חוויות עם משה אורון אוגוסט 2020

0

חוויות עם משה אורון ז"ל                             9 באוגוסט 2020

אל"מ משה אורון הלך לעולמו ב-28 ביולי 2020.  לאנשים שהכירוהו בתקופת השירות יש לא מעט סיפורים אתו ועליו. כולם מוזמנים לכתוב ולשלוח תמונות. אני שמח להתחיל

מאלי רהב

זכיתי להינות משירות משותף  בחיל הים בתקופה שיצא למרחב. תמיד נוכחתי שאורון הינו מקצוען שיטתי ואדם שניתן לסמוך עליו.  ולהלן חלק מהחוויות.

בטרפדות בשנת 1967 בתקופה שלאחר המלחמה התבססו הטרפדות באשדוד ומשה הגיע עבר מבחן הסמכה וקיבל פיקוד על ט-204.  אותה תקופה יצאנו לסיורים מול חוף סיני עד קו הפסקת האש ליד פורט סעיד. הטרפדות הם כלי שיט זעירים ולא בנויים לים סוער. הסערות הן דרום מערביות ויש להן כמה שעות התפתחות. יצאנו לסיור זוג טרפדות כאשר אני כסגן מפל"ג 914 מוביל את הכח כשספינת פיקוד ט-204 בפיקוד משה אורון.

טרפדת ט-204 בפיקודו של משה אורון

טרפדת ט-204 בפיקודו של משה אורון

להפלגה הצטרף אל"מ אברהם בוצר שהיה אז בתפקיד ראש מחלקת ים.  מפקדי כל שיט יודעים שנוכחות של מפקד בכיר בהפלגה מבצעית היא פתח לצרות. הבכיר עלול להנפיק הוראות אבל מפקד הספינה ובמקרה זה אני מפקד הכח נשאר אחראי לתוצאות.  יש גם יוצאים מן הכלל שנוכחותם תורמת ונותנת חשיבות להפלגה. כמו מפקד חיל הים ביני תלם שיצא אתנו בהפלגה לארצות הברית.

אנחנו בגזרת מערב סיני השמים מתקדרים וברור שסופה מתפתחת. החלטתי להפסיק את הסיור ולחזור לנמל אשדוד. טווח הפלגה מחייב 4 שעות שיט במהירות גבוהה.  27 קשר הייתה אז מהירות שיט קבועה של הטרפדות. בוצר התערב והורה להמשיך  בסיור. המשכנו עוד שעתיים ואז כשפנינו לחזור כבר היו גלים גבוהים אך בתנועה ממערב שיכולנו להתקדם קצת יותר לאט.

הפתח של נמל אשדוד אינו מוגן כמו בחיפה. הסערה שהתפתחה יוצרת גלים חזקים.  כדי להכנס צריך לבוא מצפון ואז הגלים מהדופן וכלי השיט כקליפת אגוז. החלפנו מספר מלים וכשהגענו לפתח הרים אורון למהירות גבוהה ביצע את הסיבוב כאשר הטרפדת רוכבת על גל מהדופן  נכנס במלוא המהירות לנמל ועצר. אני מאוד נהניתי מהכניסה אורון היה מלא גאווה, בוצר היה מאוד לחוץ. סוף טוב הכל טוב. לא באתי בטענות לבוצר ולא דיווחתי על כך. מפקד חיל הים שלמה אראל היה ערני במיוחד לכל מה שקרה בטרפדות וסופר לי  כי כיהה בבוצר על שגרם לנו להישאר בסיור.

משה אורון בגשר אח"י חיפה סער 2 בהפלגה משרבורג לישראל אוקטובר 1968

משה אורון בגשר אח"י חיפה סער 2 בהפלגה משרבורג לישראל אוקטובר 1968

באח"י חיפה (סער 2) קיבלתי פיקוד על הספינה החמשית מספינות הסער שנבנו בשרבורג. כשהגעתי מצאתי את משה קצין גנ"ק וסגן מפקד הספינה. תפקיד סגן המפקד בספינות סער הוא תפקיד נוסף לקצין מחלקה אבל העבודה בניהול הספינה  רבה יותר מאשר במחלקה.

היה לי חשוב שהצוות יפעל מתוך רצון ולא מתוך חובה. הנהגנו שיטה של כיבודים והפסקנו עונשים משמעתיים. סגן המפקד וסגל הקצינים נדרש להתרגל לכך.

אח"י חיפה מקבלת מערכת טילים ראשונה על ידי צוות מפעל ב'  במספנות ישראל.  אנשים עובדים חותכים ומזבלים. וביקורי אח"מים בלי סוף. מנהלת מטבח לצוות הרבה עבודה לסגן המפקד. פרשנו לוחות דיקט נעל הרצפה והפסקנו לנקות. הפסקנו את שריקות הכבוד שעד אז כבדנו כל קצין מרמת סא"ל ומעלה הרגשתי לא עמדנו בכך

אורון קיבל קידום והוצב למפקדת חיל הים בתפקיד רמ"ד אבטחה וצי הסוחר בתקן רס"ן  ודרכינו נפרדו זמנית.  בתפקיד זה צורף לועדת החקירה שקיים אלוף ישראל טל בנושא טביעת הצוללת דקר.

סגל המתקן הטקטי

סגל המתקן הטקטי אורון שני משמאל

בבה"ד חיל הים בשנת 1970  נפגשו דרכינו שוב. אני מד"ר בה"ד ואורון נעשה סגן מפקד המתקן הטקטי   מפקד המתקן היה סא"ל אלי לוי אורון עדיין בדרגת סרן. במתקן הטקטי שנבנה על ידי חברת אלביט היה מחשב דיגיטלי משוכלל.  ב1 באפריל מוציא אורון הודעה לתפוצת מפקדי בתי הספר בבה"ד ש"הביטים במחשב התפזרו והוא מבקש סיוע  לאסוף אותם חזרה". כמד"ר בה"ד קראתי אותו לסדר ואמרתי שפעילות כזאת צריכה להיות מנוהלת על ידי משרד המד"ר. אורון מסתכל עלי עם אני רציני או צוחק והסביר לי שזו מתיחה. כמה תמימות הייתה אז. מתיחות היו לחם חוק בין ותיקי חיל הים.

שייטת ספינות הטילים אורון הועלה בדרגה לרס"ן עבר לשייטת ספינות הטילים עבר מבחן מפקד בהצלחה וקיבל פיקוד על אח"י חץ ספינה מדגם סער 3 נושאית תותח 76 מ"מ הספינה ה-12 שנבנתה בשרבורג והובאה על ידי משה טבק במילוט. . אני עברתי לקבל את ספינות סער 4 במספנות ישראל. הופעתי בשייטת רק כדי לגלות מי האנשים הטובים ולמשוך אותם לסער 4 כל זאת בגיבוי מפקד השייטת שבתאי לוי ולמגינת ליבם של מפקדי כלי השיט. מאח"י חץך משכתי את דוד לוכסמבורג מה שבודאי לא שימח את אורון.

במלחמת יום הכיפורים  לא יצא לי לפקד על כח שבו הייתה אח"י חץ אך קיבלתי מאורון סיפורים. היו לו קציני מחלקות טובים את בני חזן בנשק ואת דובי גסר בגנ"ק. תותחי 76 מ"מ בספינות סער 3 היו מסדרת הייצור הראשונה וסבלו מתקלות. בירי של צצרור מהיר היה התרמיל נתקע במהלך הפליטה והתותח פסק מלירות עד שהנשק נכנס ושחרר את התרמיל. באיטלקית זה נקרא "בוסולו אספולסו". צוות אח"י חץ תפעל נכון את התותח ירה בצרורות קצרים והתותח לא נתקע.

יחידת שליטה ימית אורון קיבל את הפיקוד על יחידת קשר וגילוי ובשנת 1977 נשלח על ידי מפקד חיל הים ברקאי לחיל האוויר ללמוד את צורת השליטה. נפגש עם אליעזר פריגת למד חזר ליומי ואמר שלדעתו אנחנו חיל הים לא צריכים את זה. ברקאי ברכו הישירה והתוקפנית אמר לו "שלחתי אותך ללמוד איך לעשות את זה לא כדי לחשוב עם צריך או לא" ואורון הפך את יחידת קשר וגילוי ליחידת שליטה ימית.

בתקופה זו שהיתי בארצות הברית חזרתי ונעשיתי רמ"ח אמל"ח במפקדת חיל הים. הקשר עם מפקד יחידת השליטה הימית היה רופף. אין לי חוויה מיוחדת.

בבסיס חיפה  הייתי רמ"ח אמל"ח ופינטזתי על זירת ים סוף. מפקד חיל הים ברקאי הודיע לי שמייעד אותי לפיקוד על בסיס חיפה היות וזירת ים סוף מיועדת להתקפל משארם א-שייח' לאילת ובבסיס חיפה יש הרבה מה לעשות.   ברקאי הוחלף והמפקד הבא הוציא סיכום ראיון שלו שוב לבסיס חיפה.   

הגעתי לבסיס כעבור שבועיים הייתה החדירה לנהריה פיגוע רצחני שזיעזע את המדינה. אורון כבר היה כמה חודשים כסגן מפקד הבסיס. אכן הייתה עבודה רבה בבסיס. נפגשנו עם סגל הפלגות וערכנו רשימת מטלות לשיפור. השיפורים הוכנסו בהצלחה. כל זאת נוכח מתקפה של נסיונות פיגוע שאת כולם מנענו.

ואורון היה בדרגת סא"ל בתקן אל"מ  דרגתו התעכבה בגלל התחשבנות בין חיל הים למטכ"ל. כתבתי למפקד חיל הים וביקשתי שיועלה לדרגה המתאימה לתפקיד והוא אכן נקרא וקיבל דרגת אל"מ בלא נוכחותי.

בין הסדרים שהנהגנו היו גם ספירות מלאי תקופתיות. התגלו חוסרים ויצא דו"ח מחיל המראה שאבדני הציוד בבסיס חיפה הן מעל ומעבר לכל שאר יחידות החיל. פשוט ביחידות האחרות נעשו פחות בדיקות מצאי. ראינו כך והחלטנו להפסיק עם ספירות המלאי.

פיקוד שייטת ספינות הטילים לא הסתדר עם ההוראה שהשייטת כפופה למפקד הבסיס וודאי שלא לסגנו. נוצרו קשיים מול ספינות השייטת. לעומת זה השקיע אורון רבות ויצא לגיחות בט"ש עם ספינות פלגת הדבורים ורוני איכר. נהג לא להוציא סיכומים ואת הביקורת השמיע למפקד הפלגה.

ניהול חסימת פיגוע אחד הערבים התפתח מרדף על סירה מהירה החודרת מלבנון בגזרת ראש הנקרה נהריה. ספינות הבט"ש היו אז איטיות  ובגזרה נמצאו  שלושה דבורים אורון ניהל את החסימה והדבור השלישי חסם ופגע. מתאר את הפעילות במאמר באתר.

אותו ערב תוכנן ערב יחידה ונמצאתי בבסיס. ירדתי ליש"ב ועקבתי אחרי המתרחש. אורון עם נסיונו הרב ניהל את האירוע בצורה טובה ביותר. התערבות שלי יכולה הייתה רק להפריע. אף כי מאוד בא לי להתערב הוצאתי עצמי החוצה מהיש"ב כדי לא להפריע לאורון.  הוא אפילו לא הרגיש בנוכחותי.

פינוי אח"י געש מהחוף הסעודי – ב-24 בספטמבר 1981, עולה ספינת טילים בדרכה לאילת על החוף הסעודי. אורון הקים חפ"ק בדהב. נשלחתי להיות בעל הדרגה הבכיר במגמה שמפקד סיני שהיה ת"ל לא ישתלט. את עבודת הפינוי מהחוף הסעודי ארגן הרמצ"ד תא"ל חנוך בן אליהו. בדרך לדהב עברתי עם המסוק לחוף הסעודי כדי להבין את האירוע. תיאמתי לפי דרישותיו של חנוך.  נוצר צורך בדחפורים D9 שידחפו\ימשכו את הספינה חזרה לים.

עם הנחתת בחוף הסעודי

עם הנחתת בחוף הסעודי

כשהגעתי לדהב אמר לי אורון שמפקד מרחב שליטה סיני הגיע הוסבר לו שאני מנהל את הענינים והסתפק בכך. כדי להביאם היה צורך להפעיל מחדש נחתת 36 מטר שכבר נפסלו לשימוש ממבנה רעוע חוסר אמינות. לשם כך לא הסתפקתי באנשי נחתות ודרשתי שיגיע מפקד הפלגה מייק אלדר.  התקשרתי אליו הבייתה מדהב הסברתי לו את המצב וכי דרשתי שיבוא אישית.

הדחפורים הגיעו לחוף הסעודי הספינה ירדה ונגררה לאילת.  הובטח לסעודים שהחוף יוחזר להם כפי שהיה. ועל אורון הוטל לחסל את כל הפעילות בחוף. הפלגנו עם הנחתת מדהב לחוף הסעודי אספנו את הציוד והדחפורים. החוף היה אלמוגים והמעבר לנחתת נעשה על לוח פלדה. את הלוח שהיה בעומק מטר אחד לא הצלחנו לאסוף. אך אינו נראה לעין רגילה. הייתי עם אורון בנחתת לא היה לכך פתרון אך בתחקיר הובעה חוסר שביעות רצון. למיטב ידיעתנו הסעודים לא התלוננו.

בתקופת מלחמת לבנון הראשונה אורון היה מפקד הזירה באילת ואני ראש מספן הים בתל אביב. קיימנו מפגשי עדכון ותכנון פעמיים ביום והסיכום היה נשלח לאילת בפקסימיליה. אג"מ מבצעים הקפיצו הוראה להעביר את שלושת הנחתות 36 מטר, שהיו פסולות לשיט,   על חוף הסינקרוליפט באילת  לים התיכון דרך תעלת סואץ. הודעתי להם שאנחנו לא מעבירים.

הודיעו שזאת הוראת הרמטכ"ל רפאל איתן אמרתי שאני מפחד שיטבעו בדרך.  מספן הציוד היה עסוק עם הפעילות בצפון ונתתי התרעה שאם הפקודה להעברה תחזור נצטרך לעשות זאת בכוחות הזירה ומספנת אילת. מפקד חיל הים יצא להפלגה ארוכה ולא היה קשר אתו. המלחמה נפתחה בתקיפות אוויריות. הגיעה הוראה מאג"מ מבצעים שאם יוצאים למבצע אין העברת נחתות אך אם המבצע יידחה יש להעבירן.  מבצע הנחיתה התגלגל וחשבתי שהנושא סגור.

מפקד חיל הים נתן הוראה להעביר את הנחתות לאשדוד. החלה פעילות במספנת אילת הצליחו להשמיש שתי נחתות. שאוישו על ידי אנשי הזירה ויחידת הנחתות. מרדכי דקל היה מפקד אחת הנחתות וצבי חקלאי מפקד הנחתת השנייה. לדקל היה נסיון קודם בהעברת נחתת 60 מטר  דרך התעלה. הייתה אי בהירות איך ינהגו המצרים, חששתי מאוד מההפלגה, דרשתי מאורון שיצא כמפקד הכח. לא חלקתי עם אורון את הבנתי שאין שום צורך בהפלגה הזו ואת תחושתי ש"כל הצרות באות שעושים משהו שלא צריך". כולה היענות מאוחרת לדרישת הרמטכ"ל  שבוטלה. אורון קיבל ברצון את המשימה.

נשלחתי לקיים תדרוך אחרון באילת כדי שתיפול עלי האחריות אם יקרה משהו בדרך. טיסה לאילת תמיד כייף ומעלה זכרונות טובים מהשנים בהן הייתי מפקד טרפדת. תדרוך אחרון המצב הטכני והצוותים היה סביר. הנחתות יצאו לדרך. בהפלגה התקיימו חלק מהחששות. קצת קלקולי מנועים וגנרטורים שחייבו עגינה והרמת הכבל בידיים. המצרים לא הפריעו לשיט בתעלה. הגיעו לאשדוד כאשר מפקדת הבסיס הועברה כולה לחיפה. הייתי עסוק ואורון התפלא שאף אחד לא בא לפגוש אותו, פועל יוצא מכך שלא היה בהן צורך, ונסע לאילת.

פרידה כאשר באוגוסט 1982 נדרשתי מפקד חיל הים לעזוב את תפקידי מחוסר הרמוניה ביננו. אמרתי לרפאל איתן בראיון כי "אנחנו לא במקהלת הכנסייה. אני עושה מה שצריך וככה חיל הים מתקדם".   הנושא נשאר תלוי ועומד ממתין להחלטת מפקד החיל הבא. סיפרתי לאורון על כך. אורון התרשם שאני מבקש ממנו לדבר עם הרמטכ"ל בעבורי אבל לא זאת היית כוונתי. כאשר נרצח בשיר ג'ומאייל והקרבות התחדשו בבירות. הועברתי למכללה לביטחון לאומי.

ספר זכרונות בשנת 2019 הצעתי לאורון לרכז סיפור חייו ונפיק ערך בויקיפדיה.   מתברר שכבר החל בכתיבת ספר זכרונות שנעשה והיה מקור טוב לערך. רשמתי הערות לספר ולזכרונות. נדהמתי לגלות איזה חיים קשים היו לו בשלבים שונים. כל הזמן שעבדנו יחד היינו משימתיים להשיג את המטרה ולתפקד הכי טוב. ולא שמנו לב במיוחד לנושאים האישיים.

בין היתר הסתבר לי  שבעת שהועבר מאח"י חיפה למפקדת חיל הים חשב כי אני יזמתי את העברתו מהספינה. דבר שמבחינתי לא הגיוני לחלוטין. סגן מפקד שעשה את כל העבודה והרים ספינה מתפקדת מצוין מה פתאום שאני אזום את החלפתו. חבל לי שזה מה שחשב כל השנים.

לסיכום משה היה איש יקר ונהניתי מאוד משיתוף הפעולה עימו. יהי זכרו ברוך!

אלי רהב

דברתי עם אורון לפני שנים ספורות. להפתעתי אתרתי אותו בתאילנד. התעדכנו ונפרדנו.  עצוב ללמוד שאיננו עוד.   צבי קרני

חברי היקרים.  בקשר למפקדנו משה אורון ז"ל. רציתי לשתף אותכם עד כמה היה צנוע ועניו.

אח"י חץ סער 3 ספינה מצטיינת במלחמת יום הכיפורים בפיקודו של רס"ן משה אורון

אח"י חץ סער 3 ספינה מצטיינת במלחמת יום הכיפורים בפיקודו של רס"ן משה אורון

בשבוע הראשון, כשהתקבלתי לספינה. לאחר הפלגה ראשונה רס"ר הספינה ביקש ממני שאנקה את השרותים בחדר המפקד. לאחר שניקיתי את השרותים נכנס המפקד, משה אורון, בדק את המקום ואמר: "בוא תעמוד כאן בתוך חדר השרותים ואני אראה לך איך מנקים". משה אורון לקח דלי מלא במים עם סבון ומטלית, ירד על הברכיים וניקה את האסלה והריצפה. המפקד שכב על הריצפה עם דרגות הקצונה שלו וניקה בכל פינה ופינה. לאחר שסיים ניגב את הכל, פנה אלי ואמר:  "מאיר בן- גו'יה היקר, בפעם הבאה תנקה כמו שהראhתי לך ואם יהיו לך קשיים אל תדאג אני אעזור לך ואל תתבייש ממני".

כל ימי חיי וגם היום אני מספר על המקרה הזה לחברים ומשפחה וקשה להם להאמין שיש קצין כזה בצבא שלנו. אני נזכר היום כשנודע לי שנפטר כמה היה אדם "גדול מהחיים".

כuתב: מאיר אלעד (בן-ג'ויה), מוכ"מ באח"י חץ 1973.

—-

על משה אורון, מאת רוני ינובסקי אוגוסט 2020

תקופת השירות הצבאי שלי על סיפונו של הסטי"ל אח"י חץ, ככוון ונתב במחלקת נשק, היתה עבורי מרתקת ומאתגרת במיוחד. זכיתי לשרת עם צוות נדיר באיכויותיו ובמיוחד ממפקדיו. עם לכתו לעולמו של אל״מ משה אורון זכרונו לברכה, הרשו לי לשתף אתכם בשתי חוויות שהותירו בי את רישומן, ולהרבה שנים.
תחילה משהו אישי; באחת מנסיעותי בתפקיד עם רכב הספינה, אחרי לילה של הפלגה מבצעית מול חופי לבנון, כשעיניי מסרבות להיפתח מעייפות ונעלי הצבא השחורות והגבוהות מלאות בשמן וגריז לאחר ניקוי מקלעי 0.5 על הרציף, פגעתי קלות בשוטר שחצה מעבר חצייה. נעליי, שהיו משומנות, החליקו על הדוושות ברכב, ובמקום שילחצו על ״הברקס״, לחצו על "הגז". לשמחתי, השוטר לא נפגע, אני זה שנותרתי חיוור כסיד ודווקא השוטר שנפגע, עודד אותי שמאום לא קרה והכל בסדר. …חלף שבוע ורס״ר הספינה, מאיר גליקמן ליווה אותי לעתלית והושלכתי לכלא. ל"חנון" שכמותי, זה היה הלם נוראי. לא הבנתי מה קורה איתי.
כאן נכנס לתמונה מפקדי משה אורון. איני זוכר מתי בא, אבל הוא בא אל כלא 6 לבקר, לדאוג לשלומי, להרגיע. ביקורו של המפקד אורון היה בשבילי אור גדול במבוכה שבא מצאתי עצמי. כזה היה משה אורון, אבא! וכמו שאבא דואג לילדיו, הרגשתי עם ביקורו בכלא שאני לא לבד, אח"י חץ ומפקדה אורון מאחורי.
לעולם לא אשכח את תרומתו לי ואת תרומתו לשאר אנשי הצוות של אח"י חץ. משהו בו היה קשוח, נחרץ, אבל ליבו מלא נתינה ואחריות לפיקודיו.

משה אורון במי"ק אח"י חץ בתקופת מלחמת יום הכיפורים

משה אורון במי"ק אח"י חץ בתקופת מלחמת יום הכיפורים

משהשתחררתי מהשירות לאחר השתתפות במלחמת יום הכיפורים, ולאחר מחשבות רבות ודליית זכרונות מהתקופה המאתגרת בה "ביליתי" שעות על כסא הכוון וכסא הנתב בעמדת המכוון, הבנתי מה הייתה תרומתו של משה אורון למהלך המלחמתי במצרים ובסוריה. משה פיקד לא רק על צוות הספינה, לא רק עמד בלחצים שכל מפקד ספינה נאלץ להתמודד עמם, אלא מצא עצמו בסיטואציה מוזרה שבה הוא תחת פיקוד נוסף, של מפקד השייטת, יומי ברקאי, שהיה קודם מפקד פלגה 32, הפלגה אליה שייכת אח"י חץ. היום ממרום גילי אני מבין כמה הייתה הסיטואציה מסובכת ורגישה, לבטח בזמן האמת תחת אש ובמהלך הקרבות. אך משה כמשה, איש מדהים, ללא פוזה ואגו מיותרים! רק מקצוענות, דאגה ושליטה מלאה גם תחת פיקוד שהוצנח עליו מלמעלה. זו הייתה גדולתו של האיש, "האבא שלנו", שידע גם כמפקד וגם כאדם לשלב בין תכונותיו כלוחם לבן אנוש.

כנס ותיקי אח"י חץ בשייטת ספינות הטילים אפריל 2016

כנס ותיקי אח"י חץ בשייטת ספינות הטילים אפריל 2016 משמאל לימין: חיים גיל, דרור גבע, הדר קמחי, מרדכי ברק וחנן עצמון. המנחה רוני ינובסקי

לפני מספר שנים, היה משה אורון בין היוזמים והמוציאים לפועל של מפגש צוות אח"י חץ מתקופת מלחמת יום הכיפורים. כמי שהוטלה עליו משימת ההנחייה של הערב המרגש, זכיתי שוב לעבוד עמו כתף אל כתף. זו הייתה חוויה, שוב, כאילו לא חלפו עשרות שנים, פגשתי את האדם שבו, נחוש שהערב יהיה מוקפד. רצינותו במפגשי ההכנה העניקו לי את

משה אורון עם שלט תודה למארגני מפגש אח"י חץ (סער 3) אפריל 2016

משה אורון עם שלט תודה למארגני מפגש אח"י חץ (סער 3) אפריל 2016

הביטחון ששוב הוא במיטבו ויודע בדיוק מה המשימה שלפנינו בזמן האיחוד של הצוותים, אחרי שחלפו כל כל הרבה שנים. כמו בכל משימותיו, גם כאן הוכיח משה מנהיגות וסמכות, מתוך רגש אבהי כי הוא יודע את המלאכה. והתוצאה, ערב מרגש בנוכחות מפקדים בכירים של החייל.

עם לכתו של משה אורון לעולמו כתבתי לבתו, רונה: "רונה, זכיתי להכיר את אביך כמפקד ולוחם באח״י חץ. אני מצדיע לו, דמותו, אישיותו וערכיו ילוו אותנו, אנשי צוות אח"י החץ, שנים רבות.
יהי זכרו ברוך

רוני ינובסקי

רס״ל במיל' כוון ונתב בצוות אח״י חץ (סער 3)

למשה אורון פרח לניצול

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות