מכונאי ראשי בצוללת – אח"י רהב (צ-73) יורם בר-ים

0

למשמר המורשת הימית                                           15 בדצמבר 2020

מכונאי ראשי בצוללת 

מכונאי ראשי בצוללת הוא קצין. וכקצין יש לו תפקידים נוספים לתפקידיו במחלקת מכונה. שלא כמו בכלי שיט אחרים, בצוללות המכונאי הראשי מוסמך , לאחר הכשרה מתאימה, לשמש קצין משמרת בגשר בהפלגה על מימית וקצין משמרת במרכז בשגרת צלילה.

תחומי אחריות

בטחון צלילה – המושג "בטחון צלילה" השתרש בשייטת, למרות שהמונח הנכון הוא "בטיחות צלילה". בתחום הזה אחראי המכונאי הראשי לקיים את שגרת ההפעלה בקפדנות יתרה לפי הנהלים, במיוחד במעבר מהפלגה על פני המים לצלילה ומצלילה להפלגה על פני המים.

טהור אוויר – בהיות חלל הצוללת חלל סגור, יש צורך מתמיד לפקח על איכות האוויר. שלושה גזים דורשים ניטור מתמיד בעת צלילה ואלו הם: אחוז החמצן באוויר, אשר נצרך על ידי הצוות, אחוז דו תחמוצת הפחמן, שנוצר על ידי הצוות ואחוז המימן אשר נפלט ממצברי העופרת בזמן טעינת המצברים.

המערכות המטפלות בשלושת הגזים הללו, הן מבחינת הניטור והן מבחינת הטיפול בהם היא בתחומו של המכונאי הראשי.

בקרת נזקים – כמו בכל כלי שיט, המכונאי הראשי אחראי לנושאי בקרת נזקים. הוא אחראי לאימון הצוות ותקינות הציוד לכיבוי אש, לאטימות גוף הצוללת, לטיפול בפריצות מים.

נהול מחלקת מכונה – מחלקת מכונה בצוללת היא המחלקה הגדולה בצוללת. בעזרת המחלקה אחראי המכונאי הראשי להפעלה נכונה של חדר מכונות, להפעלה יעילה של מערכות העזר בצוללת, וטיפול באיזון נכון של הצוללת מבחינת שקילה שלה (צוללת חייבת להיות מאוזנת חרטום-ירכתיים ומשקלה במים חייב להיות מאופס).

קצין המכונה יום בר-ים במוקד השליטה של הצוללת אח"י רהב

קצין המכונה יום בר-ים במוקד השליטה של הצוללת אח"י רהב

כל האמור לעיל מכסה הן הפעלה והן אחזקה מתוכננת קפדנית ואחזקת שבר דרג א'.

 

 

 

רכישת, קליטת והבאת אח"י רהב לישראל

אח"י תנין ואח"י רהב נרכשו מהאדמירליות הבריטית, אחרי משא ומתן ארוך שהסתיים בהרמת כוסית וחתימה על העיסקה ב- 27 באוגוסט 1958, בנוכחות מר שמעון פרס ז"ל שהיה באותו זמן מנכ"ל משרד הבטחון ורס"ן יוסף (יוסלה) דרור ז"ל.

אח"י תנין סיימה את תקופת כושרה המבצעי בצי הבריטי ונכנסה לשיפוץ במספנת "קמל ליירדס", בבירקנהד שבקרבת ליברפול במערב אנגליה.  אח"י רהב סיימה את תקופת כושרה המבצעי חצי שנה מאוחר יותר והוכנסה לשיפוץ באותה מספנה כמו אח"י תנין.  אגב, שתי הצוללות נבנו בזמנו באותה מספנה.

השיפוצים בוצעו על ידי המספנה, בפיקוח צמוד של מהנדסי האדמירליות, כאשר צוות טכני ישראלי, ליווה את השיפוצים. במסגרת השיפוצים, נעשו גם מספר שינויים בצוללות לפי דרישת חיל הים הישראלי. בין השאר הוחזר התותח "4 בסיפון הקדמי, דבר שחייב לוותר על מערכת הנשימה (B.I.B.S), כדי לשמור על יציבות הצוללת. את נושא מערכת הנשימה פתרו באמצעות חגורות הצלה מיוחדות, אשר כללו גם אמצעי נשימה מיוחדים.

הצוות הישראלי המיועד לצוללות, עבר  באותו זמן קורסים שונים, תרגל את הפעלת הצוללות בשפה האנגלית במתכונת של הצוללות הבריטיות. בין מועדי הקורסים השונים שובץ כל איש צוות ישראלי בצוללות בריטיות ויצא איתן להפלגות אימון.

צוות אח"י רהב (צ-73) מנה 54 צוללנים, מהם 7 קצינים: הדר קמחי מפקד, זאב אלמוג ז"ל סגן מפקד, יורם בר-ים צ'יף, מיכאל ברקאי (יומי) ז"ל קצין חימוש, אברהם דרור (איבן) קצין גנ"ק, חיים שחר קצין משמרת ודן צור (דץ) ז"ל סגן קצין מכונה.

עם תום השיפוץ הוכנסו הצוללות לשרות מבצעי רק אחרי מספר שלבים של בדיקות. בדיקות אלו כללו בדיקות נמל, בדיקות ים, ניסויי "נעור צוללת", בהמשך עברה כל צוללת תקופת היבנות בת כששה שבועות כשבסופה עברה כל צוללת מבחנים על ידי הפיקוד הבכיר של צי הצוללות הבריטיות.

כל אימוני ההיבנות נערכו במתכונת בריטית, בשטחי אימונים בריטיים והיו מלווים ע"י צוללנים בריטיים, שכללו מפקד בריטי, סגן מפקד וקצין מכונה בריטיים ומספר חוגרים בתחום החשמל, מכונה וחימוש.  תקופת האימונים הזאת לא היתה קלה, כי עבורנו הכל היה חדש. ידיעת השפה האנגלית לא היתה שגורה בפיהם של כל אנשי הצוות, והיו בצוות גם כאלה שלא הבינו את המילים שבהם הם השתמשו, אבל דקלמו אותם היטב כי כך אימנו אותם. העובדה שקיננה בתוכנו שאנחנו מייצגים את מדינת ישראל בכל הפעילות שלנו גרמה לכך שקבלנו עוד קצת חיזוק לבצע את הנדרש מאתנו, בצורה מושלמת.

פרידה – אחרי המבחן הסופי, הגיע הזמן להכין את הרהב להפלגה הארוכה ארצה אבל לא לפני שערכנו מסיבות פרידה מכל הגורמים הבריטים שסייעו לנו במשך הזמן. ביום היציאה, עמדו, כל הצוות הבריטי שליווה אותנו באימונים, על הרציף ונפרדו מאתנו ולמעשה גם אחרי שהגענו ארצה קיימנו עוד קשרים עם אחדים מהם.

יצאנו לדרך במעבר במפרץ ביסקיה הים היה קשה לנו, אבל הכל נרגע בהפלגה לאורך החוף הספרדי. 24 שעות לפני שהגענו למפרץ גיברלטר, נפצע מכונאי המשמרת. מתוך שעמום הוא ניסה לבדוק תמסורת השמון של אחד המנועים, ובהן ימין נתפסה בין גלגלי השיניים והתרסקה לחלוטין. החובש הבכיר שהיה אתנו בצוות טיפל בו, לא לפני שהשקינו אותו בכמות יפה של וויסקי, ובעזרת ארבעה גברים שהחזיקו את הפצוע, החובש תפר את הגדם. העלינו מהירות הפלגה ונכנסנו לגיברלטר. העצירה בגיברלטר הייתה בין כה בתכנית, במטרה לתדלק, אבל נשארנו בנמל עוד יממה כדי שהחובש יצטרף אלינו להמשך ההפלגה.

התחנה הבאה הייתה בטולון. הראשונים מאתנו התחילו שם את הקריירה הצוללנית והיה לנו חשוב לראות ולהראות שם, לפגוש חברים משכבר הימים ולהודות להם על הארוח המאד חם שקבלנו מהם בתחילת הדרך.

נספח צהל בצרפת, אלוף עוזי נרקיס, הגיע מפריז והשתתף בקבלת הפנים. אירוע לא נעים שנוצר בעקבות יוזמה שלו, היה שהוא ארגן עם פיקוד השייטת הצרפתית שאנחנו נשתתף בתרגיל שעמד להתבצע במפרץ טולון. מפקד הצוללת, הדר קמחי, לא הסכים לכך כיוון שאנחנו לא היינו עוד ברמה מתאימה לאימון כזה. המבוכה שנוצרה גרמה לכך שנספח צהל התלונן על הדר במפקדת חיל הים בסטלה מאריס.

אחרי היציאה מטולון, שעד אז כל הפעילות בצוללת התנהלה בשפה האנגלית, התחילה לאט לפנות את הפקודות הפשוטות מאנגלית לעברית, כאשר הכוונה הייתה לעבור בצורה זהירה לעברית, דבר שלא הצלחנו לסיים במלואה לפני ההגעה לחיפה.

חשיפת סמל צוללן

סמלי צוללן – יממה לפני שהגענו לחיפה, באה לקראתנו אח"י תנין והמש"ט, יוסלה דרור קפץ מחרטום התנין לחרטום הרהב, והביא אתו סמלי צוללן לכל הצוות.

היום האחרון להפלגה הוקדש לנקיון וצחצוח כל מה שניתן היה, מתוך ידיעה שעם הגעתנו לנמל מחכה לנו קבלת פנים ממלכתית.

צוות הצוללת אח"י רהב בעמדות כבוד לכניסה לנמל חיפה

צוות הצוללת אח"י רהב בעמדות כבוד לכניסה לנמל חיפה

 

 

 

 

 

 

 

בברכה

אל"מ מיל יורם בר-ים

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות