קצינה שלישית – משמרת ראשונה בגשר
כתבה: עדי אלעזרי 31 במרץ 2019
השעה 06:00. בוקר פברואר 1997. "צים קוריאה" במשמרת טעינה בנמל. עוד חצי שעה תסתיים המשמרת וההכנות ליציאה לים יחלו.
"עדי?!" "כן קפטן" – עונה במכשיר הקשר.
"האם כולם חזרו?" "כן קפטן! כולם על הסיפון, הסוכן בדרך לאוניה עם הניירת.
הנתב צפוי להגיע ב 07:00. בוקר טוב קפטן."
הכנות אחרונות ליציאה לים. הפלגה בקו סובב עולם. שלושה וחצי חודשים מסביב לעולם, 105 יום מרגע היציאה עד החזרה. 25 נמלים שונים ב 25 ארצות שונות. חציית אוקיינוסים, מעבר בתעלת פנמה ובתוך כל זה…. הפלגה רציפה הכוללת חציית האוקיינוס השקט – 17 יום ים.
אמאאאאא…. כולי מלאה בהתרגשות. הרי רק לפני שבועיים עברתי את המבחנים ועכשיו כבר מצוותת לאנייה "צים קוריאה" לסיבוב ארוך חוצה יבשות ואוקיינוסים.
הלב פועם בקצב מטורף. מרגישה כיצד גופי אחוז תזזית. המוח לא חושב. הכל על אוטומט. כמו שלימדו אותי. כמו בתרגולים. כמו שהיה כשהייתי קדטית.
"עדי?!" "כן צי'ף!"(Chief Engineer המכונאי הראשי באנייה) עונה למכונאי הראשי במכשיר קשר.
"תתקשרי למכונה ותעשו בדיקת הנעה. תמסרי לשני (שני – משמעו תמסרי לקצין השני – קצין המשמרת Second Mate) שידאג שה – GangWay (סולם מדרגות הקשור מחוץ לדופן האנייה בנמלים.) באוויר. עדכני אותי כשתסיימו!". "משה!" "כן, שומע" – משה, הוא הקצין השני באנייה. אדם גדול ממדים עם כיפה על הראש, קול בס רועם ונשמה גדולה. – "תרימו בבקשה את ה GangWay ותדאג שאף אחד לא עולה ויורד עכשיו. אני מבצעת התנעה!".
למטה, במעמקי האוניה, 30 מטר מתחת לגשר, ממוקם חדר הבקרה של המנוע. ה Control Room. הטלפון מצלצל שם ברעש מרטיט. טרררררר……. טררררררר….
המכונאים נמצאים כעת בסיבוב בוקר בקומות המנוע. 4 קומות של מנוע עוצמתי. מנוע דיזל רב ממדים, 6 בוכנות. הכנה ובדיקות אחרונות לפני היציאה לים.
קצין המכונה הראשון מרים את הטלפון. "כן גשר". "First) , First – משמעו First Engineer – קצין מכונה ראשון. המשנה לצי'ף.) אני רוצה לבצע בדיקת התנעה, האם אתה מוכן ?" "מוכןןן!"
הכל כאן מתנהל בפקודות קצרות. משפטים קצרים ומלאי תוכן ומשמעות.
לכל מילה כאן משמעות ארוכה ומורכבת אחריה. זוהי השפה בים. הרבה קודים. מזל שהייתי תלמידה טובה וכבר יודעת את רוב הקיצורים שאיתם מדברים. שנים רבות של שתיקה התחלפו אצלי בפקודות קצרות ומלאות במשמעות.
אחזתי חזק את ידית ההתנעה בידי והתחלתי להזיז אותה קדימה ולאט. מדחפי האוניה החלו להסתובב ומד הסיבובים החל לעלות לאט לאט. קיק קצר קדימה וחוזרים לאפס RPM) RPM – סיבובי מנוע לדקה). ואז שוב, הזזתי את הידית למצב של – לאט מאוד אחורה – קיק קצר, המנוע השתלב אחורה וחזרה לאפס.
השעה 07:00 מכשירי הקשר באוניה נכנסו לתקשורת צפופה.
הרבה פקודות, הוראות מנוע, קציני סיפון, נתב, בוס'ן (רב המלחים), קפטן. כולם מדברים, הרבה התרגשות. עוד מספר רגעים נצא כולנו יחדיו לים. למסע ארוך ומלא בחוויות.
ואני ?! מה אני קשורה לכאן ? אני כאן מגשימה חלום. זה מה שתמיד רציתי לעשות. מגיל 13 חלמתי לברוח מכאן הרחק למעמקים. למרחקים. לשייט בכל העולם, להתחבר לים הגדול אותו אני אוהבת, להרוויח מלא כסף ולראות המון עולם.
"עדי!" "כן קפטן!" מתעוררת מחלומי בהקיץ לתוך הים הגדול.
זהו! אנחנו 8 מייל מנמל חיפה. הים פתוח, מנוע במצב Full Ahead , הכל פנוי קדימה, "אם יש בעיה, אני בקבינה." אמר וירד מהגשר, "כן קפטן".
עוד לפני שסובבתי ראשי כדי להבין מה זה בדיוק אומר, מצאתי עצמי לבד בגשר האנייה בלב ים.
אניית המכולות "צים קוריאה"
אמאאאאאא…… וואו, לא ייאמן. קצינה שלישית בצי הסוחר. זהו, האנייה בידיים שלי. למשך ארבע השעות הקרובות, מפלצת הברזל הזו נתונה לאחריותי.
250 מטר אוניה, פעמיים מגדל שלום, 40 מטר מעל פני המים בגשר שאורכו 20 מטר. ו-1,852 מכולות עמוסות לעייפה על הסיפון. האוניה מתנדנדת באיטיות בין גלי הים, השמש מאירה בחוזקה את המרחב הפתוח וחופי ישראל מתרחקים לאיטם ונעלמים בקו האופק של ירכתי האוניה.
מטורף….. אני, עדי לנדסמן, בת 21, קצינת הניווט היחידה בישראל, יוצאת למסע של 3.5 חודשים מסביב לעולם עם 20 אנשי צוות. גברים, על גבי אניית משא אחת ענקית ומלאת פלדה. 20 זאבי ים עם מלח בעורקים, מלאים חרכי שמש ומלח בפנים וקצינת ניווט אחת, אישה צעירה מאוד שהרגע השתחררה מהצבא. מה בדיוק חשבתי לעצמי ?!!!!
פרטים על הכותבת עדי אלעזרי – ויקיפדיה
סיימה בית הספר קציני ים עכו מחזור ל"ח שמה המקורי עדי לנדסמן. שירתה באוניות שונות והוסמכה בבריטניה כקצין ראשון – Chief Mate א.ר.
