סא"ל נתן כתרן – בסיס דפנה

0

מתוך הדו"ח התקופתי של בסיס אשדוד שנת 1970

 

………." בתחילת שנת 1970 לא הייתה רשת הגילוי החילית רצופה. באזור צפון סיני היה קטע שלא היה מכוסה על ידי תחנת חוף (הקטע בין עטיפה לאל עריש) כפתרון זמני נחסם קטע זה על ידי סיורים של כלי שייט ח"י. באזור בוצעו סיורים לעיבוי מערך הגילוי וההתראה, הסיורים בוצעו על ידי סט"רים מ-914, ספינות של ש/3 ונט"קים מ-924. היו אלה סיורים אקראיים ובכל מקרה לא הייתה נוכחות רצופה של כלי שייט באזור"…………….

……….." הדרישה לקיים נוכחות יום יומית במקום חייבה מציאת פתרון לבעיה. פתרון שיאפשר הורדת מספר הספינות והפנייתן למשימות אחרות. כפתרון לבעיה הוחלט על הקמת בסיס מכ"מ בחוף ימת הברדוויל. מיקום הבסיס נקבע כתיב אל קאלאס. יתרונותיה של נקודה זו נובעים מהיותה הנקודה הגבוהה בשטח והמצאותה בצפון ימת הברדוויל – נתונים המאפשרים שליטה מלאה האזור הבלתי חסום.

 

בסיס דפנה נועד לשמש:

בסיס קבע לניידת מכ"מ/שלדג

בסיס עורפי להפעלת צרעות (עם קליטת הדבורים והיתושים הוכשר הבסיס לטפל גם באילו)

מיקום חפ"ק חיילי בעת פעילות מבצעית יזומה באזור צפון סיני."………….

 

……." הבסיס הוקם בשני שלבים: בשלב הראשון התבססות על גבעה 25+ ובמקביל הכשרת גבעה 60+ שהיא הגבוהה בשטח כבסיס קבע. במהלך הזמן חל שינוי בתכנית והבסיס הארעי שופץ והפך לבסיס הקבע"………..

 

הרוח החיה מאחורי הפעילות להקמת הבסיס היה מפקד בסיס אשדוד דאז יומי ברקאי. בשונה ממגוון המעוזים של צבא היבשה היה בסיס דפנה המעוז היחיד של החיל בחוף הים התיכון וככזו הייתה דפנה לבת התפנוקים של בסיס אשדוד. יומי בילה ימים כלילות בדפנה וגם בסופי שבוע בילה עם משפחתו בחולות הבוהקים בסיורים בין ה"בועזים".

 

נוה הדקלים מזרחית לדפנה

נוה הדקלים מזרחית לדפנה

מספר קילומטרים מזרחית לגבעת קאלאס שכן בעבר ישוב. לא ברור גילו של ישוב זה ואפילו לא טרחנו לברר את רקע היושבים בו אולם המקום נשמר בחלקו כמקום מקלט קסום לשעות הפנאי. היה זה גיא בינות לדיונות שהקיפו את האזור, דקלים סביב, ומספר עצי פרי, גפן ועוד. אספני המציאות שטרחו ונברו בחולות סביב מצאו שברי חרס ומטבעות.

 

עם הזמן נבנה הכח הימי סביב הבסיס שכלל תחילה צרעות  שהתקשו לתפקד בתוך הימה בשל העומק הרדוד של מימי הימה והעשב שהיה מסתבך במדחפים. בהמשך נרכשו ספינות היתוש עליהן נשמע בהרחבה במהלך הערב.

 

האגדה על כלי שייט אמפיביים היודעים לנוע במים ועל החוף עשתה נפשות במפקדת החיל והביאה לרכש הרחפות. צוות טכני ומבצעי יצא להשתלמות באנגליה. ההשתלמות כללה הצגת הכלי וכיצד ניתן לתפעל אותו אל מול האנגליות. ביתרת הזמן למדו גם על הרחפות ותרגלו הפעלתן השונה כליל מתמרון כלי שייט רגיל.

הרחפות הגיעו ארצה הושקו בימה והפכו לגאוות היחידה. עיקר פעילותן הייתה בהצגתן בפני צמרת החייל שפתאום מצאה סיבה לרדת ולבקר בדפנה. היו גם בכירים שהתנאי לביקורם בבסיס היה להגיע אליו עם הרחפות. מצוקת התקציב לרכש חלפים וקצב בלאי השמלות צמצם את שעות הים לפעילותן.

 

הדבורים כיסו את מרחב השליטה מחוץ לימה. לעומת היתושים שבסיס הקבע שלהם היתה מעונה עגונה בתוך הימה בקרבת דפנה, בסיס הקבע  היה באשדוד. הדבר חייב תנועה מאשדוד לדפנה ושהיה רצופה בים הפתוח ללא אפשרות מנוחת חוף ומסתור מפני סערות בעיקר בחורף.

 

תפעול הבסיס בוצע על ידי צוות מקצועי של חיילי חיל הים שעבדו במשמרום יום ולילה במעבה הבונקר שנחפר בחולות הגבעה 25+,  אבטחת  הבסיס הייתה משימתם של מחלקת מילואים ממפקדת נחל ים שברוב המקרים היו שייכים לנח"ל החרדי.

 

החיילים גרו בצריפים ממוגנים סביב בקירות מגן, חדרי המגורים היו ממוזגים דבר שצרם את עינם של מפקדי נחל ים לדורותיהם.

 

סיפור על המזגנים שממחיש את הדברים

עם קבלת הפיקוד על הבסיס ביקרתי בחדרם של החי"רניקים וגיליתי לתדהמתי שאין בחדרם מזגנים. החבר'ה האלה שמרו בלילות ונחו בימים משמע שעות מנוחתם היו השעות החמות ביותר של היום ואיש לא טרח לציידם בציוד המינימאלי שיאפשר להם שינה טובה ונוחה שתאפשר להם להגיע למשמרתם רעננים.

לא עברו ימים עד שמפקד נחל ים הגיע לדפנה עם דרישה תקיפה לפרק את המזגנים כי החי"ר לא צריכים מזגנים הם מורגלים לכל מזג אויר כל ניסיונותיי לשכנעו בדרכי נועם עלו בתוהו עד שנאלצתי לסלק אותו מהבסיס בקביעה שמה שנעשה בתחומי הבסיס הינו באחריותי בלבד ואין לו זכות להתערב בהחלטותיי.

 

בהיות דפנה ממוקמת על אי לאורך רצועת החוף הצפונית של הברדוויל הקשר עם החוף בוצע בשני כיוונים בים הפתוח לכיוון אשדוד באמצעות הנחתות השיו מתספקות את הבסיס במים דלקים וציוד כבד. יחידת הנחתות היתה עורק החיים העיקרי של הבסיס ופעלה ללא לאות בקיץ הלוהט ובחורף הסוער בוצעו נחיתות במצבי ים גבוליים במטרה לשמור על עורק החיים פתוח.

 

זו הייתה גם העילה להפלגתו של הנט"ק בפיקודו של ירון גולדשטיין ז"ל שנהרג במהלך ההפלגה לאספקת דפנה ונמחץ על ידי מיכל מים שנעתק ממקומו בשל הים הקשה. יהי זכרו ברוך.

 

אספקת האוכל ותנועת חיילים לחופשה בוצעה דרך הימה. לשם כך הוקמה חוליה עורפית שישבה בנחל ים והיתה הגשר של הבסיס עם חוף סיני.

 

הקשר בין החוליה לדפנה היה באמצעות הלבנה של לייבל'ה – סירת שירות שהילכה בימה הלוך ושוב כאשר משך הפלגתה היה בן מספר שעות עם האספקה על הסיפון והחיילים היוצאים וחוזרים מחופשה. ניתן להבין מה היה על האספקה במהלך ההפלגה ומה נותר לאחריה עבור כלל חיילי הבסיס.

 

בנוסף ללבנה הפעילה החוליה את הירוקות שהיו סירות נחיתה קלות ומהירות מצויידים במנועים חיצוניים רבי עצמה שקצרו את משך ההפלגה במידה ניכרת. מדי פעם היתה גם סירת הטרקר כשירה לתנועה וזה היה במידה והיו מספר מספיק של מנועים להנעתה. סיפורים רבים נקשרו ל"העדפות" שידעו אנשי החוליה לתנועת אורחים. אנשי שלומנו בירוקות והאחרים בלבנה

 

הדרך מחוף הימה לבסיס היתה כולה בחול דק וטובעני ולשם העלאת הצוותים והמטענים נשכר הטרקטור של שעמד בכל פגעי מזג האויר והטבע. מה לא ניסו להפעיל במהלך השנים החל בג'יפים קומנדקרים ועוד אך כולם לא עמדו במשימה כמו אותו טרקטור ישן ועיקש שעמד ועבד נאנק וחרק במעלה ובמורד הגיבעה.

 

אימת קציני הניווט

דפנה – שם כה עדין ופסטורלי, היה אימת קציני הניווט ומפקדי הסטילים

התוודענו לדפנה במהלך שנות הניווטים לאורך לשון ימת הברדויל מצידה הצפוני. האזור היה מאופיין במרזבה בעומק של 3-4 מטרים שאפשר שייט של ספינות לארכו בטווחים של מאות מטרים בלבד מהחוף.

האימונים החלו במהירויות איטיות אך עם הזמן שעה שרכשנו ביטחון והכרנו טוב יותר את התופעות התת מימיות הגברנו מהירות ועברנו בנתיב ביום ובלילה.

ביום הכניסה לנתיב היתה מפחידה ביותר היה עלינו להפליג בניצב לחוף כאשר מד העומק מדווח עליהת הקרקעית עוד ועוד בעוד הספינה חותרת לעבר הדיונות המאיימות המתנשאות אל מול חרטום הספינה ואז אנחת רווחה עם נפילת עומק פתאומית שסימנה הכניסה למרזבה ומייד פניה חדה במקביל לחוף.

לאחר שנים השתתפתי במטווח החוף בו ניסינו אחת משיטות הפגזת החוף שפותחה באותם ימים "ירי סדין" ותוצאתיו הביאו את המעונה של היתושים שעגנה מעבר לדיונות החול לטווח האש.

פורט מוסה

בהמשך הייתי שותף לעבודת המטה שהביאה להקמת המעגן המאולתר לדבורים מחוץ לימה שנקרא על ידי החבר'ה פורט מוסה. המעגן נבנה על ידי נעיצת מעונות ממולאות בגרוטאות רכב בהמשכן צוללת והנוגה. מעגן זה שכעבור שנה מהקמתו עת קיבלתי הפיקוד על הבסיס גרם לקריסת תלולית החול של דפנה בכל סערה וסערה.

אל עריש

התמונה לא תהיה שלימה מבלי להזכיר את בנות אל עריש, במטרה להשלים את הכיסוי המכ"מי של צפון סיני הוקמה תחנת מכ"מ בבסיס הממשל באל עריש. התחנה כללה מכ"מ ועמדת תצפית עיין. בעוד שהמכ"מ היה מאויש בעיקר בשעות הלילה התצפית שמשה לזיהוי עצמים שהתגלו בעין.

הפעלת התחנה הופקדה בידי קבוצת בנות חמודות ומסורות שכפיפותן המרחבית הייתה לבסיס דפנה. מעבר לעבודת היום יום היו הבנות מגיעות מדי שבת לבקר בבסיס כמובן שאותן הואילה החוליה להסיע בירוקות

פרשת הסמים

יום אחד מגיע אלי דיווח שעל החוף נתגלו אבובים מלאים בסוליות חשיש ועוד אחרים נפלטים מהים. השמועה עשתה לה כנפיים והאדרנלין החל לזרום ביתר שאת בקרב הנוער.

יצאנו רכובים על גבי הטרקטור לאיתור ואיסוף האבובים והבאתם לבסיס. בינתיים דיווחנו על האירוע למשטרה שזמנם לא דחק במיוחד לבוא ולאסוף את האבובים והודיעו שיגיעו ביום שלמחרת.

האבובים אוחסנו בחדרי למשך הלילה, מיותר לציין שהיה זה לילה ממסטל ולו רק בשל הריחות שעלו מהאבובים שנפתחו. עם בוקר יצאתי למקלחת ולארוחת הבוקר ומשחזרתי לחדר גיליתי שחדרי בוקר על ידי אלמונים שחמדו מספר סוליות לצריכתם העצמית.

תקצר היריעה מלספר על מבצעי הבילוש והחיפושים שנערכו על ידי החברים ועל ידי כלבני מצ"ח ללא הצלחה עד שנמצאו הנערים שסרחו והועמדו למשפט.

בדיעבד הסתבר שהיו מציאות נוספות שעשו דרכן לארץ ללא ידיעת הרשויות.

ההחלטה על חיסול הבסיס באה במקביל להחלטה המדינית על החזרת סיני למצרים בשנת 1979. בעוד שבימית ואחיותיה התבצרו בני המקום על הגגות הרי שבדפנה עמלו חבלנים בהשמדת הראיות שכללו את שאריות הנוגה והצוללת שהיוו את פורט מוסה. ובמקביל פיצוץ הבונקר ופינוי המבנים ושריפתם.

וכך במלאת לדפנה 9 שנים להקמתה נקטע פתיל חייה ותם גם סיפור העלילה.

 

 

שירי דפנה

דפנה כשמה של נערה כה עדין ונעים למשמע

היה שמו של בסיס צבאי באחד מחופי המדינה

בבונקר חפור על גיבעה נישאה בין חולות וימה

לגלות למנוע לאתר ולחסות היתה עבורו המשימה

 

השם דפנה זיעזע נימי נפשם של קציני הניווט ביחידה

לא בשל קוי תוארה לא בשל צבע עיניה או ברק שערה

רק בשל רגעי חרדה פחד אימה בהם היו נתונים

במהלך שייט חופים בלילות וימים בצילה של גבעה

 

רצונם של המפקדים לחוש בקרבתה

לחסות בצל ישותה המגינה להנות מיפיה

חייבו את אוחזי הסקסטנט והמפה

לחתור אחר חיפושי המרזבה

 

ומה לעשות שאותה תעלה ארורה

נמצאת מרחק כה קצר מחופה

של אותה הדפנה ענוגה ויפה

עד שהלב לא חדל לפרפר מאימה

 

לא נשכח את אותה זיעה קרה

שנטפה על פנינו בשעת חשיכה

ועוד פעם ועוד תחזור הפקודה

שילמד הקצין את שגיאות המדידה

 

אותו נושא בנוסח אחר

במערב חופה הים תיכוני של המדינה

על גבעת חול נישאת בין פתחה לפתחה

עם צבען הזהוב של החולות וכחול מימי הימה

שכן לו לקבע בסיס דפנה

 

פלגת יתושים שזימזומם אזניים החרישה

עגונים לעת בוקר בחיק המעונה

זוג רחפות מבהיקות בלובנן ועטורות בשמלה

מחליקות בעדנה בין חולות למימי הלגונה

 

בינות לסופות החול שהזיזו ושינו את מתווה הגבעה

בבונקר עב דופן מוגן בשרשרת צריחי נגמשי שלל

משמרות של יום וליל על ידי מיטב נערי החייל

ויחידה של חיילי מילואים מהנחל של חובשי הכיפה

 

אוירה פסטורלית של דקלים ודיונות

דייגים בדווים ומשגיחי משרד החקלאות

מבריחי סמים רכובי גמלים ואחרים משלישי אבובים

היוו תפאורה לתמונה שהיתה למרקם של חיים

 

המטרה לפעילותם הייתה לגלות ליירט ולהתריע

על פעילות של אוייב מחבל זד ומבריח

בימי סער וערפל בימים של שקט ובימי מלחמה

כי מגזרת המערב נצפתה הרעה

 

המשחתת אילת שהותקפה וטובעה

סד"ג אורית שצוותו נספה

היו ההוכחה לסכנה הגלומה

באותו בסיס אוייב ששכן ממערבה

 

יחידת האם שכנה בבסיס אשדוד

ודחפה לדפנה את משאבי החיים

דלק ומים, ציוד ומשאבים

לשם קיום החיים הסדירים

 

את הנטל חלקה יחידת הנחתות

שאחת לשבוע את הבסיס היו  פוקדות

ושעה שמי שרצה מנהיגות להראות

היה מבטל את ביקורן בטענות משונות

 

את הקשר ליבשת סיפקה ה"לבנה"

שחרשה וערבלה יום יום את מימי הימה

בדרכה מנחל ים לדפנה

עם אוכל טרי וחבר'ה החוזרים מחופשה

 

לצידה בחן ובגאווה הפריעו הירוקות את השלווה

אותן תפעלו חיילי ה"חוליה" והיוו את הקשר לציביליזציה

סירות של שלל עם מנועי מחץ ואון

שהסיעו טכנאים ואנשי סיוע בשעת רצון

 

היריעה חסרה אם לא נזכיר

את ימאי הדבור ששכן תדיר

בים הפתוח מול סער ורוח

הרחק מבסיסו השקט והבטוח

 

וכדי לספק לימאי הדבורים

פינה שקטה ללא טלטולים

הגה איש יקר רעיון של חכמה

להקים מעגן למרגלות הגבעה

 

לא שעו המקימים לדברי המומחים

ואזהרותיהם של יודעים ומבינים

כי לחופו של ים נעים זרמים

שאת החולות גורפים ומובילים

 

המעגן בחול נחסם חדשות לבקרים

בגבעה החל נוגס כי הייתה מחולות נודדים

מפולות של חול חדשות לימים

עמדות וגדרות קרסו ונסחפו בזרמים

 

משמעת צבאית נקיון דורשת

ועל סדר ודיוק מבוססת

שמירה על קטנה כגדולה

ועמידה ביעדי המפקדה

 

על כך שקדו חיילים ומפקדים

ששרתו ביחידה באותם ימים

למרות מלחמת היצר למרות השלווה

את מרצם ואונם תרמו לביצוע המשימה

 

לצידם של לילות לבנים ללא שינה

למרות ימי סופות וקשיי נשימה

נהנו מטיולים לדקלים ולאורכה של הרצועה

ומסעות של דייג מלאי הצלחה

 

היה זה הטרקטור אמצעי התחבורה

שעמד בפני כל מכשול ומשובה

מאספקה והסעות של חיילים מהמזח לדפנה

דרך גרירת יתוש עיקש שעל שרטון התלבש

 

 

אלו ועוד רבות חוויות היחידה

שיסופו ביתר פירוט והרחבה

על ידי שלל חילי היחידה

בערב המפגש לאחר X שנה

 

 

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות