סא"ל גבי חי שילה- יומן מפקד בסיס דפנה

0

המאמר מובא כאן רק בחלקו – מי שמעונין במאמר המלא יכתוב לנו ויקבל בדוא"ל. א.ר.

משמר המורשת הימית                                   15 פברואר  2015

יומן  מפקד בסיס דפנה

מאת סא"ל גבי חי שילה

1 מהי דפנה

מפקד חיל הים יומי אמר בטקס בו קבלתי פיקוד  שדפנה היא סטי"ל שנמצא כל הזמן בים זהו סטי"ל שלא נכנס לנמל , לא צריך תיקונים והוא תמיד בשטח .זו לא היתה הפעם הראשונה שיומי אמר זאת לגבי דפנה.  כמו כל הדברים שאמר לי יומי גם עם הגדרה זו אני מסכים.

לטעמי הגדרתו של יומי  גוזרת על מפקד דפנה להיות במשמרת תמידית כדי לפקד בעצמו על מספר מכלולים.  מפקד דפנה היה מפקדם של הבסיס, המשא"ז, כלי השייט, כוח חי"ר, חוליות עורפיות, נמל ימי, מעגנים בימה ועוד   .  דפנה היא מוצב שכל חייו הוא נוכח פני האויב ואיננו יכול להיכנס לב"ח או לאשדוד למנוחה לכן מפקדו נקרא לערנות מיוחדת . לצערי מציאות זו לא הובנה בחיל הים בכלל.  בסיס דפנה הוא בסיס  חריג שפעל כל יום בחריגה מסוימת שלא תמיד הובנה בצפון .

לא אני המצאתי את דפנה וכל האמצעים שבה . הפטנטים שהומצאו לאורך השנים לא שייכים לי , הם שייכים לפיקוד של דפנה  וללוחמיה המסורים לדורותיהם . אני רק שכללתי מעט כמו כל אחד בתורו. לצערי מכיוון שאני פולטיקאי איום ונורא לא ידעתי למכור הישגים אלה , אך לאור בקשתו של המפקד הדגול תא"ל אלי רהב שהינו בין האחרונים בצה"ל שאני מעריך ,אני מזכיר מעט מפועלי ומפועלם של בני דורי בבסיס דפנה. אלי רהב הפנה אלי בקשתו בינואר 2015 לכתוב על בסיס דפנה.

אינני יכול שלא להיענות  לבקשתו של תא"ל אלי רהב שתמיד התחלק עם פקודיו בקרדיט על ההצלחה אך לעומת זאת לקח על עצמו כל בעיה ותקלה . אלי איננו מהמפקדים "המגלגלים אחריות כלפי מטה" . למפקד ואדם כזה אינני יכול לסרב.

בדפנה היו מוצבים כ-60 חיילים מעל מחציתם היו בבסיס , היתר היו בחופשת שק"ד . בזמנים מסוימים כמו בינוי בסיס דפנה ונמל דפנה מספר האנשים באי יכל להגיע לכ-120, זאת עקב "גיוס" טירונים מבה"ד ח"י לעבודות בינוי וביצורים.

כלל הבסיס

סמל הבסיס - אמנות מקומית

סמל הבסיס – אמנות מקומית

בסיס דפנה שלט על גזרה ימית גדולה והוא כלל כ-12 תת יחידות- חוליה עורפית באשדוד, חולית נחל ים , יתושים ,רחפות, בסיס הכולל מי"ק,מכ"מ ואורנה. גף טכני שכלל- מכונאים שתפעלו חדרי משאבות וגנרטורים, חשמלאים , טכנאים ,טבחים, אפסנאים, רופא,  תחזוקה- אפסנאות ומטבח, רופא ומרפאה, מחלקת חי"ר 20-30 איש, סירה לבנה, טרקטור. נט"ק ודבור.

כלי השייט

בדפנה היו מוצבים 4 יתושים על צוותיהם בפקוד מוביל זוג או שניים , מעונה לתחזוקה ומגורים לצוותי היתושים בפקוד שני נגדי אחזקה מעולים צביקה פז ז"ל וגדי יבל"א .צוות סירות מהירות בנחל ים. דבור במעגן –בחלק ניכר מהזמן ,נט"ק בחוף נחיתה פעם או פעמיים בשבוע שפרק מי שתיה וציוד, שתי  רחפות בפקוד סגן הנדל מקציני ים עכו . חולית נחל ים בה היו כ-5 איש והיא כללה סירות רכבים ואמצעי אחסון.

קבלני שינוע ים ויבשה

בדפנה היו מוצבים דרך קבע שני קבלנים אזרחיים וכליהם . קבלן אחד לתובלה ימית-מפעיל סירה לבנה וסירה לבנה להובלת חיילים, אספקה ומטענים כבדים.                                                        קבלן שני –מפעיל טרקטור גלגלי וטרקטור.

מחלקת חי"ר -כ-30 איש בפקוד שני קציני חי"ר אחד מהם רוב הזמן היה בחופשה או בתפקיד בגזרת חטמ"ר נחל ים .

לדפנה היו מספר יעודים

1)מול הצי המצרי

2)בט"ש מול כוחות פח"ע אפשריים

3)סיוע לכוחות פקוד דרום.

4)שמירת תקנות הדיג לפי תקנות קמ"ט הדייג במשרד החקלאות . הנציג של משרד החקלאות בימה היה אז אבי פרחאן

ספינת דיג שתפסה מחוץ לגזרתה

ספינת דיג שתפסה מחוץ לגזרתה

 

ככל הזכור לי היה צורך במניעת מעבר דייגים לאזור שאינו שלהם .כלומר -מניעת פעילות של דייגי הרצועה באזור דפנה, מניעת דייגי ימת הברדוויל מלהגיע לאל עריש ולרצועת עזה . שמירת אזור הים התיכון שמול הימה  נקי מדייגי אל עריש ,הרצועה, מדייגי הימה ומדייגים מצריים.

אני חושב שהדייגים הבדווים המקומיים שיתפו אתנו פעולה באכיפת חוקי הדייג שהיתה חיונית לרווחיות דיג דג ה"דניס" שגדל בימה. דיג ה"דניס" היה מאוד רווחי. אני חושב שהמקומיים הבינו שפעילות הדוברה של יונה וחצי בפתחי היציאה לים ה"בועזים" הינה חיוניים לצרכי מעבר דגים מהים לימה לצורך הטלה ,הפריה, השרצה.  העמקת הבועזים באופן קבוע ע"י יונה וחצי אפשרו ליתושים לצאת מהימה לים התיכון ולחזור לימה. לצורך אכיפת תקנות קמ"ט החקלאות צוידו כלי השייט חיל ים בתמונות סדגי"מ של האזורים השונים. תמונות היו גם במי"ק, בעמדות התצפית והאבטחה בדפנה. בתמונות נראו דוגמאות של הסדגי"מ של האזורים השונים כשעל הדופן היה שלט סימון המעגן .

2.מהו מפקד דפנה? ומה נדרש ממנו?

א.עבודה רצופה במשימת השליטה של חיל הים

מפקד בסיס דפנה שהיה גם קצין השליטה היחידי בבסיס נדרש להימצא ער שעות רבות לאורך היממה. גם כשהלך לישון העירוהו בעת הצורך לניהול אירועים. התפקיד חייב כושר גופני ועוצמות בלתי נדלות. לעיתים שימשתי קשל"ט  משך 3 שבועות.

ב.להלן התפקידים העיקריים שביצעתי עבור חיל הים

מפקד וסגן מפקד של הבסיס (לרוב הסגן היה בצפון בעת שהמפקד בדפנה) . מפקד דפנה הוא מפל"ג תחזוקה, קצין הדרכה, קצין תחזוקה, מפל"ג טכני.

במקרים בודדים  מפקד דפנה היה קצין אחראי על פריקת הנחתת.

מ' דפנה הוא קצין גנ"ק , מבצע עדכונים סודי סודי ביותר, מבקר ניקיון במטבח, קצין חימוש, רל"ש – כותב תשובות לגורמי מטה, קצין אג"מ –קורא את כל הדאר המגיע.

כמו בבסיס גדול מפקד דפנה היה גם מפקדם של היתושים והרחפות אם כי היה זה תפקיד כפוי טובה. היות ואל מפקד דפנה הובאו  רק הבעיות.  מובילי זוג היתושים אהב לדבר באופן שוטף עם אשדוד. מפל"ג היתושים שישב באשדוד אהב לדבר  עם מוביל הזוג שבדפנה .

כולם ידעו  שמפקד דפנה עליו תמיד יחלץ אותם, לכן הם לא התאמצו להבין גם את הצד של מפקד דפנה. לקראת סיום תפקידי באי הגיע ליתושים מוביל זוג מעולה בשם דורון שמואלי מפקד ימי  שקול הגון ואנושי שביצע מהפך לחיוב בהתייחסות של היתושים לבסיס דפנה ולפיקוד דפנה. אני מקווה שגם הבאים אחריו נהגו כמוהו. דורון היה בהמשך דרכו סא"ל ומפקד הקדטים בבי"סקציני ים עכו.

ג. להלן התפקידים והמשימות היבשתיות שבצעתי כמפקד בפיקוד דרום: מג"ד חי"ר, קצין סיוע אוויר,  קצין חימוש, קצין ביצורים ותחזוקת העמדות, מבקר בעמדות ובמחסני התחמושת של החי"ר,  אחראי על קבלת תגבור מפיקוד דרום והצבת כוח התגבור באבטחת הבסיס בחרום.

כמות הדאר הצה"לי – היוותה בעיה כאובה ומתמשכת . מפקוד דרום בלבד  היה מפקד דפנה מקבל דואר מכ-15 גורמים.  מכתבים שמוענו ל-15 קצינים שונים של דפנה:

-קצין חמוש דפנה, אג"מ ,אבטחה, קשר ,חינוך,כ"ס ,רכב ,  לקצין חי"ר ,בריאות הציבור , ביצורים ,בטיחות, תחזוקה ,סיוע אוויר דפנה ועוד. עם הזמן הבינו הכותבים שמדובר רק בנמען אחד. אבל עדיין אותו אדם- מפקד דפנה שהיה מחויב במענה.

ד. קצין מלווה ביקורות וביקורים

לגורמי פקוד דרום וחיל הים היו דרישות והם הגיעו לביקורות. מי ליווה את הביקורת? -קצין בקורות דפנה שהוא כמובן גם המפקד .לעיתים הגיעו אחמי"ם שאותם ליווה מ' דפנה.  רוב האחמי"מ היו בעניינים והבינו את המצב. ואילו חלק מהאחמי"ם  שלא היו מחוברים למציאות השאירו טעם רע .

ה. מפקד דפנה היה אחד מהמפקדים הניידים ביותר בחיל הים

סגן מפקד דפנה היה מחליפו של המפקד כשהמפקד יוצא צפונה. המפקד והסגן היו ביחד בבסיס בחפיפה של יום או מספר שעות. כשהמפקד הגיע לבסיס נשאר לשבוע\עשרה ימים. אזי סגן המפקד היה יוצא לדיונים בצפון, ליום טיפול לרכב, לחופש בן יומיים או שלשה. כדי  להתאוורר מהשבוע שבו היה במשמרת וניהל את הבסיס. כשהיה צורך בביקור בביתו של חייל עשו זאת המפקד או הסגן.

בשבוע בו מ' דפנה היה בצפון לא היה לו זמן פנוי לחופשה. כמעט כל יום דיונים באשדוד או במטה. ביקורי בית, בסיס חיפה   וכו'. כלומר באותו שבוע שהייתי אמור "לנוח" משבועיים של עבודה רצופה עבדתי קשה מכל קציני בסיס אשדוד. גרתי בחיפה הייתי מגיע עייף ורצוץ מדיונים באשדוד, כדי לישון מעט בחיפה. הרכב שלי היה רכב עבודה, הרכב היה עבורי גם בית. ברכב גרתי, נהגתי, ישנתי, אכלתי, התגלחתי התלבשתי וכו'. לעיתים ישנתי ברכב כשהרס"ר שגר בחיפה נוהג אותנו הביתה.

מפקד דפנה היה זקוק לרכב חדש, תקין ובעל כושר לעמוד בתנאים קשים.  מפקד דפנה אחראי על אנשים וציוד הפרוסים בטווחים של 500 קילומטר. כאשר המפקד יוצא צפונה, לאחר 10 ימים בבסיס, מצפה לו נסיעה ארוכה  כדי להספיק להיות בביתו.   מיד הוא מתחיל במרוץ בין בסיס אשדוד, לבסיסים בחיפה, לבתי החיילים וכו'. מפקד דפנה הינו בין הקצינים הניידים ביותר בחיל הים. הנסיעה הביתה לחיפה ארכה ברכב צמוד 8-10 שעות (כולל כשעה בסירה ושעה בבסיס אשדוד). מרגע שמ' דפנה יוצא מהבסיס ועד חזרתו לבסיס הוא בתנועה על הכבישים.

מ' דפנה מבצע בצפון דיונים ופעילויות שאליהן הוא צריך להגיע במהירות שיא ובלו"ז קצר לפני שיחזור לדפנה לשבוע נוסף של ניתוק אחרי שביצע את המוטל עליו. כשמפקד דפנה נמצא בסיני הוא איננו  "לקפוץ" לסידורים או הביתה. למעלה ממחצית הזמן מפקד דפנה לא יכול להשתמש ברכבו שהרי הוא נמצא על אי. כשמ' דפנה בצפון הוא במרוץ ולכן כמעט לא ישתמש ברכב לצרכיו הפרטים.

ו. מפקד דפנה מונע הסתבכות מכל מי שנמצא בגזרה הימית והיבשתית שסביבו .בוע1 עד בועז 2

 

אם לא יעזור לאחרים להימנע מצרות הם יפלו עליו ועל דפנה. בנוסף לניהול המבצעי של הזירה וניהול הבסיס, מחייב הבידוד בדפנה לחשוב קדימה.  לבד ובאופן מקורי כדי למנוע מאלו שאינם בקיאים בזירה ליפול לצרה ואז ליפול על הבסיס.

וצרות שונות ומשונות לא חסרו – מנעתי מאניות סוחר לעלות על החוף, עזרתי לכלי שייט חיל הים שלא להיכנס לבעיות אחרות. חלק מהתגובות שלי לאירועים ולמצב לא זכה להערכה.  להפך – אנשים מסוימים חשבו שאינני ממושמע. אני יודע שאותם אנשים טעו. התפקיד דרש תושייה טכנית ויזמה ניהולית אין סופיות. כך נהגתי וזוהי משמעת מבצעית המותאמת לאיומים ולאמצעים שבידי.

לצערי היו מי שהעדיפו לטעון שאני "רובינזון קרוזו". שכאילו מתנהגים בדפנה כמו בפלמ"ח ושכאילו אין נהלים. אלה כנראה לא שרתו מעולם בבסיס מנותק. ולא הבינו את דפנה. התגובות והיזמות העצמאיות שעשיתי ביחוד בתחום הטכני ובתחום ההצטיידות העצמאית שלי בסירת מרוץ חדשה שלא דרך בסיס אשדוד הושלמו ע"י המפקדים שאחרי.

ז. הבידוד חיזק אותנו

בדפנה מצאתי לכל דבר פתרון ולכל מחסור חלופה. הביטחון העצמי שלי כמפקד בודד גדל עם הזמן. למזלי היו אז בדפנה חיילים מעולים, שידעו לפעול  באופן מקצועי ועצמאי  -הם היו יד ימיני. כשיש הרבה ידיים ימניות כאלה כל קצין בצפון שניסה להקשות עלי –והיו גם כאלה –  לא היווה בעייה רצינית.

כל מפקד  דפנה מתחזק  ואופיו מתעצב הודות לבידוד הקשה שחיזק אותנו.   החינוך ליזמה והיכולת שצמחה מכך למצוא לכל דבר חלופה העניקו ביטחון עצמי וסיפוק.  בטרם הוצבתי בדפנה, היו מי שאמרו שאני הולך ל"אי השדים". אחרים אמרו שאני הולך לתפקיד של רובינזון קרוזו. היו גם אנשים שהבינו מהו ניתוק.  אלה אכן כינו אותי בהמשך רובינזון קרוזו מתוך הבנה  שהצורך הוא אבי ההמצאה. מול אלו שהבינו התייצבו אחרים שלא אהבו את התושייה המבצעית והטכנית  שלי וחיכו לי בפינה.

ח. בדפנה אירועים פשוטים כמו הוספת סבבי השטה לנחל ים ומנחל ים הם צורך רגיל אך הם מתנהלים כמבצע ולכן הם מכבידים ומעמיסים

להלן דוגמא ליום הסעות -בעת שיפוץ דפנה ובניית הנמל דפנה היתה כחברת הסעות כל יום באים ועוזבים צוותי בניה ,אחזקה וכו'. מ' דפנה חיב לדאוג להשטה בטוחה לכל מי שמגיע לאי. לעיתים היה צורך להפעיל את הסירות הירוקות להפלגה לנחל ים וחזרה יותר מפעם אחת ביום ולסיים הכל לפני חשיכה. חיילי החי"ר וחיילי חיל הים הפליגו לרוב ב"לבנה" ביחד עם ההספקה היומית , מפקדים הפליגו בירוקה. חלקי חלוף מאשדוד שהיו חיוניים לבסיס וליתושים גרמו לי לעיתים לעכב את היציאה של הלבנה מנחל ים ולכן לעיתים היו מגיעים סמוך לחשיכה , זה לא היה המצב הרצוי, אך הכשירות חייבה זאת. אחמי"מ ומנהלי בנית הנמל הגיעו ויצאו ברחפת או ביתוש. מפקדי דפנה נתנו דוגמא והפליגו בירוקות תוך שהם נירטבים  ומתלכלכים .   בחוליה בנחל ים הקפידו מאוד על בטיחות בהישט ולמעשה מנעו מכולנו הסתבכויות מיותרות .

ט. תקן דרגת -מפקד הבסיס ככל הידוע לי היה סא"ל בתפקיד ים.

בתחילת תקופת הפיקוד שלי באשדוד מפל"ג השלישות ההגון והמקצועי רס"נ גור ז"ל הראה לי את שורת התקן לפיה אנו מפקדי דפנה בפועל רשומים שלישותית כממלאי מקום. כל זאת כנראה לצורך תרגיל שלישותי שאפשר "ניוד התקן" (אולי גם ניוד הטלפון) למישהו אחר. היות והוחלפתי ע"י סא"ל אני רואה בפיקוד על דפנה כתפקיד סא"ל לפחות.

י. תזכורת קלה משנת 1972 מהפלגה בנטקי"מ שגרמה לי סופית להחליט שמקומי בנטקי"מ.

בהפלגה זו הכרתי גם את דפנה ובהמשך דרכי סגרתי שני מעגלים-פיקדתי על בסיס דפנה וגם על אותו נט"ק ממש. בהפלגת חובלים בנט"ק -פ-63 שמפקדו היה מייק פרימן בוגר ביה"ס לקציני ים עכו, הגענו לדפנה. השתלבתי בצוות הנט"ק וגררנו לתוך הנט"ק משאית זיל מושבתת ללא אוויר בגלגלים שהייתה ניידת אמצעים מיוחדים. פרסנו כבל מכננת העוגן החזקה שבירכתי הנט"ק דרך ההאנגר (מחסן ההעמסה) אל החוף. המשאית הוכנסה פנימה ללא בעיות, אחד מכיסויי האנטנות נשבר ויכולנו לראות אנטנות של אמצעים מוכרים. בהמשך פרקנו מהנט"ק ג'יפ עם ציוד. קשרתי את הפגוש הקדמי של הג'יפ ל"שופל" שהרים את קידמת הג'יפ ומנע כניסת מים למנוע .

התענגתי על עבודת הימאות שהזכירה לי את צי הסוחר בו מלאתי תפקיד של קצין רביעי ובהפלגה אחת אפילו תפקיד נוסף של בוסן בהפלגה אחת מאיטליה. בהמשך סגרתי 2 מעגלים ,פקדתי גם על דפנה וגם על פ-63. כמפקד הפ-63 הספקתי לבצע את הנחיתה הראשונה של אותה ספינה בחוף לבנון.

  1. אופי השרות הקשה בדפנה

הבעיות הטכנולוגיסטיות בתקופת שרותי כמפקד דפנה יכולות להצביע על אופי השרות הקשה בדפנה  בתחילת שרותי בדפנה הבנתי שעלי לעשות הכול כדי שהבסיס יגיע בטווח הזמן המידי לעצמאות בניידות.

בימה – עצמאות בלתי מוגבלת בהפלגות מנחל ים לדפנה. ביבשה  עצמאות בהסעות מחיפה לנחל ים.

קבעתי גם יעד לטווח הבינוני– הגעה לעצמאות טכנית ולוגיסטית של כלל דפנה בהקדם האפשרי.  כמו אנשי חיל ים רבים עזבתי את מגורי במרכז הארץ (רמת אביב) ועברתי לגור בחיפה ליד הספינות. לכן עם המעבר לשרות בדפנה כמו אותם ממפקדי דפנה שבאו מהסטי"לים נדרשתי לנסיעות רבות וארוכות.

שיפצתי טנדר D-200 שקבלתי. חשבתי שהרכב שהכנתי יספק לי את העצמאות בתחום ההסעה והתובלה הזעירה. לצערי הרכב הושבת בתאונה ע"י הסגן, לא קיבלתי מחליף מאז הנסיעות הפכו לסיוט.

דרך היסורים בתחום הרכב

שלב א'- סדנת חיל הים

גילוח בראי הג'יפ

גילוח בראי הג'יפ

התרחקתי מהסדנאות של ה"ירוקים" באזור אשדוד.  שיפצתי בסדנת הרכב המצוינת של חיל הים בחיפה טנדר טוב מסוג D-200 שקבלתי עם כניסתי לתפקיד, הקבינה הכפולה היתה חיונית למי שגר ברכב.  הארגז מאחור אפשר להביא ציוד מהצפון באופן מידי במקום לחכות חודש להספקה. התפקיד של מפקד דפנה הפך אותי למכונאי בדרג בינוני  . מפקדה המעולה של סדנת הרכב של חיל הים רס"ר נוטי וולף ז"ל והרסרי"מ שלו עשו כל שניתן כדי לטפל ברכב של דפנה.

מיד לאחר שסיימתי לשפץ את הרכב הגעתי ליחס"נ (בצ"ת) של היום ואספתי ציוד חיוני. חשבתי שבהיותי  גר בחיפה אוכל גם בעתיד לקצר לוחות זמנים  בהצטיידות ממחסני חיל הים. ראיתי בטנדר רכב אידאלי לצרכי הבסיס. זמן קצר לאחר מכן באחת מהנסיעות כשהגעתי לדפנה בלילה, התגייסה חולית נחל ים  בלילה להחליף רדיאטור בטנדר. את החלפת הרדיאטור ביצע במיומנות שיראזי מחולית נחל ים.

זמן מועט לאחר נסיעה זו הטנדר הושבת בתאונה ע"י השותף הקבוע לרכב שהוא סגן מפקד דפנה ואני והבסיס נענשנו על כך בשלילת כל רכב צבאי לפרק זמן ארוך.

שלב ב' "עונש" וטרמפים

מפקד בסיס אשדוד הבהיר שלא יתנו לי רכב חלופי בטווח הזמן הנראה לעין. לא הרמתי ידיים. יידעתי את כל חברי שאני "בעונש" ובקשתי עזרה. מספר חודשים נסעתי בטרמפים  מסיני לחיפה. בכלל זה  טרמפים של חברי הירוקים מנח"ל ים. התאמתי את עצמי גם ללוח הזמנים  של חטיבה מרחבית נחל-ים. מג"ד נח"ל ים המעולה סא"ל עודי ז"ל אסף אותי באופן קבוע למטוס הקל שהטיס את פיקוד נח"ל ים בדרך דרומה מנתב"ג דרך שדה תימן אל נח"ל ים.  לרוב לא הצלחתי להגיע למטוס בדרך צפונה. שכן לו"ז של הסירות מדפנה לנחל ים היה גמיש לפי צרכים אחרים.

בתקופה  קשה זו קרה לפעמים שהגעתי לביתי בחיפה רק לאחר כ-10-12 מזמן צאתי מדפנה.  לעיתים לאחר נסיעה מייגעת מסיני  עצרתי בבסיס אשדוד לבדוק אם מישהו ממשיך לחיפה. פעם אחת תפסתי טרמפ מצוין מאשדוד לחיפה עם "זאבו" המפל"ג הטכני  של בסיס אשדוד. נהגתי עבורו עד ביתי שבחיפה.

שלב ג' -ג'יפ ויליס רכב חובה למכונאי חובב

בשלב מסוים קיבלתי  ג'יפ ויליס ישן מאוד .המכונאי של סדנת בסיס אשדוד רס"ר סנעני שתמיד הבין שהזמן של מפקד דפנה קצר מאוד עזר לי רבות בתקופה קשה זו. באחד מהמקרים בהם נתקעתי פרקתי בעצמי את הקרבורטור. הגעתי בטרמפים מחיפה לבסיס אשדוד וקיבלתי קרבורטור חדש. חזרתי לחיפה בטרמפים והתקנתי את הקרבורטור בעצמי.

בתקופה זו נהגתי בעת תקלה לעשות  דיאגנוזה ,לפרק את החלק שנראה לי מקולקל. אחר כך נסעתי למרחקים להביא חלק חליפי, תקנתי את הרכב על הכביש כמו הערבים בעזה והמשכתי בעבודה.                                                                                                                                                                              שלב ד'-ג'יפ אמריקאי כמעט חדש  לא מתקלקל אך איננו מתאים לשינה

את הג'יפ מסוג M- 151 הכרתי תוך כדי תנועה. לאחר "תקופת עונש" ארוכה ללא רכב עבודה קבלתי ג'יפ אמריקאי מצוין. היה רועש מאוד ששרד את הנסיעות הרבות ללא תקלות. פרט לתקלה בנסיעה הראשונה לדפנה שאני גרמתי. במעבר מג'יפ ויליס לג'יפ אמריקאי חשבנו שצריך לחזק את האום המרכזי של כל גלגל ולבטל את החופשים שנוצרו כמו בג'יפ ויליס. מתברר שהחופש בגלגלים שביטלנו היה דווקא דרוש  בג'יפ זה.

בג'יפ האמריקאי יש לכל גלגל ציר הנעה משלו. הציר מחובר באמצעות  "שיני הזחה" שנדרש להן חופש, לצורך ביצועי הג'יפ. שהיו מיוחדים ובלתי מוכרים באותה עת. אנחנו לא הג'יפאים הראשונים שלמדו לקח זה. בחזרה לצפון, הסגן המצוין שלי אבי מרון נכנס לסדנת אל עריש שהייתה ידועה בצדק כסדנה יעילה שתקנה מידית כל רכב. בסדנה זו עבדו גם בדווים מהסביבה.

באחת מהנסיעות כשהתעוררתי בנחל ים אחרי נסיעה מהצפון התקשתי במתיחת הרגליים . למדתי לקח ומאז ישנתי במושב הקדמי למרות שבכל קפיצה או סבוב עפים מהכסא ומתעוררים.                                                                                                                                                     

  ב. עצמאות בתובלה הימית של מפקד דפנה

סירה מהירה בשרות בסיס דפנה

סירה מהירה בשרות בסיס דפנה

היה לנו צורך בסירות מהירות אך לכך לא היה תקציב כלל. לכן ביקרתי ביחידת החסנה ימית (היום בסיס ציוד ותובלה)   וקבלתי שם זרקור של ג'יפ או של טנק  שהפך את הלילה ליום ושינה סדרים לחלוטין. לפתע פתאום ניתן לנוע בימה בלילה ברמה של נווט מכ"מ. בנוסף יחס"נ (בצ"ת)  מסרו לשימושי בלא דיבורים רבים סירת מרוץ חדשה. מסתבר שהיו להם  5 "סירות מטרה" ללא שימוש שעמדו להימכר במכרז. יעדתי סירה זו  להיות חלק מהדור החדש של סירות התובלה, סירה זו הגיעה לדפנה מיד לאחר שסיימתי את התפקיד.

סירה זו יכולה היתה  להיות במעמד של סירה מיועדת למפקד דפנה.    במקרה הצורך יוכל להפעיל בעצמו את הסירה. כל זאת מבלי שחולית נחל ים תרגיש שכאילו מפקד דפנה כאילו עושה את עבודתה. ההצטיידות העצמאית הזו בסירות נבעה מהידיעה שדפנה חייבת להיות עצמאית בסירות המהירות. ה"ירוקות" והסירה המהירה לא יכולות לזכות לטיפול חיילי כמו היתושים שמערך  חיל הים טיפל בהם באופן תיקני וממוסד.

קבלנו מיחס"ן גם סירות שטוחות "דלקיי" שלל ממלחמת יום הכיפורים. מערך ימי עורפי חיוני שאינו נדרש  במקומות אחרים ושאין לו מאפיינים ברורים. מערך הדלקיי היה תלוי באספקה קבועה של מנועי חיצון מהצפון אך זה היה זול בהרבה מאשר לשחוק מנועי יתוש בתובלה מנהלתית.                                                                                                                               בלעדי הדלקיי  לא היתה מתקיימת תעבורת: כוח אדם,  מזון, חלקי חילוף – בקיצור אין דפנה. בלי סירות הדלקיי שפעלו מספר פעמים ביום בקו נחל ים- דפנה היו  היתושים  נשחקים עד דק.                                   

ג. עצמאות באפסנאות האגאי"ת והיעודית

לא זכיתי לממש רעיון והפיכת דפנה ליחידה אפסנאית עצמאית כולל רכב עבודה וכל ההספקה לא נשאר זמן  ואולי גם לא היה לי את הכוח לכך. העברתי את הרעיון זה לסא"ל נתן כתרן בשיחה עוד טרם הגיעו לדפנה. כתרן שסיים תפקיד כרל"ש מח"י מימש היטב ומידית את ההתנתקות. עוד בטרם עזבתי סופית את הבסיס בוצעה ספירה אפסנאית, דפנה הפכה ליחידה עצמאית שמקבלת אספקה ישירות ממפקדת חיל הים מבצ"ת וגורמי אגף אפסנאות של צה"ל. לשמחתי זמן קצר לאחר שעזבתי את דפנה פגשתי בבה"ד את הסגן המעולה שלי סגן אבי מרון עם רכב עבודה חדש . דפנה קיבלה את התקן המגיע לה שני רכבי עבודה.

סיירת היתושים

יתושים בימה

יתושים בימה

יתושים רבים שרתו בהצלחה במלחמת וייטנאם בנהרות של וייטנאם עד שנת 1970 ואז נמסרו לדרום וייטנאמים.  בחיל הים היו שני דגמי יתוש- יתוש צר ויתוש משופר שהיה רחב יותר.  צי היתושים בוייטנאם נקרא בצדק  בפי האמריקאים "השייטת של המים החומים" מתווה הגוף הותאם היטב לשרות במים רדודים. היתושים שיחקו לאור כל הסרט "אפוקליפסה עכשיו " , הסרט נתן קנה מידה ליכולותיהם הרבות. היתוש פעל בהצלחה בנהרות בקרבה תמידית לחוף ולסחף, זהו כלי קל בעל שוקע נמוך במצב "גלישה" שוקע היתוש היה אפסי.

משקל היתוש נדמה לי  7 טון,  מצויד בשני מנועי דיזל 225 GM  כל אחד , מנוע זה הינו זהה למנוע הנגמ"ש 113- M וזהה למנוע ה"סמאטקו" שיא הכננת העצומה של המעוז.  ליתוש לא היו מדחפים ולא היו לוחות הגה. היתוש  הונע ע"י הידרו-ג'אט כלומר ע"י סילון מים שהווה גם את הכוח המניע וגם את מערכת ההיגוי. ליתוש היתה  מערכת  שינקה מים מתחתית היתוש, המים הותזו לאחור בצורת סילון מים אחורה כך שהיתוש  נדחף קדימה כמו מטוס סילון.

כוח ההנעה של היתוש בהפלגה לאחור היה חלש ומוגבל ,בדיוק כמו כל כלי חסר מדחף שמונע לאחור ע"י סיבוב זרם המים ב-180 מעלות. היתוש צויד במכ"מ , שני מקלעים ,נק"ל וצוות מצויין.

מפקדי היתושים היו נגדים ומובילי הזוג ומפקד הסיירת קצינים בוגרי חובלים.

  1.                                                                                                                                                                                                           האירועים וההישגים בתקופת הפיקוד

תקופת פיקודי בדפנה התאפיינה בהצלחה מבצעית.  כמו מפקדי דפנה הקודמים השתדלתי למנוע הסתבכויות מיותרות של "אורחים" שאינם מכירים את האזור .לשמחתי פרט לביקורת מטבח שהגיעה בהפתעה בשבוע הראשון לפיקודי, עברו כל הארועים והביקורות בהצלחה רבה.    באף אירוע לא נדרשה התערבות בסיס אשדוד. באף ארוע לא התערבה מפקדת חיל הים .

היו מספר פעמים שמפקד חיל הים  יומי ברקאי,  עלה על השפיפון ושאל מה אני מתכוון לעשות. בכל הפעמים אישר את פעולותי. נוכחתי  שהחשיבה שלי באירועים הלא צפויים טובה. הערכתי במיוחד את דעתו של יומי גם כמפקד חיל הים וגם משום שהקים את בסיס דפנה. ידעתי שהוא חי ונושם את המציאות אצלנו. שאלותיו היו תמיד לענין.  להלן עיקרי האירועים:

עם קבלת הפיקוד- אירוע תושייה טכנית השמשת מכ"מים ביתושים

באירוע זה השמשתי בעצמי ביחד עם כליפה- טכנאי המכ"מ שני  יתושים מתוך ארבעה שהיו מושבתים. במקום תודה וגיבוי קיבלתי  אזהרה קשה מבסיס אשדוד.   עם כניסתי לתפקיד שמתי לב שבמעגן היו שני יתושים עם מנועים תקינים ועם מכ"מימ מושבתים ושני יתושים עם מכמי"מ תקינים אך המנועים מושבתים. היתושים חיכו לצוותים טכניים מהצפון .

לקראת ערב החלטתי שלא להישאר הלילה בלי ספינות בכוננות. קראתי לכליפה טכנאי מכ"מ החיפוש   SPS  אשר  לא היה מוסמך למכ"מ דקה 101 של היתושים.  בקשתי שיעזור לי להעביר שני מכמי"מ אל הדבורים שיש להם מנועים אך אין להם מכמי"ם. כליפה אמר שאיננו מוסמך, עניתי שאני אחראי וכי אפילו אם נשמיש מכ"מ אחד נוכל לעזור לזוג יתושים  לפעול בלילה, באם לא נצליח לא יהיה נזק שהרי ממילא כולם מושבתים.

התוצאה-הצלחנו לתקן יתוש אחד היטב ולהביאו לכשירות. ביתוש שני המכ"מ שהועבר פעל אך מרכז הקרן זז מעט הצידה. שמחנו שיש לנו שני יתושים כשירים. אך ברגע שדווחנו על  יציאה לניסוי כשירות לילה החלו צעקות מבסיס אשדוד . הודיעו לי שמה שעשיתי אינו בדרג בסיס דפנה וזו עברה חמורה. לאחר אירוע זה פיקוד הבסיס לא ראו אותי בעין טובה וחיכו לי בפינה.

העונש הראשון לא אחר להגיע. הסגן המעולה שלי סגן דוד מושלי השבית בשוגג את רכב העבודה בתאונת דרכים. העונש-לא נתנו לי רכב  משך מספר חודשים למרות שהגיעו רכבים חדשים לאשדוד. לא נשברתי, סבלתי ומצאתי פתרונות.

מהמבקרים הכרתי את כל צה"ל ולמדתי מה חושבים על דפנה

באחד מהביקורים של אחמי"מ ,אחד מהאלמי"מ של מצ"ד ניסה לתת בקורת בכך ששאל "מדוע אתה לא מתקין מזגן חדר כושר?" למזלי  אלי רהב הישר והאמיץ אמר לו אתה מצ"ד! אתה נותן ציוד! אם תיתן לו מזגן אתה חושב שהוא לא יתקין? לצערי בביקורים הבאים אלי רהב כבר לא היה נוכח. הבנתי שמשהו לא בסדר בהתייחסות אלי אך המשכתי בדרכי.

לצערי  לא היה דרג מבצעי שיסביר לכל "המבקרים" שהצד המבצעי של בסיס דפנה הינו מעולה חרף מה שנראה להם כ"חריגות". בנוסף לביקורי גורמי חיל הים הרבים מאוד בקרו משלחות רבות של כלל צה"ל-גורמי מטה וגורמים מקצועיים של פקוד דרום ,גורמי ביקורת של פקוד דרום, גורמי ביקורת של צה"ל, קרפ"ר. בנוסף- מקחת"ר,  מקרפ"ר, בודקי מים, בודקי מזון, בודקי תחמושת וכו'.

חוץ מביקורי מח"י זכורים לי ביקורי שלושה אלופים אך היו יותר משלושה. הביקורים הקשו מאוד על קצין הביקורים  היחיד בדפנה שבמקרה היה גם המפקד. היה קשה לעצור את זרם המבקרים. שרצו לראות ללמוד לשאול ולבדוק את הפלא במדבר.  איך מנהלים גזרה ימית בתוך הימה ובים התיכון מחוץ לימה.  מפעילים ארבעה מעגנים מבצעיים ומנהלתיים בים ובימה. וכול זאת באי המנותק פיזית מהיבשה. איך הבסיס ממשיך להתקיים ולתפקד גם כשיש סערת חול, או סערת חורף, שלא מאפשרות הגעת  אספקה ממעגן נחל ים וכשלפעמים גם לא לקבל מים מנט"ק.

אירוע חילוץ יתוש שנפגע

הנצלת יתוש פגוע

הנצלת יתוש פגוע

באחד מימי הפעילות ,עלה יתוש שמספרו ככל הזכור לי  743 על שבר מטוס איליושין שהופל בשנת 1970  סמוך לאי "רומיה". (היה גם שבר איליושין שני שהופל בדרך שבין דפנה לנחל ים.)  גוף הפיברגלס של היתוש נחתך מחרטומו כמעט עד  ירכתיו, כנראה מאחד ממדחפי המטוס.  לצורך חילוץ היתוש -מהמי"ק של דפנה הזנקתי שני יתושים לחילוץ. הורתי לשני היתושים לגשת בזהירות ולהקשר בשני צידי היתוש הפגוע. רכזנו  צוותים בדפנות של שני היתושים התומכים כך שתיווצר הטיה לכוון היתוש הפגוע. בהמשך הצוותים קפצו לדופן הנגדית והיתוש הפגוע קיבל תמיכה טובה משני צדדיו.

העברנו את כל היניקות של המשאבות לשאיבת היתוש הפגוע. עם התייצבות המצב נעו שלושת היתושים כסנדביץ אל מעונת היתושים בדפנה. היתוש הפגוע הורם מהמים באמצעות המנוף.  שבהמשך ארגנו גרירה ע"י נט"ק והיתוש הועבר לתיקון פיברגלס מקיף במספנת חיל הים.

ניווט בימה

אזור מערב ימת ברדוויל שנקרא ה"רומיה" מוכר לי עוד מתקופת היותי בנטקי"מ. בגישה מהים קו החוף נמוך ולא ניתן להבחין בו. באזור הזה  בחרנו לנו עצמים בתוך הימה לצורכי נווט.       מיד לאחר מלחמת יוה"כ, אורי כהן המוכ"מ המצוין של פ-65 לימד אותי לנווט לפי  מקומו של מטוס הישראלי שננעץ בימה כנראה לאחר שנפגע באזור התעלה במלחמת יום הכיפורים.  זנב המטוס בולט מהמים החזיר הד מכ"מ.

סא"ל גבי חי שילה

המשך יבוא

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות