות ובמלון שלמה.  אני הוצבתי בפלגת אחזקה כמפקד המטל"מ וחנה אשתי כעוזרת קצין השלישות רייסמן ובהמשך אבי רייטן.

בפלגת אחזקה המפל"ג היה חנוך בן אליהו, סגנו ישראל אלשטיין, יובל יסעור כקצין אלקטרוניקה, ראובן הרט שאף הוא היה קצין בפלגה. אני זוכר מספר אירועים באותה התקופה:

  • תקלה בתחנת הכוח של שארם שלא הייתה באחריות חיל הים, חנוך ביקש ממני שאלך לראות כחשמלאי בעברי,אם אפשר לעזור, הלכנו ביחד ו"פתרנו" את הבעיה, היה סליל שרוף במתנע, אילתרנו סליל ממחסן בחיל הים ויהי אור.
  • נעשיתי לקצין חשמל זירתי. באותה תקופה לא הייתי מהנדס החשמל והמנחה המקצועי לא בדיוק חיבב אותי (בגלל שבבה"ד ישבתי לפולני על השולחן וצעקתי עליו כחניך). שרתתי במטל"מ. הביאו למז"ר רכב חפ"ק שהיה מזווד גם עם מזגן אבל בשטח לא היה מיזוג עצמי, פנה חנוך לרע"ן מהו"ב אז מונהייט וביקש פתרון, חנוך קיבל תשובה שאין פיתרון ושאל אותי כחשמלאי מה לעשות, במקביל נודע לי כי רמצ"ד, אז עקיבא פגי, מתכוון לרדת לזירה לביקור עם כל הפמליה שלו. החלטתי שאוריד את רכב החפ"ק לשטח בתי המלאכה, הכנתי פקפק והסתרתי אותו על החוף וחיברתי אותו לרכב. כשכולם הגיעו לראות את הרכב המיזוג פעל ונשאלה על ידי המז"ר, אז זאב אלמוג, איך זה שיש מיזוג ברכב, אמר חנוך שזה פתרון של קצין החשמל והציג אותי ככזה. למחרת התקשר חנוך לעקיבא וסיכמו, בניגוד לדעתו של המנחה המקצועי, שאני אהיה קצין החשמל הזירתי בתקן והשאר היסטוריה.
  • העברת דבור לאשדוד – וזה סיפור המעשה, הוחלט להעביר דבור משארם לאשדוד, חנוך הטיל עלי להכינו להעברה, טרחתי וטרחתי והשלמתי כל ציוד שהיה בו צורך ובסוף היום אף הצמדתי לדבור שומר, הסוף היה שהדבור הגיע לאשדוד כשהוא מפורק מכל ציוד ונשק והכעס עלי היה גדול אם כי חנוך חס עלי, אך מהמטה נשלח לזירה קצין בודק, זבו שמו. חנוך עם חיוך על שפתיו לחש לי לא לדאוג אשדוד יצאו אשמים ואיך? זבו הוטס לזירה, שם הוצמדה לזבו סירת וולוו פנטה (שהייתה בשארם כשלל מהמצרים) עם זוג פקידות יפות מראה, והתוצאה לא אחרה לבוא….. אשדוד לא הציבו שמירה לאחר השלמת הדבור להעברה
  • סיפור הסירה המצרית – לזירה הביאו סירת דייגים ירוקה, אנחנו בפלגה לא הצלחנו להניע אותה שכן הייתה מלאה במים. הפלגה הכינה את הסירה להנעה, המחלקה שלי טיפלה בכל מערכת החשמל ואף שיפצה את הסטרטר, אך הסירה לא התניעה, הוחלט להביא מהנדסים מהמטה, אלה הוטסו לשארם, עמלו ולשווא, כל המהנדסים הרימו ידיים וביקשו סיוע מהיצרן, לשווא. לימים הוחלט להשיב את הסירה לבעליה כפי שהיא, נקיה משופצת אך ללא כשירות טכנית. ואז הגיעו הדייגים בעלי הסירה, נכנסו פנימה מילאו את השיפוליים במים, התיזו אתר לתא השריפה הניעו את הסירה באמצעות סיבוב ידית גלגל התנופה (מנועלה) ויצאו לים כשאנו המומים מהמראה.
  • טיל פוגע בצפרא – סיפור מלחמה עצוב, אבל היה זה ארוע שבו נדרשה פלגת אחזקה לשקם את הריסות הטיל במהירות המירבית, עבדנו יום ולילה, באמת הפעילות הקשה ביותר שהייתה לי בכל תקופת שהותי בשארם
  • פיקוד זמני על פ-95 – עם תחילת המלחמה היה בזירה חוסר במפקדים והמז"ר החליט שאני אעלה לפ-95 כמפקד זמני בחוף (הייתי קצין צעיר), היה זה בזמן תקיפות המטוסים המצריים בזירה בכלל ובשארם בפרט. המזל שלי היה שרס"ר הספינה היה מצויין וניהל את האנשים היטב, לא היה לי מצב שבו המקלעים המאויישים פתחו באש, התקשורת במכשירי הקשר לא פסקה משליחת נתונים. הזיכרון היחיד שלי מהארועים היה שבכל פעם שהיה נורה נור באוויר כל המפקדים בים שהיו מפוזרים בשטח חשבו שהנור נופל עליהם, האמת שגם אני חשבתי כך, היה מפחיד, כך הייתי יומיים עד שהגיע מפקד לספינה.
  • חוליית תיקונים קדמית = חת"ק – אם ההתחממות בזי"ס ופיזור הדבורים באבו זנימה ולעיתים בראס סודר, החליט חנוך להקים חוליית תיקונים קדמית כזו שמסוגלת לנוע בשטח עם רכב מזווד בחלקי חילוף של הדבורים, אני הצעיר בקצינים מוניתי כמפקד החת"ק, היחסים של אנשי החת"ק (חשמלאי, מכונאי, אלקטרונאי) עם אנשי הדבורים היה מעולה וזכינו להתארח אצלהם בדבור לארוחות משופרות, אנחנו היינו נוודים.
  • פ-95 כרציף דבורים בראס סודר – כאשר נדרשה נוכחות קבועה של הדבורים בראס סודר הוחלט להעביר את פ-95 שהיתה במצב טכני ירוד להנחיתה בראס סודר ולהפוך אותה לרציף ומגורים לאנשי הדבורים בשלב מסויים למיטב זכרוני היא שקעה והביאו מומחים לנסות ולהציפה.
  • חת"ק קבוע בראס סודר – חת"ק כפי שהוסבר לעייל התיישב בהמשך במושב קבע בראס סודר עם הגעת הדבורים לשם גם אני כמפקד החת"ק עברתי לראס סודר, אגב נושא האירוח, הירוקים בראס סודר היו מאורגנים היטב ונהנו מארוחות דגים מפוארות אליהם הוזמנו גם אנחנו הקצינים.
  • חנוך מנסה להתניע גנרטור בראס סודר – עם הגעתנו היה בשטח גנרטור, חנוך החליט שהוא יניע אותו, הוא לא שעה לאזהרותיי שלא להתעסק בחשמל בהנעת הגנרטור ניסה ונכווה בידו כאשר השעון שבידו גרם לקצר. אז אני החלטתי שאני אניע אותו באמצעות המנועלה, כאן חנוך הזהיר אותי שכדאי שיעשה זאת מכונאי, המשכתי ונוצר back fire שהחזיר את המנועלה לאחור ופגע בפני – מסקנה, שכל אחד יעשה את מה שהוא מבין בו!
  • הבאת ברטרם ממצרים – בעדבייה היו ברטרמים של המצרים שנפגעו מכוחותינו, היתה דרישה להעביר את הברטרמים לראס סודר, אני נתבקשתי לצאת לביצוע כיד ימינו של מרק מהשייטת, האמת שזה היה מפחיד, לא, את מרק זה ממש לא הפחיד, על הסירה היו 2 גופות אותן הורדנו לחוף וחזרנו עם הברטרם לראס סודר, בהמשך הפלגה השמישה אותם.
  • שני סא"לים נתקעו בלי דלק – זה מה שאני זוכר, כשהיינו בראס סודר חנוך וסא"ל נוסף לקחו ג'יפ ונסעו לסיור צפונה מראס סודר, הם בוששו לבוא וגרמו למתח וחשש, סיור יצא לכוון נסיעתם ומצא אותם כשהם תקועים בלי דלק והחזיר אותם לבסיס כשהם בסדר.

המז"ר לא אהב זאת ובהזדמנות ראשונה מול אנשי שארם בטריבונה הודיע לכולם ששני מהנדסי מכונות יצאו לסיור בלי לבדוק האם הרכב שלהם מתודלק, חנוך הובך.

  • ישראל אלשטיין והדואר – ישראל היה באופיו איש שטח וכשהפקידו אותו במשרד כסגן של חנוך לפתע היה עליו לעבור על הרבה דואר, אני זוכר שחנוך העיר לו שעליו לעבור על הדואר , מה עשה ישראל? ערם את כל הדואר שהצטבר על שולחנו, הניח אותו על מפתן הדלת במשרדו, קרא לחנוך שיצפה, נכנס לחדרו תוך שהוא פוסע מעל ערימת הדואר ואמר לחנוך "ראית עברתי על כל הדואר, עכשיו מי שלא צועק שאני לא משיב לו שיחכה"

    ראש מספן הים תא"ל מיכה רם מעניק דרגת סא"ל לזאב בן ישראל בנוכחות משפחתו, 1985

    ראש מספן הים תא"ל מיכה רם מעניק דרגת סא"ל לזאב בן ישראל בנוכחות משפחתו, 1985

שומפי

סא"ל דימ' זאב בן ישראל

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות