סא"ל דימ' גבי שילה – אירועי ימאות באח"י אילת

מאי 2022

עשרת אירועי הצטיינות בימאות של צוות אח"י אילת, שעליהם זכינו להערכה

אני חושב ש:- הימאות המקצועית, היא חלק מהחיילות של הלוחם הימי, זאת כפי שהשדאות המקצועית היא חלק מהחיילות של הלוחם היבשתי. בכתבה זו מספר דוגמאות לדרך בה אח"י אילת הצמיחה עצמה להיות ספינת ימאות ונשק לוחמת, ובולטת במקצועיותה, ואשר בעת הצורך היה ביכולתה לגייס רעיונות יצירתיים מחוץ לסטילי"מ, וגם מחוץ לחיל הים כדי לפתור בעיות.

תודה ללוחמי גנ"ק ולוחמי המכונה של אח"י אילת, שמקצועיותם המעולה אפשרו את ההצלחה של מח' הנשק. תודה לסא"ל דימ' אלי רגב על העדכונים למאמר זה, ועל הערכתו לצוות אח"י אילת. המאמר מתרכז בימאות, אך עלי להזכיר  שאח"י אילת הייטיבה לתחזק ולהפעיל מערכות נשק. בשנת 1977 המש"ט לצרוס אמר לי בעת אימון בים שמערכת הנשק שלי הכי מדויקת בשייטת, ועלינו להתכונן לבצע תצוגת אש. בצענו בהצלחה תצוגת ירי מערכת לשר הבטחון שמעון פרס ז"ל, ולצוותי משרדו שהפליגו ב-4 ספינות סמוכות בהובלת אח"י תרשיש, שהיתה בפקוד תא"ל דימ' יוסי לוי. בגמר הביצוע, יוסי לוי הביע את הערכתו הרבה על המטווח. השיפור מתצוגות האש, והיכולות שפיתחתי לתקן תותחים, הובילו לכשירות תמידית. נבחרנו ליום מטווחי תותחים מרוכז ומוצלח בפיקוד תא"ל דימ' רונה, בניהול החובלים ומדריכם סא"ל דובי ברם המצוין.                                                                                                                                                                  אתרכז באירועי ימאות בשנים 1977-1976 

בהיותי קצין נשק באח"י אילת ,ארעו  לצוות כ-11 אירועי ימאות מוצלחים, לתוך חלק מהאירועים "נשאבנו" מסיבות שאינן תלויות בנו. לא פעם הפעלנו דמיון, ואף שיתפנו פעולה עם צה"ל הגדול כדי להגיע לתוצאות הרצויות, והצלחנו. היום קוראים לזה שילוביות, ובצדק ! נראה לי שפעילויות הימאות באחי אילת נעשו מתוך אהבה של צוות אח"י אילת לים ולספינה, וכן מתוך הנאה, תושיה, רוח לחימה, ורוח ימאות קרבית וספורטיבית. בהדרגה סימנו אותנו כספינת ימאות ונשק טובה, ואף הגיעו אלינו מסטילי"מ אחרים כדי להתרשם. הערה:- מפקד אח"י אילת באותה עת היה סא"ל דימ' רגב אליהו שהצטיין כלוחם ב"קרב רומני" בשנת 1967, וזאת תחת פיקודו המעולה של מפקד כוח הסטרי"ם (ספינות טורפדו) ב"קרב רומני" תא"ל דימ' אלי רהב. ככול הידוע לי, תא"ל דימ' אלי רהב, וסא"ל דימ' אלי רגב, נמנים על הלוחמים הימיים הספורים שזכו להצטיין ולנצח ב"קרב רומני" ב-1967, ובנוסף באותה רוח נלחמו וניצחו בקרבות הימיים במלחמת יום הכפורים בים ב-1973.

אח"י אילת בשנים אלה (1977-1976) הושפעה עמוקות מניסיונם הקרבי המצוין, וממנהיגותם של המש"ט תא"ל דימ' אלי רהב, ומפקד אח"י אילת רגב אליהו.

להלן עשרה מתוך האירועים המוצלחים בימאות של אח"י אילת באותה תקופה

1.אירוע חילוץ ארבע ספינות שהיו תקועות כ-700 יארד מהחוף, בעת סערה, כשעוגניהן הסתבכו זה בזה: להלן סיפור החילוץ:- לצורך טקס חובלים עגנו ארבעה סטילי"מ במקביל לחוף בה"ד-רמב"מ, טווח לחוף כ-700 יארד. בטקס השתתפו גם דבורים. הסטילי"מ עגנו במקביל לחוף בטור עורפי ממערב למזרח. להלן מיקום ארבע הספינות ממערב למזרח:- בראש הטור הספינה המערבית, אח"י סער, אח"י אילת, ובסוף הטור הספינה המזרחית. לאחר שהטלנו עוגן חרטום, הגיעה אלי לירכתיים גוררת מב"ח והודיעה לי שהיא לוקחת אליה את העוגן הירכתיים ואת חבל עוגן ירכתיים, וכי נקבע שהיא תטיל אותו במקום המתוכנן, גם מפקד הסטי"ל רגב אליהו אמר לי לעשות כן. בעזרת הגוררת כל אחת מהספינות הייתה קשורה לשני העוגנים שלה, אחד בחרטום ואחד בירכתיים. איתנו באח"י אילת היה המתמחה המצוין, האלוף דימ' דודו בן בעש"ט שהשתתף בשלב העגינה אך לא נכח באירוע החילוץ.

העגינה נועדה לצורך תצוגה בלבד, ולכן מספר אנשי צוות לא השתתפו בעגינה, ככל הזכור לי קצין הגנ"ק לא היה בספינה. בגמר העגינה הורדנו סירת גומי, ואספתי את המפל"ג תא"ל דימ' אריה רונה מהסלעים של שובר הגלים. לבקשת רונה ביצענו "חליפה" עם הס"ג לאורך הספינות. בעת החליפה האלוף דימ' דודו בן בעש"ט נופף לנו מגשר אח"י אילת. בגמר הביקור החזרתי את המפל"ג תא"ל דימ' אריה רונה לחוף.

המפל"ג נשאר בחוף ולא חזר לספינות בשום שלב.

תיאור הבעיה שנוצרה בשטח:-לקראת סיום טקס החובלים החלה סערה והמצב הסתבך.

לאחרונה, בנובמבר 2021 סא"ל דימ' אלי רגב עדכן והזכיר שהרמת העוגנים נעשתה אחרי שקיעה,  וכי הרוח שהייתה צפונית בעת הטקס, התחזקה לקראת סוף הטקס לעוצמה של כ-20 קשר.

הספינות שהיו "תקועות" במצב דופן לגלים הטלטלו בחוזקה ברולינג חזק. זכור לי שהתאורה החגיגית (הגרלנדות) הכתה בספינות. מכיוון שהיינו בקרבת החוף, ובמקום אליו מתנקזים הגלים, התפתחו גלי החוף שהקשו עלינו. המצב דרש שחרור מהיר של הספינות והוצאתן מגלי החוף.

הגוררת לא הצליחה להרים את העוגנים, גם הספינות לא יכלו להרים עוגנים. צוות הגוררת שהייתי מוכר לו, בחר להגיע אלי לירכתי אח"י אילת ועדכן אותי שאי אפשר להרים עוגנים, וכי כל הספינות מסובכות. המצב בשטח:-רוח צפונית חזקה מכיוון דופן ימין דוחפת אותנו אל החוף, גלים, רולינג מתגבר, תחילת חשכה ואנו כ-700 יארד בלבד מהחוף. אי אפשר לשחרר למים את חבלי העוגנים ולצאת, חבלים במים ישביתו את המדחפים. לא נעים !

החלטתי לרדת לגוררת, לתפוס פיקוד, ומשם לחלץ את הסטילי"מ. מיד הודעתי למפקד הסטי"ל סא"ל דימ' רגב שכל עוגני הסטילי"מ הסתבכו, וכי אני ארד לגוררת כדי לאסוף את חבלי הירכתיים של הסטילי"מ אל תוך הגוררת. רגב אישר. לאחר שירדתי לגוררת, באח"י אילת לא נשאר קצין נשק וגם לא קצין גנ"ק. נותרו בספינה המפקד והצ'יף, ויתר הצוות בניהול הנגדים המעולים של אח"י אילת, שבצעו את כל התפקידים ללא דופי.

תדרכתי את הבוסן או סגן הבוסן על כוונותיי, והסברתי שבעוד דקות מספר אני ארד לגוררת ואיתי חבל עוגן ירכתיים, ואז אח"י אילת תשתחרר ותתייצב מול הרוח, והם יוכלו לאסוף את עוגן החרטום. ידעתי שהבוסן אזולאי וגם סגן הבוסן מנוסים, מיומנים ומעולים והם ינהלו את צוות הימאות כנדרש, וללא רבב. הערה:- מכיוון שמחלקת הנשק הייתה מאומנת ומשופעת בימאים טובים, הרי שבעת הצורך גם אנשי צוות אחרים יכלו לנהל עבודות ימאות ברמה סבירה. המפקד ואנוכי ידענו שהימאים המצוינים והצוות המצוין יפעלו כראוי. האישור שקבלתי מרגב לרדת לגוררת ראוי להערכה. רגב המפקד, הימאי המצוין היה מודע לכך שהוא יישאר ללא אף קצין סיפון, ועל כך הערכתי הרבה.

חשוב לזכור שמחלקת גנ"ק המסורה השתלבה בעבודות ימאות, וגם סיפקה ביעילות שרותי האזנה וקשר במסירות ובהצלחה רבה, זאת חרף העובדה שקצין הגנ"ק לא היה בספינה. העברתי פיקוד על הסיפונים ועל עבודות הימאות לבוסן או לסגן הבוסן, והם מילאו את תפקיד קצין הנשק, ירדתי לגוררת ומידי פעם צפיתי באח"י אילת.

צוות הגוררת קבל אותי בשמחה, תפסתי פיקוד על הגוררת והתחלנו ביחד לשחרר את כל הספינות מעוגני הירכתיים. הערה:- באירוע זה הספינה היחידה בשטח בה היה כננת הייתה הגוררת בלבד. להלן עקרי הפעילות בגוררת:- במהירות בדקתי ותפעלתי את כננת החרטום הקטנה של הגוררת, והרמנו את ארבעת עוגני הירכתיים. בקשתי אישור, ורגב אישר לי להישאר בגוררת לצורך המשך העבודות עם כל הספינות. ארגנתי את הגוררת לחילוץ כל ארבעת עוגני הירכתיים וחבליהם הרבים. אח"י אילת שוחררה ראשונה, התייצבה מול הרוח והניעה מנועים.

אופן הפעלת הכננת:- בתחילה הרמנו ושחררנו עוגן שעלה ביחד עם חבל העוגן השכן. כדי להקטין את האפשרות שהעוגן המורם ייגרר על הקרקע, ויגרוף את העוגן השכן ו/או את חבל העוגן השכן, הורתי להפעיל מנוע קדימה לסירוגין. כך המנוע זירז ועזר לכננת בהרמת העוגן. השתדלנו  שהמנוע יתרכז בהנעת הגוררת ובהורדת העומס מהכננת ומחבל העוגן, ובאותה עת הפעלת הכננת התרכזה באיסוף החופש שנוצר בחבל, מבלי למתוח את החבל. כאשר הגענו מעל לעוגנים הרמנו אותם אנכית ככל שניתן. להפעלת המנוע תרומה נוספת והיא הקלה על הכננת הקטנה ושימורה להמשך העבודה.

הדגמתי לצוות הגוררת ביצוע עצירת חבל עוגן על ידי חבל דק יותר שנכרך על החבל העבה. זהו "סטופר חבל על חבל", כלומר חבל זריז וחזק עצר והחזיק עליו את משקל העוגן לפרקי זמן קצרים.  לאחר ביצוע ה"סטופר" הסרתי את חבל העוגן של אח"י אילת מעל "תוף הכננת", והעברתי את חבל העוגן של האילת לקשירה על "ברווז". כך פיניתי את התוף של הכננת לעוגן הבא, וכך הרמנו וקשרנו ארבעה עוגנים על ה"ברווזים". כדי לא לאבד זמן וכוחות הורתי להשאיר את העוגנים של הסטיל"ים תלויים על דופן חרטום הגוררת, ומחוץ לגוררת. לאחר שחרור אח"י אילת, הודעתי בקשר שעכשיו אשחרר את אח"י סער, ואת הסטי"לים המזרחי והמערבי. בקשתי בקשר ממפקדי הספינות לא להפעיל מדחפים עד שנאסוף אל הגוררת את עוגני הירכתיים של כל הספינות, וכי תוך זמן קצר נסיים את החילוץ. כאמור במשך כל זמן החילוץ המפל"ג תא"ל דימ' אריה רונה היה בחוף.

לאחר שבקשתי מהספינות להמתין ולא להפעיל מדחפים שמעתי את רונה המפל"ג קורא בשמחה בקשר. רונה פנה אלי ואמר:- "טוב מאוד מה שאמרת, המשך ועשה מה שאמרת". עניתי "היישר", ואז תא"ל דימ' אריה רונה שאל בקשר בגלוי "האם שילה, עניתי חיובי"  , "יפה המשך ככה". כך קיבלתי חיזוק יפה למה שבקשתי מהספינות.

הפלגנו לירכתי אח"י סער, הפעלנו כננת ואספנו את עוגן הירכתיים של הסערבמהירות רבה. העבודה המהירה מנעה אי הבנות והקדימה את השאלות בקשר.

אכן כאשר מפקד אח"י סער סא"ל דימ' מיכאלי נראה עולה לגשר הפתוח לבדוק מה קורה, כבר לא היה כל חבל במים, והעוגן של הסער היה זה מכבר בגוררת. קשרתי סטופר על חבל עוגן הירכתיים של אח"י סער והורדתי אותו מהכננת, וכך נערכתי לקבל את העוגן של הספינות הבאות. אח"י סער נעמדה מול הרוח אספה חבל עוגן חרטום ויצאה לבח'. אספתי גם את עוגני הירכתיים של הספינות האחרות. נכנסתי לב"ח עם הגוררת כאשר מחוץ למעקה חרטום הגוררת תלויים ארבעה עוגני הירכתיים של הסטילי"ם. סיפוני הגוררת היו מלאים בערמות של חבלי עוגנים. נגשנו עם הגוררת לסטילי"ם ומסרנו את העוגנים והחבלים. למחרת סא"ל דימ' אלי רגב הביע בפני את הערכתו על פעולותיי לחילוץ הסטילי"ם, והזכיר בחיוב שהמפל"ג בהערכה רבה קרא לי בשמי בקשר והעריך את עבודתי. לאחרונה סא"ל דימ' רגב הזכיר שבעת חילוץ הספינות מצב הים כבר לא היה קל, וכי הגוררת בה פעלתי הטלטלה בחוזקה, פעם הגוררת עלתה על גל, ופעם ירדה וכמעט שלא נראתה. נוכחתי פעמים רבות שבזיכרונו של רגב נחרטים גורמי יסוד כמו מצב הים והמטאורולוגיה. זוהי תכונה טבעית אצל מפרשנים וימאים מעולים.

ניסיוני בעבודות ימאות שונות בארץ ובחו"ל היה בעזרי והביא להצלחת החילוץ. בנוסף, בהיותי קצין נשק פעלתי לא מעט בשיתוף עם צוותי הגוררות . מעולם לא התווכחתי עם הקמב"צ, ובצעתי עם הגוררות עיתוקים (שיפטינגס) לרוב. לעיתים החלפתי ידע עם צוותי הגוררות, ולמדתי מהם רבות.

סיכום החילוץ –  צוות הגוררת הזוטר פעל כצוות וותיק ומקצועי, והביא במהירות לתוצאה מצוינת, זאת חרף הצורך לבצע עבודה מהירה בחושך, בתוך גלי החוף או בסמוך לגלי החוף. צוות הגוררת אסף קטעי חבל ארוכים מן המים, וחילץ ארבעה סטילי"מ בשלום תוך זמן קצר. לא הסתבך אף חבל במדחף הגוררת, ולא הסתבך אף חבל במדחפי הסטילי"ם.

למרות שלא פקדתי בעבר על גוררת, ובוודאי שלא בעת עבודת ימאות מורכבת, צוות הגוררת בפיקודי פעל במקצועיות ובבטיחות, ועל פי "הגיון ימאי" תקין שקבע את אופן וסדר שחרור הספינות.

צוות אח"י אילת (ואנוכי בתוכם), תרם תרומה משמעותית להצלחת החילוץ של כלל הספינות.

תודה למפל"ג תא"ל דימ' רונה על כך שכבר במקום, תוך כדי ביצוע החילוץ, בערוץ הקשר הפלגתי הודיע על הערכתו לפועלי. ברור לי שמלאתי את תפקיד המפל"ג ביעילות בולטת, ובהצלחה רבה, וזאת באירוע לא קל. המפל"ג אישר בקשר שהפעולות המקצועיות שלי טובות מאוד, וההנחיות המקצועיות שנתתי לפלגה טובות מאוד, וגם הורה להיצמד להוראותי ולפעול לפיהן, וזה מספיק מבחינתי.

2.ארוע שני:- בעת תנועה לכוון שובר הגלים, בעת עיתוק ("שיפטינג"), הטרוטל של הגוררת נשבר. הגוררת והסטי"ל שנגרר אחריה נעו במהירות לעבר שובר הגלים ומתקני חוף.

בהיותי קצין נשק באח"י אילת, נדרשתי להעתיק את אח"י געש שהייתה גוף ריק ללא מנועים וללא זיווד, נדרש שדופן שמאל תקשר לרציף ג'6. בעיתוק נשארתי לבדי עם צוות השיפוץ של אח"י געש. בעת הגיענו לקרבת הרציף הטרוטל של הגוררת נשבר, זאת בדיוק כשהגוררת מתארגנת להגיש את החרטום הסטי"ל אל הרציף. המשמעות היא שהטרוטל נשבר בשלב שבו מנוע הגוררת משולב קדימה והגוררת מתחילה להפעיל כוח מנוע לצורך תמרון בצורת S להכנסת חרטום הסטי"ל , ולצורך יציאת הגוררת מפינת הרציף ושובר הגלים. בגמר ה- S הגוררת אמורה לגשת למרכז הסטי"ל ולעזור בעצירה ובהצמדה לרציף.

לא ידעתי מה קורה בגוררת, אך לפי התנהלות התמרון חשתי שמשהו לא נראה לי. לכן קבלתי החלטה על אחריותי לנתק את הגוררת, וזאת כשסטי"ל בתנועה מהירה ובמצב קשה ומסוכן. זוהי פעולה חריגה מאוד. קפצתי לסיפון ושחררתי את חבל הגוררת מהזקף שבחרטום, וזאת על דעתי, ובניגוד לנוהג שקובע שניתוק חבל הגרירה הינו באחריות הגוררת. לרגע הגוררת חששה לפתוח את ה"פליקן"  (אונקל שומט) שבירכתי הגוררת, ואולם בזכות זאת ששחררתי את המשך (חבל הגרירה) מהזקף, הגוררת הבינה שלקחתי פיקוד, והבינה שאפעל גם במקומה. הגוררת הזדרזה להציל את עצמה, והצליחה להסתובב כמעט במקום.

הגוררת הצליחה להיחלץ ממצב של דריסה ע"י חרטום הסטי"ל, וכן נחלצה מאפשרות מעיכת הגוררת בין הסטי"ל ובין סלעי שובר הגלים.

הערה:- בעיתוק, ביחוד בקטע הסמוך לרציף, כאשר הגוררת מגישה את הסטי"ל לרציף, אף ספינה לא נוגעת במשך, הגוררת היא המושכת והיא שקובעת מתי היא מנתקת. לא היה זמן להתייעץ עם הגוררת. החלטי, ולקחתי על כתפי אחריות וסיכון עצומים, ניתקתי את הגוררת בקטע בו הגוררת  הינה המובילה של השיפטינג. למעשה בפעולת הניתוק ויתרתי על כוח ההנעה וכוח העצירה העיקריים בשיפטינג, ובנוסף ויתרתי על עיקר יכולתי למנוע התחבטות הירכתיים ברציף.

תודה לבורא עולם שברגע הנכון באירוע נתן בי שיקול דעת ותושייה ימאית. תודה לפרנקו ז"ל שלא נעלב מהחלטתי להתנתק מהגוררת, להפך, פרנקו התגלה לא רק כימאי אלא כאדם נדיר. על אירוע זה פרנקו גדול הימאים כתב לי הערכה מקצועית ופיקודית מיוחדת. פרנקו הדגיש שחרף התנאים הקשים באירוע, פעלתי במקצועיות ושיקול דעת, והפעלתי את צוות הסטי"ל בהצלחה יוצאת דופן. כששחררתי את חבל הגרירה, הגוררת זינקה ימינה, ומילטה את עצמה תוך שהיא מתקרבת מאוד לסלעים של שובר הגלים. בעת הפניה של הגוררת החזקתי את חבל הגרירה בידי ומנעתי מהחבל ליפול אל מדחף הגוררת. לאחר פניית הגוררת, הגוררת שיחררה את חבל גרירת החרטום שלי מה"פליקן" שבירכתי  הגוררת, והמשיכה מזרחה. למרות לחץ האירועים וידאתי שהגוררת לא תסתבך, ולכן אספנו את חבל הגרירה אל סיפון הסטי"ל.

בעת הניתוק היזום כוון חרטום הסטי"ל היה כ-40 מעלות החוצה (ימינה) מהרציף. הבהרה:-הכוון הכללי של הרציף הוא כ-020, בעוד שהכוון הכללי של החרטום היה כ-060. חרטום הסטי"ל שהיה רחוק מהרציף נע לעבר שובר הגלים ומתקני החוף, מרכז הספינה שהיה קרוב לרציף נע באופן מסוכן אל פינת הרציף העשויה בטון חשוף, ללא פגוש (פנדר). בשלב זה נשמעו שתי קריאות, "אחורה! אחורה! " (במבטא הבלקני החביב של פרנקו), אחר כך שמענו את חבטת התנגשות הגוררת באח"י סער. לימים הוברר לי שעקב שבירת הטרוטל, ככל הנראה פרנקו ניסה להפעיל מנוע אחורה ע"י שליטה מקומית מחדר מכונות, ולכן פרנקו צעק "אחורה" "אחורה" לכוון איש הצוות שלו שנשלח לחדר המכונות. לא נשמע שמנוע הגוררת הגיב, וככל הזכור לי מנוע הגוררת הודמם, וגם זו לטובה. הגוררת נעצרה עקב התנגשותה באמצע אח"י סער, שהייתה קשורה ברציף ד' 7.  לאחר שחרור הגוררת התרכזנו בעצירת "ריצת" חרטום הסטי"ל לעבר הסלעים, וכן בהאטת התנועה המהירה של דופן שמאל של הסטי"ל אל פינת הרציף. למרות שהגוררת המושבתת לא יכלה לעזור, העצירה צלחה, אף חייל לא נפגע ולא נקרע אף חבל.

בעת תנועת הסטי"ל המהירה אל שובר הגלים הספקתי לקבל לפחות 6 החלטות ותגובות גורליות  בתוך שניות:-

א. החלטה לנתק ולשחרר את הגוררת.

ב. מהרגע שסכנת דריסת הגוררת על ידי הסטי"ל חלפה, פניתי לטיפול בעצירת הסטי"ל.

ג. ממרחק זרקתי את כל החבל לרציף .

ד. למרות לחץ הזמנים העצום, כשראיתי שהולכים לשים את החבל על הזקף הקרוב שברציף, צעקתי לאנשי החוף "שלילי, שימו את החבל על הזקף הרחוק ליד מתח חוף, אני צריך חבל ארוך שלא יקרע בעת העצירה".

ה. כמו בכל גישה לרציף -צוות הספינה יבל"א החל להתקרב לרלינג(מעקה) לצורך עבודת ההתקשרות. חששתי שעם מכת הספינה ברציף הצוות יעוף למים, וילכד בין הספינה לרציף. בנוסף יש חשש טבעי מכך שמישהו באופן אינסטינקטיבי ינסה להתנגד ל"ריצת" דופן הספינה אל הרציף, באמצעות קדום (גאנצ') או באמצעות ידיו. מיד צעקתי לצוות להתרחק מהרלינג (מהמעקה), לעמוד במרכז, ולתת לספינה לספוג את המכה. אנשי הצוות צייתו, ואכן בעת המכה של הדופן בפינת הבטון שברציף אנשי הצוות נשארו יציבים במרכז הספינה, ולא היו ליד המעקה. המכה בדופן הייתה בשליש האחורי של הסטי"ל.   ו. מכיוון שלאחר קשירת הבלם הראשונה עדיין החרטום רץ אל שובר הגלים, והירכתיים שוב נעו אל פינת הרציף העשויה בטון חשוף, החלטי שוב למתן את מכת הירכתיים ברציף. לכן מספר פעמים קשרתי, ושחררתי את הבלם לפני קריעתו. כתוצאה מפעולות חבל הבלם החוזרות ונשנות הספינה שינתה כוון חרטום באופן דרסטי, ועברה למצב כמעט מקביל לרציף, וזהו המצב הרצוי, מאידך חבל הבלם לא נקרע, והשאיר את השליטה בידי.   לבסוף התנועה קדימה נעצרה. שוב רצתי אל הירכתיים שהפעם התרחקו מאוד מהרציף. חבלים נזרקו לרוחק ומשכנו את הספינה לעמדתה הסופית ברציף. הספינה לא ניזוקה.                                                  

תודה למתמחים האלוף דודו בן בעש"ט המצוין יבל"א, ואל"מ דימ' בני חזן יבל"א, שעמדו על מרפסת המשרדים, ובעת התמרון הקיצוני חשבו איך לעזור. המתמחים רצו אל פרנקו ז"ל, לאחר שראו שצוות הגוררת בסדר, הם דברו קצרות עם פרנקו.  מיד בהמשך דודו בן בעש"ט ובני חזן הגיעו אלי בריצה כדי לתת כתף לצוות הסטי"ל ולעודד מכל הלב, וכדי לראות אם נדרשת עזרה. שני המתמחים אמרו לי שפרנקו אמר להם שמזל שגבי (הכוונה אלי – גבריאל חי שילה) היה בסטי"ל, אחרת היה נגמר לא טוב. חובה להזכיר ששני המתמחים המצוינים והמנוסים שנחלצו לעזרתנו היו כבר אז לוחמים ותיקים, שבעברם נלחמו במלחמת ההתשה, ובמלחמת יום הכפורים. שני המתמחים נמנו על עמוד השדרה של הפיקוד הלוחם שלנו שעקב וגילה את האויב בים, וגם ירה טילים במדויק והשמיד ספינות אויב, והציל את עם ישראל. באימונים למדנו להעריך ולחקות את לחימתם המוצלחת.

אני מודה לפרנקו ז"ל שהיה יהודי ציוני בעל לב חם, וניחן במקצוענות ואומץ לב. פרנקו שלא חשש לכבודו, כתב לי מכתב הערכה מקצועי ארוך וחם לתפוצה רחבה, פרנקו תאר במקצועיות את האופן המקצועי בו הפעלתי את הצוות, ואת התנאים הקשים במיוחד איתם התמודדתי באירוע זה. המכתב של פרנקו הגיע אל אל"מ דימ' דב בר יבל"א, שהיה מפקד פלגת סטילי"ם אחרת. תודה לדב בר מפל"ג הסטילי"מ המעולה שכתב עלי מחמאה אנושית מעודדת על גבי המכתב של פרנקו ז"ל, ושלח זאת אל תא"ל דימ' רונה יבל"א. המכתב של פרנקו לא נותר בידי, צילום מהמכתב של פרנקו ז"ל מסרתי ב-1982 כעדות אופי במשפט, בנוסף לכך פרנקו התייצב בבית הדין להעיד לטובתי.

3. אירוע שלישי:-אח"י אילת נקבעה אחראית בפלגה ללימוד, תדרוך, וביצוע "הפגזת חוף" בשיטת ירי מוסט. התדרוכים, ההכנות, והביצוע שניהלה אח"י אילת היו מוצלחים ומקצועיים מאוד. כל זאת חרף הצעקות של המפל"ג בתדרוך, וחרף ביצוע לחוץ מאוד בים שנבע מקיצור משמעותי בלוח זמנים. קיצור לוח זמנים דרש מהימאים המצוינים של אח"י אילת לבצע עגינת מטרת נעילה תוך דקות, זאת במקום שעה שהוקצתה. אלתרתי מטרת נעילה מחביות קטנות ומעליהן תורן קטן ועליו קבענו כשני מחזירי הד מכ"מ. הביצוע של כל יום האימון היה מעולה, אך בתדרוך ארע חיכוך בהקשר לבעיה שלא הייתה קיימת.

להלן "הבעיה":- תא"ל דימ' רונה כעס כאשר הסברתי שהפגזת חוף היא "בלוף" שאנו מחדירים למערכת הנשק. באותם ימים במחשב האנלוגי המקורי לא היה קים מוד של ירי מוסט. לכן היה צורך להכניס למחשב האנלוגי שינוי שגורם למחשב לוותר על חלק מחישוביו, ובמקום חלק מחישובי המחשב התקנו וקטור במחשב. הווקטור הביא להסטת התותח ממטרת הנעילה, אל מטרת הפגיעה. תא"ל דימ' רונה צעק, וטען ש"אין פה שום בלוף". עקב הזעקות והצעקות, התדרוך המקצועי המצוין שהעברתי קיבל כוון לא רצוי. מתוך נאמנות מטופשת לאל"מ דימ' בני חזן (קצין הנשק השייטתי) לא עניתי לרונה שה"בלוף" הוא המונח שקבלתי מקצין הנשק השייטתי. לימים תא"ל דימ' רונה אמר בנוכחותי שבהפגזת חוף צריך לפעול כמו רגב ושילה, אולי רונה הבין שצעקותיו לא היו במקומן. לטובתו של רונה יאמר שהוא הגיע לפלגה אחרי שפיקד על ספינות סער 4 שבהן היה מחשב שונה ("מחשב דיגיטלי מסוג אופן"). ביצוע הפגזת חוף באמצעות "מחשב אופן" שונה מביצוע הפגזת חוף ב"מחשב גלילאו", וזהו כנראה מקור אי ההבנה. "אווירת" הצעקות המיותרות בתדרוך, וגם ניסיון החיים הביאוני להחלטה שעלי להיערך לביצוע עגינת מטרת הנעילה תוך דקות בודדות. זאת למקרה הצורך ו/או למקרה שהמפל"ג שוב יאבד את סבלנותו. לכן, למרות שהקצנו כשעה לתמרון ועגינת מטרת הנעילה, הורתי לאזולאי הבוסן המצטיין להכין את "עוגן המשקולות" ואת חבל עגינת המטרה להטלה מיידית ומבוקרת, כך שמטרת הנעילה תגיע מיידית למקומה, וללא סחיפה ממקומה. סידרנו את החבל בהלוך ושוב (up and down)  על הסיפון, בקצה החבל חברנו את מטרת הנעילה. לאחר שיצאנו לים ראינו שכפי שסוכם עם הגוררת, מטרת הירי עגונה הייטב במקומה.

חוק מרפי – לוח הזמנים אכן קוצר מאוד מאוד ונאלצנו לעגון את מטרת הנעילה באופן מידי. רגב כדרכו תמרן את הספינה בקצרה ובמקצועיות אל אתר הטלת המשקולות, הודעתי מוכנים להטלה

כדי לשמור על "מדחפים חופשיים" הורדנו למים את מטרת הנעילה מהדופן שמעל הרוח, קרוב למרכז הספינה. בשיטה זו הרווחנו פריסה בטיחותית של חבל העוגן וזאת באמצעות הסחיפה של הספינה, ובנוסף המפקד וצוות הגשר יכלו לצפות בכוון חבל העוגן ובפעילות. כאשר כל המשך ירד למים  והמשקולות "נחו" על קרקע הים, הרמתי בידי את חבל משקולות העגינה ו"הקשתי על הקרקע" באמצעות המשקולות. ה"הקשות" החזירו רעד לידי, וכך ווידאתי שכל מערך העגינה תקין. לצורך יצירת שיפוע בחבל שחררנו למים מספר מטרים מהחבל. וודאתי שהמטרה יציבה במקומה והפלגנו לנקודת תצפית נפילות, שנמצאת על הקו הנמשך ממטרת הפגיעה אל עבר מטרת הנעילה. כשהתמקמנו בתצפית נפילות עליתי לגשר, ונערכנו להעביר את הכוון והטווח בין מטרת נעילה למטרת הירי לספינות האחרות. תוך כדי מדידת הטווח שבין המטרות, הבריק אצל סמל ראשון רונן פלדי בקר האש המצוין רעיון משמעותי לשיפור הנוהל. הרעיון היה:- שלא למדוד טווחים בקפיצות של 100 מטר מנעילות מב"א, אלא לקרוא את הטווח שבין המטרות במטרים בודדים במחשב האנלוגי. אמרתי לפלדי שאני חשבתי על דבריו ממש ביחד איתו. אכן קיבלנו קריאה מדויקת מאוד במטרים בודדים ועשיריות מטרים. העברנו את הנתונים לספינות, כתוצאה מכך הירי של הספינות היה מדויק להפליא. בגמר הירי של הספינות האחרות גם אח"י אילת ביצעה ירי מוסט מדויק. הטיפול השיגרתי המסור במערכת הנשק של אח"י אילת על ידי הטכנאי סמ"ר משה רוזן המעולה סיפק נתונים מדויקים לכל הספינות. המפל"ג תא"ל דימ' אריה רונה שישב בגשר בעת התצפית על קו שתי המטרות

(תצפית בטרנזיט), וזכר את התדרוך היה שבע רצון ואמר לי "הנה ה'ווקטור' המוסט שלך". בהמשך, בעת ירי הספינות שהיה מדויק ביותר, תא"ל דימ' רונה אמר "הירי המוסט זה דבר שעובד יפה מאוד". הירי המוסט הזה היה רק חלק מהפלגת אימון כולל בהדגש נשק. יום אימון מקצועי ומוצלח זה נוהל באופן מופתי על ידי מחלקת גנ"ק, בפיקודו של אל"מ דימ' הראל גוב המצוין. מחלקת גנ"ק פעלה גם כחפ"ק של כלל הפלגה, וכרגיל עשתה עבודתה במקצועיות ובדייקנות רבה.

4. אירוע רביעי:- אל"מ דימ' לצרוס הורה למפקד סטי"ל מסוים להביט באח"י אילת, ולקחת דוגמא מהדופן הצבועה ומהצורה בה אח"י אילת נראית. במקרה או שלא במקרה, המש"ט ואותו מפקד סטי"ל היו בסמוך אלי, על מרפסת משרדי הפלגות. כמובן שמעולם לא עשיתי שימוש בדברי המש"ט.
5. אירוע חמישי:- המש"ט אל"מ דימ' לצרוס שלח אלינו לפחות מפקד סטי"ל אחד, כדי להתרשם איך אנו מתחזקים את אח"י אילת הישנה. אותו מפקד ישר וגלוי לב אמר לי שהמש"ט הורה לו להתייעץ עימי, כיצד לטפל בבעיית סיפוני הפלדה "האכולים". בקרנו גם בספינתו ונוכחתי שהמשטחים אכולים לעומק. אותו מפקד "ירש" שלא באשמתו בעיית אחזקה, שהיא בדרג גבוה מדרג האחזקה של הספינה (זהו דרג מספנה). ההכרה של המש"ט ושל אותו מפקד סטי"ל ברמת האחזקה של אח"י אילת הינו הישג של הבוסן אזולאי, ושל סגן הבוסן שזירי, ושל כל צוות הספינה שתחזק וצבע היטב את גוף הספינה. האחזקה הפכה לתענוג לא מעט בזכות סא"ל דימ' אליהו רגב מפקד אח"י אילת שהינו אומן ביחסי אנוש. לרגב הייתה יכולת הפעלה של אנשים באווירה נעימה וללא פקודות. לעיתים רגב היה מפעיל אנשים בעקיצה וקריצה. בעת הקריצה רגב היה שואל אותי "ראית את הדופן של ה-יפו", היינו פורצים בצחוק, ובאותו רגע היה ברור לי שעכשיו אנחנו מנקים וצובעים דופן ומכלולים אחרים.

מיד הייתי מזמין מהצ'יף ("ליסט"), כלומר הטית הספינה, ומיד ניקינו דופן. בהפסקת צהרים הדופן הייתה מתייבשת, ומיד צבענו, כך שבסוף יום כל אנשי השייטת על המרפסות יראו וידעו.

6.         אירוע שישי:-באחת השבתות בעת סערה קשה, המש"ט מיכה לצרוס הגיע להנחות ולתאם פתיחת מחסני חבלים וכו'. הצטיידנו בחבלים עבור כל הספינות. בהמשך המש"ט מסר הנחיות טובות, והעביר את השייטת לאחריות סא"ל דימ' אליהו רגב מפקד אח"י אילת. המש"ט נסע ולא הזעיק אף מפל"ג. עבורי כקצין שאך זה הגיע לתפקיד ראשון בסטילי"מ היה בכך הבעת אמון ביכולתנו הימאית. באותה סערה הספינות בב"ח קרעו חבלים והתחבטו ברציפים בצורה מדאיגה. צוות אח"י אילת שהיה בכוננות מיידית טיפל בקשירה והשגחה על כל ספינות השייטת. המחסנאים ציידו אותנו בחבלים. נענינו  לקריאות, וביחד עם הצדדים התורנים בספינות קשרנו שוב ושוב חבלים חדשים וארוכים יותר, וזאת כדי למנוע מתיחה קריעה ו"הצלפה" חוזרות ונשנות. בנוסף כיסינו חבלים בסמרטוטים ,ומרחנו חבלים בחומר מקטין חיכוך. בצענו משימה זו עד למחרת, והרווחנו שעור  בימאות.
7.  אירוע שביעי:- ב-1997 בפעם הראשונה ביקר הצי האמריקני בישראל, רגב ואני נבחרנו כצוות לתחרות סירות מפרש מול הצי השישי. השתתפו בשיוט כ-4 סירות מחיל הים, המפל"ג תא"ל רונה אריה הפליג בסירה השכנה.     אירוע שמיני:- המש"ט אל"מ דימ' לצרוס הכיר בערך של היותנו מפקדי סירות מפרש, ובשלב מסוים המש"ט שלח מכתב הצעה (בדיו אדומה) לרגב מפקד אח"י אילת. המש"ט כתב לרגב שמצב סירת ה"דרגון" (DRAGON) של מועדון הקצינים מחייב טיפול וניהול, והוסיף במכתבו:- "נראה לי שאתה וסגננך הינכם המתאימים ביותר לתחזק את סירת ה"דרגון", ומבקש אם אפשר שנטפל בסירה.

אגב בהיותי נער, הפלגתי עם האלוף ברקאי (יומי) ז"ל על אותה דרגון. יומי ז"ל התכונן לשיוט. כל תפקידי היה להפעיל שעון סטופר ולהקריא זמנים כדי שיומי ישפר את ביצועיו בכל LEG.

9. אירוע תשיעי:- סיפור על הימאים הנפלאים באח"י אילת, כפי שסיפר לי סא"ל דימ' אלי רגב- לאחר זמן, הודות לבוסן אזולאי והודות לסגנו הימאי שזירי, והודות לאנשי צוות מכל המחלקות שאני חייב להם רבות, הבנו שאנחנו ימאים טובים ומתחזקים כלי שייט טובים. עם זאת שמרנו על צניעות, וזאת עד שמחוץ לספינה פנו והעירו אותנו כדי שנכיר ב"חריגים" שלנו. ה"חריגים" שלנו היו הלוחמים המצטיינים. להלן הסיפור על הלוחמים כפי שסיפר לי רגב אליהו:- בחזרה מהים מאחת ההפלגות, מפקד סטי"ל כלשהו אמר לרגב אליהו בהתלהבות ובחביבות שידוע לנו שבאח"י אילת מקפידים על תחזוקה וצביעה. אך הפעם אותו מפקד סטי"ל ראה תופעה מדהימה ומרחיקת לכת.

להן התופעה לפי דברי אותו מפקד:-לפני ניתוק חבלים עמד על הסיפון ימאי עם פח צבע ומברשת. לאחר ניתוק חבלים, וסמוך להפעלת מנועים אחורה, הימאי צבע בזריזות את הזקף שהיה מכוסה קודם לכן בחבל, ולכן לא יכלו לצבעו. לאור הסיפור הנ"ל רגב ערך לי חידון :-"שילה, מה אתה חושב הימאים שלך עושים אחרי ניתוק חבלים ולקראת הפעלת מנועים אחורה?". ניסיתי לנחש:-אולי הם עושים "בוכטה" יפה וכו', והניחוש ניכשל. רגב גילה לי, וחזר על מה שסופר לו:- "בעת עמדות התקשרות הימאי שלך סמ"ר שזירי דימ' המתין עם פח צבע מוכן וכו'…".

רגב הוסיף:- "שילה אתה מבין אילו חיילים יש לך, אתה מבין איזו מחלקת נשק יש לך?". האמת שידעתי, אך לא ציפיתי לרמה כזו. ידעתי ששזירי הימאי הלוחם בעל החינוך הערכי והציוני עושה עבודתו ביעילות, בשקט ובצנעה. הערכתי לעבודתו של שזירי הייתה כפולה משתי סיבות.

א. מכיוון שלא נתתי פקודה לבצע צביעה זו.

ב. ביציאה מהנמל לא הייתי בחרטום, ולכן ברור שהימאי שזירי לא פעל מתוך כוונה להראות.

שזירי פעל מתוך חינוך למסירות, או על פי הוראת הבוסן אזולאי. איני זוכר כל מה שאמרתי לצוות, אני מקווה שאמרתי להם שעדיף להימנע מעבודות לא דחופות סמוך לתחילת תנועה. כשבררתי את ספור צביעת הזקף עם מח' נשק, הם לא מצאו משהו חריג במסירותם. מפליא שלוחמינו פועלים על פי רוח המפקד, תוך הרחבת המשימה וללא כל פקודה ספציפית. לוחמינו דבקו בתפקידם ובמשימתם ללא מיצרים. אני מקווה שהייתי ראוי לכך שלוחמים נפלאים כאלה היו תחת פיקודי. ללא ספק, חינוכו של סא"ל דימ' רגב לכשירות ותחזוקה ירד עד לאחרון הלוחמים.

10. אירוע עשירי:- לאחר חלק מאירועי הימאות שלעיל, כנראה משהו החליט לגמול לי בדרך משלו. הגמול היה מכתב ממפקדת חיל הים, ובו תעודת כתב מינוי לבוחן ימאי שלב 11, זאת מבלי שעשיתי כל השתלמות, או בחינה, או ראיון בנושא. אני מודה למפקדת חיל הים על ההכרה המקצועית, ואני רואה בתעודת הבוחן הערכה לפועלו של כל הצוות המצוין של אח"י אילת.
11. אירוע אחד עשר:- לסיום, אירוע ימאות מבדח שהתחיל בצעקות ונגמר בצעקות. באימון פלגתי בלילה, אחי אילת גררה מטרת סילון. אחת מספינות סער 3 הדייקניות והרציניות ירתה ופגעה במדויק במטרה. ראינו את הנותבים, וכן נראה על המטרה הבהק פגיעה של תותח 76 מ"מ ומיד לאחריו המטרה נעלמה. עצרנו את הספינה, אספנו את החבל, והמטרה לא נמצאה. נראה כאילו החבל נקרע באחת ע"י הפגזים, מבחינתי פגיעה במטרה בהחלט יכולה לגרום לקריעת חבל הגרירה.

חיפשנו, והמטרה לא נמצאה. בשלב זה המפל"ג שהיה בספינה אחרת עבר לצעקות בקשר על אובדן המטרה. הצעקות הלא נעימות השרו אווירה עצובה, הרגשנו שכאילו נקלענו למצב שלא ניתן לצאת ממנו. חזרנו לנמל חפויי ראש. אני לא כעסתי ולא צעקתי על אף אחד, וספגתי את התסכול מכל הכוונים בהבנה. אמנם מטרת הסילון חשובה, אך הצוות היה הרבה יותר חשוב לי.   לא היה נעים לראות את לוחמי מחלקת נשק מאשימים את עצמם. (אגב, לימים התקינו על המטרה שפופרת זוהרת למניעת אובדן).

התגובות לאירוע:-אני תמיד ראיתי עצמי כחבר למפקד, כלומר כ- MATE , (בדומה ל- CHIFF MATE בצי הסוחר). מהו MATE  למדנו בקציני ים-עכו מ"אקסטרה-מאסטר" שלמה פלטי ז"ל . "אקסטרה מאסטר" היא דרגה מעל רב חובל בכיר. פלטי ז"ל המעולה, היה המורה והבוחן הבכיר בארץ להכשרת רבי חובלים. בדרכי בחיים השתדלתי להיותMATE  – שהוא חבר, ויותר מכך חבר נאמן לכל מפקדי, כולל למפקדי שלא נהגו בנאמנות כמוני. לכן במקרה זה שאח"י אילת ופקודי הושפלו, ומפקד הסטי"ל ככל הנראה בעמדה "לא נוחה", החלטתי לפעול ולהחזיר את המטרה, וכך היה.

החלטתי להיעזר גם בידע היבשתי שלי, בכלל זה פניה לצה"ל ולכל העולם, היום קוראים לזה שילוביות" ,ובצדק. החלטי קודם כל לפנות אל התצפיות וסיורי החוף היבשתיים. באותה תקופה עקב  פח"ע שהגיעה בדרך הים, צה"ל פרס תצפיות והפעיל סיורי ג'יפים בחופי הארץ.

עם הכניסה לנמל, או למחרת בבוקר נגשתי למי"ק ב"ח, ואמרתי שאני מחפש מטרת סילון שאבדה בים. שאלתי את צוות המי"ק איך ניתן לדבר עם המפקדה של סיורי החוף "הירוקים". הצוות הצביע על טלפון נל"נ וטלפון מטכלי. מתוך מי"ק ב"ח התקשרתי למפקדה היבשתית הסמוכה, וסיכמנו שאגיע אליהם מיידית ל"מחנה מרקוס" כדי לתת פרטים. הגעתי, ומסרתי תיאור ותרשים סכמתי של המטרה, התאור הועבר לתצפיות ולג'יפים. סוכם שמידע רלוונטי שיתקבל מכוחות ה"ירוקים" יועבר למי"ק ב"ח.

לאחר כיומיים, הודיעו לי שבמשרדי הפלגה מחפשים אותי, חשבתי ששוב הסתבכתי. במשרדי הפלגה אמרו לי שמי"ק ב"ח מחפש אותי, עדיין לא ידעתי אם קוראים לי בקשר למטרה שאבדה, או שהסתבכתי בסיפור נוסף. נגשתי למי"ק ב"ח ברגשות מעורבים. במי"ק אמרו לי שמפקדת סיורי החוף בקשה לדבר עימי. התקשרתי וכל דאגותי הפכו לשמחה. ה"הירוקים"  הודיע לי שהמטרה נמצאה ומחכה לי בחוף נחשולים. בקשתי מ"הירוקים" שישמרו על המטרה, והודעתי שאני מיד יוצא לדרך. מיד הזמנתי משאית ויצאתי לנחשולים. בנחשולים קבלתי את המטרה וגם עזרו לי להעמיסה. המטרה הייתה ברת תיקון, הזדכיתי על המטרה וחזרתי לספינה.

למחרת, לפתע שוב צעקות – המפל"ג תא"ל דימ' רונה הגיח לפתע ליד מחסני החוף. רונה ראה אותי מרחוק ומיד צעק "גבי שילה הוא גיבור", סא"ל דימ' רגב שהיה לידו הינהן להסכמה. בתחילה קלטתי רק שהמפל"ג שוב צועק. הסתכלתי מופתע על המפל"ג, ואז שוב רונה צעק "גבי שילה גיבור, הוא הפעיל את כל צה"ל ומצא את המטרה". עכשיו הבנתי שהצעקה  נובעת משמחה. נגשתי למפל"ג ואמרתי חיובי המטרה הוחזרה. יופי, אמר המפל"ג כשהוא מחייך ומקרין ידידות, אני מבין שאתה מחזיר אותה למפל"ג טכני. עניתי חיובי, וחזרתי לספינה מהורהר.

לפני שאתכבד בתענוג של הבעת תודה לחברי ולמפקדי היקרים, אני מבקש לחזור לאווירה של שלשת משפטי הפתיחה שכתבתי בתחילת המאמר :-  אני חושב ש:- הימאות המקצועית, היא חלק מהחיילות של הלוחם הימי, זאת כפי שהשדאות המקצועית היא חלק מהחיילות של הלוחם היבשתי.  אני מקווה שהצלחתי בכתבה זו לספק מעט דוגמאות מהשנים 1977-1976, באשר לדרך בה אח"י אילת הצמיחה עצמה לספינת ימאות ונשק מקצועית ולוחמת. ובעת הצורך גייסה רעיונות יצירתיים מחוץ לסטילי"מ, וגם מחוץ לחיל הים, והגיעה להישגים.

הערכה ותודה:- יבל"א החברים הלוחמים שלהלן, שכתבו והביעו הערכתם על הסיפורים שבמאמר זה. החברים שהשתתפו או נכחו באירועים, הגיבו ותמכו במאמר זה ועל כך הוקרתי המיוחדת.

תודה למפקד אח"י אילת סא"ל דימ' אליהו רגב על התזכורות המקצועיות, על העדכונים, על תמיכתו במאמר זה, ועל דיברי השבח שכתב ללוחמי וקציני אח"י אילת.

קצין הגנ"ק המצטיין של אח"י אילת, אל"מ דימ' הראל גוב כתב דברי הערכה חמים וכנים. הראל כינה את אח"י אילת "ספינה לדוגמא". אני מודה להראל ומזדהה עם דבריו של, אכן אח"י אילת הייתה ספינה לדוגמא.

תודה למפקדי אל"מ דימ' כוכבי אזרן המצוין, שחרף השנים נשאר חיוני ונלהב ומסור לחבריו ולמורשת חיל הים, כוכבי הגיב באהדה רבה ובחום למאמר זה, וסייע מרצונו בהעברת המאמר לעיונו של האלוף דימ' דוד בן בעש"ט, ולעיונו של תא"ל דימ' רונה אריה.

תודה מיוחדת לאלוף דימ' דודו בן בעש"ט על הדוגמא שהוא היווה ומהווה עבורנו. תודה לדודו גם על תגובתו האוהדת למאמר זה, וכן תודה הערכתו למפקד ולצוות אח"י אילת.   בעת התמחותו באח"י אילת, דודו בן בעש"ט רחב הלב התמידי, פרש בפני הצוות את כל ידיעותיו המאוד מקצועיות כמפקד ימי, ואת כל הידע הרב שלו בסטלי"ם ובים. דודו המתמחה השקדן והמקצוען תרם לנו רבות ברמה המקצועית. מעבר לאמור דודו המתמחה תרם לאח"י אילת בכל היבט אנושי, חינוכי, לאומי, חברתי, מורלי ומנהיגותי. הקשבתי בשמחה ובהערצה לידע של דודו ולניסיונו הרב. דודו הוא מודל לחיקוי שאיתו מזדהים בקלות ובאהבה. הידע, האנושיות, והדוגמא לנאמנות שרכשתי מאלוף דימ' דודו בן בעש"ט מלווים אותי עד היום.

לסיום תודה לתא"ל דימ' אלי רהב שייסד ומנהל עבור עם ישראל את הכלי החשוב של הנצחת המורשת הימית בויקיפדיה. עבורי אלי רהב הוא בבחינת צדיק שנשלח לעשות תיקון גדול בעולמנו. למזלי, לפני כ-9 שנים אלי רהב הפעיל עלי לחץ חיובי, והביא לכך שלמרות הקושי הנפשי כתבתי על מלחמת יום הכפורים ועל אח"י געש. באותה עת תא"ל דימ' ניר מאור המצוין, וסא"ל דימ' ביטנר המצוין הייטיבו לעזור, בכך ששכנעוני להיענות לאלי רהב, ולכתוב על מעוז בודפסט וכו'.

ללא עבודתו של אלי רהב, תחקרים וסיפורי לוחמים מזירות הלחימה השונות לא היו נחקרים ולא היו מתועדים. עדיין מגיעות אלי בקשות להרחבת המידע על מלחמת יום הכיפורים, ואני מקבל משובים חיוביים מאוד מכל כוון אפשרי. בנוסף מתקבלים דברי תודה על המאמר על מעוז בודפסט ממפקדים, ומלוחמים, ומחוקרי מלחמת יום הכפורים, כולם מודים לפועלו של תא"ל דימ' אלי רהב. הלוחמים והחוקרים מזרועות יבשה, אוויר, ים ומודיעין שפנו אלי הודו לאלי רהב, והדגישו שעבודתו של אלי רהב על מלחמת יום הכיפורים פתרו בעיות, הסירו מועקות, ותרמו להם ולעם ישראל בהיבטים רבים.

גבי שילה בגשר אח"י אילת

סא"ל דימ' גבי שילה