18 בינואר 2017
חווית הפיקוד על שייטת ספינות הטילים
ידידי תא"ל שבתאי לוי הזמין אותי לראיון מוסרט במסגרת סדרת ראיונות עם מפקדי השייטת הותיקים. נעים להיזכר.
מפקד השייטת יומי ברקאי הודיע על הכוונה למנות אותי לתפקיד משט בקיץ 1974 לדברי יומי הייתי מפל"ג מצליח במלחמת יום הכיפורים
היחסים עם יומי לא היו קלים. תומרקין אמר שאת יומי קשה לאהוב אך אי אפשר לשנוא אותו. יומי מאוד לא אהב אותי בעיקר כי: בגיבוי של המש"ט שבתאי לוי, קיבלתי לספינות סער 4 את הלוחמים הכי טובים מפלגות השייטת, למרות התנגדות מפקדיהם
כמפל"ג סער 4 בתקופת מלחמת יום הכיפורים
הרגשתי שדעתו עלי השתנתה אחרי קרב לטקיה השני. באותו לילה הצבתי לו מטרות הטעיה מדרום ללטקיה בהיענות מיידית לבקשתו. מה שאפשר להטות תשומת הלב של הסורים מכניסתו ללטקיה מצפון
מסרתי את הרשף והקשת לסא"ל גדעון רז שהכין ויצא איתם להפלגת מוניטין. ממפל"ג סער 4 נעשיתי מפל"ג 33. עוד נתתי מתנה לדודו הרפזי את הקלשניקוב שהיה לי. קבלתי את תפקיד מש"ט 27 ביוני 1974
עמידה בנזיפות – בשבוע האחרון לפני קבלת הפיקוד על השייטת, הצליח יומי להתפרץ עלי על הרציף לנוכח לוחמים וקצינים. הדבר היה כאשר החליט להצטרף להפלגה מבצעית ולקראת היציאה התברר כי ספינת הפיקוד אינה כשירה. שלחתי קשר לספינת העתודה עם התרעה ליציאה לים. בניגוד למרבית המפקדים שייחלו לצאת להפלגות מבצעיות למפקד אותה ספינה היו תכניות אחרות ועשה את עצמו כאילו לא הבין את ההוראה. כשהגיעה קבוצת הפיקוד התברר שהספינה אינה מוכנה. יומי שאותו מפקד היה חביב עליו פתח עלי פה: "אני אף פעם לא הבנתי איך אתה עובד אבל זה הצליח לך. ועכשיו זה לא מצליח. גמרנו תלך מפה אתה לא מפליג".
הנסיון שהיה לי מנזיפות המורים בבית הספר לקציני ים עמד לי. לא עניתי דבר עמדתי ליד הרציף וכאשר נותקו כל החבלים הספינה החלה לזוז עברתי אליה. ההפלגה עברה בלי בעיות מיוחדות. אנשי השייטת ששמעו את הנזיפות ראו שהן לא מוזיזות לי. מינוי מפקד לשייטת בסמכותו של מפקד חיל הים וכנראה כבר היה חתום. לא תחקרתי את הענין יותר.
שינויי ריהוט – עשיתי סדר שונה במשרד המש"ט כדי לתת הרגשה של משהו חדש. יומי אמר שזה משהו שכדאי לעשות כי מראה על פעילות ולא יכול לגרום נזק. נפרדתי מכיסא המנהלים המרופד וישבתי על כסא עץ רגיל כמו כולם בשולחן. את הכיסא המרופד לא זרקתי שמתי בפינה והנחתי עליו את התיק.
חשוב על הסטי"לים – ההנחיה העיקרית שהשאיר לי יומי בסוף היום לשבת בשקט כחצי שעה לשתות בירה – ואני דווקא תה שתיתי – ולחשוב על הסטי"לים. מה עוד אפשר לעשות? מה צריך לקרות לא קורה? את ההנחיה הזאת מילאתי רוב ימי בתפקיד ברצון רב.
בלי מורא – משימה ראשונה לשכנע את אנשי השייטת שאפשר לתפקד בלי לחץ אישי מפחד צעקות.
תחקירי אמת – המשכתי את התחקיר החושפני שכיום אני מבין שהיה הנכס החשוב ביותר שלנו. זה התחיל אצל הדר קמחי ונשמר ושבתאי אנשים נעימים יומי גס אבל מודה בטעויותיו ולכן כולם יכולים להודות בטעויות. איכות התחקיר היא איכות היחידה ונובעת מהמפקד. קודם כל להבין על מה מדברים, סבלנות לשמוע עד הסוף. לאזן את הדברים לא לרדת על מישהו יותר מדי.
בקורת צמודה – יומי בתפקידו כעוזר רמח"ים היה מגיע לתחקירים ומסכם ומעיר. היו שראו בכך פחיתות בשבילי אבל אני קיבלתי את בקורת בהבנה. את אותם טעויות כבר לא תעשה.
כוננות נגד טילים – אף כי הצלחנו במלחמה היה בשייטת הרבה כבוד והערכה לאמל"ח האויב. כל יציאה לים הייתה כמו יציאה למלחמה. הספינה בכוננות ספיגה טילי אויב בכל העת שנמצאת בים.
שלושים קשר – המשכתי את המדיניות של הפלגה במהירות – "אפילו אם אין לך מה לעשות תהיה ב-30 קשר" כדי שתשמר המנטליות של ספינות מהירות.
קשר למפקד חיל הים – המשכתי והקפדתי על הנוהל שראיתי מיומי. מפקד כח אפילו ספינה בודדת, היוצאת למשימה מבצעית, ישוחח בטלפון עם מפקד חיל הים לפני היציאה. להגביר אמון והבנה לקראת התפתחויות במהלך ההפלגה
הפגזת חוף בנוהל ירי מוסט – חידוש שהוכנס זמן קצר לאחר קבלת התפקיד. כאשר נתקבלה משימה להפגיז מפקדות מחבלים באזור רשידיה שמדרום לצור. הצגתי את הבעיה למהנדס בקרת האש אביגדור לב שחזר עם תשובה של נעילת מכ"ם בקרת האש על אובייקט ידוע והתקנת וקטור ממנה אל המטרה. הספינה יכולה לנוע ולתמרן והמערכת שולטת בתותח אל המטרה. נוהל ירי מוסט נשאר שנים רבות בתוקף.
מועמדים לפיקוד – המשכתי בנוהל של הצגת המועמדים לאישור מפקד חיל הים, לפני תחילת ההתמחות. פעמיים בשנה בערך המש"ט מגיע למפקד החיל לשיחה אישית עם רשימה של הקצינים שהגיעו לפרקם מציג אותם למפקד חיל הים ומקבל אישור להעלאתם למעמד מתמחה לפיקוד.
לא ויתרתי על אף אחד ורוצה לחשוב שלא קיפחתי זכותו של אף קצין ים להתקדם בחיל. אם לא היה מוכר לי אישית מצאתי דרכים ללמוד עליו. לקצינים טובים שויתרו על ההתמודדות דרשתי שישקלו עוד פעם.
מוטי מיכאלי היה מפקד נחתת מועמד שלא הכרתי אישית. הגעתי לשארם א-שייח' ישבתי שעה ושוחחתי עם השומר בכבש הנחתת שפיקד עליה. השומר תיאר לי את הערכת הצוות לאותו קצין וכך יכולתי להמליץ עליו ולא התאכזבתי.
פיקוד בים אתגר לאדם – אני מאמין בסיסמא הזאת. שמרתי על מעמד מפקד הסטי"ל: בקיא בתורת הקרב ובטכנולוגיה של הלחימה והימאות. נותן דוגמא אישית בהתנהלותו דובר אמת ומקדים אחריות לסמכות. ומתייחס נכון לחיילים, דורש ומוודא ביצוע וגם מקפיד שיקבלו את המגיע להם.
חופשת מש"ט – נוכחתי שיש צורך לעשות סדר בחופשות הרגילות. התברר שכל החיילים צוברים חופשות ולא יוצאים בזמן. צוות הספינה אף פעם לא נמצא במלואו והאימון נפגם. לפני כל הפלגה מבצעית ואימונים נדרשה סגן בלה כספר קצינת הניהול של השייטת להשלים פערים זמניים בספינות.
לא הסכמתי להיות חייב חופשות לחיילים ודרשתי שכולם יצאו כמה שיותר מהר. קבעתי שיתוכננו חופשות ספינתיות כל הצוות יצא יחד לחופשה הרגילה שבוע אחד בשלושה חודשים. וכך כל התקופה יהיה צוות מלא. החברה קראו לזה חופשת מש"ט.
נוהלי קשר המשכתי את דרישתו של יומי ברקאי למפקדים. תענו לי בקשר, וחידשתי שני נושאים:
מטריצת קשר – ביטלתי את מרשם הקשר שרק המומחים הצליחו להבין אותו ובודאי לא לצייר אותו. במקום זה הכנסנו מטריצה בצד ימין שמות היחידות וטור לכל ערוץ. במבט אחד אפשר לקלוט מי שותף קשר בערוץ ומי לא.
סרן איתן לביא מקבל פרס קצין מצטיין ממפקד השייטת, 1975
קוד איתן – השתמשנו הרבה באלחוט דיבור וכבר ידענו שהאויב מאזין. היו כל מיני קודים בשימוש מלקוד סגול וכדומה. שלקח זמן להבין ובלהט ההפלגה לא הספיקו לחבר. קצין הגנ"ק השייטתי איתן לביא ריכז את מרבית הנושאים והמושגים לפנקס בן 8 דפים ובכל דף טבלה כמו שחמט. הנושא היה מועלה באות ומספר. בדומה לקוד הגריד של שולחן המי"ק.
מסקנק זאב לסקנק יונה – במלחמה ובתרגילים השתמשנו באלחוט דיבור הרבה לכלי שיט אויבים בביטוי סקנק זאב ונראה היה לי שיש לשנותו. האויב כבר שמע אותו. חיפשתי ביטוי שלא יפחיד. דודו בן בעשט שהיה אז מפקד בשייטת הציע את הביטוי סקנק יונה, לדבריו חשב על משהו דומה לזאב אבל לא נראה לו להשתמש בשפת הרחוב באלחוט דיבור. המונח סקנק יונה לכלי שיט עוין החזיק מעמד מספר שנים.
יומן החלטות – קצת מאוחר בתפקיד הגעתי למסקנה שיש צורך ביומן החלטות למפקד בים. וכי היומן צריך לשקף מה היה בעת שההחלטה התקבלה ולא להסביר ולהתנצל מאוחר יותר. עצם הענין שיש מצב המחייב החלטה הוא חשוב. גם רציתי שהמפקדים ישתפו את חבורת הפיקוד שלהם – קציני המחלקות. הנושא היה בשלבי גיבוש בעת שמסרתי תפקיד ומי שקלט והמשיך הרוויח.
הסטילים בזירת ים סוף – בתקופתי התבססו ספינות הטילים בזירת ים סוף. הגיעו אליה 4 ספינות סער 4 וזוג ספינות סער 2. בשיחה עם מפקד חיל הים ביני תלם אמרתי שבזירת ים סוף אני המש"ט מנחה מקצועי ומפקד הזירה הוא המפקד הישיר.
ביני שלל את הגישה הזאת ואמר שם יש מפל"ג ואתה המש"ט כלומר כל האחריות נשארת עליך. בערך אחת לחודש הייתי יורד להפלגת אימונים בים האדום. אך הייתי חוזר עצבני לא הרגשתי שאני ממצה את תפקידי כמש"ט שם. אף כי לא היו בעיות מיוחדות.
הורי הוני ודב ליטמן בהפלגת סיום התפקיד
סיום התפקיד – יועדתי לשנת לימודים במכללת צי ארצות הברית בניופורט ביולי 1976. נתבקשתי להקדים ולמסור את התפקיד למיכה לצרוס שכבר ציפה גם לדרגת אל"מ. כיהנתי כמש"ט פחות משנתיים אבל הסכמתי. ב-30 במרץ 1976 מסרתי תפקיד יצאנו עם כל השייטת לשיוט פרידה שהזמנתי אליו את הורי. הגיעו ברכבת וחכינו להם בסבלנות יצאנו חצי שעה מאוחר יותר וכך נפרדתי מהספינות אבל לא לזמן רב.
הפלגת פעמון החירות – כאשר הוחלט לשלוח זוג ספינות לחגיגות ה-200 של ארצות הברית הייתי מועמד טבעי לפיקוד.
מזכיר הצי של ארצות הברית מכבד את מפקדי ספינות הסער על השתתפותנו בחגיגות ה-200 שנה לארצות הברית יולי 1976
פרס כזה אף אחד בחיל הים לא קיבל. בהתרעה של יומיים חזרתי לפיקוד על ספינות טילים ויצאנו להפלגה. עם תרשיש ויפו. בארצות הברית לא החמצנו שום הזדמנות לעשות רושם טוב.
המשכנו לקולומביה ואירחנו אנשי דרום אמריקה. מזה יצא שצי צ'ילה רכש ספינות בישראל.
בברכה
תא"ל מיל אלי רהב
מתנת פרידה מסורתית למפקדי שייטת. הגה ספינה עם סמלי ספינות הסער ושלטים שמות המבצעים
מדדי לוכסמבורג 12 בדצמבר 2019
אלי שלום – קראתי בעניין ואפילו בהתרגשות את מה שכתבת באתר "מורשת ימית" על חווית הפיקוד על ש-3.
הזדהתי והופתעתי מכמה דברים ואני מייחס אותם ליסודות התרבות אותם למדתי-הטמעתי בשירות בסטי"לים.
ואזכיר שניים:
"שלוט בחומר, היה בשטח, דווח אמת ומהר"
– כתעשיין, סקרן ואדם שאוהב לדבר; אני רואה את תפקידי כמנהל בין היתר גם כמורה. אני מרבה לדבר עם העובדים על חשיבות הלימוד והאימון המתמיד, על החובה להיות מיומן במקצוע ועל חשיבות האמת ש"נמצאת בחוץ", באולם הייצור, בשדה, ולא בטבלאות ובמסכים.
אני מדגיש את חשיבות הכנות ושזו לא בושה להגיד "אני לא יודע, למד אותי".
סיפרת לי פעם שיומי אמר למפקדי הספינות משפט קצר עם כמה ערכים ומהם ניסחתי את המשפט: "שלוט בחומר, היה בשטח, דווח אמת ומהר". משפט זה נמצא כשלט ברבים מחדרי המנהלים והאולמות בתעשייה שלנו (תצלום מצורף) ובכל התכתבות פנימית בחברה.
– כשאבי פרש ועברתי לחדרו במשרד, כמנהל החברה, החלפתי את כסאו בכסא רגיל ונמוך.
כל טוב דדי (דוד) לוכסמבורג
